בדרך להצלת חיים של מיליונים? הבינה המלאכותית זיהתה סרטן 3 שנים לפני הרופאים

בחודשים האחרונים אנו עדים להאצה דרמטית וחסרת תקדים ביכולותיה של הבינה המלאכותית. הטכנולוגיה, שעד לא מזמן נראתה כניסוי מעבדה או כלי עזר בסיסי, מתחילה כעת להשפיע באופן ממשי ועמוק על חיינו. קפיצת המדרגה הנוכחית מתאפשרת בזכות מעבר למודלים אוטונומיים המסוגלים "לשפר את עצמם" בתהליך רקורסיבי, שבו מערכת הבינה המלאכותית בונה גרסאות מתקדמות יותר של עצמה כמעט ללא מגע יד אדם.

פריצת דרך מדעית: לחבר את מה שהמוח האנושי לא יכול

אחת ההוכחות המובהקות לכוחה החדש של הבינה המלאכותית היא יכולתה לפתור "בעיות פתוחות" במדע - שאלות שהעסיקו את טובי המוחות במשך עשרות רבות של שנים ללא פתרון. ה-AI מצליחה לעשות זאת על ידי שילוב של תחומי מחקר ודיסציפלינות שונות לחלוטין. בניגוד לבני אדם, שאינם מסוגלים להתמחות ברמה הגבוהה ביותר בכל תחומי המדע במקביל, המערכת מסוגלת לקרוא, לנתח ולחבר ידע עצום, ולייצר הקשרים חסרי תקדים. היכולות הללו עתידות להשפיע על כולנו דרך תכנון חכם של מערכות תחבורה, ייעול צריכת חשמל, פיתוח חקלאות מדויקת ואף חיזוי איכותי יותר של פגעי מזג אוויר.

הרופא שלא מתעייף לעולם

אך נראה שהבשורה המרגשת ביותר - וזו שתשפיע באופן הישיר ביותר על כל אחד ואחת מאיתנו - מגיעה מעולם הרפואה. יותר ויותר מחקרים מראים כי בכל הנוגע לאבחנה ראשונית, הבינה המלאכותית מציגה לעתים ביצועים מדויקים וטובים יותר מאלו של רופאים אנושיים.

דוגמה מטלטלת לכך מגיעה מבית החולים "מיו קליניק" (Mayo Clinic), הנחשב לטוב בעולם. במחקר שבוצע שם התגלה כי ה-AI ידע לזהות סימנים לסרטן הלבלב, מהמחלות הקטלניות והקשות ביותר לאבחון, כשלוש שנים לפני שרופאים רדיולוגים הצליחו להבחין בגידול בסריקות. גם בישראל ישנן הצלחות מסחררות: במרכז הרפואי לגליל בנהריה, מערכת ישראלית בשם Viz.ai פענחה בזמן אמת סריקת CT מוח של מטופל, זיהתה דימום תוך-מוחי, ושלחה אוטומטית הודעת חירום למנתחים. הפעולה המהירה, שהתרחשה כולה בזכות בינה מלאכותית, הצילה את חייו.

בנוסף ליכולת הדיאגנוסטית, ל-AI יש יתרון אנושי מפתיע: אין לו משמרות כפולות והוא לא סובל משחיקה. בעוד שרופאים כורעים תחת עומס אדיר, הבינה המלאכותית יכולה לשמש כיועץ זמין, סבלני ואפילו אמפתי למטופל, כזה שמוכן לשמוע את כל התסמינים ולחשוב על כיווני בדיקה נוספים. בארה"ב כבר החלו פיילוטים שבהם צ'אטבוטים מאשרים חידוש מרשמים לתרופות פסיכיאטריות באופן אוטומטי כדי להקל על העומסים.

למעשה, השימוש ב-AI הפך כבר היום ל"סוד השמור" של עולם הרפואה. רופאים רבים נעזרים במערכות מידע ייעודיות לרופאים, כמו "Open Evidence", כדי להתייעץ ולקבל תובנות המבוססות על מחקרים מהימנים בלבד.

עידן חדש בפיתוח תרופות

מעבר לאבחון, הבינה המלאכותית מאיצה באופן חסר תקדים את עולם הפארמה. חברות תרופות משקיעות כיום הון עתק ב-AI כדי לאתר מולקולות מדויקות שיתאימו למחלות ספציפיות. לאחרונה אפילו פורסם על פיתוח של חיסון ראשון מסוגו לווריאנטים של קורונה שתוכנן לחלוטין על ידי AI. טכנולוגיה זו צפויה לקצר את זמני הפיתוח של תרופות, להוזיל אותן משמעותית, ובעתיד אף לאפשר הדפסה של תרופות מותאמות אישית למטופל ולהפוך פיתוח תרופות ל"מחלות יתומות" (מחלות נדירות) למשתלם וכלכלי.

האם הרופאים יאבדו את עבודתם?

למרות החשש שרובוטים יחליפו בני אדם, המציאות מתגלה כאופטימית יותר. לפני כעשור, ניבאו שבעקבות הבינה המלאכותית לא יהיה יותר צורך ברדיולוגים. בפועל קרה בדיוק ההפך. בזכות היכולת לסרוק יותר מחלות אצל יותר אנשים, יש היום כמות חסרת תקדים של סריקות, מה שמייצר ביקוש עצום לרופאים רדיולוגים שייעזרו ב-AI ככלי עזר.

בסופו של דבר, עולם הרפואה דורש דקויות, רגישות והבנה עמוקה של פרוטוקולים קליניים מול מסוגלות פיזית ונפשית של מטופלים - דברים שמערכות ממוחשבות עדיין מתקשות להכיל במלואם. הבינה המלאכותית אולי לא תחליף את הרופא האנושי, אך היא ללא ספק הופכת בשלב זה לכלי העוצמתי ביותר בארגז הכלים שלו, בדרך להצלת חייהם של מיליונים.

רוצים לדעת מה קורה בטק רגע לפני כולם? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק של "בזמן שעבדתם" או בקרו אותנו באינסטגרם

>> בזמן שעבדתם, פרק 270 - איך אני נראה? טריליון דולר: מאסק שובר שיאים וכל מי שסביבו עומד להרוויח מזה