"המדינה מתעללת בנו סתם, רק כי היא יכולה. זו מדיניות של התשה"

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה לאחרונה בפסק דין חריף את ערעור המדינה וקבע כי אין לחייב אמהות גנטיות לעבור הליך של צו הורות או אימוץ. השופטים מתחו ביקורת נוקבת על ניסיון המדינה להגדיר אם ביולוגית כ"תורמת" בלבד, וקבעו כי התנהלות זו מסרבלת ללא הצדקה את חייהם של ההורים.

תחילת ההליך המשפטי בשני פסקי דין של בית המשפט לענייני משפחה בת"א, שניתנו בעניינם של שני זוגות נשים שנישאו לבנות זוגן – שתיהן במערכת יחסים ארוכת שנים. כל זוג הביא לעולם ילדה שלשתיהן קשר ביולוגי איתה - בת זוג אחת נשאה את ההיריון, שהושג כתוצאה מהפריה של ביצית של בת הזוג השנייה בזרע של תורם אנונימי.

בשני המקרים, קיבל בית המשפט את עמדת האמהות וקבע באופן חד-משמעי כי יש להכיר גם באם הגנטית כאמה של הילדה, ללא צורך בצו הורות פסיקתי. אלא שמה שאמור היה להיות סוף פסוק, הפך למאבק משפטי מתמשך.

"עשינו הכל בתהליך כמו שצריך כהכנה לזה שלא יהיה ניתן לערער עליו", מספרת מורן כספי יוסף (41), מרמת גן, שהביאה לעולם את בתה מתרומת ביצית של בת זוגה. "בבוקר אחרי הבחירות הבנתי מה קרה ונמלאתי חרדה. פחדתי שבגלל שאני לא נשואה המדינה תעשה בעיות ואמרתי לבת זוגי ישר שנתחתן בדנמרק", היא מספרת.

אבל זה לא עזר. מהרגע שהשתיים הגיעו למשרד הפנים, סירבה הנציגה לקבל את המסמכים של בתם. "הנציגה אטמה את הלב והנפש שלה. רק אחרי שעורכת הדין התערבה לקחו את המסמכים ולא עשו איתם כלום. ואז התחיל התהליך לתבוע בבית משפט מול המדינה, לעשות בדיקה גנטית יקרה, אבל זה לא הרגיע את המדינה", היא מספרת.

המדינה בחרה לערער על ההחלטה, ובמקביל הגישה בקשה לעיכוב ביצוע במטרה למנוע את רישום האם הגנטית בתעודת הלידה - בקשה שנדחתה על הסף. למרות דחיית הבקשה והעובדה שהונפקה תעודת לידה רשמית המעידה על ההורות, התעקשה המדינה להמשיך בערעור לבית המשפט המחוזי.

"יש להם משאבים בלתי מוגבלים ולא אכפת להם כי אין להם ערכים בכלל. הם מפציצים את בית המשפט במקרים כאלה וזה שיטתי", אומרת כספי יוסף. "הם יודעים שאלו טענות מצוצות מהאצבע אבל לא אכפת להם להגיד אותן, בתקווה שכלכלית לא נוכל לעמוד בזה. הוצאנו הרבה כספים, הם פשוט ניסו להתיש אותנו".

במרכז הטיעון של המדינה עמד הניסיון להחיל על המקרה את "חוק תרומת ביציות", שנועד במקור להסדיר תרומות אנונימיות. המדינה טענה כי האם היא רק זו שילדה פיזית, בעוד שבת זוגה, בעלת המטען הגנטי, היא "תורמת" חסרת מעמד הורי אוטומטי. המדינה אף הפנתה למקרה החלפת העוברים באסותא וטענה כי הוא ההוכחה, אך השופטים - רביד, שילה ואליהו - דחו את ההשוואה. הם הבהירו כי בניגוד למקרי סכסוך, כאן מדובר באינטרס משותף של שתי אמהות המגדלות יחד את בתן והביאו אותה לעולם בהחלטה משותפת.

"אני ילדתי את הילדה של אשתי מהביצית שלה ואתם אומרים לי שזו תחרות כמו במקרה של התינוקת סופיה או שאני פונדקאות והיא תורמת ביצית? היא אמא של הילדה שלי בדיוק כמוני. זה ביזיון, אין דרך אחרת לתאר את זה", מוסיפה כספי יוסף.

זעקת האמהות: "זו אפליה על רקע נטייה מינית"

האמהות טענו כי עמדת המדינה פוגעת בזכות היסוד שלהן למשפחה והורות, ומפלה אותן באופן ישיר רק בשל מגדרן ונטייתן המינית. לטענתן, המדיניות הזו גורמת להן ולנשים אחרות במצבן לנזקים כבדים, שעה שהן נאלצות כתנאי למימוש זכויותיהן החוקיות להשקיע משאבים יקרים של זמן וכסף בניהול הליכים משפטיים מתישים.

בית המשפט קיבל את טענת האמהות כי המדינה פועלת כ"שחקן חוזר" - גוף בעל משאבים בלתי נגמרים המנצל את פערי הכוחות המובנים מול האזרח כדי לגרור אותו להליכים חוזרים, תוך התעלמות מהכרעות שיפוטיות קודמות. השופטים קבעו כי "אין כל סיבה ליצור שונות בין המקור המשפטי להורותן של שתי האמהות", והוסיפו כי עיכוב ההכרה באם הגנטית מטיל הכבדה מיותרת ומסרבל ללא הצדקה את חיי האמהות ש"עסוקות בגידול הקטין שזה עתה יצא לאוויר העולם".

השופטים ציטטו פסק דין של נשיאת העליון לשעבר אסתר חיות שבו אמרה: "במקרים כאלה, כאשר בנות זוג מקיימות שתיהן זיקה ביולוגית ליילוד, יש לכאורה ממש בטענת האפליה שהעלו המבקשות. זאת, שכן מצבן של בנות זוג אלה דומה למקרה שבו בני זוג הטרוסקסואליים הביאו ילד לעולם תוך הסתייעות בתרומת ביצית".

המחיר של גרירת הרגליים הזו היה כבד, כלכלית ונפשית. מעבר להוצאות העתק על בדיקות גנטיות ושכר טרחה, אחת האמהות נאלצה להתייצב לדיון במחוזי כשהיא בעיצומה של השבעה על אמה המנוחה. "הגעתי מהשבעה עם חולצה קרועה כי רציתי שהם יראו באיזה כאב אני נמצאת", משחזרת כספי יוסף. כביטוי לביקורת על התנהלות המדינה, הטיל עליה בית המשפט הוצאות משפט חריגות בסך 60 אלף שקלים (30 אלף לכל זוג).

"יותר ויותר זוגות נשים בוחרות להביא לעולם ילד שלשתיהן זיקה ביולוגית אליו, הן מטעמים רפואיים והן מתוך רצון להיות שותפות מלאות להליך הבאתו של ילד לעולם", אומרת עורכת הדין דניאלה יעקובי שמייצגת את שני זוגות האימהות. "על אף פסיקות שיפוטיות ברורות, המדינה מוסיפה לדרוש מזוגות אלה להסדיר את הורותה של האם הגנטית באמצעות צו הורות פסיקתי. בפסק הדין נקבע כי מדובר בדרישה מפלה ומכבידה, הפוגעת בזכויות האמהות ובטובת הילדים. ההוצאות המשמעותיות שנפסקו נגד המדינה משקפות מסר חד וברור: אין להשלים עם התנהלות הסותרת פסיקה מחייבת ועקרונות יסוד של מדינת חוק".

כזכור, בשבוע שעבר חשפנו התנהלות דומה של המדינה כלפי בני זוג, אזרחי ישראל, לאחר שבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קיבל את בקשתם של זוג אבות להכיר גם בבן הזוג שאינו האב הביולוגי, כהורה של תינוקת שנולדה בהליך פונדקאות בחו"ל, למרות מאבק של המדינה נגד ההכרה.

נ', עיתונאי לשעבר שעבר עם בן זוגו לספרד, וקיבל את הכרת המדינה כהורה, סיפר כי "המדינה התנהלה בצורה שערורייתית במקרה הזה. יש לנו ילד שנולד בהליך פונדקאות במקסיקו לפני עשור ואז לא הייתה שום בעיה ונתנו צו הורות באופן מיידי. בפעם הזו הערימו המון קשיים. זה היה ממש מתיש ומעליב. המדינה פשוט שיקרה לבית המשפט כדי ליירט את הבקשה".