10 מיליון שורות קוד: המפתח ששכפל את פוטושופ בתוך 3 שעות

השבועות האחרונים מסמנים נקודת מפנה כפולה ביכולות הבינה המלאכותית: שכפול מהיר של תוכנות מסחריות מרכזיות, לצד פריצות דרך בפתרון בעיות מתמטיות מורכבות.

המפתח ברנדון תומאס עורר סערה בין-לאומית כשהכריז בפוסט שפרסם: "התוכנה נגמרה. אבל ברצינות". הוא תיאר כיצד יצר מחדש את תוכנת פוטושופ - שכוללת לפי הערכות כעשרה מיליון שורות קוד - בתוך שלוש שעות בלבד, ובהמשך שחרר במהלך סוף שבוע אחד גרסאות קוד פתוח לשבע תוכנות מרכזיות מבית אדובי, בהן אילוסטרייטור, פרמייר, אפטר אפקטס ואקרובט.

לדבריו, המניע למהלך היה "נקמה" במדיניות גביית דמי הביטול של החברה, שבגינה אף נתבעה על ידי משרד המסחר האמריקאי ושילמה פשרה של 150 מיליון דולר. תומאס ביצע את השכפול באמצעות סוכן בינה מלאכותית בארכיטקטורת "חדר נקי" (Clean Room), שבה הסוכן בוחן את הפונקציונליות והממשק בלבד וכותב קוד חדש לחלוטין ללא חשיפה לקוד המקור המקורי.

תופעה זו אינה מוגבלת אליו: פרויקטים להנדסה לאחור (Reverse Engineering) צוברים תאוצה אדירה, ובראשם פרויקט REA (ראשי תיבות של Reverse Engineer Anything). הפרויקט, שזינק למקום הראשון בדירוגי GitHub עם כ-300 אלף כוכבים, מאפשר לפרק תוכנות קיימות ולייצר להן חלופות עצמאיות בלחיצת כפתור.

במקביל, מפתחים אחרים ברשת כבר הציגו שכפולים של חבילת אופיס (וורד, אקסל, פאוורפוינט), חלופות לתוכנת השרטוט אוטוקאד, ואף הסבה מלאה של משחקים כבדים כמו GTA V לגרסת מובייל מקורית.

תכירו את המאת'ספוקליפס

במקביל לעולם התוכנה, חברת OpenAI פרסמה מסמך הכולל פתרונות לכ-722 בעיות מתמטיות פתוחות, אירוע שזכה לכינוי "מאת'ספוקליפס" (Mathspocalypse - הלחם של מתמטיקה ואפוקליפסה).

בין ההישגים הבולטים נרשמה התקדמות ממשית לעבר הוכחת השערת רימן - אחת מבעיות המילניום המרכזיות בעולם המתמטיקה מאז המאה ה-19, העוסקת בחוקיות של מספרים ראשוניים - כאשר המודל הצליח לצמצם את טווח הפתרונות האפשריים באמצעות שימוש מתוחכם בכלים מתמטיים קיימים.

התקדמות דרמטית נוספת הוצגה בהשערת שטראסן להכפלת מטריצות, אלגוריתם בסיסי המשמש מערכות מודרניות רבות כמו מנועי המלצות ועיבוד גרפי. בעוד שבמשך כארבעה עשורים של מחקר אנושי הצליחו מתמטיקאים לצמצם את מקדם היעילות מ-2.38 ל-2.371 בלבד, מודל ה-AI הוריד את המדד ל-2.25 בתוך שעות בודדות.

ההתפתחויות הללו עוררו תגובות סוערות בקרב מתמטיקאים בכירים. פרופ' הוגו דומיניל-קופין, זוכה מדליית פילדס, סיפר כי בכה בלילה מכיוון שה-AI "חיסל את תחום המחקר שלו" וכי מדובר בניסיון לפירוק הפעילות המדעית שלהם. המתמטיקאי פרופ' טרנס טאו מתח ביקורת חריפה על השימוש במודלים פנימיים וסגורים לפתרון בעיות ללא שקיפות מדעית, וקרא לקהילה "לצאת למלחמה" על האתיקה והסטנדרטים של המחקר. מנגד, חוקרים אחרים ציינו כי אם אדם היה מציג פריצות דרך אלו, הוא היה זוכה מיד במדליית פילדס.

הפגיעה במיומנויות האנושיות

ההסתמכות הגוברת על בינה מלאכותית מציפה שאלות חינוכיות, קוגניטיביות ורגשיות כבדות משקל. מחקרים מצביעים על ירידה בהישגים לימודיים במדעים, קריאה ומתמטיקה, וכן על שחיקה במדדים קוגניטיביים אצל תלמידי תיכון. מחקר מ-MIT מצא כי שימוש שוטף בכלים מבוססי AI עשוי להוביל ל"ניוון מוחי": איכות הכתיבה העצמאית של משתמשים יורדת, והם מתקשים להניע תהליכי חשיבה וניסוח ללא סיוע טכנולוגי.

תופעה זו מהדהדת את "העסקה האסימטרית" של הטכנולוגיה - כפי שהשימוש בתוכנות ניווט פגע בחוש ההתמצאות והחיפוש המקוון שחק את הזיכרון, השימוש ב-AI מאיים על יכולות הניתוח, העיבוד והחשיבה העמוקה. הפגיעה זולגת גם לתחום הרגשי והחברתי, כאשר צעירים נסמכים על מודלי שפה כדי לנהל שיחות אישיות ומתקשים לתקשר באופן ספונטני בעת תקלות ברשת. במקביל, מערכות חינוך מתקשות להתמודד עם המציאות החדשה, כפי שבא לידי ביטוי בישראל בהחלטה לבטל את מבחני המיצ"ב במקום להתעמת עם נתוני הירידה בהישגים.

רוצים לדעת מה קורה בטק רגע לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של "בזמן שעבדתם" או בקרו אותנו באינסטגרם

>> בזמן שעבדתם, פרק 282 - מי נבל העל של ההייטק – ואילו מקצועות הולכים באמת לשרוד?