משפטים, סכנות אבטחה ותככים בצמרת: הבעיות של OpenAI לא נגמרות - הכסף כן

חברת OpenAI, שהחלה את דרכה כעמותה "טהורה" לרווחת האנושות ושינתה את חיינו עם מהפכת הבינה המלאכותית, מוצאת את עצמה כעת בלב סערה חסרת תקדים. מה שהיה נראה בעבר כהצלחה מסחררת, מתואר היום על ידי גורמים בתעשייה כ"ערמה של רעל מזוקק", כאשר החברה מתמודדת עם משבר אמון חריף, קשיים כלכליים עצומים ותחרות שמאיימת על מעמדה כמובילת השוק.

הפסדי עתק וכישלון הווידאו

חברת OpenAI מתמודדת עם קצב שריפת מזומנים מטריד במיוחד, וצפויה להפסיד השנה סכום עתק של כ-16.5 מיליארד דולר. אחד הגורמים הבולטים להפסדים אלו היה מנוע יצירת הווידאו מבוסס ה-AI, "סורה", שהושק בקול תרועה רמה, אך התגלה כבור פיננסי ללא תחתית. הפעלת האפליקציה עלתה לחברה כמיליון דולר בכל יום. למרות ההתלהבות הראשונית מהיכולת לייצר וידאו בקלות, משתמשים איבדו עניין, הפסיקו להתקין את האפליקציה, והשימוש היומי בה הלך וקטן משמעותית. כתוצאה מכך, חברת דיסני ביטלה הסכם השקעה פוטנציאלי בסך מיליארד דולר, ו-OpenAI נאלצה להודיע לאחרונה על סגירתה של סורה. במקביל, החברה מחטיאה את תחזיות ההכנסות שלה ונתקעה על כ-850 מיליון משתמשים חודשיים בלבד, רחוק מיעד המיליארד אליו כיוונה.

אנת'רופיק עוקפת בסיבוב את סם אלטמן

הצרות הכלכליות מחריפות לנוכח התחרות העזה מצד חברת אנת'רופיק. לאחרונה, התברר כי החברה של אמודיי עקפה את OpenAI עם קצב הכנסות של 30 מיליארד דולר, לעומת 24 מיליארד דולר בלבד של OpenAI. הפער נובע בעיקר מהמודל העסקי השונה של החברות: בעוד ש-OpenAI נשענת ברובה על צרכני קצה פרטיים, מודל שלרוב אינו מכסה את עלויות האימון וההפעלה האדירות של מודלי השפה, אנת'רופיק מתמקדת בגריפת הכנסות מהשוק העסקי (B2B).

התוצאה מדברת בעד עצמה: ההכנסה הממוצעת למשתמש של אנת'רופיק עומדת על 16.2 דולר בחודש, בעוד ש-OpenAI מסתפקת ב-2.2 דולר בלבד. צפי ההוצאות לעתיד מדאיג אפילו יותר, בשנת 2029 צפויה OpenAI להוציא 125 מיליארד דולר (לעומת 25 מיליארד של אנת'רופיק), ובשיא השפל היא עלולה להגיע להפסד מצטבר של כ-100 מיליארד דולר לפני שתעבור לרווחיות המיוחלת בשנת 2030.

מעמדו של סם אלטמן, המנכ"ל הכל-יכול של OpenAI, מעורער מתמיד. דריו אמודי, מנכ"ל אנתרופיק הנוכחי, עזב בעבר את OpenAI מכיוון שלא הסתדר עם מה שתיאר כ"השקרים והמניפולציות" של אלטמן. נראה כי אמודיי לא לבד ותעשיית ה-AI מלאה באנשים שמסרבים לעבוד עמו לאחר שנחשפו להתנהלות זו. אפילו בתוך כותלי החברה נרשמים נתקים משמעותיים: סמנכ"לית הכספים של החברה, שרה פרייר, מזהירה מקצב שריפת המזומנים הפסיכי ומעריכה שהחברה לא תהיה מוכנה להנפקה מתוכננת לפני 2027, אך אלטמן מסרב להקשיב לה או אף לדבר איתה. חשיפות של מסמכים שאסף איליה סוצקובר, אשר הובילו בזמנו לפיטוריו הדרמטיים והזמניים של אלטמן, מדגישות את מסקנתו של סוצקובר כי "סם לא צריך להיות האיש עם האצבע על הכפתור".

התסבוכת המשפטית עם מאסק ועתיד ה-ChatGPT

בזירה המשפטית, OpenAI ואלטמן מתמודדים עם תביעת ענק מתוקשרת ואגרסיבית מצד אילון מאסק, שהיה ממייסדי החברה. מאסק לא חוסך במילים ונוהג לכנות את אלטמן בבית המשפט "סקאם אלטמן". הטענה המרכזית של מאסק היא שהחברה בגדה בייעודה המקורי כעמותה ללא מטרות רווח, וכי הפיכתה לחברה מסחרית שקולה לגניבת קופת צדקה. מאסק, שתרם מכיסו 38 מיליון דולר להקמת המלכ"ר דאז, דורש כעת פיצויים חסרי תקדים בסך 134 מיליארד דולר שיועברו לעמותות, תוך כוונה מוצהרת לרוקן את החברה מתוכן ולחסל את מודל ה-GPT כמוצר מסחרי.

על אף ש-OpenAI שחררה לאחרונה את המודל החדש והעוצמתי GPT-5.5, שעקף את מתחריו בשלל מבחני ביצועים ואינטליגנציה, השקתו לוותה בביקורת על חוסר אחריות. המודל שוחרר ללא אמצעי הגנה מספקים, מה שאיפשר להאקרים ברחבי העולם לנצל אותו באופן מסוכן. בניגוד לאנת'רופיק, שמחזיקה מודלים קרוב לחזה ומשתפת אותם רק עם חברות נבחרות כדי לאתר חולשות סייבר, כמו במודל ה"מיטוס" שלה, ההתנהלות הפזיזה של OpenAI עוררה בהלה. כתוצאה מכך, הממשל האמריקאי ונשיא ארצות הברית שוקלים כעת להעביר חקיקה מחמירה שתחייב אישור של רשויות המדינה לפני שחרור מודלים חדשים לציבור הרחב, מחשש לפגיעה בתשתיות קריטיות.

השקתו האחרונה של מודל GPT-5.5 מסמנת ניצחון טכנולוגי משמעותי עבור OpenAI, כאשר המודל עקף את כל מתחריו, כולל אלה של גוגל ואנת'רופיק, בשלל מבחני ביצועים ואינטליגנציה כללית. המודל הפגין עליונות יוצאת דופן במיוחד בתחום התכנות, שם נטען כי הוא גובר על מודלים כמו אופוס 4.7, ומושך אליו מתכנתים רבים שמעבירים אליו את הפרויקטים שלהם. בבדיקות איכותניות שנערכו למודל, הוא זכה לציונים גבוהים במשימות מורכבות כמו הסברת קונספטים אקדמיים, ניתוח ספרותי ותכנון טיולים.

אחת מפריצות הדרך המרשימות ביותר של מודל 5.5 היא מנוע התמונות החדש שלו, המציג אינטגרציה חסרת תקדים בין טקסט לתמונה, יכולת שמודלים מתחרים התקשו בה עד כה. המודל החדש מסוגל לייצר תמונות הכוללות טקסט מדויק ללא שגיאות, אפילו בשפה העברית. כך למשל, הוא הצליח ליצור תפריטים מעוצבים למסעדה מקסיקנית או לחומוסייה, תוך שילוב טקסטים בעברית.

לצד היכולות המרשימות, השילוב המושלם בין טקסט לתמונה במודל החדש פותח פתח לסכנות חמורות של זיופים. גורמים בתעשייה, דוגמת מגזין ה"אטלנטיק", הביעו חשש כבד מכך שכעת קל מתמיד לייצר תעודות זהות ורישיונות נהיגה מזויפים ברמה שקשה להבחין בינם לבין המקור, מה שעלול להוביל לתרמיות ענק מול ארגונים ומוסדות שנסמכים על צילום תעודות כהוכחת זהות.

בנוסף לסכנות הונאה, המודל מעורר דאגה חברתית עקב טרנד ויראלי מסוכן בטיקטוק: משתמשים, בעיקר בנות ובני נוער, מעלים תמונות פנים שלהם למודל ומבקשים "ציון אטרקטיביות" וביקורת מפורטת. המודל מספק אנליזה קרה ומדוקדקת של מבנה עצמות הפנים, פרופורציות, סימטריה וטיפוח, תופעה שעלולה לייצר השלכות הרסניות על הדימוי העצמי של צעירים ולהפוך למנוע השוואה פוגעני וחסר רחמים.

לסיכום, נראה כי תעשיית הבינה המלאכותית נמצאת כיום במצב כאוטי, כמעט כמו כל חייה. הדיסוננס הגדול ביותר של ימינו הוא הפער העצום בין ההבטחה הטכנולוגית המדהימה, כמו העובדה שכבר היום מודלי AI מסוגלים לאבחן מטופלים בחדרי מיון ברמת דיוק גבוהה יותר מרופאים מומחים, לבין האנשים שמנווטים את הספינה הזו. מול מאבקי האגו, מתחדדת ההבנה המטרידה: הקרב בין דמויות ה-AI השונות כמו סם אלטמן ואילון מאסק, הוא זה שהולך לקבוע כיצד הבינה המלאכותית תתפתח ותשפיע על עתיד האנושות.

רוצים לדעת מה קורה בטק רגע לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של "בזמן שעבדתם" או בקרו אותנו באינסטגרם

>> בזמן שעבדתם, פרק 263 - גם בזמן מלחמה: איך הישראלים כל כך מאושרים - ולמה פינלנד במקום הראשון?