רוצים לדעת אם פוליטיקאי השתמש ב-AI? אתר חדש מאפשר לכם לבדוק בקלות

אתר חדש בשם "זה ב-AI", שמובילים חוקרים מהאוניברסיטה הפתוחה, מנטר תעמולה פוליטית ברשתות ומציג לציבור פרסומים של מפלגות ומועמדים שנוצרו או עובדו באמצעות בינה מלאכותית. לפי נתוני האתר, מפלגת הליכוד מובילה כעת בפער עם 882 פריטי AI, שהם 71% מסך הפריטים שזוהו, על רקע הפריימריז שנערכים היום (ב') במפלגה.

"הנחת היסוד שלנו היא לא ששימוש ב-AI בתעמולה זה בהכרח דבר פסול או לא נורמטיבי. זה המדיום של הזמן", אומרת ל-mako פרופ' ענת בן-דוד מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, שמובילה את המיזם. "אבל בתוכו, בתוך מגוון השימושים שמתאפשרים, יש איזשהו מנעד שאנחנו מתעדים אותו".

המיזם מגיע אחרי חודש פוליטי עמוס בתוכני AI. בחודש שעבר ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד פרסמו סרטון שנוצר באמצעות בינה מלאכותית נגד יו"ר מפלגת "ישר!", גדי איזנקוט: בסרטון נראה הרמטכ"ל לשעבר רץ לעבר דמות של צעיר, שרבים טענו כי הוא מזכיר את בנו גל ז"ל שנפל בעזה, שלובש חולצה עם הכיתוב "אחדות ישראל" - וברגע האחרון סוטה הצדה ומחבק את מנסור עבאס. בליכוד הכחישו את הטענות, ואף פרסמו סרטון זהה נוסף שבו איזנקוט רץ לעבר דמות של אישה.

בחירות 2026 הן הבחירות הראשונות בישראל שנערכות כש-AI כבר נמצא עמוק בתוך הקמפיינים. שר הביטחון ישראל כ"ץ, רגע לפני שנודע כי הוא משוריין בליכוד, פרסם שורה של סרטונים שנוצרו עם AI, האחרון שבהם הוא "בום בום בום". מאותה מפלגה, אמיר אוחנה העלה בסוף השבוע סרטון שבו הוא נועץ עם הצוות שלו לפני הפריימריז, ובמהלכו מי שמציע לו לעשות סרטון AI נזרק מהחלון - סצנה שנוצרה ככל הנראה בשימוש ב-AI. גם מירי רגב פרסמה תמונה שלה עם ראש הממשלה, שלאחר מכן התברר כי מדובר בתמונה מ-2022 שעברה עיבוד ב-AI, טענה שהיא לא הכחישה.

החל מ-26 ביולי הודיעה ועדת הבחירות המרכזית על כניסת כללים חדשים לתוקף, שמחייבים סימון ברור ובולט על כל פרסום תעמולתי שנוצר או נערך באמצעות AI. המהלך נועד להיאבק בהפצת פייק ניוז ולשמור על טוהר הבחירות, והוא כולל דרישות להצגת הודעת גילוי בתוכן מודפס, בסרטונים ובהקלטות קוליות.

הכללים חלים על תוכן בינה מלאכותית שמוגדר "נחזות עמוקה", המונח המשפטי שנקבע בחקיקה למושג דיפ-פייק. מדובר בתוכן חזותי או קולי - סרטון, תמונה או הקלטה - שנוצר או שונה מהותית באמצעים דיגיטליים ובינה מלאכותית, כך שהוא נראה או נשמע כאילו הוא אמיתי ותועד במקור, אף שאינו כזה. במילים אחרות, יכול להיות שבתוכן שמעלה פוליטיקאי השתמשו ב-AI, אבל הוא עדיין לא מוגדר "נחזות עמוקה" ולכן לא יסומן כך: למשל טקסט שנכתב בעזרת AI, תמונה אמיתית שעברה ליטושים או אנימציה שנוספה על וידיאו אמיתי.

"זה ב-AI" מנטר, בעזרת פלטפורמת הנתונים של החברה הישראלית ברייט דאטה (Bright Data), את חשבונות המדיה החברתית של המפלגות והמועמדים לכנסת בפייסבוק, באינסטגרם, ב-X ובטיקטוק. עד עכשיו נאספו באתר 9,572 פוסטים, מתוכם נמצאו 1,239 פריטי AI מאומתים, שהם 12.9% מהפוסטים.

כל פרסום נבחן בכלים טכנולוגיים בשלוש רמות סימון: האם יוצר התעמולה סימן אותה כתוכן שנוצר באמצעות AI, כפי שדורש המחוקק הישראלי; האם הפלטפורמה הדיגיטלית, כמו פייסבוק או X, סימנה את התוכן כיצירת AI; והאם יש סימון טכנולוגי כמו watermark, סימן מים, שמעיד שהתוכן נוצר באמצעות AI. אם המערכת לא מזהה סימון כזה, התוכן עובר לבחינה של מערכות לזיהוי AI, והחלטתן מאושררת על ידי צוות בודקים אנושי.

בנוסף, כל פרסום נבחן בכלים טכנולוגיים כדי לתמלל את תוכנו, לזהות את הפלטפורמה שבה פורסם, את מפרסם התוכן ואת הקשר בין המפרסם לבין הדמויות שמופיעות בו. במיזם מדגישים שמדובר באפיון תיאורי בלבד, ללא שיפוט ערכי. הם מדגישים כי התכנים שמופיעים בדשבורד נוצרו או עובדו באמצעות בינה מלאכותית, אבל הם לא בהכרח שקריים, מטעים או בלתי חוקיים.

באתר אפשר לחפש לפי תקופה, מפלגה, פוליטיקאי, פלטפורמה וסוג מדיה, לראות את פריטי המדיה שסומנו ולהגיע לפוסטים המקוריים. אחרי הליכוד, שמוביל עם 882 פריטי AI, נמצאת מפלגת הדמוקרטים עם 59 פריטים בבינה מלאכותית, ישראל ביתנו עם 57, ישר עם 38, ביחד-יש עתיד עם 36, עוצמה יהודית עם 30 והציונות הדתית עם 24.

בתחתית נמצאות המפלגות הערביות - חד"ש עם 2, תע"ל עם 2, רע"ם עם 3, וכן ש"ס עם 4. הרשימה מתעדכנת כל הזמן.

הדשבורד לא מציג בשלב הזה טבלה מסודרת של הפוליטיקאים שמובילים בשימוש ב-AI, אם כי בברייט דאטה לא שוללים להוסיף כזאת. כמו כן, אפשר לראות בתוך כל מפלגה את דירוג הפוליטיקאים הבולטים בה בשימוש ב-AI, וכל חיפוש של פוליטיקאי מציג את דירוגו מתוך הפוליטיקאים במאגר.

כך בליכוד - ובכלל מבין הפוליטיקאים, אריאל קלנר מוביל עם 194 פריטי AI, אחריו חנוך מילביצקי עם 83, דודי אמסלם עם 74 ואביחי בוארון עם 71. לפי הדירוג באתר, נתניהו נמצא במקום ה-16 מתוך 200 עם 20 פריטי AI, ואיזנקוט במקום ה-10 מתוך 200 עם 28 פריטי AI מאומתים. הספירה החלה 90 יום לפני הבחירות, ב-29.7.2026.

סרטונים שנראים אותנטיים יכולים להיות מסומנים כ-AI אם נעשה בהם שימוש כלשהו בבינה מלאכותית, למשל בכתוביות או באנימציות, אבל ליד כל סרטון, תמונה או טקסט לא מצוין בהכרח איזה חלק בדיוק נוצר ב-AI. לדברי בן-דוד, זו גם אחת הבעיות המרכזיות: כ-70% מהתכנים שנאספים במערכת הם סרטונים, ורבים מהם אינם עשויים כולם מ-AI אלא משלבים קטעים אותנטיים עם מקטעים שנוצרו או עובדו באמצעות AI.

כשהמערכת בוחנת סרטון שלם, היא עלולה לתת לו ציון AI נמוך גם אם חלק מסוים בתוכו נוצר בבינה מלאכותית. לכן חלק משמעותי מהעבודה עדיין נעשה ידנית: תמונות שמקבלות ציון גבוה מאוד בזיהוי AI עוברות בדיקה ואישור של הצוות, סרטונים נצפים במלואם, וכל סרטון נבדק על ידי שני אנשים באופן בלתי תלוי. במקרה של מחלוקת או ספק, הפריימים החשודים נשלחים לבדיקות נוספות באמצעות שירותי זיהוי אחרים.

במיזם משתמשים גם בשירותים שמסוגלים לזהות תוכן שנוצר במודלים מסוימים, בהם כלים של OpenAI וגוגל, וכן בשירותים נוספים כמו של חברת sight engine. במקביל נעשית בדיקה עם תקן C2PA, שנועד לספק מידע על מקור התוכן, אבל גם כאן יש מגבלה: לאחר העלאה לרשתות החברתיות, המטא-דאטה המקורי של הקובץ עלול שלא להישמר. "אנחנו גם שולחים את הכל לבדוק מול הפורמט של הסימון של האיחוד האירופי C2PA, ומגלים שהכל חוזר בלי סימון", אומרת בן-דוד. "מתברר שתוכן שעולה לרשתות חברתיות מאבד את המטה-דאטה של הסימון".

"אנחנו משתדלים לא לקבוע קביעה נורמטיבית. אם יש AI בפנים, אנחנו נציין זאת, יראה הציבור וישפוט", מוסיפה בן-דוד. לדבריה, "כרגע יש אנומליה בגלל שהפריימריז הם מקבילים לתשעים הימים של קמפיין הבחירות. בעיקרון חוק הבחירות לא חל על הפרסומים של הפריימריז". בתחילת ספטמבר, לאחר סגירת הרשימות, הנתונים צפויים להתאפס כדי שהפעילות בפריימריז לא תעוות את תמונת הבחירות. גם רשימות המועמדים שהמערכת מנטרת צפויות להתעדכן לאחר סגירת הרשימות; בשלב הזה מדובר בעיקר בחברי כנסת מכהנים ובמועמדים שכבר מתמודדים.

בחלוקה בין הפלטפורמות, לפי המיזם, אותם תכנים מופיעים פעמים רבות באינסטגרם, בפייסבוק ובטיקטוק כמעט במקביל. X מתנהגת מעט אחרת. כלומר, לפחות בשלב הזה, רוב המפלגות לא מייצרות תוכן שונה לחלוטין לכל פלטפורמה, אלא מפיצות את אותם חומרים בכמה זירות. יש גם ירידה בהיקף הפרסומים בשבתות, אבל לפי המיזם, "שבת שלום" שנוצר באמצעות AI מופיע לא מעט. טלגרם לא מנוטרת, משום שהמיזם מתמקד ב-Public Web, בעוד שחלק גדול מהפעילות בטלגרם מתרחש במרחבים שאינם ציבוריים.

במהלך השבוע נכנסו יותר מ-2,300 איש לאתר, לפי נתונים שנמסרו בשיחה. לצד אנשים שבירכו על היוזמה וביקשו להצטרף, הגיעו גם פניות של משתמשים שטענו שהמערכת מוטה או שתכנים שסומנו כ-AI אינם כאלה. החוקרים מזמינים משתמשים לדווח להם על תעמולת AI שפספסו או על טעות בזיהוי של תוכן שנכנס לדשבורד. הכלי מיועד לציבור הרחב, לעיתונאים ולעיתונאיות, לחוקרות וחוקרים, לארגוני חברה אזרחית ולגופי פיקוח.

המערכת עצמה לא עוקבת אחרי המשתמשים באמצעות אנליטיקס, כחלק מהתפיסה של הפרויקט. המטרה, לפי החוקרים, היא שהציבור ייכנס לאתר באופן אקטיבי, יבדוק נתונים, ישווה בין מפלגות ופוליטיקאים ויגיע למסקנות בעצמו. המיזם גם לא מגיב ברשתות החברתיות על פוסטים, ובמקום לדחוף מידע דרך חשבונות סושיאל, האתר מחייב את המשתמש להגיע, לחפש ולבדוק. "חשוב לי גם לייצר את המודל הזה של האזרחות הדיגיטלית, שבה אנחנו אזרחים צריכים להיות אקטיביים, לחפש את הידע, לעשות מעשה", אומרת בן-דוד.

"לפעמים קשה לזהות מה המקור של התוכן, אפילו לאנשים שמבינים בטכנולוגיה", אומרת ל-mako דנה מזיא, מנהלת Bright Initiative by Bright Data, המחלקה שמספקת דאטה למיזמים שיוצרים אימפקט חברתי, כמו אקדמיה ועיתונות. "אנחנו רוצים לתת לאזרחים דאשבורד שיספק להם מידע באופן שקוף, כך שאזרחים יוכלו להיות יותר מיודעים ולקבל החלטות על בסיס מידע וחשיבה ביקורתית.

"הבחירות הקרובות יהיו שונות מכל דבר שהכרנו עד היום, זאת בעקבות המקום המרכזי שבינה מלאכותית תופסת בחיינו, דבר שלא היה מרכזי בבחירות 2022", מוסיפה מזיא. "קמפיינים פוליטיים מקבלים תפנית חדשה לחלוטין. בעידן שכזה חשוב מתמיד לפתח חשיבה ביקורתית ביחס לכל מה שאנחנו רואים ברשת, ובמקביל לבנות את הכלים שיאפשרו לבחון את הדברים לעומק. אנחנו גאים לתמוך בפרויקט של פרופ' בן-דוד, ולאפשר גישה למידע ציבורי שמסייע להבין את התמונה האמיתית עבור הבוחר".

בן-דוד אומרת כי הרגולציה לבדה לא תספיק. "הרגולציה היא better than nothing, אבל היא לא תפתור את הבעיה", היא אומרת. "האחריות פה חייבת לחזור להיות של כולנו בתור בוחרים". לדבריה, גם סימון של תוכן כ-AI לא בהכרח פותר את בעיית ההשפעה על הבוחרים: מחקרים ממדינות אחרות הראו שגם כאשר אנשים נחשפים לתכנים שמסומנים כבינה מלאכותית, הם עדיין עשויים להיות מושפעים מהם. "כל מערכי ההשפעה הדיגיטליים לקראת בחירות, בסוף הם יכולים להטות תוצאות של בחירות", היא אומרת.

המחקר ממומן על ידי מרכז הנשיא מאיר שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות ומרכז אדמונד י' ולילי ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב, ונתמך על ידי The Bright Initiative של Bright Data, שמספקת את תשתיות איסוף הנתונים במסגרת יוזמה התומכת בפרויקטים העוסקים בדמוקרטיה, שקיפות ואחריותיות בעידן הדיגיטלי. בצוות המחקר באוניברסיטה הפתוחה שבעה אנשים, בהם בן-דוד, החוקרים ניצן יסעור וד"ר קרן צוריאל, ועוד שלושה מתכנתים. בן-דוד אומרת כי חשוב לה שהמיזם יישאר עצמאי ואקדמי, משום שהוא מנטר את כל המפלגות והמועמדים.