>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?

מצעד הגאווה בתל אביב 2013 (תמונת AVI: מיכאל שבדרון )
ביחרו בגאווה. המצעד השנתי בעיר | תמונת AVI: מיכאל שבדרון

הקהילה הלהט"בית, שהייתה רדומה פוליטית עד עכשיו, מתעוררת ומתחזקת בשנים האחרונות. כמות הנציגים הגאים ברשימות השונות שוברת שיאים חדשים ומציבה מועמדים במקומות ריאליים שצפויים להיבחר ברחבי הארץ. אחרי שהצגנו בפניכם את המועמדים הגאים ברשימות השונות ברחבי הארץ, אנחנו עוברים לבדוק את המצב בבירת הקהילה - תל אביב.

שני אירועים חשובים יקרו ב-22.10 בעיר הוורודה הראשונה, המופע של ריהאנה בפארק הירקון והבחירות לראשות העירייה ולמועצת העיר. קולות הנציגים הגאים בכל הרשימות בעיר מתאחדים לקריאה אחת - צאו להצביע!

כוח של הקהילה יש משמעות במשאבים, בזכויות, בנראות"

המועמד הגאה הבולט הוא ניצן הורוביץ, ח"כ מוערך והמועמד הגאה הראשון לראשות העיר ת"א. ניצן, 48, תושב ת"א-יפו מזה שנים רבות, חבר כנסת היחיד כיום מחוץ לארון, הנו עורך-דין בהכשרתו ושימש כעיתונאי בכלי תקשורת מובילים. ח"כ הורוביץ מתגורר במרחק שתי דקות הליכה מבניין העירייה, עם בן זוגו עידו ועם הכלב סוף. במהלך שירותו כחבר כנסת הוביל הורוביץ מהלכים חברתיים וסביבתיים רבים, ודאג לייצג את הקהילה הגאה ולקדם את זכויותיה.

החלק במצע של הורוביץ המתייחס לקהילה הגאה, מציג את הנושאים החשובים עבורו: "לצד ההצלחות וההישגים של הקהילה, יש עדיין עבודה רבה למען שוויון זכויות מלא לחברי הקהילה הגאה. יש לקדם מדיניות פעילה ומעודכנת לביטול האפליות הקיימות ולהגברת השוויון, יש לקדם רישום של זוגות מאותו המין, חינוך למניעת אפליה ולהטב"קפוביה לגווניה במוסדות החינוך, התאמת טפסים עירוניים למגוון הזהויות המגדריות, הקמה של מוסדות לתמיכה בקהילה הגאה הבוגרת ועוד צרכים רבים נוספים".

הורוביץ מוסיף ומדגיש כי על ת"א-יפו להתבלט בגישתה כלפי הקהילה הגאה, לא רק ביחס לתיירים המגיעים לעיר לביקור קצר, אלא גם ביחס לתושבים המתגוררים בה באורח קבע, וסובלים מאפליה בגין נטייה מינית או זהות מגדרית. "יחסה של העירייה לקהילה הגאה צריך להיות שוויוני בהתאם לחלקה באוכלוסיה הכללית של העיר, לצד היענות ותמיכה נוספת לפי צרכיה וקשייה הייחודיים".

אין תמונה
המועמד הגאה הראשון לראשות עיריית תל אביב. ח"כ ניצן הורוביךץ
ח"כ הורוביץ לא רץ לבד, הנבחרת של מרצ העומדת מאחוריו, כוללת מספר שיא של נציגים גאים, ביניהם: ד"ר אפרת טולקובסקי - בת 48, אם לשלושה ילדים וחיה עם בת זוג. טולקובסקי היא ד"ר לכלכלה עם רקורד מרשים של פעילות ציבורית ופרטית, שמבטיחה לדאוג לקהילה הגאה.

מיקי גיצין, בן 32, חי עם בן זוג בת"א. מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית" ששמה לעצמה כיעד לקדם חופש דת, פלורליזם יהודי ומאבק בכפייה דתית. ממובילי המאבקים בהדרת נשים, המאבק למען תחבורה ציבורית בשבת והמאבק למען נישואים אזרחיים.

דרור מזרחי, המועמד הצעיר ברשימה הידוע בשל פעילותו החברתית והיה עוזר של זהבה גלאון. מזרחי עומד בראש פורום גאוּת, הפורום הגאה של מרצ וחבר בהנהלת המפלגה. לאחר בחירות 2006 נבחר לעמוד בראש תנועת "הצבעים שלנו", תנועת הנוער הגאה של מרצ, במסגרתה הוביל את המאבק נגד הסעיף המפלה הומואים וטרנסג'נדרים בשאלון תרומת הדם של מד"א.

איתי פנקס, בן 39, אב לשתי בנות, אשר יחד עם בן זוגו יואב הוביל מאבקים ציבוריים רבים בהם המאבק לנישואים גאים, הגשת בג"צ בדרישה לאפשר פונדקאות להומואים בישראל, תביעה נגד קופת חולים מכבי לצורך השתתפות במימון תרומת ביצית להומואים, ומאבק בסמכות הגיור הרבנית. פנקס היה בעברו חבר מועצת העיר, יו"ר ומייסד המרכז העירוני הגאה לקהילה בגן מאיר

מרצ בחירות תל אביב (צילום: זיו שדה)
הנבחרת הגאה של מרצ | צילום: זיו שדה
רשימת מרצ כבר עשתה היסטוריה בעבר כשהייתה הראשונה להכניס נציגה גאה למועצה. מיכל עדן נבחרה בשנת 1998 והקימה את בית דרור בעיר - בית לבני נוער להט"ש שסולקו מביתם בגלל נטייתם המינית. אחריה המשיכה מרצ במסורת והכניסה בכל קדנציה נציג גאה למועצה, כל אחד מהם הביא להישגים משמעותיים לקהילה: חוץ מאיתי פנקס שחתום על פתיחת המרכז הגאה, מתגאים ברשימה בהישגו של ערן לב שיזם את האנדרטה לזכר הנספים בשואה שצפויה לקום בקרוב.

פנקס, שנשא מאז ומתמיד את דגל הדאגה לקהילה כששירת כחבר מועצת העיר, מסביר ל-mako גאווה כי מבחינתו המטרה היא אחת - לגרום לאנשים לצאת ולהצביע. "המטרה שלנו היא שהמון להט"בים יצאו להצביע. תבחרו רשימה שיש בה נציגים מהקהילה ורקורד של עשייה לקהילה. זה טוב לנו וזה טוב לכם. בסופו של דבר כולנו רוצים את אותם הדברים ובכוחנו להשיג אותם. זה כוח שיש לנו בידיים ואפשר רק פעם בחמש שנים להשתמש בו. בבחירות שכ"כ מעטים מצביעים כל קול קובע, וחבל שלא נשתמש בו".

צוות גאה שישרת את הקהילה כולה

בבחירות הקודמות התמודדה רשימת רוב העיר בראשות אסף זמיר והכניסה שלושה נציגים למועצת העיר, שעשו מהפכה בנושאים רבים הקשורים לקהילה הגאה. יניב ויצמן, מקום 3 ברשימה, מונה להיות יועץ ראש העירייה לענייני הקהילה הגאה.

רוב העיר (צילום: יורם אשהיים)
יפעלו למען הקהילה הגאה אם ייבחרו וגם אם לא. המטה הגאה של "רוב העיר" | צילום: יורם אשהיים

מתוך אמונה כי ההרכב הגאה צריך להיות רחב ומייצג יותר, ועל מנת לחזק את הקהילה הגאה החליטו ברוב העיר להקים את המטה הגאה - הכולל את כל המועמדים הגאים ברשימה. חברי המטה התחייבו להמשיך בפעילות ההתנדבותית, גם אם לא ייבחרו ויכנסו למועצת העיר. כך שגם במקרה ורק אחד מהם יכנס למועצה, כולם ישלבו כוחות וימשיכו לפעול יחד איתו, ובהתנדבות עבור הקהילה הגאה בעיר למשך כל הקדנציה.

"החלטנו שהשנה אנחנו רצים בתור צוות", מסביר ויצמן, "ולא בתור יניב ויצמן מספר 3". והתחלנו לבנות את הצוות שבמשך חמש השנים הקרובות הולך להתנדב בעיריה ולעבוד למען הקהילה הגאה. הלשכה והמזכירה ישרתו את כל הצוות ואת הקהילה כולה".

המטה הגאה של רוב העיר כולל חמישה מועמדים: יניב ויצמן - מייסד ויו"ר איגי - ארגון הנוער הגאה, כבר 5 שנים חבר המועצה ויועץ ראש העיר לענייני הקהילה הגאה. מחזיק תיק התיירות וקידם בין השאר את התיירות הגאה, הכפיל את תקציב התמיכה לארגוני הקהילה הגאה, הגדיל וניהל את מצעד הגאווה הגדול שאי פעם היה בת"א, הבטיח את בנייתו של מרכז חדש לארגון נוער גאה ומשמש כקול של הקהילה הלהט"בים בעיריית תל אביב-יפו.

מצעד הגאווה בתל אביב 2013 (צילום: מיכאל שבדרון )
"התיירים הגאים מביאים כסף לעיר". יניב ויצמן | צילום: מיכאל שבדרון
שחר אקסמיט- ראש המטה הגאה. מגיע לרשימה עם הרבה ניסיון פוליטי, מלווה את ציפי לבני כבר המון שנים עוד כשהייתה בקדימה ומביא עימו המון ניסיון בפוליטיקה ארצית. ממקימי הת"א הגאה" ב"תנועה".

נויה שגיב, בת 37, תל אביבית מבטן ומלידה ואמא של עומר בן 4 חודשים. עוסקת בחינוך ותרבות בקהילה.

יואב מאיר - גר כבר שש שנים בעיר, בכפר שלם. היה חניך באיגי פ"ת, מתנדב וחבר דירקטוריון בארגון חוש"ן.

גילי שביט - בת 26, המתגוררת מזה שנתיים בתל אביב. יושבת ראש המחלקה למעורבות חברתית באגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב.

למה לא לרוץ ברשימה גאה?
"שואלים אותי הרבה את השאלה הזו", אומר ויצמן, "אני חושב שאם היו מציעים לי להצטרף לרשימה כזו לא הייתי עושה את זה. אני חושב שאת רוב ההישגים שלנו אנחו משיגים בזכות העבודה המשותפת, ולכן אני מרגיש מאד בבית עם החבורה הזו, השגנו יחד המון הישגים שיכול להיות שכרשימה סקטוריאלית לא היינו משיגים.

"'רוב העיר' היא אינה מפלגה סקטוריאלית, והיא אינה קשורה לשום גורם פוליטי ארצי, וזה היתרון הגדול שלנו. האנשים המרכיבים את הרשימה הם אלו שקובעים את הנושאים בהם נטפל, נושאים הקשורים לצעירים החיים בעיר הזו - תרבות, בילוי, הורות צעירה, חינוך, קהילה גאה ועוד. אין נושא שאינו קשור לרוב העיר. הרעיון שלנו הוא שחייבים שהצעירים בעיר יכנסו ויהיו חלק מניהול העיר הזו".

שלוקים בהילטון (צילום: רועי ברקוביץ')
לא רק בקיץ. עיר גאווה | צילום: רועי ברקוביץ'

בחמש השנים האחרונות פעלו יניב ויצמן וחברי רוב העיר רבות לקידום הקהילה הגאה בעיר. "חגיגות הגאווה בעיר הפכו לגדולות ביותר אי פעם, עם תקציב הגדול ביותר באי פעם. קמפיין לעידוד התיירות הגאה לעיר, שהפך את העיר למוקד תיירותי בינלאומי לקהילה והביא בסופו של דבר לכך שתל אביב נבחרה לעיר הגאה בעולם. הקמנו מערך הסברה בתיכונים לקידום סובלנות ושיוויון, הכפלנו את כל תקציבי ארגוני הקהילה הגאה ובקרוב נחגוג את פתיחתו של מרכז נוער עירוני גאה".

יש כאלה שחושבים שאתם דואגים יותר מדי לתיירים ופחות לתושבים.
"ההשקעה בתיירות נעשתה על מנת להביא את תל אביב להיות בשורה הראשונה יחד עם ערים כמו אמסטרדם וברלין. התיירות היא לא רק טובה לתייר, והיא לא רק מסיבות ומצעדים. תיירים שמגיעים לעיר משאירים כסף רב בעסקים המקומיים, מחזקים את הכלכלה בעיר, וזה תורם לכל מי שחי בעיר, צעירים, עובדים ויזמים. הקמפיין לעידוד התיירות הוכיח את עצמו כי הצלחנו להביא כסף לעיר גם ממשרד התיירות וגם מהתאחדות המלונות".

האם לדעתכם לציון הנטיה המינית של המועמדים יש מקום בפוליטיקה?
שביט: "אני לא חושבת שההעדפה המינית שלי היא הטייטל הארי, זו אחת מהחתיכות שמרכיבות את הפאזל הזה, אבל אני עדיין חושבת שזו חתיכה מאד משמעותית כשמחליטים לקחת את המושכות ולהוביל. לסבית זה כמו תיאטרון, וכמו תל אביב וכמו מלא גורמים אחרים שמחברים ביני לבין הרבה אנשים, שברגע שהם שומעים את המילה הזו זה נותן לנו מצע משותף להתחלת השיח".

רוב העיר (צילום: יורם אשהיים)
אינה מפלגה סקטוריאלית. רוב העיר | צילום: יורם אשהיים
מדוע לדעתכן הנראות של הלסביות בקהילה קטנה משמעותית מזו של ההומואים?
שביט: "אני לא חושבת שיש תשובה אחת לסוגיה. אנחנו חיים בחברה פטריאכלית שגברים מובילים אותה בד"כ. אין ספק שהיום יש הרבה נשים שפורצות דרך והרבה מסגרות שמחבקות ומעצימות נשים ונותנות להם להוביל, אבל יש חשדנות. אצל נשים בכלל - האם נותנים לי את המקום או שאני פה סתם. וזה קיים גם בקהילה - האם ההומואים נותנים לנו מקום כלסביות. אני אף פעם לא הרגשתי שיש פער על רקע המין מבחינת האמירה פה, אני באמת מאמינה שהנושא הוא עשייה. אתה רוצה לעשות אז זה לא משנה מה המין שלך ומה המגדר. אני חושבת שזו הזדמנות אדירה שכמה שיותר נשים יקומו ויגידו אנחנו נכנסות ועושות את זה. יש פה מקום לכל אישה כמו שיש פה מקום לכל גבר ולכל מה שיניהם, צריך רק לבוא ולקחת".

נויה: "קשה שלא להבחין שיש מיעוט של נשים, מבחינתי זה יעד, בעיקר במהלך התקופה שאחרי הבחירות בה נמשיך לעסוק בנושא של להט"ב בעיריה. אני חושבת שהקריאה של רוב העיר אלי להצטרף לרשימה היא קריאה לכל הנשים לבוא, להתנדב ולהיות מעורבות".

אילו שינויים אתם מתכוונים לעשות בעיר למען הקהילה?
"הכפלת התקציבים לארגוני הקהילה השונים תהיה דרישת סף שלנו לכניסה לקואליציה. ואנחנו בטוחים שזה אפשרי. הגדלת תקציבי התרבות הגאה והכנסת תמיכה עירונית בבית דרור לספר התקציב. גם השכונות הדרומיות הן יעד שלנו. תל אביב היא לא רק בוגרשוב ואבן גבירול, יש אזורים בעיר שהקהילה פחות מקובלת ואנחנו צריכים לדאוג לנראות של הקהילה. מוגנות וחינוך בשכונה היא כבר מגיל צעיר. בנושא החינוך נדאג לתמרוץ בתי ספר להכנסת תכניות ניר וחושן. ונדאג גם לאוכלוסיה הבוגרת של הקהילה ונקים מועדון יום לקשישי הקהילה, כי כולנו נהיה שם יום אחד. נמשיך לחזק את התיירות הגאה ואת העסקים הגאים בעיר.

"מצד אחד אנחנו רוצים לפוצץ את הבועה התל אביבית, אבל מצד שני אנחנו מודעים לזה שתל אביב היא סוג של מגדלור לכל מה שקורה פה, וחייבים להמשיך לחזק את הפעילות הקהילתית בעיר בכל התחומים".

"כל המקומות ריאלים, צריך רק לצאת ולהצביע"

רשימת יש עתיד מציגה שני מועמדים גאים למועצת העיר תל אביב: נמרוד דותן - בן 34, רס"ן במילואים בחיל ההנדסה הקרבית. בעל תואר ראשון במדעי המדינה ותואר שני בפיתוח ארגוני מערכתי מטעם אוניברסיטת חיפה. עוסק בתפקידי ניהול והדרכה בעשור האחרון. כיום, משמש כמנהל החינוכי של עמותת 'חינוך לפסגות' המפעילה תכנית מצוינות לילדים ובני נוער בפריפריה החברתית הגיאוגרפית. ניהל את מערך ההדרכה הארצי של תנועת הצופים.

זהורית שורק (צילום: אלעד גוטמן)
"לכל מפלגה יש אג'נדה". זהורית שורק | צילום: אלעד גוטמן

זהורית שורק - בת 38, לסבית, דתייה, חיה בתל אביב מזה 16 שנים. נשואה ללימור ויחד הן מגדלות את בנה בן ה-15 וביתה בת ה-11. מרצה למורים ומנהלת הדרכה בתחום התקשוב במערכת החינוך. פעילה כ-10 שנים בקהילה הגאה על מגוון ארגוניה, במהלך פעילותה הקימה את המניין הגאה המהווה בית כנסת לקהילה ומקיים פעילויות בחגים ואירועים מיוחדים. בשנת 2012 קיבלה את אות הקהילה הגאה.

האם את חושבת שלציון הנטיה המינית של המועמדים יש מקום בפוליטיקה?
"בארור! לכל מועמד יש אג'נדה כלשהיא. יש אנשים שבאים מתחום החינוך וחשוב להם חינוך, איכות סביבה דיור וכו'. כך גם ברשימות - ירוקים באיכות סביבה, הורים בחינוך וכו'. סיעות שלמות שהם סקטוריאליות. אין שום סיבה שהקהילה הגאה לא תבוא ותגיד גם אנחנו פה, וזו האג'נדה שלנו".

מדוע לדעתך הנראות של נשים בקהילה קטנה משמעותית מזו של ההומואים?"אני חושבת שזו מראה של החברה הכללית. גם בחברה הכללית יש את הפער הזה בין יצוג של גברים לעומת נשים. גם ברמה הארצית. נשים הן אוכלוסיה מוחלשת, בגלל שנים של מערכת שנבנתה על ידי גברים מראשיתה ונשארה מערכת גברית מכל מיני בחינות.

מעצם היותם גברים היה להם יותר כסף מאישה, מעצם היותם שני גברים היה להם יותר כסף ממשפחה רגילה. והעובדה שאין להם ילדים הוסיפה. יש להם הרבה יותר זמן להשקיע בהתממודדות כזו תובענית. עבודה במועצה היא ללא שכר ויש להם אפשרות כלכלית ומשפחתית להשקיע את הזמן הזה. באופן עובדתי הם יכולים להיות שם יותר".

מה דעתך על הטענות שהנציגים ההומואים בפוליטיקה דואגים בעיקר לעצמם?
"אני רוצה להאמין שנבחר ציבור יודע לשרת יותר מאשר רק את האוכלוסיה שלו בלבד. כמה מחברי הטובים במערכת הפוליטית ואני מאמינה ומרגישה שהם מייצגים גם אותי. אני רק לא יכולה לדרוש מהם להבין אותי ואת כל המורכבות של הדרישות שלי, אבל הייתי רוצה לראות שהומואים שנמצאים בפוליטיקה יקשיבו לאוכלוסיות נוספות מתוך הלהט"ב ויכירו את הבעיות שלהן. אני יודעת שהפעילים האיכותיים עושים את זה".

אילו שינויים את מתכוונת לעשות בעיר למען הקהילה?
"יש שלושה נושאים שחשובים לי מאד ובהם אני מתכוונת להתמקד: הנושא הראשון הוא נושא הזוגיות. חשוב לי שעיריית ת"א תכיר בזוגות שמיסדו את הקשר ביניהם ורוצים שהעירייה תכיר בכך. זה בא לידי ביטוי גם בדברים היומיומיים, כמו למשל הוצאת כרטיס דיגיתל.

"הנושא השני הוא נושא החינוך בעיר. אין שום סיבה שארגון חושן, שעושה עבודת קודש, לא יהיה בכל בתי הספר בעיר. זה פשוט מחדל שעיריית ת"א עדיין לא אימצה את זה.

הנושא השלישי הוא בני הנוער הגאים. הם נמצאים בכל מקום וזקוקים למסגרת. איגי נותן להם מענה אבל זה לא תחת העיריה. צריך לדאוג שאיגי ימשיך לפעול בעיר עם עוד תקציבים, כי גם בני נוער מערים אחרות מגיעים לכאן, וגם להם צריך לדאוג כי אנחנו מהווים דוגמא. כנ"ל לגבי בני נוער בסיכון, אנחנו רוצים לתת מענה בצורת בית, תקציבים וכו'. בית דרור הוא דוגמא טובה למקום כזה, ואסור שמקום כזה יתקל בקשיים תקציביים או קשיי רווחה. יש גם בני נוער שמגיעים לגיל 19 ונופלים בין הכסאות כי הם כבר לא מתאימים למסגרת של בית דרור, וגם להם צריכה העירייה לדאוג.

"אחרי עשר שנים כמתנדבת בקהילה הגאה, איגי, חושן , מקימת המנין הגאה ופעילה בבת קול, אני יודעת שפעילות חברתית היא דבר מצוין, אבל חשוב שזה יהיה מעוגן גם בחוקי  העירייה וזה מה שאני רוצה לעשות.

"גם ברשימה שלנו וגם ברשימות אחרות יש חברים במקומות ריאלים. כל אחד ואחת מכם יכול להפוך את זה לריאלי אם כולנו נצא להצביע ולהפוך אותנו לייצוג אמיתי. צאו להצביע!".

>> פאנל הבחירות בתל אביב: מה מבטיחים המועמדים התל אביביים לקהילה הגאה?

>> קרן סוויסה תתמודד ברשימת "צדק חברתי"