אופיר, בת 16 וחצי, היא כנראה הילדה היחידה בעולם שיותר מבוגרת מאחותה הבכורה, שיר-אל. אמא שלהן, אורית, החליטה להיכנס להריון מביצית מופרית שהקפיאה בשנת 1993, וילדה את בתה הבכורה – למרות שיש לה כבר שתי אחיות גדולות.
שיר-אל, שלו הוחזרה לרחם במקום למקפיא הייתה אמורה כבר לשרת בצבא, היא תוצר של טיפולי פוריות שעברה אמה, אורית. חלק מהביציות שנשאבו בגופה הוחזרו לרחם, בתהליך של הפרייה תוך רחמית (IVF), אולם ההריון לא השתרש. את הביציות שלא הוחזרו ביקשו אורית ובן זוגה להקפיא, ומכיוון שבינתיים הצליחו להיכנס לשני הריונות טבעיים וללדת את אופיר וליאן, החליטו לא להשתמש בעוברים הקפואים – עד שחזרו לטיפולים, לפני שש שנים.
המבחנה שבה הביצית שהפכה לשיר-אל הייתה האחרונה, ולמרבה ההתרגשות, הטיפול הזה היה המנצח.
בעקבות הסיפור המרגש, קבלו הסבר על ההליך, שככל שמנסים להבין אותו יותר מבינים שזה פשוט לא ייאמן.
1. איך מקפיאים ביציות? קודם כל, שואבים אותן. כשאישה עוברת טיפולי פוריות, היא מקבלת תרופות שנועדו לעודד את השחלה לייצר מספר רב של ביציות, במקום ביצית אחת, כפי שקורה במחזור חודשי רגיל. כשהביציות מגיעות לגודל מסויים האישה מקבלת זריקה שגורמת להבשלתן, ועוברת שאיבה. הביציות מוצאות מהשחלה ע"י רופא, מופרות במעבדה וממתינות שם ימים ספורים כדי לבדוק האם נוצר עובר.
2. למה לא משתמשים ישר בכל הביציות שהוצאו והופרו כדי להשיג הריון? כדי להימנע מהריון מרובה עוברים. "אנחנו מחלקים את הנשים לשלוש קבוצות", אומר פרופ' פואד עאזם, מנהל השירות לשימור פוריות ביחידה להפרייה חוץ גופית ע"ש שרה רסין במרכז הרפואי ת"א. "נשים שנצליח לשאוב מהן 5 ביציות או פחות במחזור טיפולים, נשים עם תגובתיות יתר שייצרו יותר מ-20 ביציות ורוב הנשים באמצע, עם 10-15 ביציות לטיפול. מכיוון שאנחנו לא יכולים להחזיר לאישה 10 עוברים, אנחנו מחזירים בין אחד לשניים, בטיפולים הראשונים, ואת היתר שומרים להמשך – לילדים נוספים, או למקרה שההריון לא יצליח, חלילה".
3. אם אין לאישה בן זוג, היא יכולה להקפיא ביצית לא מופרית? "כמובן שכן, אבל לביציות לא מופרות יש הרבה פחות סיכוי לשרוד את ההקפאה. אפילו בשיטות החדשניות של היום, שמשתמשות בהקפאה מהירה לטמפרטורה של -196 מעלות ולא מדורגת כמו בעבר, נוצרים גבישי קרח, שעלולים לפגוע בתאים ובחומר הגנטי שבהם. כשמקפיאים ביצית מופרית, נוצרים פחות גבישים, וסיכויי ההישרדות טובים יותר".
4. יש תוקף לביצית מופרית שהוקפאה? "באופן מפתיע, לא. הנקודה הקריטית היא ההקפאה. אם הביצית המופרית שורדת אותה, זה בכלל לא משנה אם יפשירו אותה למחרת, בעוד שנה או בעוד 20 שנה. מה שחשוב הוא הגיל הביולוגי של הביצית: למעשה, ביולוגית התינוקת שנולדה היא בת של אשה בשנות ה-20 המוקדמות לחייה, ולא של אישה בת 40 פלוס.
לפי הנחיות משרד הבריאות, האישה אפילו לא הייתה חייבת לעשות מי שפיר במהלך ההריון, כי העובר הוא של אישה צעירה. בעיקרון, המדינה ממנת אחסון של עוברים מוקפאים לחמש שנים, ולאחר מכן ההורים נדרשים להחליט האם להחזיר את העוברים או לבקש שישמידו אותם".
5. יש סיכון בהקפאה? עוברים שהופשרו סובלים מיותר מומים? "חד משמעית לא. כמו שאמרתי, ברגע שהביצית המופרית שרדה את ההקפאה, ומופשרת כמו שצריך, אין שום הבדל בינה לבין ביצית רגילה, והילדים שנוצרים כך לא חשופים למומים או סיבוכים כלשהם".
6. קשה יותר להרות מעובר מופשר? "קצת. יש נייר עמדה של האיגוד הישראלי לחקר הפוריות, שמורה להוסיף עובר אחד בכל החזרה של מופשרים. כלומר, אם לפי המצב הרפואי והגיל של האישה היינו מחזירים עובר אחד, כשמדובר במופשרים נחזיר שניים, מכיוון שסיכויי הקליטה ברחם פחותים לעומת אלו של עובר 'טרי'. בכל מקרה, לא מחזירים יותר מארבעה עוברים".
סייע בהכנת הכתבה: פרופ' פואד עאזם, מנהל השירות לשימור פוריות ביחידה להפרייה חוץ גופית ע"ש שרה רסין במרכז הרפואי ת"א