"אני לא חיה בתחושה שהגיליוטינה נמצאת מעל הצוואר שלי"

על פי נתוני רשות החדשנות, מספר המועסקים בענף ההייטק עמד על כ-400 אלף עובדים בשנת 2025 (11.4% מהאוכלוסייה), זאת בנוסף לכ-170 אלף עובדים בממוצע במשרות "טק" מחוץ לענף ההייטק באותה שנה, במקומות כמו בנקים, משרדים ממשלתיים, תשתיות ותעשייה מסורתית.

מצד אחד, אומנם המשכורות בסטארטאפים ובחברות הייטק לרוב גבוהות יותר והתנאים מפנקים יותר, אבל מצד שני אנחנו לא בשנת 2021, בשיא הקורונה, ואת ההייטק שוטף גל פיטורים, שנובע גם מהתייקרות השקל וגם ממהפכת הבינה המלאכותית, שמתחילה לייתר עובדים.

על פי נתוני חברת ההשמה גוטפרנדס (Gotfriends), במרבית המקרים עובדים טכנולוגיים בתפקידים דומים מחוץ להייטק משתכרים פחות מאשר בחברות הייטק, בעיקר בסטרטאפים ובחברות מוצר. ברוב המקרים הפער נע סביב 10%-15%, אך הוא אינו אחיד ותלוי מאוד בתפקיד, בוותק ובמעסיק.

"למרות זאת, אנחנו בהחלט רואים שחלק מהעובדים שחוו פיטורים בשנה האחרונה משנים את סדרי העדיפויות שלהם. אם בעבר השיקול המרכזי היה שכר או אופציות, היום יותר מועמדים מחפשים יציבות תעסוקתית, ולכן בוחנים גם חברות ביטחוניות, בנקים, חברות ביטוח וארגוני Enterprise גדולים שנתפסים כיציבים יותר", אומרת שירי וקס, מנכ"לית גוטפרנדס.

"במקרים רבים הם מוכנים גם להתפשר מעט על השכר בתמורה לתחושת ביטחון גבוהה יותר. אחד הדברים המעניינים שאנחנו מסבירים למועמדים שלנו הוא שההבחנה בין 'סטארטאפ = מסוכן' ו'ארגון גדול = בטוח' כבר לא תמיד נכונה. בשנה האחרונה ראינו גם חברות ענק שמבצעות גלי פיטורים כחלק מהתייעלות ומעבר לעבודה מבוססת AI, למרות שהן רווחיות. במקביל, יש לא מעט סטארטאפים שגייסו עשרות ואף מאות מיליוני דולרים, עם Runway ארוך ותוכניות צמיחה אגרסיביות, שמציעים לעתים יציבות גבוהה יותר מחברות גדולות".

שוחחנו עם ארבעה עובדים שלמדו מקצועות טכנולוגיים, אבל בסופו של דבר החליטו להשתלב במשרות מחוץ לטק, גם מתוך שאיפה ליציבות - מה היו השיקולים שלהם בבחירה, ומה לגבי ההבדלים בשכר?

"היה לי ברור שהבועה הזו יכולה להתפוצץ"

אביה חזן, בת 32, היא מפתחת תוכנה בחטיבת טכנולוגיות ורשת בבזק. גדלה במגזר החרדי, ובגיל 24 סיימה תואר במדעי המחשב במכללת ספיר. לאחר תקופה קצרה של עבודה בתחום מערכות המידע בדרום, הרגישה שהיא "חייבת לחזור" לתכנות ולפיתוח תוכנה. בעקבות קורס רענון ממוקד של עמותת "תפוח", התקבלה בשנת 2022 למשרתה הראשונה כמפתחת (Fullstack developer) בחברת בזק, "כשההייפ של ההייטק היה עדיין בשיאו".

"מאוד רציתי להתפתח מקצועית בקצב נכון ובצורה יסודית. לפני כן עשיתי התמחות בחברת הייטק אחרת שבהמשך גם הציעה לי חוזה, אבל היה שם סגנון עבודה שלא אפשר לי להבין את הדברים לעומק", היא מספרת. "הבחירה בבזק הייתה החלטה מחושבת שקיבלתי כדי ללמוד באמת, ועד היום אני לומדת פה בכל יום. מעבר לזה, כבר אז, למרות שכל הדברים מסביב בהייטק היו מאוד נוצצים, עם ימי הגיבוש המטורפים והמקררים של הגלידות, היה לי ברור שהבועה הזו יכולה להתפוצץ".

מה בנוגע לשכר?

"ההתפתחות האישית והמקצועית שלי ואפשרויות הקידום היו השיקולים המרכזיים בבחירת מקום העבודה. היום, כשאני בשלב בחיים שאני הולכת להקים משפחה וחושבת על העתיד, היציבות, השקט הנפשי והאתגר המקצועי שווים הכל. מעבר לזה, 'גינוני ההייטק' לגמרי נכנסו אלינו: גיבושים מפנקים ועד התנאים שעוטפים אותך ביום-יום כמו קייטנות לילדים, חדר משחקים שיש בו טניס שולחן ושולחן כדורגל, התחשבות גדולה בנסיעות ובשעות העבודה. בסופו של דבר, המעטפת הזו שווה כסף והיא הופכת לשיקול משמעותי בהחלטה איפה לעבוד".

מבחינתה, היתרון הגדול בעבודה הוא היציבות הכלכלית והתעסוקתית. "אני לא חיה בתחושה שהגיליוטינה נמצאת מעל הצוואר שלי, ובכל גל פיטורים בשוק, לא קיים אצלי הפחד שפתאום לא יהיה איך לשלם את המשכנתה, ואני יודעת שזה מה שקורה אצל הקולגות בהייטק", אומרת חזן. "יש כאלו שיעדיפו לרדוף אחרי השכר המטורף, ויש כאלו שיעדיפו את התנאים הטובים, היציבות, ובעיקר את זה שטוב לי, ושאני לא מרגישה תחושת שחיקה ומיצוי.

"אנחנו עושים כאן המון דברים מעניינים ובעלי אימפקט עצום: כשאני כותבת קוד, הוא משפיע ישירות על המערכות של נציגי השירות ועל הנתבים שיש לכל אזרח בבית", היא מוסיפה.

איך הבינה המלאכותית משפיעה על העבודה שלכם? אתם מרגישים שעובדים לא טכנולוגיים מצמצמים פערים אתכם?

"זה פשוט עולם אחר. כשרק הגעתי לבזק, תהליך של Code Review היה לוקח הרבה זמן והיום, בעזרת הכלים אני מגיעה הרבה יותר מוכנה, אני משפרת ומדייקת את הקוד שלי מראש. הכלים האלה מייעלים אותנו מאוד והופכים את העבודה למהירה ומתקדמת בהרבה. ה-AI לחלוטין לא מחליף אותנו, אלא משפר את היכולות שלנו ומאפשר לנו להביא תוצרים הרבה יותר איכותיים".

"התנאים טובים מאוד, אבל השכר לרוב קצת נמוך יותר בהשוואה להייטק הקלאסי"

הדר ברייר היא GenAI Team Lead במגדל ביטוח ופיננסים. ברייר, המוכרת מהעונה השלישית של "חתונה ממבט ראשון", מגיעה מרקע של ביולוגיה עם תואר שני באימונולוגיה וחקר סרטן השד. במהלך עבודתה במעבדה בשיבא, זיהתה את הפוטנציאל בשילוב דאטה וטכנולוגיה במחקר. בתקופת הקורונה עשתה הסבה ל-Data Science, ולאחר ארבע שנות עבודה בסטארטאפ בתחום ה-Travel Tech, הצטרפה לפני כשנה לחברת מגדל כ-GenAI Engineer, וכעבור חצי שנה קודמה לתפקיד ראש צוות.

"לא תכננתי מראש לעבור לחברה 'קורפורייט', אפילו קצת להפך - זה נתפס לעתים כמילת גנאי בעולם ההייטק. בתחילת הדרך פשוט רציתי להשתפשף בראיונות ולהבין מה האפשרויות שלי", היא מספרת. "אבל כבר בתהליך הגיוס הופתעתי לפגוש אנשים מאוד מקצועיים, מנוסים ועם מוטיבציה אמיתית להוביל שינוי, וזה היה פקטור משמעותי בהחלטה שלי להצטרף.

"מעבר לזה, יש יתרונות ברורים לעבודה בארגון גדול: יציבות וגב כלכלי משמעותי, במיוחד בתקופה שבה שוק ה-AI מאוד דינמי וחברות יכולות להשתנות במהירות, כולל גלי פיטורים".

לדבריה, "בארגון כזה יש אימפקט מיידי להטמעה של פתרונות AI, ומאוד מספק לראות איך עבודה שלך מייצרת שינוי אמיתי בקנה מידה גדול. יש גם מגוון רחב של פרויקטים, נתונים ואתגרים, מה שמאפשר עבודה ורסטילית ומעניינת. לצד כל זה, יש גם איזון טוב יותר בין עבודה לחיים האישיים, ופחות ציפייה לעבודה בשעות מאוחרות באופן שוטף".

באשר לשכר, מעידה ברייר כי "התנאים טובים מאוד, אבל כן השכר לרוב קצת נמוך יותר בהשוואה להייטק הקלאסי. מצד שני, כשמסתכלים על התמונה המלאה יציבות, תנאים סוציאליים ושפיות יום-יומית, זה מתאזן.

"ברור שתמיד אפשר להרוויח יותר. ללכת לסטארטאפ, לקבל אופציות, לחלום על אקזיט ולחיות על רכבת הרים מקצועית וכלכלית. יש אנשים שזה מתאים להם, אני פחות שם היום. זה גם לא הדבר שמוביל אותי. בסופו של דבר, אני מרוצה מאוד ממה שאני עושה, מהאימפקט ומהצוות, והתגמול הוא יותר מהוגן. בעיניי, זה שווה הרבה יותר מהמרדף אחרי השקל האחרון".

כשאת מסתכלת על קולגות שלכם במקצוע, מה היתרונות והחסרונות של לעבוד בחברה שהיא לא חברת הייטק?

"אני אגיד משהו קצת מפתיע דווקא, הקצב שבו אנחנו עובדים על פתרונות שמגיעים לייצור הוא מאוד גבוה, ולעתים אפילו מהיר יותר ממה שאני רואה אצל קולגות בהייטק. יש תחושה אמיתית של ארגון שרוצה להדביק את קצב השינויים, במיוחד בעולמות ה-AI, וזה מייצר דינמיקה מאוד אינטנסיבית.

"מצד שני, כשעובדים עם סקייל כזה של לקוחות, כמו חברת ביטוח עם מיליונים, האחריות היא עצומה. אין הרבה מקום לטעויות, ולכן כל דבר צריך לעבור בקרות, אישורים וסטנדרטים מאוד מחמירים. יש גם לא מעט מגבלות סביב סייבר, רגולציה והטמעה שמחייבות סבלנות ולעתים מאטות תהליכים. אם מסתכלים על היתרונות מול קולגות בהייטק, אז לצד האימפקט הרחב והיציבות, יש פחות 'גלאם' סטארטאפי. המשרדים פחות נוצצים ואין מגלשות או שולחנות פינג פונג, אבל בעיניי זה פחות הסיפור".

איך הבינה המלאכותית משפיעה על העבודה שלכם? אתם מרגישים שעובדים לא טכנולוגיים מצמצמים פערים אתכם?

"זו שאלה קצת טריקית. בגדול כן, יש שינוי, אבל לא הייתי מגדירה את זה כצמצום פערים, אלא יותר כשיפור משמעותי ביעילות של עובדים לא טכנולוגיים. היום הרבה עובדים משתמשים בכלי AI כדי לעבוד חכם יותר, לנסח משימות, לסכם פגישות, לנתח מידע ולהתקדם הרבה יותר מהר מאשר בעבר. זה בהחלט משנה את שגרת העבודה ומעלה את הרמה הכללית.

"מצד שני, לפעמים יש גם פער בהבנה של היכולות מול המציאות. קל להשתמש בכלים כמו ChatGPT או Claude ולחשוב שהכל זמין ומיידי, אבל יש הבדל גדול בין זה לבין פיתוח והטמעה של פתרונות AI ארגוניים בקנה מידה רחב. שם נכנסים שיקולים של דאטה, אבטחה, רגולציה ואמינות, מה שהופך את התהליך להרבה יותר מורכב. בסופו של דבר, אני רואה בזה דבר חיובי. זה לא מחליף תפקידים טכנולוגיים אלא מחדד אותם, ומאפשר לשיתוף פעולה בין טכנולוגיים ללא טכנולוגיים להיות הרבה יותר אפקטיבי".

"היתרון הגדול הוא ביציבות התעסוקתית"

אבי סיטבון הוא מנהל פרויקטים במערכות מידע, אגף טכנולוגיות, נמל אשדוד. בעל תואר ראשון בהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע מ-SCE, וסטודנט לתואר שני במנהל עסקים למנהלים באוניברסיטת בן-גוריון. בשנת 2016 החל לעבוד בנמל, ולאחר כמה שנים באגף משאבי אנוש – שם היה אחראי לשיפור תהליכים ומצוינות תפעולית בתחום הארגון והשיטות – עבר לאגף טכנולוגיות והשתלב בתחום מערכות המידע.

"התחלתי בתפקידי ארגון ושיטות, תכנון ובקרה, תפקידי רוחב שאפשרו לי ללמוד את התהליכים העסקיים בארגון ישירות מהשטח ומהשורש. בארגונים שבהם הליבה אינה טכנולוגית, שילוב והטמעה של מערכות מידע הם תהליכים מורכבים, מאתגרים ומספקים במיוחד", הוא אומר. "נמל אשדוד מוגדר חברה תעשייתית בשל אופי פעילותו המרכזי, פריקת וטעינת אוניות בכל סוגי הסחורות, אך כשצוללים פנימה ונחשפים למגוון מערכות המידע המתקדמות, לכמות הנתונים ולפרויקטים המובלים באגף הטכנולוגיות ובמחלקת החדשנות, מבינים כמה רוח טק וחדשנות קיימת כאן בפועל".

מה בנוגע לשכר?

"רמות השכר בתפקידים מקבילים אינן זהות לאלו של חברות הייטק מובהקות, וזה כמובן פרמטר חשוב, אך פער זה מצטמצם עם הזמן. בסופו של דבר, בחירת קריירה היא מערכת של איזונים. ייתכן שבמקומות אחרים השכר גבוה יותר, אך לרוב זה יבוא על חשבון משתנים אחרים שחשובים לא פחות כמו חוסן ויציבות תעסוקתית, אופק קידום ואיזון בריא בין קריירה לחיי משפחה".

כשאתה מסתכל על קולגות שלך במקצוע, מה היתרונות והחסרונות של לעבוד בחברה שהיא לא חברת הייטק?

"היתרון הגדול הינו ביציבות התעסוקתית ובחוסן של חברה עסקית גדולה, לצד היכולת לנהל קריירה משמעותית ומאתגרת מבלי לוותר על חיי משפחה. מעבר לכך, קיים כאן יתרון מקצועי שהוא הגיוון. כמנהל פרויקטים בארגון כזה, המומחיות שלי אינה רק טכנולוגית, אני נדרש להבין לעומק את הליבה העסקית של הארגון: שרשרת אספקה, כספים, לוגיסטיקה ותפעול. החיבור הזה הופך אותך לאיש מקצוע שלם, שמביא פתרונות טכנולוגיים מתוך הבנה עסקית עמוקה. בשנים הקרובות השאיפה שלי היא להמשיך להוביל ולהטמיע טכנולוגיות מתקדמות בארגון ולהתקדם לתפקידי ניהול בכירים יותר בתחום".

באשר לבינה המלאכותית, הוא אומר כי המהפכה משפיעה עליהם באופן ישיר, והם רואים בה שינוי מבורך והזדמנות עצומה: "ממש לא איום". לדברי סיטבון, "העובדה שעובדים ללא רקע טכנולוגי מאמצים כלי בינה מלאכותית ומייעלים את העבודה שלהם, היא יתרון עבורנו באגף טכנולוגיות, במקום להשקיע משאבים בפתרון בעיות נקודתיות או בהדרכות בסיסיות, מתפנה לנו זמן יקר לחשיבה אסטרטגית, פיתוח פתרונות מורכבים והובלת הארגון קדימה. התרומה פה היא כפולה ומכפילת כוח לארגון כולו".

"התפיסה שחברות תשתית ותחבורה הן 'לואו-טק' היא טעות נפוצה"

מירי דבש חרמוני היא מנהלת מערכות מידע של כביש 6 מקבוצת דרייב. בוגרת קורס תכנות בממר"ם, שירתה כעשור ב-8200 ובעלת תואר ראשון במדעי המחשב ולוגיסטיקה מאוניברסיטת בר-אילן. היא מביאה עמה למעלה מ-20 שנות ניסיון בתעשיית התחבורה, עם מומחיות במערכות כבישי אגרה, לאחר שעבדה בסטארטאפים ובחברות להטמעת תוכנה.

"התפיסה שחברות תשתית ותחבורה הן 'לואו-טק' היא טעות נפוצה", היא טוענת. "בפועל, ניהול טכנולוגיה ומערכות מידע בגופים תפעוליים דורש מנעד עצום ומורכב של פתרונות, הנעים מתשתיות תקשורת ורשתות קצה פיזיות בכבישים שמזהות רכבים בזמן אמת, ועד למערכות עיבוד מידע בילינג, CRM וחיובים מתקדמות. הפתרונות הללו פועלים ב'סקייל' מהגדולים והרגישים במדינה, ומחייבים מענה חדשני בכל הקשור לניהול ביצועים, Big Data, אבטחה ובינה מלאכותית.

"הייחודיות בענף תשתיות התחבורה היא בחיבור הישיר בין ניהול מערכות טכנולוגיות מורכבות וקריטיות לבין העולם האמיתי. מערכות הליבה שאני מנהלת משפיעות על חייהם של מאות אלפי נהגים מדי יום, ותורמות למדינה בהנעה פיזית וכלכלית. זהו אימפקט ממשי ומגוון טכנולוגי רחב שקשה למצוא בחברות תוכנה קלאסיות".

כשאת מסתכלת על קולגות, מה היתרונות והחסרונות של לעבוד בחברה כזו?

"בעוד שחברות הייטק מציעות דינמיות ומעבר מהיר בין פרויקטים, היתרון המובהק אצלנו הוא שהטכנולוגיה היא ה-Enabler (המאפשר המרכזי) של הארגון. הצוות הטכנולוגי מחובר לליבת העשייה העסקית, מייעל תהליכים ומונע מסורבלות. אצלנו קיים מודל ייחודי שבו אנשי מערכות המידע הפנימיים, לצד קולגות מחברות מיקור חוץ, עובדים יחד לאורך שנים רבות, מפתחים התמקצעות ייחודית בעולם התחבורה ומהווים עמוד התווך של הארגון. החיסרון טומן בחובו אתגרים מובנים כמו רגולציה קשוחה.

"בשנים הקרובות, בזמן שההייטק הקלאסי חווה טלטלות מאקרו ונראות מגמות של הסטת משרות פיתוח ובכירים לחו"ל, החברות המסורתיות בעלות עמוד השדרה הפיזי מוכיחות את עצמן כ'איים של יציבות' עבור אנשי טכנולוגיה שמחפשים קרקע בטוחה וטרנספורמציה דיגיטלית מרתקת".

מה בנוגע לשכר?

"קיים פער התחלתי מובנה: חברות הייטק, ובמיוחד חברות גלובליות, מציעות שכר בסיס התחלתי גבוה יותר ומענקי מניות. עם זאת, בראייה ארוכת טווח ועם הגעה לתפקידי ניהול צוותים ומערכות, הפער הזה הולך ומצטמצם והשכר הופך לתחרותי ומכובד.

"בארגונים כמו שלנו קיים תמהיל של עובדי חברה לצד אנשי מיקור חוץ המגיעים מחברות הייטק, ובטווח הארוך נוצר ביניהם איזון. נכון שקפיצות שכר משמעותיות נעשות לרוב במעבר בין חברות ולא רק בעדכונים מדורגים, אך זה נכון לשוק כולו. בסופו של דבר, בהסתכלות של התגמול הכולל – בעוד שבהייטק הקלאסי קיים יתרון מובנה בנושא זה, הרי שהוא נוטה לחוות טלטלות כל כמה שנים. החברות המסורתיות מספקות שקלול של שכר תחרותי לאורך זמן ויציבות, שאלו דברים שמעסיקים מאוד כל איש מקצוע בתעשייה".

איך הבינה המלאכותית משפיעה על העבודה שלך? את מרגישה שעובדים לא טכנולוגיים מצמצמים פערים?

"הבינה המלאכותית הפכה למנוע צמיחה מרכזי. היא מביאה איתה הזדמנויות והתמקצעות מרתקת לארגון. בחברות מבוססות שירות לקוחות, ה-AI מחולל מהפכה של ממש באמצעות בוטים חכמים ומודלי LLM שמטפלים בפניות לקוח מורכבות. עובדים לא טכנולוגיים במחלקות השיווק, הכספים והשירות אכן מייצרים כיום הרבה יותר ערך עצמאי ומצמצמים פערים במשימות היום-יומיות וזה מעולה – אך זה לא מייתר את אנשי הטכנולוגיה, להפך - זה מחדד את החשיבות שלהם.

"כשנוגעים בדאטה רגיש של נתוני לקוחות, נסיעות וחיובים, אסור להסתמך על מודלים גנרטיביים ללא פיקוח. אנשי הטכנולוגיה אמונים על אבטחת המידע, ה-Data Governance, ואינטגרציית המערכות, תוך הנחלת סטנדרטים של ניהול תצורה בדיקות ובקרות שוטפות. במקביל ליתרונות העצומים ולהזנק העסקי שמביא איתו ה-AI, נדרש עיסוק מוגבר בסיכונים שבניהול מידע רגיש באמצעות AI, ניתוח נתונים מתמיד כדי להבטיח מודל ROI ברור לארגון, ולוודא שעלויות ה-AI אינן זולגות ללא שליטה".