בתור אמא שהילדה הראשונה שלה אהבה לישון מגיל אפס, הייתי בטוחה שזכיתי בלוטו, ושברור שהשינה תהיה חלקה גם עם הילד השני. אז חשבתי. הרי רוב ההורים חווים לילות לבנים ותינוקות שלא ישנים. לחלקם יש יותר מזל. אבל זה שילד אחד נוטה לישון היטב לא אומר כלום על השני.  

אותי השני לימד אותי שכל תינוק הוא עולם בפני עצמו. הוא מגיע להרכב משפחתי אחר, ואפילו כאמהות אנחנו שונות. לכן חשוב להבהיר מההתחלה – אסור להשוות. זה היה גם השיעור הראשון שלימדה אותי יערה ויסבורט חלפון, מדריכת הורים ויועצת שינה בגישה הוליסטית ייחודית לזיהוי שפת גוף. פניתי אליה כשהבנתי שאדם שלי בן החמישה חודשים פשוט לא ישן טוב. ועד כמה שזה לא היה נוח עבורי, היה לי יותר חשוב שהוא יקבל את השינה שהוא זקוק לה כדי לגדול ולהתפתח היטב.

ויסבורט חלפון מאמינה בגישה מעניינת כלפי שנת תינוקות, ובכלל. לטענתה  התינוק מראה לנו כבר מיומו הראשון באמצעות שפת הגוף שלו מה הוא צריך. שפת הגוף מתבטאת בסימנים מכף רגל ועד ראש, באמצעותם הוא מאותת לנו שהוא עייף, רעב, רטוב או פשוט צריך שירגיעו אותו. הבכי, היא מסבירה, מגיע בשלב מאוחר מדי. הסימנים שהתינוק מפגין, שאנחנו לא ממש מייחסים להם חשיבות, מתחילים 20 דקות עד חצי שעה לפני שהוא כבר מגיע לשלב הבכי והתסכול.

הגישה הזו שונה מהשיטות המלמדות ומחנכות תינוקות להירדם לבד. נכון שכל יועצת לוקחת את זה לכיוון שלה, אבל בסופו של תהליך רוב השיטות והגישות לאימון תינוקות לישון מדברות על להניח את התינוק במיטה, להרים אותו כשהוא בוכה, להוריד כשנרגע ולשלב טפיחות על הגב והטוסיק ובכך להביא את התינוק להירדם בסופו של דבר.

על פי הגישה של ויסבורט חלפון, החלק החשוב הוא הבנת הצורך של התינוק. ברגע שממלאים את הצורך, בין אם לאכול, לישון או לקבל גירויים – התינוק רגוע ואוכל וישן יותר טוב. היא פתחה את התהליך ב"תני לו להירדם איפה שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה, כמובן במקום בטיחותי ואחראי, רק כדי לאפס לו את השינה". המשפט הזה קנה אותי, כי היועצת שלי הבינה כמה אדם עייף באמת, וכמה הוא זקוק לזה, אפילו מבלי שהוא מתלונן או בוכה. ביום טוב אדם ישן כשעתיים וחצי במצטבר במהלך היום. ביום רע הוא ישן שעה מצטברת. הוא כל כך עייף, שזה מקשה לו על השינה ורואים את זה עליו.

ועדיין הייתי קצת סקפטית. תינוקות עושים המון תנועות וסימנים, מי אמר שהוא מתכוון דווקא לעייפות? ויסבורט חלפון הסבירה שהגישה הזו לא מאמנת לישון. היא רחבה הרבה מעבר לנושא השינה. "התינוק מגיע לעולם והוא לא יודע מה הוא מרגיש, הוא מבולבל בדיוק כמונו", היא מסבירה ברוגע, "ברגע שאנחנו לומדות לזהות את הסימנים, אנחנו מתקשרות לו ובעצם מלמדות אותו להכיר את הגוף והתחושות שלו. את מלמדת את התינוק לזהות עייפות בגופו, ושהדרך להקל עליו ומה שהוא צריך בעצם עכשיו זה ללכת לישון. הוא זה שבוחר בשינה".

>> איך מלמדים תינוקות לישון
>> שינה של תינוקות: 10 דרכים בדוקות

אמא בלשית

שנת התינוקות מושפעת מהכל. מכל אירוע כמו מצב רגשי, מחלה וחום או שלב התפתחותי. האתגר שלנו הוא להבין מה התינוק צריך ומתי. אם לא זיהינו שהתינוק עייף, למשל, הוא יגיע לעייפות יתר. במצב כזה הגוף נדרך באדרנלין וההרדמות מתעכבת, וזה מה שמוביל להירדמויות קשות ושינה מלווה בהרבה התעוררויות. ויסבורט חלפון מבהירה שבמרבית המקרים אם נמנע את המצב של עייפות יתר, נחווה שיפור בבעיות השינה. כנרא שזו לא קלישאה של סבתות ששינה מביאה עוד שינה. חוסר שינה גורם לחוסר שינה ולשינה לא איכותית.

זיהוי סימנים נותן לנו הרבה מעבר לרק ההבנה שלהם. ההתבוננות הנקייה בתינוק יוצרת הקשבה ללא פרשנות ומשחררת את הורמון האהבה אצל שניכם, האוקסיטוצין. "אתם יוצרים שפה משותפת ומחזקים את הקשר – את כאמא חווה ביטחון שנובע מהבנת התינוק, והתינוק שלך מרגיש שמבינים אותו והוא בידיים בטוחות", אומרת ויסבורט חלפון. "מתוך זה הוא גדל בתחושה שהעולם הוא מקום טוב ונעים".

התחלנו בתהליך. בשלב הראשון אפסנו לאדם את השינה. המטרה הייתה שישן, לא משנה איפה וכמה, ללא חשש להרגלים, במשך שבוע פלוס מינוס.

בזמן האיפוס, הייתי עדיין צריכה לשים לב לסימנים בולטים, ומיד לאחר מכן להוריד לו את מפלס האדרנלין בחדר רגוע יותר, ואז להרדים אותו.

הצלחתי לזהות כמה סימנים לפני הבכי, למשל עיניים מבריקות, ראש מתחפר במשטח, קולות מסוימים. לאחר מכן זה החלו הסימנים שכולנו מכירים – שפשוף עיניים, משיכות באוזניים, גבות ורודות ועיניים בורקות. חלק מהתהליך הוא להיטיב את התקשורת ולנהל עם התינוק סמול טוק, אז דאגתי לדבר עם אדם המון כדי שיידע שאני מזהה את העייפות שלו ואני הולכת למלא את הצורך, ובכך ילמד לפעמים אחרות.

תינוק משחק בזמן שאמו ישנה מאחוריו
כי את לא רוצה להגיע למצב הזה | אילוסטרציה: kateafter | Shutterstock.com

בימים הראשונים ההרדמה לא הייתה קלה, וגם השינה לא התעמקה. אבל לאט לאט החל שיפור. ההרדמה עצמה הפכה הרבה יותר קלה, והיום, כשאני מזהה את העייפות, אדם יותר מתמסר אליי. אחרי שהוא יונק אני מניחה אותו במיטה כשהוא כבר חצי ישן, ואת השאר הוא ממשיך לבד במיטתו.

חוץ מסימני העייפות, למדנו להכיר עוד כמה סימנים שמהותיים לרווחתו של התינוק, כמו סימני רעב או צורך בהחלפת חיתול. איך זה נראה? סימני רעב כוללים בועיות רוק בפה, תנועות לעיסה, משיכת ברכיים לבטן ועוד. סימני התרוקנות כוללים חיכוכי רגליים ובעיטות. חשוב להזכיר שכל תינוק בפני עצמו.  העיקרון אמנם זהה, אבל יש כאלה שיפגינו סימני עייפות כשהם רק מתחילים להתעייף, ויש כאלה שיפגינו אותם מאוחר יותר. חשוב לזהות ולאבחן את הסימנים אצל כל תינוק ותינוק, הם לא בהכרח יופיעו באותו תזמון ויש לזה משמעות.

עוד דבר שחשוב להדגיש הוא נושא הגירויים. ויסבורט חלפון מסבירה ש"בגילאים הללו כמעט ואין להם צורך בצעצועים, כל דבר מבחינתם הוא גירוי. הפנים שלנו זה הגירוי האולטימטיבי עבורם. בהרבה בתים שאני מגיעה אליהם יש ריבוי גירויים, במיוחד בחדר השינה, וזה משפיע על ההרדמה והשינה".

לאחר התצפית על אדם הרגשתי שאני מבינה את הסימנים שלו. הצלחתי לזהות רעב ועייפות והצלחתי למלא את צרכיו לפני הבכי. ברגע שאני מזהה את הסימנים אני לוקחת אותו לחדר השינה שלי, סוגרת תריסים בכדי להוריד לו את רמת האדרנלין ולהכניס אותו למצב של שינה. הניסוי עבד גם עליי. למרות העייפות הייתי יושבת בסלון טעונה באדרנלין, אבל כשנכנסתי עם אדם לחדר ושיניתי אווירה למצב שינה, גם אני הייתי קרובה להירדם בשניות. אילולא בת ה-4 לא הייתה לבד בסלון, זה כנראה בדיוק מה שהיה קורה.