ההייטק הישראלי סוגר שנה מוצלחת: "נגמרו מסיבות הבריכה והתחילה עבודה אמיתית"

עוד בטרם פורסם השבוע האקזיט המרשים של חברת ארמיס של כ-8 מיליארד דולר - הרביעי בגודלו בהיסטוריה הישראלית - הסיכומים השנתיים כבר הצביעו על מגמה ברורה. על פי נתוני הדוח האחרון של Startup Nation Central, ההייטק הישראלי צלח את השנתיים האחרונות של המלחמה "בהצלחה מרובה".

הנתונים מעידים על חוסנו של "הקטר של המשק": ההשקעות הפרטיות בסטארטאפים עולות משנה לשנה והגיעו ל-15.6 מיליארד דולר – זינוק של 24% בהשוואה ל-2024 ושל 68% בהשוואה ל-2023. גם היקף המיזוגים והרכישות גדל משמעותית; גם בנטרול עסקאות הענק של וויז (32 מיליארד דולר) וסייברארק (25 מיליארד דולר), וללא האקזיט של ארמיס, נרשמה עלייה של 12% במספר העסקאות בהשוואה לשנה שעברה. לכך מצטרפת ההכרזה של אנבידיה על הקמת קמפוס ענק בקריית טבעון, שצפוי להעסיק כ-10,000 עובדים ולתרום לפיתוח הכלכלי בצפון.

"העסקאות החריגות בגודלן הן עדות נוספת לתפקיד הקריטי של הטכנולוגיה הישראלית, אבל גם לחוסן העסקי הגדל והולך של החברות", אומר ל-mako אבי חסון, מנכ"ל SNC. לדבריו, "מרבית עסקאות הרכישה יביאו ככל הנראה להרחבת האקוסיסטם ומרכזי הפיתוח בישראל".

לא הכל ורוד: הקושי בגיוס הון

למרות המספרים המעודדים, התמונה מורכבת יותר כשבוחנים את היכולת לגייס הון בתחומים ספציפיים. "אנו רואים קושי יחסי בגיוס הון' בכל מה שהוא לא סייבר ותוכנה", מסביר חסון. "עם זאת, קשה להצביע על המלחמה כמקור הבלעדי לבעיה. כ-60% מהמשקיעים הפעילים בישראל הם גלובליים, ונתון זה נשאר יציב. הירידה במספר סבבי הגיוס לצד העלייה בסכומים מעידה שהצ'קים גדלו, ומשקיעים מחפשים חברות מבוססות יותר".

במבט ל-2026, נראה כי התעשייה עוברת תהליך התבגרות. "לא נראה חזרה למספרים המנופחים של 2021, אלא צמיחה בריאה ומחושבת יותר", צופה חסון. "המשקיעים מחפשים יסודות כלכליים חזקים (Unit Economics) ופחות חלומות רחוקים. הסקטורים המובילים יהיו הסייבר, שממשיך להיות 'תעודת הביטוח של העולם', והדיפ-טק, שם יש לישראל יתרון יחסי מבוהק".

באשר למהפכת ה-AI, חסון מחדד: "אם ב-2023-24 דיברנו על AI כטרנד, ב-2025 אנחנו רואים את ה-AI הופך ל'מערכת ההפעלה' של הארגון. זה כבר לא רק סטארטאפים של GenAI, אלא הטמעה של בינה מלאכותית בתוך מוצרים קיימים בתוך הסקטורים הקיימים - אגריטק, פינטק וכו'.

"מבחינת התעשייה הישראלית, ההשפעה היא דרמטית: ה-AI מאפשר לחברות קטנות לעשות יותר עם פחות כוח אדם, מה שמגדיל את הפריון בצורה משמעותית, אבל גם משנה את תמהיל העובדים הנדרש. יחד עם זאת, מכיוון שחברות בתחום משתמשות בבינה המלאכותית כמקדם לצמיחה עסקית יותר מאשר רק התייעלות, הצפי כרגע אינו לצמצומים".

צוואר הבקבוק של הג'וניורים

המציאות מאתגרת במיוחד עבור עובדים ללא ניסיון. "חברות הייטק, בייחוד בתקופות אי-ודאות, חוששות מסיכונים ומחפשות עובדים ש'נותנים עבודה' מהיום הראשון. זה יצר צוואר בקבוק קשה לבוגרי תארים ויחידות טכנולוגיות", אומר חסון.

המלצתו לג'וניורים היא להפוך ל-"AI Natives": "ג'וניור שיודע להשתמש בכלי AI כדי לקצר תהליכי פיתוח, לכתוב טסטים או לייצר תוכן שיווקי, שווה למעסיק כמו עובד עם שנתיים ניסיון מלפני עידן ה-AI. בנוסף, הנטוורקינג חזר להיות המלך. בעידן של הצפה בקורות חיים דיגיטליים, המלצה אישית שווה זהב. אני ממליץ לג'וניורים לא רק 'ללמוד', אלא 'לבנות' תיק עבודות ב-GitHub שמראה יכולות פרקטיות. זהו כרטיס הכניסה החדש".

בנוסף, בניגוד למגמה העולמית, נושא הגיוון התעסוקתי בישראל נותר קריטי. "בעוד שבארה"ב אנחנו רואים בלימה של יוזמות DEI (גיוון והכלה) כחלק מקיצוצים או מלחמות תרבות, בישראל הסיפור שונה בתכלית. אצלנו, הגיוון הוא לא 'nice to have', הוא המנוע היחיד שיאפשר לנו לצמוח בטווח הארוך", טוען חסון.

"אנחנו עדיין בחוסר כרוני של מהנדסים איכותיים. המאגר המסורתי (גברים ממרכז הארץ ובוגרי 8200) מוצה כמעט לחלוטין. לכן, שילוב החברה הערבית והחברה החרדית הוא אינטרס כלכלי טהור של החברות, ולא פרויקט תרומה לקהילה. נכון, בתקופות משבר יש נטייה למעסיקים לגייס 'שכפול של עצמם' (Hire like me), כי זה מרגיש בטוח יותר ומהיר יותר, וזה אכן פוגע בנתוני הגיוון בטווח הקצר. משיחות שאנחנו מקיימים נראה כי החברות הבין-לאומיות והחברות הגדולות בישראל מבינות שבלי הגיוון הזה – אתגרי ההון האנושי יגברו".

המשקיעים אופטימיים, אך הכסף הולך למעטים

חיזוק למגמות אלו מגיע מכנס "טרנדים ותחזיות" שנערך השבוע ביוזמת קרן Fusion ומשרד עורכי הדין פרל כהן, בהשתתפות מאות משקיעים ויזמים. בסקר שנערך לקראת הכנס בקרב כ-200 משקיעים, עולה תמונה של אופטימיות זהירה: 74.5% מהמשיבים הביעו אופטימיות ביחס לעתידה של ישראל (לעומת 57% אשתקד), ושיעור המשקיעים המגדירים את מצב התעשייה כ"מצוין" זינק מ-1% ל-20%.

עם זאת, הנתונים חושפים שוק ריכוזי מאוד. אסף חורש, שותף מנהל בקרן וינטג', הציג דוח המראה כי כ-50% מכלל ההשקעות של קרנות אמריקאיות נותבו ל-1% בלבד מהחברות – רובן חברות AI בשלבי צמיחה. "התנהגות ההשקעות בעולם סביב AI מזכירה מאד את מה שראינו ב-2021-2022", אמר חורש, אך סייג כי הפעם הזינוק מלווה בערך טכנולוגי אמיתי.

בישראל נרשמת אנומליה מעניינת: בעוד בעולם עליות השווי בשלבים המוקדמים מתונות, בישראל נוצרת תחרות חריפה על יזמים חוזרים, המובילה לזינוק במחירים. על פי הדוח, שווי החברות הישראליות בסבבי גיוס A זינק השנה בממוצע ב-43%, ובסבבי B ב-35%. המשמעות: הכסף הגדול קיים, אבל הוא זורם בעיקר ליזמים מנוסים ולחברות המציגות טכנולוגיה מוכחת.

עו"ד גיא לכמן, שותף בכיר בפרל כהן, מצנן מעט את ההתלהבות ומזהיר מפני "אשליה אופטית" שיוצר תחום הסייבר החזק. "תחומים שנפגעו משמעותית מהמצב הגיאו-פוליטי, בהם בריאות דיגיטלית, פינטק ופודטק, חוו קיפאון", הוא מסביר. עם זאת, הוא מזהה שינוי מגמה: "אנחנו מזהים התעוררות בהקמת קרנות חדשות וכניסה מחודשת של משקיעים זרים שאינם אמריקאים. התחושה היא שהשוק עומד להשתחרר".

מה עומד מאחורי גלי הפיטורים האחרונים?

הנתונים בתקשורת מראים כי רק בחודש דצמבר 2025 פוטרו כ-1,800 עובדי הייטק ישראלים. רשימת החברות המצמצמות כוללת שמות בולטים כמו פלייטיקה, שנפרדה מכ-20% מכוח האדם שלה, ומובילאיי שהודיעה גם היא על גל פיטורים.

אילנית לוי-ביטון, מנהלת iTalent, וליטל ירון, מנכ"לית iLeadx (חברת גיוס בכירים מקבוצת iTalent), מנתחות את גלי הפיטורים והשינויים בביקושים.

"ה'גל' הזה הוא תיקון מתמשך", מסבירה לוי-ביטון ל-mako. "עברנו מ'פיטורי הישרדות' ל'פיטורי ביצועים'. לא מפטרים כי נגמר הכסף, אלא כי המשקיעים דורשים יעילות. הפיטורים השקטים הם החלפת 'שומן' ב'שריר'".

ירון מוסיפה: "גלי הפיטורים אליהם אנו עדים בסוף 2025 - תחילת 2026 קורים בעקבות אי הגעה ליעדים העסקיים, וצניחה בערך המנייה. אנחנו מכירות 7 חברות גדולות שהחלו בפיטורים שכאלו ממש בימים אלו, חלקם פיטורים שקטים. אלו חברות שעשו מהלכים אסטרטגיים כבר ב-2024, מהלכים שהושקעו בהם הרבה משאבים, ועכשיו הוחלט להקפיא או לייעל".

מלחמת הטאלנטים: מי שמנוסה שווה זהב

על פי נתוני iTalent, נרשמה עלייה משמעותית בשכר עובדי ההייטק בשנת 2025, הנובעת מהמיקוד של החברות בשימור ובגיוס טאלנטים מנוסים בעלי ערך קריטי בתקופה זו.

כך, במשרות פיתוח לטאלנטים מנוסים נרשמה עלייה ממוצעת של 6.5% בשכר, "מתוך הבנה שיכולתם להשפיע ישירות על הפרודוקטיביות היא מכרעת".

בתפקידי הבכירים (VP ומעלה) המגמה מתחזקת עוד יותר, עם עליות שכר של 8%-10% בתפקידי פיתוח. הזינוק המשמעותי ביותר נרשם בתפקידי Product ,Growth ו-AI בכירים, שם השכר זינק בממוצע בשיעור חד של כ-20%.

מבחינת התפקידים המבוקשים, הדגש עבר באופן חד לטכנולוגיה עמוקה ו-AI. "הביקוש המאסיבי הוא לתפקידי פיתוח טכנולוגי", מציינת לוי-ביטון. "לפי הנתונים שלנו יותר ממחצית מהחברות (55.7%) ציינו אותו כתחום שבו נרשמת הדרישה המשמעותית ביותר לגיוס. מדובר במנעד רחב של תפקידים – החל מ-Frontend ו-Backend, דרך Data Science ועד לתפקידי AI מתקדמים".

השינוי המהותי ביותר הוא בבחירת מקום העבודה. לוי-ביטון מזהה מגמה של זהירות יתר: "בעקבות התנודות הרבות שחווינו בתעשייה, הצורך ליציבות ובטיחות עולה בקרב מועמדים, ולכן אנחנו מזהות כי המעבר בין חברות אינו טבעי כבעבר. מועמדים בודקים היום אילו קרנות השקיעו בחברה. המועמדים הפכו להיות סוג של 'משקיעים' בעצמם, הם עושים Due Diligence (בדיקת נאותות) לחברה לפני שהם חותמים".

לדבריה, "בעבר מועמדים חיפשו את ה'חלום' והאקזיט המהיר (היוניקורן הבא). היום הם מחפשים את ה'בונקר' - חברה עם תזרים מזומנים חיובי (רווחית), גם אם היא פחות 'סקסית'. היציבות היא האופציות החדשות".

ומה לוי-ביטון צופה שיקרה בשנה הקרובה? "ההייטק הישראלי התבגר, ולפעול נכון - זה לפעול מתוך גישה של בגרות. נגמרו מסיבות הבריכה והתחילה עבודה אמיתית ומדידה. הטיפ שלי למועמדים: 'בנו את המותג המקצועי שלכם סביב AI'. לא משנה אם אתם אנשי HR, שיווק או כספים, תראו איך אתם משתמשים בטכנולוגיה כדי לייעל את התחום שלכם. זה הבידול המנצח היום", היא אומרת.

"לשאול מה אנחנו רוצים להשאיר אצלנו כבני אדם"

הדס חרמון, סמנכ"לית HR בחברת הסייבר Cyolo, מתארת תמונה מורכבת של אימוץ טכנולוגיית הבינה המלאכותית בחברה. מצד אחד, היא מעידה כי "אנחנו מברכים את כניסת כלי ה-AI וממשיכים להיות מופתעים עד כמה ניתן לעשות יותר, טוב ומהר יותר עם המשאבים הקיימים".

מצד שני, היא מסייגת: "דווקא מתוך ההבנה של העוצמה שלהם, נדרשת זהירות. חשוב להימנע מהיסחפות אחרי טרנדים. השאלה איננה רק מה אפשר, אלא מה נכון. עלינו לשאול מה אנחנו רוצים להשאיר אצלנו כבני אדם וכארגון". לדבריה, גם בעידן האוטומציה הגורם האנושי נותר קריטי, במיוחד בפיתוח. "שימוש נכון ב-AI מחייב יכולות פרודקטיות חזקות: אפיון והגדרה מדויקים, הבנה עמוקה של המוצר ויכולת לזהות השפעות על חלקים קיימים", היא מסבירה.

לסיכום, היא מדגישה כי "נדרש תיווך נכון של השינוי באמצעות הדרכות ממוקדות, כדי לייצר מעבר מאוזן, אחראי ובר-קיימא שמחזק את הארגון ולא מחליש אותו".