פג בתוך אינקובטור (צילום: racheldonahue, Istock)
"מחסור חמור בכוח אדם וציוד בפגיות" | צילום: racheldonahue, Istock
טיפולי הפוריות שהופכים נפוצים יותר מדי שנה והעלייה בגילן של היולדות גורמים ליותר לידות פגים מאי פעם. הרפואה המודרנית אולי התקדמה הרבה מאז שהטיפול המיוחד בפגים כלל השכבה בקופסת נעליים מרופדת והרבה תפילות, אבל המצב רחוק מלהיות אידאלי. 

לרגל יום הפג הבינלאומי הרביעי, שמצויין היום בארץ וברחבי העולם, מתפרסם לראשונה דו"ח מפורט על מצבם של הפגים בישראל. הדו"ח, שמפרסם הפורום למען הפגים (גוף המאחד את עמותת לה"ב , שהקימו הורים לפגים, ואת איגוד הנאונטולוגים – רופאי הפגים) מציג תמונה לא מעודדת, ומאיר נקודות רבות שזקוקות לשיפור מיידי.

"סיכוי גבוה להידבק במחלות זיהומיות"

הדו"ח מתייחס למיגוון ההיבטים והתחומים הקשורים לבריאותם ואיכות חייהם של הפגים ובני משפחותיהם, לרבות רמת התחלואה והתמותה, איכות הטיפול הרפואי והזכויות הסוציאליות שמקבלים הפגים והוריהם. מנתוני הדו"ח עולה כי לצד העלייה המתמשכת במספר לידות הפגים, אין שיפור במגמת העלייה בתחלואה ובתמותה, וכי עדיין נמשך המחסור החמור בכוח אדם מקצועי ובמיטות אשפוז בפגיות.

לפי הנתונים, חרף העובדה שמדי שנה נולדים יותר ויותר פגים בישראל, קיים מחסור מתמשך ברופאים, אחיות ומיטות טיפול נמרץ ליילוד. הדו"ח מצביע על חוסר מיידי בכ-180 רופאי יילודים (ניאונטולוגים) וכ-150 רופאים ומתמחים למחלקות התינוקות הבשלים, וכן חוסר מיידי של 700 אחיות בתחום, 150 מיטות אשפוז (והשלמת תקנים לעוד כ-90 מיטות) ו-32 טורי כוננויות (רופאים שלא נמצאים בבית החולים, אך יכולים להיות מוזעקים תוך זמן קצר במקרה הצורך).

לא בלי קשר לנתונים הקודמים, משנת 2008 ועד היום - אין שיפור ממשי באחוזי התחלואה של פגים כתוצאה מזיהומים נרכשים. דלקות ריאה הינן הביטוי החמור ביותר של תחלואה בקרב פגים: 1 מתוך 8 פגים חוזרים לאשפוז במהלך 5 השנים הראשונות לחייהם - פי 5 מאשר אצל יילודים רגילים. שיעור הזיהומים הנרכשים בפגיות בישראל גבוה בכ-50% יותר מאשר במדינות העולם המערבי, ומשנת 2008 ועד היום ישנה עלייה במגמת התמותה של הפגים. בשנים האחרונות, עלו אחוזי התמותה מ-15.6% ל-18.1%.

שיעור התמותה של פגים זעירים (פחות מ 750 גרם) בישראל גבוה אף הוא מהשיעור במערב (פי 2 מבארה"ב למשל). כ-80% (!) מהפגים בישראל אינם זכאים לטיפול ראשוני מיטבי, תזונה מותאמת לצורכיהם,  ליווי והדרכה מקצועית: פגים שנולדו לאחר השבוע ה-34 להריון מטופלים במחלקת היילודים הבשלים ("תינוקייה" רגילה) ומשוחררים לרוב לאחר 48-72  שעות בשל עומס בפגיות. הם אינם מקבלים העשרה תזונתית, ליווי והדרכה מקצועית המתאימה לפגים.

הדו"ח מציין כי אין שיפור משמעותי במספר הפגים הזכאים להגנה מפני וירוס ה-RSV, הגורם לזיהום בדרכי הנשימה ומסוכן במיוחד לתינוקות שנולדו טרם זמנם. פגים שנולדו לאחר השבוע ה-32 להריון (כולל) - אינם זכאים למימון ממשלתי של החיסון, למרות שסיכוייהם לחלות בוירוס זהים לחלוטין לאלו של חבריהם שנולדו מוקדם יותר.

ההורים אינם זוכים לתמיכה הולמת מהמוסד לביטוח לאומי

הדו"ח לא מוגבל רק לטיפול שמקבלים הפגים בבית החולים, ובוחן גם את התמיכה שמקבלים הפגים והוריהם מהמוסד לביטוח לאומי ומקופות החולים בהמשך הדרך. מן הנתונים עולה כי ישנה עלייה במספר הפגים שהוריהם אינם זכאים לתמיכה כספית מלאה מן המוסד לביטוח לאומי. רק בכדי לסבר את האוזן, קיים צורך מיידי בתוספת מינימאלית של עוד כ-50,000 ₪ לכל פג (במשקל לידה מתחת ל 1,750 גרם).

כ-90% מהפגים בישראל אינם זכאים לקבלת מעקב התפתחותי וליווי מקצועי, על אף שנתונים מחקריים מראים כי הם בהחלט זקוקים לכך. פגים שנולדו במשקל של מעל 1,500 גרם (ללא קשר לשבוע ההריון) מקבלים עדיין מעקב במסגרת רפואת הילדים הכללית בקהילה, שאינה מספקת מענה מקיף והולם לצורכיהם המיוחדים, כגון מעקב במכון להתפתחות הילד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ועוד. בנוסף, לכל הפגים בישראל אין כיסוי ביטוחי, למרות רצון הורים לשלם על ביטוח באופן פרטי: חברות הביטוח בישראל עדיין מסרבות באופן גורף לבקשות לביטוח בריאות פרטי עבור פגים.

אמא מטפלת בתינוקת פגה (צילום: casenbina, Istock)
"אי טיפול ראשוני הולם מוביל להשלכות בלתי הפיכות בעתיד" | צילום: casenbina, Istock
"מגמת העלייה העקבית בילודה בכלל, ובילודת הפגים בפרט, אינה מקבלת עדיין מענה הולם ממערכת הבריאות בארץ", אומר פרופ' שאול דולברג, יו"ר האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה וחבר בהנהלת הפורום. "הקשר ההדוק בין יכולות הצוותים הרפואיים לבין שיעורי התחלואה והתמותה של הפגים, כבר הוכח מעבר לכל ספק. לצערנו, ישנם לא מעט פגים, אשר מקבלים טיפול שאינו מותאם לצורכיהם. יש לא מעט פגים שסובלים מבעיות חירשות, ראייה ואף שיתוק מוחין, מצוקות שילוו אותם לאורך כל חייהם. חלק עיקרי מפגיעות אלה אפשר למנוע על ידי שיפור בתשתיות, במספר הרופאים ובמספר האחיות. יש לנו את הידע והכישורים - אך אין לנו את הכלים לטפל בתינוקות אלו".

"פגים שנולדו לאחר השבוע ה-34 להריון ופגים במשקל לידה של מעל 1.5 ק"ג אינם מקבלים את רמת התמיכה הממשלתית, הטיפול והמעקב ההולמים את צורכיהם המיוחדים", מוסיפה רומי שחורי, יו"ר עמותת לה"ב וחברה בהנהלת הפורום. "להיעדר הטיפול המתאים יש השלכות בלתי הפיכות, על התפתחותם ועל ההתמודדות של הוריהם עם החוויה הקשה של לידה טרם זמנה".

"חשוב מאד שלא להוריד את נושא הפגים מסדר היום הציבורי", מתריעה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, יו"ר הועדה לזכויות הילד בכנסת ישראל ויו"ר הפורום. "דו"ח מקיף זה מרכז בתוכו, לראשונה, את כל הנושאים  החשובים בטיפול בפגים ובשיפור איכות חייהם והוא חייב להיות כלול בסדרי העדיפויות של הממשלה החדשה".

>> הכתובת על הקיר: "מצב הפגיות בישראל קטסטרופלי"