לכבוד החג: השמות "השבועותיים" הכי פופולריים בישראל
כמה אנחנו אוהבים שמות? ים, כמה אנחנו אוהבים את שבועות? ים השיבולים. אז לרגל חג המים, חג מתן תורה או חג החלב - קבלו את מצעד שמות החג הכי פופולריים בישראל (וגם אלו שממש לא)
תנו לנו להתחיל עם ספוילר, בכתבה הזו אתם הולכים למצוא כמעט כל שם שקשור לחג השבועות (גם אם עד היום לא חשבתם שהוא שם הגיוני). מסתבר שכמו שישראל אוהבים עוגת גבינה, הם גם אוהבים לתת לילדים שלהם שמות מיוחדים. אז מהפופולרי יותר - לנדיר ביותר - יצאנו לדרך:
המקור לשם תמר הוא בתנ"ך, שם הוא מופיע כשמן של דמויות מקראיות: הראשונה היא ביתו של דוד המלך ואחותו של אמנון שמוזכרת בספר שמואל. השנייה היא תמר, אשתו של ער, כלתו של יהודה ואם לבניו התאומים - פרץ וזרח, המוזכרת בספר בראשית. תמר הוא גם שמו של הפרי הגדל על עץ הדקל והוא נחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
המקור לשם עומר הוא מהתנ"ך, שם הוא מופיע ככינוי לקבוצת שיבולים שנקצרה ונכרכה יחדיו (אלומה). כמו כן, התקופה בין חג הפסח לחג השבועות נקראת ספירת העומר. עומר הוא גם שמו של יישוב ומועצה מקומית בדרום הארץ.
המקור לשם רות מגיע ממגילת רות שבתנ"ך, שם היא מופיעה כסבתא-רבה של דוד המלך והכלה של נעמי. במגילה רות מתוארת כמואבייה שעזבה את עמה ומולדתה, התגיירה ונותרה נאמנה לחמותה, למרות התלאות שעברו בדרך.
השם נעמי מגיע אלינו ממגילת רות בתנ"ך, שם הוא מופיע כשמה של דמות מקראית - החותנת של רות המואביה, אליה מתלווה רות לאחר האסון שפקד את המשפחה.
השם ישי מגיע מהתנ"ך, שם הוא מופיע כשמה של דמות מקראית - אביו של דוד המלך. ישי היה גם הנכד של רות המואביה ובועז וסבו של שלמה המלך.
סיוון הוא שם של חודש בלוח השנה העברי, שלישי ממועד יציאת מצרים ותשיעי על פי בריאת העולם. מקור השם מגיע מהמילה "סיוונו" - שמשמעותה בשפה הבבלית היא "זמן קבוע". שם החודש סיוון מוזכר במגילת אסתר שבתנ"ך. בחודש סיוון חוגגים ביהדות את חג השבועות וחג מתן תורה.
המקור לשם תמרה הוא בשפה העברית והוא מהווה נגזרת של השם תמר. המקור לשם תמר הוא בתנ"ך, שם הוא מופיע כשמן של דמויות מקראיות: הראשונה היא ביתו של דוד המלך ואחותו של אמנון שמוזכרת בספר שמואל. השנייה היא תמר, אשתו של ער, כלתו של יהודה ואם לבניו התאומים - פרץ וזרח, המוזכרת בספר בראשית. תמר הוא גם שמו של הפרי הגדל על עץ הדקל והוא נחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל.
גפן הוא שמו של אחד משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל, השלישי המוזכר בפסוק התנ"כי. זהו שמו של צמח מטפס ממשפחת הגפניים וממנו בוצרים ענבים למאכל ומפיקים יין למשקה.
מקור השם בועז הוא בתנ"ך, שם הוא מוזכר כאחד מגיבורי מגילת רות ומנהיג חשוב באותו דור, שאף נשא את רות המואבייה לאשה בסוף הסיפור. לפי המדרש בועז היה השופט אבצן שהנהיג את ישראל בתקופת השופטים ומתואר כאדם אמיד שגומל חסדים לקרובים ולרחוקים.
השם כרם מגיע מעולם הטבע והוא כינוי למטע לגידול עצי גפן, עצי זית או עצי שקד. השם כרם מופיע גם בתנ"ך, בין היתר בספר מלכים א' בו מסופר על כרם נבות היזרעאלי.
המקור לשם לבנה הוא בשפה העברית והוא מהווה תיאור לנקבה בעלת צבע לבן, צחורה ובהירה. השם לבנה מופיע בספר ישעיהו בתנ"ך גם ככינוי לירח, גוף הסובב את כדור הארץ במערכת השמש.
השם דקל מגיע אלינו מעולם הצומח והוא כינוי לעץ גבוה נפוץ בישראל, עץ התמר שנחשב לאחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. הדקל הוא עץ בעל גזע ישר וענפים רחבים אשר מהם בונים את הסכך בחג הסוכות. בנוסף לכך, הדקל משמש מקור למזון, לחומרי בנייה, לשמן ואף ללולב שמשמש בחג הסוכות כאחד מארבעת המינים. דקל הוא גם שמו של מושב בנגב.
השם סיני הוא שמו של חבל ארץ בשטח שבין מצרים לארץ ישראל. בתנ"ך מסופר כי בני ישראל נדדו במדבר במשך ארבעים שנה עד שנכנסו לארץ המובטחת. סיני הוא גם שמו של ההר עליו ניתנה התורה לעם ישראל. חצי האי סיני נכבש במלחמת ששת הימים על ידי צה"ל והועבר להתיישבות יהודית. כחלק מהסכם השלום עם מצרים, הוחזר חצי האי למצרים.
משמעות השם אסיף היא הפעולה של איסוף התבואות הבשלות והמוכנות מהשדה. כמו שהקציר נערך בתחילת הקיץ, איסוף היבול מתקיים בסיומו. אסיף הוא גם אחד משמותיו של חג הסוכות, בשל העונה שהוא מתרחש בה.
המקור לשם רימון הוא בשפה העברית והוא קשור לעולם הצומח. הרימון הוא אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, והוא החמישי המוזכר בפסוק. הרימון הוא פרי אדום ומתוק, שגרעיניו משמשים למאכל. לפי המסורת היהודית את הרימון נהוג לאכול בראש השנה. רימון הוא גם כינוי לכלי נשק - מיכל קטן ממתכת ובתוכו חומר נפץ מרסק.
דבש | 193
השם טנא מגיע מספר דברים בתנ"ך, שם הוא מבטא סל פירות וירקות, סל ביכורים אותו יש להביא לבית המקדש. הפירוש המילולי הוא סל נצרים שנושאים בו תבואה מיוחדת, המזוהה במיוחד עם חג השבועות.
השם תאנה מגיע אלינו מהתנ"ך, שם הוא מוזכר בספר בראשית כשאדם וחווה התכסו בעלי תאנה לאחר שאכלו מעץ הדעת. התאנה היא פרי מתוק ממשפחת התותיים והיא נחשבת לאחת משבעת המינים בהם נשתבחה ארץ ישראל.