"נערכים לתרחיש קיצון של פייק ניוז משמעותי שישבש את השיח רגע לפני סגירת הקלפיות"

שבועיים ויום לפני פתיחת הקלפיות, נערך בתל אביב כנס "חוק ושקר", ביוזמת מכון ברנדייס וארגון "פייק ריפורטר", שהוגדר ככנס חירום, ועסק בנושאים איך מגנים על הציבור מפני שקרים, הסתה והתערבות זרה ברשת, ובאלו צעדים דחופים הממשלה הבאה חייבת לנקוט. זאת, על רקע נתונים שהוצגו למשל ש-40% מהישראלים מאמינים בתיאוריית הקונספירציה הבגידה מבפנים (שבכירים בצבא זממו את 7 באוקטובר), ו-43 רשתות השפעה זרות שפעלו בישראל רק בין השנים 2021-2025.

אף שכל המפלגות שיש להן סיכוי ריאלי לעבור את אחוז החסימה הוזמנו, היחידה שהגיעה לכנס מבין מפלגות הקואליציה הייתה חברת הכנסת מיכל וולדיגר ("הציונות הדתית") – שנוכחותה באולם זיכתה אותה במחיאות כפיים מצד הקהל כאשר הדבר צוין מעל הבמה.

רועי שושן, מנהל המחלקה הציבורית בפייק ריפורטר, אומר ל-mako כי התגובות בקרב מפלגות הקואליציה נעו בין התעלמות מוחלטת מצד רובן ועד למפלגה שלא חשבה שהנושא מספיק חשוב. לדבריו, נעשה ניסיון למסגר את האירוע כפוליטי או כמזוהה עם גוש השינוי והאופוזיציה, אך מדובר בחלוקה שגויה שכן הסוגיה חוצה מגזרים ומפלגות, ונתן כדוגמה את רפי בן שטרית ממפלגת "ישראל ביתנו" שהשתתף גם הוא.

מה תרחיש הקיצון מבחינתך?

"אנחנו נערכים לתרחיש קיצון של פייק ניוז משמעותי שישבש את השיח רגע לפני סגירת הקלפיות, כפי שקרה בסלובקיה וברומניה, אבל דעת הקהל כבר משובשת", אומר שושן. "מכונת הרעל פועלת יום-יום ומייצרת דה-הומניזציה של קהלים. הרשתות החברתיות מעצבות את השיח, ובפלטפורמות כמו טלגרם – שבה משתמשים 70% מהציבור בישראל – אין אפילו נציגות משפטית שניתן לדרוש ממנה דין וחשבון".

81% מהציבור בעד חקיקה: הפער בין האזרחים לפוליטיקאים

במהלך הכנס הוצגו ממצאי סקר שערכו מכון ברנדייס ופייק ריפורטר באמצעות פאנל iPanel, שפורסם גם ב-mako, שממנו עלה כי 81% מהישראלים סבורים שחשוב שהמדינה תסדיר בחקיקה את פעילות הרשתות החברתיות, לעומת 6% בלבד המאמינים שהרשתות יפקחו על עצמן. התמיכה בחקיקה חוצה מחנות באופן מובהק, ועומדת על 85% בימין ובקרב החרדים, 87% במרכז ו-94% בשמאל.

בנוסף, 86% מהציבור תומכים בהגבלת או סימון בוטים וחשבונות אוטומטיים בפעילות פוליטית, 88% דורשים שקיפות אלגוריתמית בנוגע להמלצות על תכנים פוליטיים, ו-87% סבורים כי יש לחייב פלטפורמות זרות להחזיק נציגות מקומית שנגישה בעברית ובערבית. בגזרת ההגנה על צעירים, 85% מהציבור ו-88% מההורים לקטינים תומכים בחיוב הרשתות לפעול נגד מאפיינים ממכרים. יתרה מכך, 74% מהציבור תומכים בהגבלת גיל הכניסה לרשתות מ-16 ומעלה.

לפיד: "אנהל אישית חמ"ל פייק ניוז ביום הבחירות"

ראש האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד הכריז על השלמת הקמתו של "חמ"ל פייק ניוז", שאותו ינהל ביום הבחירות באופן אישי. לפיד טען כי שורש הבעיה אינו טכנולוגי אלא פוליטי, והזכיר סרטונים כמו "הערבים נוהרים" וקמפיין "פרס יחלק את ירושלים" כדוגמה לשקרים שקדמו לבינה המלאכותית ולרשתות. "הם פשוט יודעים לשקר ואז לחזור על השקר שוב ושוב ושוב עד שהוא תופס", אמר לפיד.

הוא הוסיף: "הבעיה היא שיש בבחירות האלה צד אחד שמשחק לפי החוקים, וצד אחד שלא בוחל בדבר. אנחנו יודעים שיהיה מטח בלתי פוסק של שקרים, ואנחנו נגיב במטח לא פחות חזק של האמת". לפיד הדגיש כי עם כל הכבוד לוועדת הבחירות המרכזית, "אני לא סומך על אף אחד חוץ מעל עצמנו", ופירט כי החמ"ל יפעיל מספר ייעודי ביום הבחירות שיאפשר לעשרות אלפי פעילים להעביר דיווחים בזמן אמת לצוות מומחים שיפריך את המידע הכוזב.

יו"ר מפלגת הדמוקרטים, האלוף (במיל') יאיר גולן, הזהיר כי בימים הקרובים מכונת הרעל תופעל בעוצמה חסרת תקדים בניסיון להפיץ שמועות זדוניות וקונספירציות נגד ועדת הבחירות המרכזית. גולן טען כי נתניהו מבין שהציבור מאס בו ולא יקבל את תוצאות הבחירות, והתחייב כי מפלגתו תוביל "דמוקרטיה מתגוננת" שתחשוף את מקורות המימון, את מפעילי הבוטים ופרופילי השנאה, ותטיל אחריות משפטית מלאה על תאגידי הטכנולוגיה הזרים. "זוהי תעשייה של הונאה, שתכליתה אחת: שימור השלטון בכל מחיר תוך ריסוק המדינה, מוסדותיה וערכיה", אמר גולן. "הם מבועתים, כי אמת, אומץ ודוגמה אישית הם תרופת הנגד המוחלטת לשקר ולפחדנות שעליהם הם נשענים. חופש הביטוי אינו חופש השיסוי, ואינו החופש להרס".

איל אשל, אביה של רוני אשל ז"ל שנפלה בחמ"ל התצפיתניות בנחל עוז ב-7 באוקטובר, שיתף בתחושותיו הקשות וסיפר כי הפך בעצמו יעד למתקפות ואיומים ברצח ברשת בעקבות דרישתו לחקירת האמת. אשל מתח ביקורת חריפה על טיפול המשטרה, שעצרה את המאיים ליום אחד בלבד והרחיקה אותו לתקופה קצרה, וקרא להחמיר את האכיפה ולפטר כל עובד ציבור שמשקר, במטרה לעצור את מכונת הרעל שמעוותת את המציאות. "הקרב אבוד, אנחנו פה מכורח האינרציה, אנחנו לא במדינה של חוק – אנחנו מונעים משקר", אמר אשל.

"אם נמשיך לדבר על העובדה שיורד עכשיו שלג בחוץ אנשים יאמינו, כי זו מכונת רעל והיא משומנת. אני רוצה להבהיר לכולם שהמראה מנופצת; אי אפשר לתקן, צריך להחליף. אני רוצה לקוות שאכן משהו ישתנה, אחרת שהאחרון יכבה את האור".

עדות נוספת נמסרה מפי כתב המשפט של חדשות 12, גיא פלג, שרואיין על ידי שושן. פלג סימן את שלטי החוצות של קמפיין "הם לא יחליטו" ב-2019 כקו פרשת המים שבו הפך ליעד פוליטי בעקבות חשיפת תמלולים מתיקי נתניהו. לדבריו, מדובר במגה-אירוע הכולל איומים על חייו, תביעות השתקה והפגנות מתמשכות מתחת לביתו, שהגיעו לשיא בעקבות הדיווחים על שדה תימן שנוצלו להדבקת תווית בוגדנית לערוץ.

פלג שיתף במחיר הכבד שמשלמת משפחתו לנוכח נוכחות הניידות ליד הבית, והביע דאגה עמוקה מכך שהרדיפה המשפטית והתקשורתית תרתיע עיתונאים אחרים מלחשוף פרשות רגישות בעתיד. "כשזה עומד מול מצוקה אמיתית של הילדים שלך, אתה שואל את עצמך אם קיבלת החלטה נכונה", הודה פלג. "אם כלי תקשורת ועיתונאים רואים מה קורה לעיתונאי די חזק ובולט, האם הם יעזו לפרסם או לדווח? אני לא בטוח. הנזק שנתניהו עשה לחברה הישראלית זה דבר מחריד, ואני לא רואה את זה נרפא בקלות".

פאנל הח"כים: הצעות חוק והגנה על קטינים

בפאנל שנערך בהנחיית העיתונאית נסלי ברדה, הוצגו יוזמות החקיקה שעל הפרק. ח"כ מיכל וולדיגר הדגישה את הצעת החוק שהגישה להסדרת הרשתות, הכוללת העברת הסמכות המשפטית לבתי המשפט בישראל, מתן כלי ניטור להורים וקנסות כבדים של 150 אלף שקלים על הפרות.

ח"כ אפרת רייטן קראה למדינת ישראל לסמן את הרשתות הגדולות ולהגן על הדמוקרטיה, בעוד איתן גינזבורג ממפלגת "ביחד" דרש להקים רשות רגולטורית עצמאית שתקבע גיל מינימום וסביבה בטוחה ברשתות. תאיר איפרגן ממפלגת "ישר!" סיכמה כי המרחב הדיגיטלי הפך ל"מערב פרוע" המחייב טיפול שורש תשתיתי, שכן כיום ועדת הבחירות מתערבת רק לאחר שהסרטונים המזיקים כבר הופצו ברשת.