בזמן שבמלחמה מול החמאס מדינת ישראל שואפת לניצחון מוחלט, בקרב על ההסברה נדמה שהנרטיב הישראלי סופג הפסד מוחץ אל מול הנרטיב הפלסטיני. זירות ההסברה החדשות שנוספו בעידן המודרני, הלא הן הרשתות החברתיות ובראשן אפליקציית טיקטוק, שהפכה להיות מקור צריכת החדשות הראשי של הדור הצעיר - שינו לחלוטין את כללי המשחק.

אז איך אפליקציית טיקטוק גרמה לצעירים לזנוח את ערוצי הטלוויזיה ואתרי האינטרנט שמסקרים חדשות, לטובת מידע זמין שמגיע מאנשים פרטיים ומשפיעני רשת, גם אם אין לו בהכרח ביסוס מציאותי? די בפשטות. בתור התחלה, כולם יכולים ליצור תוכן ודי בקלות. טיקטוק פיתחה אפליקציית בת בשם capcut, שנמצאת במקום הרביעי בהורדות בחנויות האפליקציות ובה ניתן לערוך את הסרטונים בכמה צעדים בסיסיים ולהעלות אותם לרשת.

דרך נוספת, היא ה"ניטרליות" שיש לאפליקציה בעיניו של הדור הצעיר. ג'יימי כהן, פרופסור לענייני מדיה בקווינס קולג' בניו יורק, נותן לזה הסבר משלו: "הטיקטוקרים סקפטים לגבי אג'נדות חדשות של מדיה מיינסטרים, הם מודעים מאוד לאג'נדות חדשותיות המונעות על ידי הקפיטליזם, פוליטיקה וגישה, ויש להם פחות עניין לצפות בזה". זאת אומרת במילים אחרות, הוא אומר שלכל ערוץ, יש איזו שהיא אג'נדה מאחוריו.

הדוגמה הכי טובה שאנחנו יכולים לחשוב עליה כישראלים היא אל-ג'זירה. מבחינתנו אנחנו לא נצפה בערוץ כי אנחנו יודעים שהתוכן שם יהיה מאוד מוטה לטובת צד אחד. זו הנחת הבסיס לגבי כל מדיית המיינסטרים ומשם הצעירים מונעים.

מצד שני, האג'נדה הקפיטליסטית גם דוחפת את האלגוריתם של טיקטוק, ולכך הצעירים פחות מודעים. נאמנות לאמת או הוגנות לא צריכה להיות שם, זה לא חלק מהערכים. כך הגיע אדם א-בינארי שקורא לעצמו V SPEHAR ומבקש שיפנו אליו בתור הם, להיות אחד המשפיענים הכי חשובים בתחום החדשות בארה"ב. הוא העלה סרטון לעמוד שלו, בו הוא מפרט נתונים מאוד לא נכונים, שמייצרים תמונה מעוותת בנוגע למציאות המלחמה בין ישראל לעזה, כאילו הכל סימטרי, וזכה למיליון צפיות.

 

@underthedesknews There are folks on here that can take you deeper into the first person stories of folks in the conflict zone and the history. You can count on me for updates only as they relate to the American political and military response which is where I have the most access and experience. #greenscreen ♬ original sound - UnderTheDeskNews

ביחס לדברים האחרים שרצים ברשת, זה עוד סרטון יחסית רגוע, אבל יש למשל סרטון עם 20 מיליון לייקים, שמראה משאית גוררת עליה הרבה אנשים שנוסעים מאחור, שהישראלים הבטיחו להם כביכול שייקחו אותם למקום בטוח ואז מפציצים והורגים אותם. כמובן שלא יודעים מה מקור התמונות האלה, אם זה באמת הסיפור או קרה משהו, זה לא מעניין אף אחד. הנרטיב מאוד ברור, הישראלים אמרו להם תעלו על המשאית ואז כביכול השמידו אותם.

@_._rolex

♬ suono originale - speed audios

אחת הבעיות הגדולות מול ההסברה הפלסטינית, הוא הניסיון שלנו הישראלים להיות כמה שיותר הוגנים בסיקור, בזמן שאותם זה לא מעניין. העיקר מבחינתם הוא לנצח בנרטיב. הדמות הכי מפורסמת בעזה זה סאלח אל ג'פראווי, טיקטוקר עזתי, שמגלם בכל פעם דמות אחרת, וזכה לחיקוי ב"ארץ נהדרת" על ידי אלי פיניש. הוא גם איש חדשות, גם אבא, גם תורם דם, גם לוחם חמאס וגם מדריך טיולים. הדמות הזאתי מייצרת איזשהו טרנד שהישראלים קוראים לו "pallywood". הלחמה של המילה פלסטין והוליווד, שזה בעצם שחקנים עזתים שמצלמים סרטים מאוד פופולריים בטיקטוק שחורכים את הרשת. הם מגלמים דמויות שהם יודעים שייגרפו הרבה צפיות, אבל בינם לבין המציאות אין שום דבר.

הצגת פוסט זה באינסטגרם

‏‎פוסט משותף על ידי ‏‎ארץ נהדרת‎‏ (@‏‎eretznehederet‎‏)‎‏

הכתבה של הוושינגטון פוסט בעצם מסכמת את זה – המלחמה בין ישראל לחמאס מייצרת איזשהו ויכוח עולמי על תפקיד טיקטוק בקביעת סדר היום החדשותי. בחור בשם ג'ף מוריס שהוא איש הון סיכון, יצר שרשור עם הרבה מאוד מידע שהוא אסף וקרא לו: מלחמת הטיקטוק. בניסיון להסביר מדוע בתי ספר וקולג'ים בארה"ב, מקבלים אינפורמציה לא נכונה על החמאס וישראל ובזה הוא בעצם מאשים את האלגוריתם של טיקטוק.

לפני שמדברים על האלגוריתם של טיקטוק, חשוב להבין את הפופולריות העולמית של האפליקציה וממה נובעת ההצלחה שלה בקרב צעירים, אבל לא רק. כרגע משתמשים באפליקציה מעל מיליארד בני אדם בכל העולם, אך האפליקציה הותקנה בשני מיליארד מכשירים.

38% מבני הנוער אומרים שזו האפליקציה המועדפת עליהם והגרף בנסיקה מעל כל האפליקציות המתחרות. 40% מהמשתמשים הם מתחת לגיל 24, אבל לא רק צעירים מתמכרים. כמות המשתמשים בטיקטוק במהלך שלוש השנים האחרונות עלתה פי 10 ומחקר שנעשה באנגליה ובדק דקות שימוש של בני 18 ומעלה, מצא שטיקטוק במקום הראשון וצמודה אחריה במקום השני נטפליקס.  

הכוח של טיקטוק ואחת הסיבות שמסבירות למה היא כל כך מצליחה, הוא טריק אחד מאוד חזק: היא בכלל לא רשת חברתית, היא בעצם כלי בידור והרבה יותר דומה ליוטיוב מאשר לפייסבוק או אינסטגרם. היא משתמשת בכל מיליארדי הסרטונים שנמצאים לרשותה, כדי לגלות מה המשתמש הכי אוהב ולתת לו בדיוק בדיוק מה שהכי מושך אותו.

הדבר השני, נובע מזה שאפשר להיות אדם אנונימי לחלוטין, עם אפס חברים והצלחה, ולהעלות סרטון אחד שתופס ומצליח במיליונים. כי אם הסרטון שלך פוגע, הוא יעוף גם אם אין לך חברים או היסטוריה, וזה נותן תמריץ אינסופי למשתמשים להעלות בטיקטוק יותר מבכל אפליקציה אחרת.

בנוגע לאלגוריתם, איך בעצם הוא עובד? אדם מעלה וידיאו לטיקטוק, הוא מופץ למעגל של האנשים הקרובים שעוקבים אחריו. אם הם צופים בווידאו עד לסופו, הוא מופץ למעגל גדול יותר של אנשים שלא מכירים אותו וכך הלאה. אם הם מגיבים, עושים לייק ושומרים אותו, הווידאו צובר פופולריות ויכול להגיע למיליוני צפיות, גם אם זה הווידאו הראשון שהוא העלה אי פעם.

במהלך המלחמה ההסברתית, אחת הטענות שמופנות כלפי טיקטוק, זה שהיא חוסמת באופן בוטה תכני הסברה ישראליים. מצידם, הם טוענים כי זה לא נכון והסרטים נחסמו בגלל סצנות מאוד קשות ואלימות. או למשל הפופולריות של ההאשטאג שנקרא #Fromtherivertothesea ויש לו 53 מיליון צפיות והמשמעות שלו זה בעצם להשמיד את ישראל. טיקטוק טוענת שהיא מסירה מיליונים של תכנים וחשבונות, והסירה 925,000 תכנים שבעצם מספרים סיפור לא נכון.

הבעיה העיקרית היא שהמסרים שטיקטוק יכולה להעביר יכולים להגיע לעומק מסוים שהוא לא מרשים במיוחד, בלשון המעטה. אנחנו לא יודעים כנראה להסביר את המורכבות של הסכסוך הפלסטיני-ישראלי בזמן קצר. הם עושים ניצול הרבה יותר טוב של הדבר הזה, איכשהו קורה שישראל נתפסת כגוליית, והם כדוד והאנדרדוג שצריך לתמוך בו.

קולות מסוימים בארה''ב טוענים שיש אויב שעומד מאחורי המניפולציה באלגוריתם של טיקטוק והם הסינים. קול בולט הוא של הסנטור ג'וש האולי שמתייחס לשרשור של ג'ף מוריס, איש ההון-סיכון, וטוען: "טיקטוק הישן והטוב: מנוע ריגול סיני וספק שקרים אנטישמיים ארסיים". קול נוסף הוא חבר הקונגרס מייק גלאגר, שפרסם טור בגנות סין ותוהה למה הצעירים האמריקאים כל כך תומכים בחמאס. הוא טוען שזה בגלל מה שקורה בטיקטוק שמיוצרת בסין, האפליקציה שוטפת את מוחות הצעירים האמריקאים והגיע הזמן להסיר אותה.

לצפייה בפרק המלא באפליקציית 12+ לחצו כאן

>> בזמן שעבדתם, פרק 149 - המחירים הכלכליים של המלחמה