כל אישה בהריון נדרשת לעבור מספר בדיקות חשובות שמטרתן לאתר מומים שונים אצל העובר. בדיקת "שקיפות עורפית", מתבצעת בשליש הראשון של ההיריון והיא אחת הבדיקות החשובות ביניהן. מה זה בדיוק? מהם היתרונות והחסרונות שלה ועד כמה באמת צריך לדאוג כשהתוצאות אינן תקינות? ד"ר יוסי חסון, רופא בכיר במכון הפריון ב"איכילוב" ובקופ"ח "מאוחדת" וד"ר דן ולסקי, מנהל יחידת האולטרסאונד ב"הדסה עין כרם", עונים על כל מה שרצית לדעת בנושא.

מהי בדיקת שקיפות עורפית?

ד"ר חסון: "מדובר בבדיקת אולטרסאונד, המהווה חלק משלוש בדיקות, המרכיבות יחדיו את סקר השליש הראשון. ביצוע הבדיקה ביחד עם בדיקות חלבונים מסוימים בדם ובהתחשב בגיל האישה, מאפשר להעריך את הסיכון להפרעות כרומוזומליות בעובר ובהן הסיכון לתסמונת דאון.

המונח "שקיפות עורפית" מתייחס לעובי קפל העור בעורף העובר המכיל נוזל. עוביו של קפל זה יכול לרמוז למומים בעובר, בעיקר למומי לב, וכן לרמז לגבי סיכון מוגבר להפרעות כרומוזומליות ובהן תסמונת דאון. רגישות הבדיקה להערכת תסמונות כרומוזומליות מתגברת כאשר משולבת תוצאת השקיפות עם תוצאות הסקר הביוכימי (בדיקות הדם של החלבונים) וכאמור גיל האישה".

לכל אישה בהריון. יש לציין שגם נשים צעירות מתחת לגיל 25 עלולות להרות עם עוברים הלוקים בתסמונות כרומוזומליות, ובהן תסמונת דאון, אם כי הסיכון נמוך באופן משמעותי ביחס לאישה מבוגרת יותר. באופן כללי, ניתן לומר כי ככל שגיל האישה גבוה יותר, כך עולה הסיכון להפרעות כרומוזומליות..

באיזה שלב של ההיריון חשוב לבצע אותה?

ד"ר חסון: הבדיקה מתבצעת בין השבוע ה 11 לשבוע ה 13 ועוד 6 ימים להריון. חשוב לבצעה בדיוק בטווח זמנים זה, כיוון שבדיקה במועד אחר לא תאפשר להעריך היטב את הסיכון. אגב, מומלץ לבצע את בדיקת הדם שנועדה להשלים את המידע הדרוש לצורך הערכת הסיכון, מיד לאחר בדיקה זו.

לא פולשנית אבל גם לא מהווה מדד ודאי: יותר יתרונות או יותר חסרונות?

ד"ר חסון: היתרון המשמעותי ביותר בבדיקה, נובע מכך שהיא אינה פולשנית, ולכן לא קיים סיכון לפגיעה בעובר. מנגד, חשוב לציין שתוצאותיה מאפשרות להעריך את הסיכונים, ואולם היא אינה מהווה מדד וודאי לתוצאה. זאת לעומת בדיקת דיקור מי שפיר שאמנם כרוכה בסיכון קטן להפלה (0.5-1:00 אחוזים), אך תוצאותיה משקפות את מערך הכרומוזומים של העובר באופן כמעט וודאי. רגישות בדיקת סקר שליש ראשון לאיתור תסמונת דאון היא כ-85 אחוזים. כלומר, בקרב 15 אחוזים מהנשים שלהן עוברים הלוקים בתסמונת דאון הבדיקה תהיה תקינה.

כיצד בדיקת שקיפות עורפית מבוצעת?

ד"ר חסון: "ברב המקרים נהוג לבצע את הבדיקה בעזרת מתמר המוצמד לדופן הבטן. ואולם, במקרים מסוימים ייאלץ הבודק לבצעה בגישה וגינלית, המאפשרת מבט מזווית אחרת שלעיתים תוכל לסייע".

רופא בחלוק בודק בטן של בחורה באולטראסאונד ולידו המ (צילום: jupiter images)
"התוצאות משקפות את מערך הכרומוזומים של העובר באופן כמעט וודאי" | צילום: jupiter images

מי מבצע את הבדיקה?

ד"ר חסון: "הבדיקה מבוצעת אך ורק על ידי רופא נשים בעל הכשרה ספציפית בביצוע הבדיקה".

מדוע בכלל חשוב לבצע את הבדיקה?

ד"ר חסון: "הבדיקה כלולה בסל הבריאות, ניתנת לביצוע בכל קופות החולים, פשוטה ואינה פולשנית. כאמור, היא מאפשרת איתור מוקדם של חשד לבעיה כרומוזומלית או אחרת אצל העובר. במקרה של חשד מוגבר לליקוי כזה, ניתן להתקדם במהירות לבירור מעמיק יותר, הכולל בדיקת סיסי שליה למשל או דיקור מי שפיר, שתשובתן בנוגע לתסמונת דאון הינה ודאית. בין שהחלטת לבצע בדיקת מי שפיר ובין שהחלטת לוותר על בדיקה זו, בדיקת סקר שליש ראשון תאפשר הערכה מוקדמת ולא מסוכנת של הסיכוי לבעיה בעובר".

מהו המדד המעיד על תוצאה תקינה?

ד"ר ולסקי: "באופן כללי, ככל שנוזל העורף הנמדד דק יותר, כך מדובר בתוצאה טובה יותר המעידה על סיכון נמוך יותר; ולהיפך - ככל שהיא עבה יותר, כך היא מעידה על סיכון גבוה יותר. מובן שהתוצאה תלויה גם בפרמטרים נוספים כמו גיל ההיריון, גיל האישה וגודל העובר. 

כאשר המספר הנמדד הינו מתחת לשניים וחצי מ"מ מדובר בתוצאה תקינה.

מהי תוצאה לא תקינה בבדיקת שקיפות עורפית?

כאשר המספר הנמדד מתקרב לשניים וחצי מ"מ, מדובר בסיכון משמעותי, ובמקרה כזה האישה תופנה לייעוץ גנטי. כאשר המספר הנמדד הוא מעל 3 מילימטרים, האישה תופנה גם לבדיקת סיסיי שלייה".

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
גם נשים צעירות" מתחת לגיל 25 עלולות להרות עם עוברים הלוקים בתסמונות כרומוזומליות" | צילום: Shutterstock

האם מדובר בבדיקה אבחנתית?

ד"ר ולסקי: "לא. זוהי 'בדיקת סקר' – כלומר כזו שמעידה על סיכון בלבד. אמנם במקרים מאוד חריגים שבהם השקיפות מאוד עבה, בהחלט מדובר בסימן פרוגנוסטי שמעיד על סיכון מאוד משמעותי לבעיות עובריות בעשרות אחוזים, ויחד עם זאת – לא מדובר בבדיקה אבחנתית, כמו מי שפיר למשל שנחשבת לבדיקה אבחנתית מדויקת".

מה עושים במקרה שהשקיפות העורפית לא תקינה?

ד"ר ולסקי: "כאמור, מדובר בבדיקה שמאפשרת הערכת סיכון בלבד לתסמונת דאון ולבעיות כרומוזומליות נוספות. לכן, במקרה של תוצאה לא תקינה, האישה תופנה לבדיקות אבחנתיות כמו סיסיי שליה או דיקור מי שפיר בהתאם להמלצת הרופא המטפל ולפי סך השיקולים שמנבאים את הסיכונים".

שקיפות עורפית חייבת לכלול גם בדיקת דם?

ד"ר ולסקי: "לפי ההמלצות של איגוד הגניקולוגים ומשרד הבריאות, סקר השקיפות העורפית, כולל גם בדיקת דם. כך למעשה, על פי תוצאת השקיפות העורפית ושקלול עם בדיקת הדם והגיל של האישה, ניתן להעריך את הסיכוי של העובר לסבול מתסמונת דאון ומבעיות כרומוזומליות אחרות.

עם זאת, חשוב לציין כי רוב הבדיקה מסתמכת על התוצאות המתקבלות בבדיקת השקיפות. לעומת זאת, שאר הנתונים מאפשרים להגיע לדיוק טוב יותר של הסקר הכללי".

אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
"אין צורך להילחץ במקרה שהתוצאות אינן בגדר הנורמה" | צילום: Shutterstock

האם מדובר בבדיקה הכרוכה בעלות?

ד"ר ולסקי: "כל אישה בכל קופה רשאית לבדיקת שקיפות עורפית בעלות סמלית בלבד, כיוון שמדובר בבדיקה הכלולה בסל, והיא ניתנת כחלק מהשירותים הסטנדרטיים של כל קופה".

האם בשורה תחתונה מדובר בבדיקה מומלצת?

ד"ר ולסקי: "כמובן. בדיקה זו אינה כרוכה בשום סיכון, אלא רק מאפשרת לאישה לזכות להערכות סיכונים. מעבר לכך, בניגוד לבדיקות אולטרסאונד אחרות שאותן מבצעים טכנאים, בדיקה זו מבוצעת ע"י רופא/ה וזוהי למעשה הזדמנות מצוינת לבחון את התפתחותו התקינה של העובר ואת האנטומיה שלו".