לבד בחדר לידה: למה התקן למיילדות בישראל כה נמוך?
אם ילדת בשנים האחרונות והרגשת במהלך הלידה מוזנחת לא פעם, אל תאשימי את המיילדת. התקן בישראל לכמות מיילדות על יולדות נותר זהה לשנות השמונים: אחת על שלוש, בזמן שבעולם מדובר על מיילדת לכל יולדת. מה עושים מכאן?
לידה היא ללא ספק אחת החוויות הכי משמעותיות שאישה עוברת בחייה. אחת הנשים שעשויות להשפיע על הזיכרון שלנו בחוויה המדהימה הזאת היא המיילדת. אבל מה עושים כשיש מיילדת אחת על שלוש יולדות, ואת מרגישה מוזנחת וחסרת אונים? לצערנו, המצב בארץ הוא כזה שיותר ויותר יולדות חשות כך. הבעיה היא לא במיילדות, אלא בתקן.
כיום, במדינת ישראל 2016, התקן עומד על מיילדת אחת לכל שלושה חדרי לידה, אותו תקן שנקבע אי שם בשנות השמונים. כמה זה רחוק מהעולם? רחוק מאוד. במדינות מערביות למשל התקן עומד על מיילדת לכל יולדת.
"בשנות ה-80 משרד הבריאות מצא לנכון שהתקן יעמוד על מיילדת אחת לכל שלוש יולדות. החישוב נעשה לפי חישוב של 161 לידות בשנה למיילדת”, אומרת איריס רז, יו"ר המיילדות בארץ. " אני לא יודעת איך הם הגיעו למספר הזה, אבל העובדה היא שכבר שלושים שנים לא השתנה התקן לעומת זאת אופי הלידות ואופי היולדות השתנה מאוד".
במה השוני בא לידי ביטוי היום לעומת היולדות באייטיז?
"היום רוב היולדות מגיעות ללידה ראשונה בגילאים מאוחרים יותר מפעם, תוסיפי לזה יולדות עם מחלות רקע קשות יותר מבעבר וקיבלת צורך בליווי צמוד יותר של המיילדת. גם מספר לידות התאומים עלה בשנים האחרונות. כל אלו משתנים שדורשים נוכחות צמודה יותר של מיילדת בחדר לידה. זה כמעט בלתי אפשרי להצליח לתת לכל יולדת עם רקע מורכב יותר את תשומת הלב המלאה המגיעה לה, ומגיעה לה. אני מאמינה שלכל אישה ראוי שיהיה את החופש ללדת כיצד שהיא בוחרת ואנחנו כמיילדות רוצות לתת את הזכות הזו במלואה".
איך זה משפיע על היולדת בפועל?
"קחי למשל יולדת בלידה פעילה שמעוניינת ללדת עם כמה שפחות התערבות רפואית, כלומר ללא אפידורל וללא ניטור. כאשר מיילדת נאלצת לטפל בשלוש יולדות במקביל, יש קושי אמיתי ואובייקטיבי להצליח לאפשר לאישה ללדת ללא התערבות בכלל כיוון שיש צורך בניטור רציף והדוק במטרה לעקוב אחרי חיוניות העובר.
"אין כיום למיילדת היכולת לעזור לה להתקדם בלידה פעילה, לתת לה תמיכה בדמיון מודרך, תנועה ושימוש במים כהקלה על צירי הלידה. גם מתן משככי כאב אחרים כמו גז צחוק שמצריך מיילדת נוכחת מאתגר יותר לתת כאשר את צריכה לרוץ ולטפל בעוד שתי יולדות בחדרים הנוספים".
קריסת המיילדות והעומס במשמרות בולט במיוחד כאשר ישנם ניתוחים קיסריים. "בכל ניתוח קיסרי, יש מיילדת צמודה על מנת שתוכל לעזור ליולדת ליצור את הבונדינג הראשוני עם התינוק כבר בחדר ניתוח, לסייע בהנקה כבר בשלב מוקדם אם מתאפשר. בפועל, כשמיילדת אחת יוצאת ללוות לידה קיסרית, מיילדת אחרת מחליפה את מקומה בחדר לידה מה שמכביד עליה את העומס בניהול המשמרת. חשוב לזכור שכמיילדות, האחריות שלנו היא לא רק על היולדת אלא גם על העובר שלה. תחשבי שבכל משמרת אנחנו מופקדות על טיפול צמוד ואינטנסיבי לפחות על שש נפשות אם לא יותר ומגיעה אישה עם תאומים".
החישוב שנעשה לפני 30 שנים בכלל לא הגיוני לאופי הלידות כיום. מי נפגע מזה הכי הרבה לדעתך?
"ללא ספק כולנו. המיילדות והיולדות. ראשית היולדת שאינה יכולה ללדת לפי חופש בחירתה בכלל חוסר יכולת לתמוך בה כאשר התקינה כל כך בעייתית. חווית הלידה שלה יכולה להיפגע למרות שאנחנו עושות ככל יכולתנו שחווית הלידה תהיה מעצימה. שנית, המיילדות. העבודה שוחקת וקשה וחלק מהמיילדות לא עומדות בעומס ומורידות בהיקפי המשרה. חלקן אגב גם סובלות ממחלות שקשורות באופי העבודה האינטנסיבי"
מדוברות משרד הבריאות נמסר: עולם המיילדות המודרני השתנה וכך צורכי היולדות עצמן, הטיפול בילוד והציפיות מחוויית הלידה. במערכת הבריאות מודעים לצרכים המשתנים ופועלים למתן מענה. לאחרונה התווספו תקני מילדות למערך המיון בחדרי הלידה. ועדת מעקב בינמשרדית שתפקידה להתאים את התקינה לצרכים המשתנים, תתכנס בחודש דצמבר ושם תדון סוגיית התקינה. בנוסף, משרד הבריאות פנה לממונה על השכר על מנת לפעול בנושא זה