אחרי יותר מ-70 שנה: אנדרטה לזכר ההומואים בשואה תוקם בתל אביב
מועצת העיר ת"א-יפו אישרה פה אחד את הקמת האנדרטה, שתוצב בגן מאיר ותנציח את רבבות ההומואים שנרדפו, עונו ונרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם. כמו אנדרטאות דומות ברחבי העולם, גם האנדרטה בתל אביב תתבסס על המשולש הוורוד. "יש סמליות חשובה בכך שזה מוקם דווקא בעיר תל אביב", אומר יוזם הפרויקט, חבר המועצה עו"ד ערן לב
את האנדרטה, שתמומן על ידי עיריית תל אביב-יפו, יזם חבר מועצת העיר עו"ד ערן לב (מרצ), בתמיכה נלהבת של ראש העיר, רון חולדאי. מועצת העיר אישרה פה אחד את הקמת האנדרטה, לרבות נציגי הסיעות הדתיות.
לב ביקש לשבח את ראש העיר חולדאי על סיועו לפרויקט. "יש אולי הרבה מחלוקות, ואנחנו בתקופת בחירות, אבל אי אפשר בלי מילה טובה לראש העיר", אמר. "פניתי אליו כחבר מועצה מהאופוזיציה, שבא לתקופה קצרה יחסית, והוא קידם את זה גם בוועדת הכספים וגם בוועדת הנצחה. זה לא פשוט להעביר דבר כזה בזמן כל כך קצר. אם לא התמיכה שלו, הפרויקט לא היה מצליח".
כ-10,000 הומוסקסואלים נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם במהלך מלחמת העולם השנייה. רישומים אחרים מראים על כ- 15,000 קורבנות ויש הטוענים כי מדובר בכמה עשרות אלפים שקיפחו את חייהם בשל נטייתם המינית.
"צעד חשוב בשימור המורשת וחיזוק ערך הקהילתיות"
לדבריו של לב, חשוב היה לעוסקים בפרויקט שהאנדרטה לא תתייחס רק להומואים יהודים, אלא שהאנדרטה תהיה אוניברסלית. "חשוב היה לנו לדבר גם על הלסביות והטרנסג'נדרים, שלא נרדפו באופן מאורגן כמו ההומואים. להומואים היה את חוק 175. אבל הכיתוב על האנדרטה מתייחס לכל הקבוצות של הקהילה שנרדפו בשל נטייתם המינית וזהותם המגדרית".
עם זאת, בכיתוב ההסבר שליד האנדרטה יהיה מידע על הטלאי הוורוד-צהוב שענדו היהודים בשואה, כמו גם אזכור ספציפי של שני יהודים הומואים: ד"ר מגנוס הירשפלד, מחלוצי המאבק למען זכויות להט"ב וגד בק, פעיל ציוני שהיה לניצול השואה ההומו האחרון – והלך לעולמו בשנה שעברה.
את דברי ההסבר כתב פרופ' משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, המשמש היועץ המדעי של הפרויקט בהתנדבות.
"עיריית תל אביב היא הבית של הקהילה הגאה בישראל", אומר חבר המועצה יניב ויצמן, המשמש יועץ ראש העירייה לענייני הקהילה הגאה. "אחד האתגרים שעומדים בפנינו בשנים האחרונות הוא שימור ההיסטוריה הקהילתית, הזיכרון הקהילתי וההוקרה לאנשים ונשים שפעלו לקידום הקהילה ואשר בזכותם אנחנו כאן היום. האנדרטה היא עוד צעד חשוב בשימור המורשת וחיזוק ערך הקהילתיות".