מהפכה בתוך 3 שנים: 92% מהישראלים משתמשים לפחות בכלי AI אחד

חברת בזק מפרסמת היום (ד') את דוח האינטרנט השנתי שלה, שבודק את הרגלי הגלישה והצריכה הדיגיטלית של הציבור הישראלי. הדוח, שמבוסס על סקר שנערך בקרב 4,750 ישראלים בגילאי 13 ומעלה בשיתוף KANTAR ישראל, התמקד השנה בהשפעות ה-AI על חיינו, והראה עד כמה הטכנולוגיה הזאת, של בינה מלאכותית יוצרת, שהגיעה לעולם שלנו רק לפני 3 שנים, הפכה למשהו שכל אחד משתמש בו בחייו היום-יומיים – כמעט כמו וואטסאפ או חיפוש בגוגל. הסקר כלל גם מדגם של 600 בני נוער, בגילאי 13-18.

האימוץ המהיר בהיסטוריה: כמה ישראלים משתמשים בכלי AI?

בדוח עולה נתון חסר תקדים, לפיו בתוך שלוש שנים בלבד 92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד, גידול של כ-33% ביחס לשנת 2024. בנוסף, ה-AI ממשיך לאיים על ההגמוניה של החיפוש של גוגל כשבשנה האחרונה 88% מהציבור הישראלי חיפשו מידע קודם כל באמצעות ה-AI.

לשם השוואה, לוואטסאפ נדרשו כ-10 שנים כדי להגיע לכ-90% אימוץ, וקניות אונליין רשמו אימוץ של 90% בקרב האוכלוסייה רק לאחר כ-20 שנים. השימוש ב-AI נעשה ברמה יום-יומית, והוא מתרחש יותר בנייד מאשר במחשב.

גם פילוח הגילאים יכול להפתיע – 98% מהנוער (13-18) משתמשים בבינה מלאכותית, 57% מבני 7-12 ו-85% (!) מבני 60 ומעלה.

נוסף לכך, הישראלי הממוצע מרחיב את סל הכלים בו הוא משתמש: מ-1.8 כלים ב-2024 ל-2.7 כלים ב-2025. ChatGPT מוביל עם 75% שימוש, אך גוגל יכולה לזקוף לזכותה את הקפיצה הגדולה עם כמעט פי 2 ממה עשתה בשנה – משימוש של 22% בג'מיני בשנת 2024 לשימוש של 42% בשנת 2025, כאשר 59% מהנוער משתמשים בו. כלי ה-AI השלישי הוא קאנבה עם 21% שימוש ו-45% מהנוער, אחריו קופיילוט של מיקרוסופט עם 18% שימוש, קלוד עם 12% ופרפלקסיטי עם 9%. הנשאלים בסקר יכלו לבחור יותר מכלי AI אחד.

עוד עולה מהדו"ח כי ה-AI מוסיף לישראלים זמן מסך, ואף מחלק מחדש את כל העוגה הדיגיטלית. 70% מהישראלים הגבירו זמן מסך AI ביחס לשנה שעברה ומשתמשים במשך כ-1.5 שעות ביום בממוצע בכלי AI, עלייה של כחצי שעה בקרב אלו שהגבירו זמן מסך ב-AI ביחס לשנה שעברה. אבל לא מדובר רק בתוספת, אלא זמן ה-AI מחליף שימושים אחרים. בקרב 50% מהציבור הישראלי הוא בא על חשבון גלישה, אצל 35% הוא בא על חשבון רשתות חברתיות, ועבור 33% הוא אף מחליף זמן צפייה בשירותי סטרימינג ווידאו.

בבזק מציינים כי נפח הגלישה היומי הממוצע ללקוח בזק עלה בכ-83% תוך כחמש שנים - מ-11.1GB ב-2020 (שנת הקורונה שהתאפיינה בשימוש נרחב באינטרנט בזמן הסגרים) ל-20.3GB בשנת 2025.

הישראלים מטילים ספק ב-AI

למרות האימוץ הרחב, הישראלים נוקטים בזהירות שהולכת וגוברת בכל הנוגע לפרטיות ולשליטה במידע: 58% מהם נמנעים מלשתף עם ה-AI מידע אישי מחשש שהוא ידלוף או יעשה בו שימוש לרעה, ו-42% אף חוששים לחלוק איתו רעיונות, כאשר 14% מבני הנוער מדווחים שכבר חוו מקרה שבו ה-AI עשה שימוש לרעה במידע ששיתפו.

44% מהישראלים גם מביעים חוסר אמון במידע שמתקבל מה-AI, ולמעלה ממחצית מהציבור הישראלי (57%) אף פחות סומכים על המידע ברשתות החברתיות מאז כניסת ה-AI, מגמה שבאה לידי ביטוי ביתר שאת בקרב כ-70% מבני הנוער. כדי להתמודד עם בעיית האמון, הישראלים מפצים באמצעות אימותים: 78% מבקשים מה-AI לראות את המקורות עליהם התבסס, 63% בודקים את המידע במקור נוסף (כגון גוגל), ו-27% מבקשים מה-AI “לבדוק את עצמו”. כמו כן, 67% לא מצליחים לזהות אם טקסט/תמונה ברשתות נוצרו ע"י אדם או מכונה ו-71% רוצים שחומר שנוצר ב-AI יהיה מסומן.

על אף הספק שמביעים ישראלים בתוכן בעידן ה-AI, 49% מרגישים שה-AI מגביר את ההתמכרות שלהם לרשתות החברתיות. אפילו קיימת התמכרות ל-AI עצמו, כפי שעלה בקרב 29% מבני הנוער ו-16% מקבוצת המבוגרים.

הישראלים מעבירים את הסמכות ל-AI: מקניות ובריאות, ועד הורות, לימודים ותעסוקה

מחליף את הרופא: ה-AI הופך ל“מולטי-יועץ” בחיי הישראלים במענה לצרכים שונים ומגוונים. 38% מהציבור בישראל קיבלו ב-2025 עצה רפואית מ-AI, לעומת 19% בלבד בשנת 2024, עלייה של כ-100% תוך שנה אחת. רבע מהנוער בישראל מתייעצים עם AI במקום עם רופא, וגם בקרב בני 60+ נרשם אימוץ זהיר של כ-6%.

מחליף את הפסיכולוג: השימוש ב-AI כיועץ גולש גם לתחום הרגשי, ומחליף יותר ויותר אינטראקציות אנושיות ביום-יום. 29% מהבוגרים ו-59% מבני הנוער מדווחים כי פנו ל-AI לקבלת סיוע נפשי או רגשי.

מחליף את האנשים הקרובים ביותר: ה-AI משנה גם את דפוסי האמון בסביבה הקרובה, כאשר 45% מבני הנוער ו-34% מהבוגרים סומכים על ה-AI יותר מאשר על חברים, לפחות בנושאים מסוימים, ו-38% מבני הנוער ו-25% מהבוגרים מרגישים שה-AI מבין אותם טוב יותר מהאנשים בחייהם, עד כדי כך ש- 21% מהנוער מדווחים שהם מפתחים אליו רגשות.

מחליף אנשי מקצוע ויועצי קריירה: נסיגה נוספת נרשמת בכל הנוגע להתייעצות עם אנשי מקצוע, כש-78% מהישראלים פונים ל-AI לפני איש מקצוע כאשר הם נתקלים בבעיה או תקלה טכנית ו-66% מהם מדווחים שמאז ה-AI הם פחות נעזרים באנשים. מאז שהחלו להשתמש בכלים מבוססי בינה מלאכותית, 70% מבני הנוער ו-58% מהבוגרים מדווחים כי הם מתייעצים פחות עם בני משפחה או חברים, ו-20% משתמשים בו לקבלת עצות בקריירה.

אולם לצד היתרונות יש גם מחיר: 29% מהבוגרים וכ 37% מבני הנוער נכוו מקבלת עצה אישית מה-AI שהתבררה כשגויה. 28% מהישראלים נעזרו ב-AI גם לניהול הכספים שלהם לסיוע פיננסי והשקעות.

מחליף את עורך הדין: גם בתחום המשפטי נרשמה קפיצה של כ-111% משנה לשנה, כשב-2025 19% מהישראלים השתמשו ב-AI לקבלת עצות משפטיות לעומת 9% ב-2024.

האם הצ'אט הוא זכר או נקבה?

64% פונים אליו בלשון זכר, 16% בלבד פונים אליו בלשון נקבה. 53% אומרים כי הם מדברים איתו ב"שפת יומיום", 22% בנימוס (למרות שסם אלטמן כבר אמר בעבר שאין שום צורך להגיד לו תודה, זה סתם מבזבז מזאבים), 13% בשפה מקצועית, 7% בציווי ו-4% מדברים אל הצ'אטבוט בשפה גבוהה.

סמארטפון בכיתה א’, AI בכיתה ד’

לפי ממצאי הדו"ח, גיל קבלת הסמארטפון ראשון הוא 6.2 בממוצע – כלומר כיתה א', וגיל השימוש הראשון בכלי AI עומד על 10.1 בממוצע. בקרב ילדים בני 7–12, 57% משתמשים ב-AI, נתוני אימוץ שממחישים “דור AI” פעיל עוד לפני גיל חטיבת הביניים. עוד עולה מהסקר כי 27% מהילדים בני 7-12 משתמשים ב-ChatGPT בוואטסאפ, מה שהולך להשתנות החל מ-15 בינואר 2026, כשמטא לא תאפשר יותר לצ'אטבוטים חיצוניים להשתמש ב-API שלה.

ההורים מפתחים תלות ב-AI?

גם בתחום ההורות נרשמת כניסה עמוקה של ה-AI כשכבת סיוע יום-יומית: למעלה משליש מההורים (35%) מתייעצים איתו בענייני חינוך הילדים, 45% משתמשים בו ליצירת רעיונות לפעילויות משפחתיות משותפות, ואף כרבע (24%) מדווחים שה-AI הופך אותם להורים טובים יותר.

לצד התועלת, מתגלה גם המחיר - 61% מהנוער אומרים שה-AI מחליף אצלם את הצורך להתייעץ עם ההורים, נתון גבוה ובעייתי שמדגיש את שחיקת הסמכות ההורית.

ה-AI שותף פעיל בקניות

ה-AI הוא גם חלק בלתי נפרד מנושא הקניות של הישראלים, כאשר 64% נעזרים בו לקניות, 42% אמרו כי ידחו רכישה מתוכננת בעקבות המלצתו, ו-18% יבחרו מוצר חדש שהמליץ להם. במקביל הדרך “מהחיפוש לרכישה" משנה צורה - 35% מתחילים את חיפוש המוצרים קודם כל ב-AI, ו-58% טוענים שישקלו להשתמש בסוכן קנייה מקצה לקצה שימצא את המוצר, יאתר את הדיל ויבצע את ההזמנה עד סופה. עם זאת, ל-50% מהישראלים יש בעיה לשתף פרטי תשלום עם ה-AI, מחשש כאמור שהמידע ידלוף או יעשה בו שימוש לרעה.

גם חיפוש דילים דרך ה-AI הפך דבר שבשגרה, כאשר43% מהבוגרים ו-59% מבני הנוער מחפשים באמצעותו הנחות ורכישות משתלמות, לעומת 17% ו-28% בלבד בשנה שעברה, גידול משמעותי של כ-153% בקרב הבוגרים ושל 111% בקרב בני הנוער ביחס לשנת 2024.

הבינה המלאכותית משפיעה גם על מבנה האישיות: 66% טוענים שהם יותר עצלנים

השפעותיה של הבינה המלאכותית באה לידי ביטוי גם בשינויים באופי שלנו – לטובה ולרעה. 65% מהישראלים מדווחים שהשימוש ב-AI מגביר אצלם את היעילות, בקרב 68% הוגברה תחושת הסקרנות והרצון ללמוד, ועבור 72% הוא מחזק את הידע שלהם על העולם. 44% אף ציינו שהוא מגביר להם את תחושת הביטחון עצמי. בהתאם לכך, ה-AI לא רק מוסיף כלי עבודה אלא גם משנה הרגלי חשיבה: 39% מהציבור אומרים שהוא גורם להם לקבל החלטות אחרת, ועבור 39% הוא משנה את דרך החשיבה והתכנון שלהם.

במקביל, ה-AI מעצים התנהגויות ותחושות שליליות, כאשר שליש מהציבור חוששים משחיקה בכישורים האנושיים. 53% מבני הנוער ו-37% מהבוגרים אומרים שהפכו לפחות סבלניים; 30% מבני הנוער מציינים שה-AI פוגע להם בחשיבה העצמאית והביקורתית, 52% טוענים שפחתה אצלם היצירתיות, ו-66% (שני שליש!) מרגישים שהם נעשו עצלנים יותר.

האם העובדים חוששים שיוחלפו בבינה מלאכותית?

מה לגבי השפעת ה-AI על התעסוקה? 57% סבורים שה-AI גורם לאנשים לאבד משרות, ו-55% מעריכים שמספר המשרות הכולל יצטמצם. לעומת זאת, 27% הסבורים שהכמות לא תשתנה אך אופי התפקידים ישתנה, ו-9% שמצפים לגידול נטו במשרות. מנגד, נרשמת דווקא אופטימיות מפתיעה, לפיה 76% מאמינים שה-AI יוכל לעזור להם למצוא עבודה חדשה באמצעות ניסוח קורות חיים וחיפוש משרות.

בהמשך לכך, כאשר בוחנים את תחומי העיסוק השונים מתברר כי רמות החשש אינן אחידות: בענף הבנקאות והפיננסים 43% מהעובדים חוששים כי תפקידם ישתנה באופן מהותי או יהפוך למיותר בעקבות כניסת ה-AI, בתחום שירות הלקוחות שיעור החוששים עומד על 36%, בהייטק 26%, בהוראה וחינוך 16%, ובתחום המכירות 14%.

התלהבות לצד חשש: ישראל חצויה לגבי העתיד עם AI

ההסתכלות של הישראלים קדימה מציגה תמונה כפולה. בתוך שנה, הן ההתלהבות והן הדאגה מה-AI התחזקו: שיעור המתרגשים עלה מ־26% ל־40%, ובמקביל המודאגים עלו מ־30% ל־41%. במילים אחרות, ככל שהשימוש מתרחב, הרגש הציבורי מקצין לשני הצדדים.

הדואליות הזו נמשכת גם ביחס לעתיד. מצד אחד, 79% מודאגים מניצול לרעה של הטכנולוגיה בידי גורמים עוינים, ו-61% חוששים שהתפתחות מהירה מדי עלולה לסכן את האנושות בטווח הארוך. מצד שני, הישראלים מביעים תקווה ותועלת ברורה כש-41% מהם מאמינים שהיתרונות יגברו על החסרונות, ו-36% סבורים שה-AI יוביל את האנושות לעתיד חיובי.

ובתוך כל זה, ניכרת קריאה ברורה לבלמים ואיזונים, לפיה 84% מהציבור הישראלי מעוניין ברגולציה ופיקוח גלובלי על תחום ה-AI, זאת לצד מחויבות אישית שמגיעה מבני הנוער ש-23% מהם מצפים גם לשימוש מוסרי וחברתי בטכנולוגיה מצד המשתמשים עצמם.