מי נבל העל של ההייטק – ואילו מקצועות הולכים באמת לשרוד?

בפרק מיוחד במתכונת "שאלות ותשובות" ענינו על השאלות הבוערות ביותר שנשלחו על ידי המאזינים. החל מניתוח אישיותם של מנהיגי הטכנולוגיה, דרך עתיד שוק העבודה ולימודי השפות, ועד לסכנות הקיומיות של הבינה המלאכותית.

מי מבחינתכם "נבל העל" הגדול ביותר בהייטק – מארק צוקרברג, סם אלטמן או אילון מאסק?

כשמסתכלים על שלושת המנהיגים הללו ובוחנים מי תרם באופן חיובי ומי באופן שלילי, לאילון מאסק יש המון דברים חיוביים בכף הזכות למרות האישיות הבעייתית שלו. גם לסם אלטמן יש זכויות לא מעטות, אף על פי שהוא מניפולטיבי לא קטן לפי הספרים עליו.

אבל אצל מארק צוקרברג יש מעט מאוד בכף הזכות,הוא לא המציא הרבה אלא בעיקר העתיק ומסחר רעיונות. מעבר לכך, הנזק והאדישות שלו כלפי הנזקים שהוא מחולל לילדים ולבני נוער בפלטפורמות שלו הם עצומים ובלתי נסלחים. מבחינתנו, צוקרברג לוקח את המקום הראשון כ"נבל העל". שלושתם הפכו לאחרונה לדמויות הנבלים של העולם החדש, ובימים אלו יוצאים עליהם סרטים דוקומנטריים ועלילתיים.

האם עוד 15 שנה באמת נצטרך ללמוד אנגלית, או שה-AI יתרגם הכל בזמן אמת?

אנגלית ושפות בכלל הן ממש לא רק דקדוק ואוצר מילים טכני. שפה בעומק היא תרבות, רגש ויכולת ליצור חיבור ואמון אנושי עמוק בעסקים ובחיים האישיים, ששום מנוע תרגום לא יוכל להחליף.

מעבר לכך, ראינו נתון מדהים: 44% מהדאטה שלפיו מאמנים מודלי AI בעולם הוא בשפה האנגלית. בשל כך, כששואלים מודל שאלה באנגלית מקבלים תשובות בעלות עומק ודיוק גבוהים בהרבה מאשר בשאלת אותה שאלה בעברית. זו בדיוק הסיבה שלדעתנו יש עילה לאומית להשקיע משאבים ממשלתיים במחקר ובדאטה בעברית, כדי שהתפיסה והידע הישראלי ישתקפו במודלים העולמיים ולא יידחקו הצדה.

אילו מקצועות ישרדו את שינויי ה-AI ואיך נראה עתיד עולם העבודה?

אנחנו שומעים המון על "אפוקליפסת המשרות", אבל הנתונים מראים תמונה מורכבת בהרבה. לפי מחקר של PWC, כ-22% מהמשרות יעברו התמקצעות - המשימות הרוטיניות והפשוטות יועברו ל-AI, והעובדים יזוזו "למעלה" לתפקידים של ניהול, שיקול דעת ואסטרטגיה. במקביל, משימות פיזיות ופשוטות, כמו כיוון תנועה בחניונים, יוחלפו ברובוטים.

לפי מחקר של אנת'רופיק, יש פער עצום בין החשיפה התאורטית של מקצועות ל-AI לבין האימוץ בפועל. האימוץ בפועל נמוך מ-40% ומתרכז בעיקר בתכנות ומתמטיקה, בעוד בניהול ומשפטים האימוץ בשטח עדיין אפסי.

בנוסף, נתוני משרד העבודה האמריקאי מראים גידול ממשי במשרות סיעוד וטיפול, טכנאים של אנרגיה ירוקה (טורבינות רוח וסולר הדרושים לאספקת חשמל למרכזי ה-AI), מדעני נתונים ומומחי סייבר. על ציר הזמן, סייבר הוא צורך מיידי, רובוטיקה תיכנס תוך שנתיים, ומחשוב קוונטי הוא תחזית לרחוק יותר.

מה יקרה למעמד האומנים, הסופרים והיוצרים בעידן של תוכן נוצר מחשב?

ניסוי של הגארדיאן הראה שקוראים מעדיפים לעתים טקסטים שנוצרו על ידי AI בגלל עושר שפתי ומבנה מוכר. אולם, ה-AI מצטיין ביצירת הממוצע והבנאלי. הוא אינו מסוגל לייצר יצירת מופת ייחודית, חריגה וחד-פעמית כמו ספרות עם עומק או מוזיקה גאונית.

בעקבות זאת, לדעתנו הערך והמודל הכלכלי יזוזו למופעים חיים ולחוויות אנושיות משותפות. אירועים שבהם אנשים נפגשים כדי לחגוג יחד יצירה בזמן אמת יהיו המקום שבו האומנות תמשיך לשגשג ולשמור על ייחודה.

האם התרחיש שבו ה-AI יוצא משליטה הוא אמיתי, ואיך אפשר להיערך לזה?

החששות הללו מוצדקים לחלוטין והם לא מופרכים. קיימים כיום שלושה תרחישי סיכון מרכזיים: פיתוח נשק ביולוגי או מתקפות סייבר על ידי גורמים עוינים, פענוח מוטעה של בקשות לגיטימיות לפעולות מזיקות ברשת, וסיבוכיות יתר שבה מערכות אוטומטיות מקבלות החלטות מורכבות על חיינו (כמו חסימת חשבונות בנק) עד שאיננו מבינים עוד איך המערכת עובדת.

אנחנו רואים פיצול בעמק הסיליקון: מפתחי המודלים המובילים קוראים לרגולציה, בעוד חברות המנסות להדביק את הפער מתנגדות לה. אנחנו מסכימים עם הצעות כמו זו של ביל גייטס להקים גוף פיקוח בין-לאומי גלובלי (בדומה לאמנות פיקוח על נשק גרעיני), מכיוון שמדינה בודדת אינה יכולה להגן על עצמה מפני איומים עולמיים.

איזו עצה קונקרטית כדאי לתת לילדים ולדור הצעיר לגבי העתיד המקצועי שלהם?

העצה הכי טובה שאנחנו יכולים לתת היא "להכפיל את ההימור על התשוקה". בעולם שמשתנה במהירות שבה הטכנולוגיה והכלים מתחלפים ללא הרף, רק תשוקה אמיתית למשהו תגרום לאדם להשקיע שעות רבות, להצטיין ולהתפתח מבלי להרגיש שהוא סובל. בנוסף, חשוב לפתח עמוד שדרה ערכי וכושר שיפוט עצמאי.

רוצים לדעת מה קורה בטק רגע לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של "בזמן שעבדתם" או בקרו אותנו באינסטגרם

>> בזמן שעבדתם, פרק 281 - הסוכנים משתלטים העולם: דוטס, מיוז ואינסטינקט הם הדבר הכי חם בעולם