מהרגע שיצא אל אוויר העולם, המטבע הווירטואלי ביטקוין שינה את כללי המשחק של הכלכלה בעולם. בהתחלה הוא זינק בצורה מפתיעה והפך לאחת השיחות המרכזיות ביותר בעולם, לאחר מכן חווה רכבת הרים של עליות וירידות, ולאט לאט ההתלהבות והשיח סביבו ירדו. רק שבשנה האחרונה ממש מתחת לאף שלנו, המטבע הווירטואלי תפס תאוצה חדשה ועלה ביותר מ-150%, כשהשווי שלו נכון להיום עקף את ה-40 אלף דולר.

אז מה גרם לצמיחה המחודשת ולקצב העלייה המסחרר של המסחר הווירטואלי? כמה גורמים:

  1. בראש ובראשונה כל מהלכי "ניקוי האורוות" בארצות הברית עובדים מצוין. הם יוצרים אמון אצל המשקיעים שכל "הרעים" יצאו. הכלכלה אוהבת סדר, ודאות ורגולציה, לכן הבשורה הכלכלית שעולם הקריפטו הביא איתו, של מן מערב פרוע, הייתה שגויה מיסודה לגמרי. אנשים כמו סם בנקמן פריד וצ'נגפנג ז'או, שיצרו את הבורסות הגדולות בעולם לסחר במטבעות בין-לאומיים, נמצאים בימים אלו מאחורי סורג ובריח או בעיצומו של תהליך תביעה נגדם. ארה"ב לקחה את השליטה לידיה בכל הנוגע למסחר הלא חוקי שהתבצע בבורסות האלה, ביניהם של ארגוני טרור דוגמת חמאס, אל-קאעידה ודאעש והעברת כספים לאיראן, שעל פי הסנקציות איננה יכולה לסחור עם המערב.
  2. הסיבה שנייה היא קתי ווד, אנליסטית שיש מי שמגדיר וורן באפט הבאה, והיא מאוד חשובה. היא קצת פרועה, אבל כרגע היא צודקת בהימורים שלה יותר מכולם. כל ההערכות של כל גופי המחקר האחרים היו הרבה יותר סולידיות, ובסוף היא צדקה. היא הייתה מאוד אגרסיבית למשל בנוגע לצמיחתו של אילון מאסק וטסלה, כשכולם היו נגד, והיא צדקה בענק. היא מאמינה שהביטקוין יגיע ב-2030 למיליון וחצי דולר לחתיכה.
  3. הדבר הכי מעניין קורה עכשיו סביב BlackRock, חברת השקעות הנכסים הגדולה והחשובה בעולם, שעושה מהלך להנפיק תעודת סל לביטקוין. זו חברה משמעותית מאוד והם טוענים שהם בדיונים מעניינים אל מול הרשות האמריקאית לניירות ערך, והם בונים תעודת סל שתאפשר לכל אחד לקנות בבורסה האמריקאית הרגילה תעודת סל של מטבעות וירטואליים. משמע שהאופציה תהיה הרבה יותר נגישה מהיום, אבל עם רגולטור שיודע בדיוק האם מותר או אסור לך לקנות. ההערכה היא שהמהלך הולך להיות מאושר אל תוך 2024.

ביטקוין במגמת עליה (רקע גרף ירוק)  (אילוסטרציה: CHAINFOTO24, shutterstock)
אילוסטרציה: CHAINFOTO24, shutterstock

בתוך עולם המטבעות הווירטואליים עדיין יש לא מעט בעיות שצריכות להיפתר. אחת מהן היא כמות הדוחות השגויים שמגיעה ל-40%. מעסיקים ערמות של מחשבים, רואי חשבון, משלמים על זה כמויות של כסף ובסוף מקבלים דוחות שגויים. עולה השאלה אם מדובר בטעויות תמימות, בשל המורכבות האדירה של התחום הזה או שאלו מעשים מכוונים שנועדו להעלים כספים מהמשקיע או מגובה המיסים. אגב, דוחות של ארבעת משרדי ראיית החשבון הבין-לאומיים הגדולים (שמכונים Big Four) נחשבים אמינים יותר.

בעיה נוספת נוגעת למחקר שהראה שצריכת החשמל של עסקאות הביטקוין, אם נתרגם אותה למים, שקולה לכל האמבטיות שכל הבריטים עשו בשנה האחרונה. באנרגיה משתמשים בעצם לקירור מחשבים שבהם מתבצעות העסקאות. העיבוד הוא מורכב, ולכן נדרשת כמות מים גדולה כדי לקרר את המעבדים. יום עבודה במכרה ריוט, שהוא מכרה הביטקוין הגדול ביותר, שקול למילוי של שתי בריכות אולימפיות. עסקה בודדת שקולה למילוי של בריכה ביתית על פי מחקר של ה-BBC. כבר יש מחשבה על הקוד הבא באיטריום שיצרוך הרבה פחות משאבים.

לצפייה בפרק המלא באפליקציית 12+ לחצו כאן

>> בזמן שעבדתם, פרק 153- איך להפוך אנטישמי לוויראלי ב-8 דולר בחודש