הידעתם? בדיקת אולטרה סאונד לגילוי מין העובר היא ממש פאסה. כמה אינטראקציות פשוטות ונטולות קרינה יכולות לברר עבורכן את העניין עד הקצה. למשל, ילד בן שלוש יכול לגלות לאישה הרה מה היא נושאת ברחמה, ועוד בשבוע השמיני. תשאלו את בתי הפעוטה, כאשר סיפרתי לה לראשונה שיש לי תינוקי חדש בבטן, היא מיהרה לתקן אותי: "אמא, איזה כיף, תהיה לי תינוקת חדשה!". זאת באמת יכלה להיות בדיחה, אלמלא התברר לי שהיא לא היחידה שיודעת מה מתבשל לי שם.

מחלומות ועד מתוקים

בטן הריונית 2 (צילום: istockphoto)
הריונית: "אפשר גלגל הצלה?" יורם ארבל: "אני נותך לך חמישים חמישים" | צילום: istockphoto

"יש לי אינטואיציה חזקה שזה בן הפעם", פוסקת אחותי. "והאינטואיציות שלי לא אכזבו אותי אף פעם. חכי ותראי".
"בהיריון הזה את כל כך קורנת ויפה", אמרה לי הגננת של הילדה, "ולכן יש לך בן. הרי ידוע שמרשעות קטנות גונבות לאימן את כל הזוהר בחודשי ההיריון. זה בדוק".
"יש לך בת", בטוחה סבתי, "תראי, רק בחצי שעה האחרונה שאבת את כל העוגיות והמתוקים ששוכבים כאן מתחילת השבוע. נשים בהיריון שמעדיפות מתוק יש להן בת".

"הסיבה שיש לך בן היא כי ההיריון הזה שונה לגמרי מהראשון - בלי כאבי ראש, בלי הקאות, בלי בחילות", מסבירה לי ידידה, "ולא רק שיש לך בן, הוא גם דומה לך שתי טיפות מי שפיר, בניגוד לילדה".
"הבטן נוטה מעלה", משוכנעות חברות לעבודה, "זה נראה כמו מתכון בטוח לבת".
"איך יחסי המין שלכם?" מתעניינת חברה, "חרמנות מעידה על בת".
"חלמתי על סבא", גילתה לי הדודה בדיסקרטיות. "את יודעת שכל פעם שהוא מבקר בחלומי, זה אומר שבעזרת השם יהיה לנו בן זכר במשפחה".

האמת, דווקא שמחתי שהדעות הנחרצות היו חלוקות לגבי הצ'ופצ'יק של הקטנה. במילא ביום שגיליתי את שני הפסים על הסטיק, החלטתי שאני לא רוצה לדעת. עם כל הכבוד, אצלנו במשפחה לא באים לעולם בלי להודיע. סחתיין על הספונטניות, תחי הפוריות, אבל אם זה בא בהפתעה, שיישאר כך. לפחות בינתיים.

חומד, נתראה באזרחות

את לא מתה מסקרנות? שואלים כולם. התשובה היא: לא כל כך. תכל'ס, אין לי העדפה למין מסוים, אני לא צריכה בולבולון כדי להיקשר לעובר, ושמות חיבה דבילים וחינניים כמו בוטוקס, יוסף, תינוקי ומתוקי הולמים כל אחד ואחת. חוץ מזה, נחמד להשתעשע במחשבות אם זה הוא או היא, לדמיין פרצופים, לנחש ניחושים ולהשאיר את אמא שלי במתח. לבחור שם אחד בשבילו, ואחד בשבילה, ולא פחות חשוב - לחסוך כאבי ראש והתלבטויות כמו באיזה צבע נצבע את החדר, ואיזו עגלה נבחר, ומה עם הבגדים.

לצערי, רק אהובי חושב אחרת. בתום הסקירה המורחבת, הגניב לו הגיניקולוג פתק מקופל לארבע ובו סמל אחד קטן. הוא בטוח שידיעת מין העובר תעזור לבונדינג הקודם ללידה. כך שמי שיודע בוודאות את התשובה בשלב הזה הם ארבעה אנשים: האב הערמומי, אחד ממכריו (על-פי ההסכם שכפה עליי הסכמתי שיספר לאדם אחד בלבד, שאינו מחוג מכריי), הגינקולוג שלי והגינקולוג שערך את הסקירה המורחבת. אגב, כששאלתי אותו אם נתקל בעוד הריוניות שמעדיפות לא לדעת, סיפר לי על שתיים נוספות. אמרתי לו שהבוס שלי אומר שיותר משלושה אנשים זה כבר טרנד, אבל הוא השיב בחיוך מרחם: זה שלוש נשים בעשרים שנה שאני במקצוע. ואת עוד מבקשת ממני לחלוק את המידע רק עם הבעל.

בן או בת? זהו בעצמכם

כולם בטוחים שבסקירה הראשונה כבר אי אפשר לחמוק מהממצאים הברורים. אבל הרשו לי להודות: אני, כנראה כמו כולן, הבטתי בהבנה במוניטור, אבל כל מה שהצלחתי לזהות על המסך היה עב"ם. אמנם עב"ם עם פוטנציאל - אבל עדיין כתם כתמתם וחסר צורה, ששייט לו בחלל שחור, ומדי פעם קפא לקול צהלותיו של הדוקטור המלומד: ביפ - "הנה ראש, אף, אזניים". ביפ - "הנה חמש אצבעות". ביפ - "הנה לב, חדרים, שסתומים". ביפ - הנה ביפ...

אם במקרה גם לכם נדמה שאתם יודעים לפענח בדיקות אולטרה סאונד (ואני לא מתכוונת למוסמכים שביניכם), אתם מוזמנים לצפות בסרטון הראשון בכיכובו של העובר (למעלה), ולגלות את התשובה. רוצים רמז? זה רק שתי אותיות, ומתחיל בב'.

בן או בת? קבלו כמה דרכים משעשעות ולא בדוקות לגילוי מין העובר