המודל המשפחתי הקלאסי נמצא בדעיכה. זו קביעה מעט דרמטית, נכון, אבל כשפורטים אותה לרכיביה היא נעשית ברורה יותר. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למשל, שיעור התאים המשפחתיים ללא ילדים עומד על כ-24%, ושיעור המשפחות היחדיניות עומד על 6%. ציורי המשפחה, על שני הילדים, הכלב והבית עם הארובה אמנם לא עומדים להיכחד, אבל הם כבר אינם האפשרות היחידה. סקר בריטי חדש עושה צעד נוסף במהפך של המוסד המשפחתי, ובוחן את מושגי הזוגיות והתאים המשפחתיים בקרב הומואים.
אנחנו כותבים לא מעט על מקומה של המונוגמיה בקרב זוגות גאים, ומסקירה לא יסודית נראה שרוב הכתבות עוסקות במציצנות וסקרנות בנטיה של זוגות הומוסקסואליים לקיים מערכות יחסים פתוחות. הכוונה איננה לזוגות ומשפחות שמוכנים לסלוח ולהעלים עין מבגידות, אלא משקי בית ותיקים ויציבים, שלא רואים סיבה "להסתפק" בפרטנר מיני ורומנטי אחד. הסקר, שנערך על ידי מגזין FS וארגון הבריאות ההומואי של בריטניה, גילה כי 40% היו, או מצויים היום, במערכת יחסים פתוחה. כמו כן, נחשף שכשליש מהגברים שמצויים במערכת יחסים פתוחה עושים זאת כיוון שהם מאמינים שהומואים אינם מסוגלים לנהל מערכת יחסים מונוגמית בלעדית, אולם כמחצית מאמינה שהם יכולים. הנתון הזה מצביע על גמישותו של המושג "מונוגמיה".
"מונוגמיה זה כשאתה בונה את החיים שלך עם עוד בן אדם אחד ויחיד, וזה מה שאני עושה", אמר לנו ג', שנמצא בקשר זוגי הכולל מגורים משותפים כבר שלוש שנים. עבור י' ובן זוגו, הקשר מונוגמי לחלוטין, אולם מותר להם לקיים יחסי מין, בנפרד או ביחד, עם פרטנרים נוספים. "הדרישות שלנו אחד מהשני אולי שונות מהמקובל, אבל זה כמו שאדם חרדי יגיד "אישה שמראה את השיער שלה לאחרים היא לא מונוגמית". היא (האישה) כן, היא פשוט לא שמה על מערכת היחסים את אותן המגבלות שהוא שם".
ג' ובן זוגו מספרים אחד לשני על הפרטנרים הנוספים, בדומה לרוב הנשאלים בסקר הבריטי, לפיו רק 12% מהגברים שמקיימים מערכת יחסים פתוחה דורשים מבן הזוג שלא יספר על המפגשים המיניים הנוספים. 75% מהגברים הללו כן מגדירים חוקים וכללים למערכת היחסים, ומגדירים, למשל, מקומות מפגש מותרים ואסורים, קרבה רגשית לפרטנר, ועוד. אחד הנתונים המעניינים בסקר הבריטי מצביע דווקא על שרידותה ועמידותה של מערכת היחסים הפתוחה: 50% ממערכות היחסים הפתוחות שנסקרו מחזיקות חמש שנים ויותר.
סקר אמריקאי מקביל גורס כי רק 3% מהזוגות ההטרוסקסואליים נמצאים במערכת יחסים פתוחה, ו-10% מהסטרייטים התנסו בה אי פעם בחייהם. כשניסו לעמוד על הגורמים לפער הניכר, ציינו החוקרים, בין השאר את הפתיחות המחשבתית שמוכלת באופן כמעט אינהרנטי בקשר להט"בי. יציאה מהארון היא צעד ציבורי אמיץ, שעדיין נתפס כמתקדם מחשבתית בואך שערורייתי בחברות שונות. כתוצאה מכך, אנשים שכבר יצאו מהארון עשויים להיות פתוחים יותר מחשבתית, ונכונים לקבל מסגרות משפחתיות אלטרנטיביות.