מי שפיר: כן או לא?
ההחלטה האם לבצע דיקור מי שפיר היא לא ספק הקשה והמורכבת ביותר במהלך ההריון. מי צריכה לעבור בדיקת מי שפיר, מה הסיכונים ואיך נזהרים? כמה עובדות שיכולות לעזור לכם להחליט, במדריך שלפניכם
הדיון בדבר נחיצותה של בדיקת מי השפיר עולה על סדר היום כל פעם שמתרחש אסון כתוצאה מהבדיקה, כגון זה שהתרחש בבית החולים קפלן בו צעירה איבדה את תינוקה ונאבקת על חייה בעקבות סיבוך של הבדיקה.
אז אם אתם עומדים בפני ההחלטה הקשה, כדאי שתלמדו את העובדות. ייתכן והן, יחד עם ההמלצות מסביב, יעזרו לכם להחליט.
מי צריכה לבצע את הבדיקה?
בניגוד לדעה הרווחת, לא כל אשה מעל 35 חייבת בביצוע הבדיקה. "כבר בשנת 2007 הוציא משרד הבריאות הנחיה, לפיה אין גילה של אשה מהווה פרמטר מספיק להחלטה על דיקור, ויש צורך בגורם סיכון נוסף כדי להורות על ביצוע הבדיקה", אומר פרופ' רמי מושונוב, מנהל תחום גינקולוגיה באסותא מרכזים רפואיים.
אז מי בכל זאת תצטרך לעבור את הבדיקה?
1. אשה שבעברה היסטוריה של הריונות עם מומים כרומוזומליים.
2. עובר שבבדיקת השקיפות הערפית או בתבחין המשולב התגלה סיכון גבוה מ-1:380 שילקה בתסמונת דאון.
3. כאשר קיים חשד כי האם נדבקה ב-CMV (הידבקות של האם במחלה בטרימסטר הראשון עלולה לגרום למומים עצביים ואנטומיים קשים אצל העובר. מכיוון שניתן לזהות הידבקות של העובר בשתן שלו, שואבים מי שפיר, שכן העובר שותה ומפריש מי שפיר ברחם).
4. כאשר בסקירות האולטרסאונד נמצאו שניים או יותר מה"סמנים הרכים": מוקדים אקוגניים בלב או במעיים, ציסטות בראש או בצוואר, אגני כליה מורחבים ושני כלי דם טבוריים במקום שלושה הם הנפוצים שבהם. חשוב לציין כי ממצא אחד אינו מהווה סיבה לבצע דיקור, ורק כאשר קיימים שני סמנים ויותר יש מקום לשקול את ביצוע הבדיקה.
5.כאשר האם או האב נוטלים או נטלו בעבר תרופות העלולות להעלות שכיחות של מומים. בין היתר מדובר על תרופות כימותרפיות, וכן תרופות נגד קדחת ים תיכונית.
אשה שמעוניינת לעבור את הבדיקה ולא נמצאת באחת מקבוצות הסיכון שהוזכרו רשאית ויכולה לעשות זאת, תמורת תשלום, אצל רופא פרטי או בבית חולים ציבורי.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
לאחר חיטוי מדוקדק של הבטן, מצמיד הרופא מתמר אולטרסאונד לבטנה של האשה. בידו השנייה הוא דוקר את הבטן במחט דקיקה וארוכה, דרך העור, השרירים והרחם, ושואב מעט נוזל ישירות משק מי השפיר.הנוזל מועבר לבדיקת מעבדה, ולאחר כחודש ימים מתקבלת התשובה.
מה הסיכונים לאם ולעובר?
הסיבוכים הנפוצים ביותר הם הפלה, ירידת מים, צירים מוקדמים וזיהום. מקרים כמו זה שאירע השבוע נדירים ביותר, ומתרחשים רק אחת לכמה עשרות אלפי דיקורים. המקרים האחרונים שקדמו לו אירעו לפני 12 שנה, כאשר שתי יולדות מאזורים שונים בארץ, שעברו דיקור בבתי חולים שונים ולא בידי אותו רופא, נפטרו באותו שבוע. סיבוכים נדירים נוספים הם פגיעה בכלי דם ופגיעה בעובר עצמו, ששיעורם אפסי מאז החלו לבצע הבדיקה בליווי אולטרסאונד.
איך נזהרים:
מכיוון שאין דרך לחזות איזו אשה תלקה בזיהום או תפיל בעקבות הבדיקה, המשתנים היחידים שניתן לשלוט בהם הם ניסיונו של הרופא המדקר והמנוחה לאחר הדיקור. לא ברור האם המנוחה המוחלטת אכן מועילה, אולם הרופאים מעדיפים לא ליטול סיכונים מיותרים. נסיונו של הרופא משפר את סיכויי ההצלחה עד לגבול מסוים, אולם גם לרופא הטוב, המנוסה והמיומן ביותר היו ויהיו מקרים של בדיקות שהסתיימו בתוצאה עגומה.
כיום מפתחים בדיקת דם לגילוי מומים כרומוזומליים, שככל הנראה תחליף בתוך מספר שנים את מי השפיר ותחסוך את הצורך בביצוע הבדיקה הפולשנית. אולי בהריון הבא, כבר לא תצטרכו לעמוד בפני ההחלטה הקשה.
סייעו בהכנת הידיעה: פרופ' רמי מושונוב, מנהל תחום גינקולוגיה באסותא מרכזים רפואיים; פרופ' ירון צלאל, רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד ביה"ח שיבא תל השומר
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
