אנבידיה שוב בראש דירוג חברות ההייטק שהכי טוב לעבוד בהן, מאנדיי נפלה מהמקום השלישי ל-35
דירוג Duns 100 של דן אנד ברדסטריט לשנת 2026 מציב את איילנד במקום השני כבר בכניסה הראשונה שלה. לצד השינויים בצמרת, העובדים מדווחים על שחיקה בתמיכה בהורים ופחות הזדמנויות לג'וניורים. ומי נמצא ברשימת הסטארטאפים? כל הפרטים


אנבידיה ישראל שומרת על המקום הראשון בדירוג חברות ההייטק שהכי טוב לעבוד בהן בישראל לשנת 2026, ואיילנד, שבספטמבר הודיעה על גיוס של 400 מיליון דולר לפי שווי של 6.4 מיליארד, נכנסת אליו לראשונה היישר למקום השני. לפי דירוג Duns 100 של דן אנד ברדסטריט, שמתפרסם בפעם ה-12, מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל יורד מהמקום השני לשלישי. מאנדיי, שפיטרה ביולי כ-20% מעובדיה, רושמת ירידה של 32 מקומות, מהמקום השלישי ל-35.
גם בשתי קטגוריות הסטארטאפים התחלפו המובילות: נבינה עלתה מהמקום הרביעי לראשון בקרב החברות שמעסיקות מעל 100 עובדים, וקודם (Kodem Security) עלתה מהמקום השלישי לראשון בקרב החברות שמעסיקות עד 100 עובדים. בדירוג חברות ההייטק, קורלוג'יקס (Coralogix) ואופטיבוס (Optibus) עלו 25 מקומות כל אחת ונכנסו לעשרים הראשונות, למקומות ה-17 וה-18 בהתאמה.
שלושת הדירוגים המרכזיים כוללים השנה 90 חברות: 40 חברות הייטק שמעסיקות יחד למעלה מ-50 אלף עובדים בישראל, 20 סטארטאפים שמעסיקים מעל 100 עובדים ו-30 סטארטאפים שמעסיקים עד 100 עובדים. המחקר נערך בקרב מאות חברות וסטארטאפים ומשלב מידע ממנהלות ומנהלי משאבי אנוש עם סקרי שביעות רצון בקרב אלפי עובדים.
המחקר בחן אפשרויות קידום ופיתוח קריירה, איכות ניהול, יכולת השפעה, סביבת עבודה, חדשנות טכנולוגית, יציבות תעסוקתית, שכר והטבות, איזון בין העבודה לחיים האישיים, גיוון והכלה ותרומה לקהילה. העובדים ומנהלי משאבי האנוש התבקשו גם לומר מיהן לדעתם חברות ההייטק שהכי טוב לעבוד בהן בישראל. הנתונים שולבו ושוקללו לדירוגים הסופיים, והשנה הורחבה הבדיקה בנושאי הטמעת בינה מלאכותית ותמיכה בעובדים בעתות משבר.
השנה נוסף לראשונה דירוג מעסיקים באימוץ ובהטמעת בינה מלאכותית, בחלוקה לחברות הייטק ולסטארטאפים. הוא בוחן את עומק ההטמעה במוצר, בתהליכי העבודה, בתרבות הארגונית ובחוויית העובדים, ומשלב נתוני חברה עם תפיסות העובדים. הדירוג מיועד לחברות שנוסדו לפני 2022, שבינה מלאכותית אינה ליבת פעילותן ההיסטורית ושאימוצה הביא לשינוי מהותי בפעילותן. לצדו נכללים דירוגים ייעודיים לתמיכה בהורים, לגיוון והכלה ולתרומה לקהילה. בראש הרשימה של החברות המובילות באימוץ ובהטמעת AI נמצאת אפספלייר, ואחריה מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, מאנדיי, נייס וסיילפורס.
דירוג חברות ההייטק שהכי טוב לעבוד בהן בישראל ב-2026
אנבידיה ישראל, מתחום המוליכים למחצה, נשארה ראשונה. איילנד מתחום הסייבר נכנסה למקום השני, ומרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט בישראל, מתחום פיתוח התוכנה, ירד מהשני לשלישי. פאלו אלטו נטוורקס מתחום הסייבר עלתה מהחמישי לרביעי, וסיילספורס מתחום התוכנה הארגונית עלתה מהשישי לחמישי.
סילברפורט מתחום הסייבר עלתה מהשמיני לשישי. SAP Labs Israel, מתחום התוכנה הארגונית, ירדה מהרביעי לשביעי, ופנאיה מאותו תחום עלתה מהתשיעי לשמיני. אוטודסק ישראל, אף היא בתחום התוכנה הארגונית, עלתה מה-11 לתשיעי, ואפספלייר מתחום טכנולוגיות הפרסום והשיווק עלתה מה-12 לעשירי.
רובריק מתחום הסייבר עלתה מהמקום ה-15 ל-11. קלאודינרי, מתחום התוכנה הארגונית, הצטרפה במקום ה-12. אוברוולף מתחום הגיימינג עלתה מה-14 ל-13, ו-WSC Sports, המסווגת בתחום המוצרים מבוססי הבינה המלאכותית, עלתה מה-16 ל-14.
mavens by Zynga מתחום הגיימינג עלתה מהמקום ה-27 ל-15, וסרוויס נאו מתחום התוכנה הארגונית עלתה מה-20 ל-16. קורלוג'יקס, מתחום ניטור המערכות, זינקה מה-42 ל-17, ואופטיבוס מתחום הניידות והתחבורה עלתה מה-43 ל-18. גוגל ישראל, מתחום האינטרנט, נשארה במקום ה-19.
Thales Cyber Security Products-Imperva, מתחום הסייבר, עלתה מהמקום ה-22 ל-20. מטא מתחום האינטרנט נשארה במקום ה-21, ורפאל, מתחום הטכנולוגיה הביטחונית, הצטרפה לדירוג במקום ה-22. אינטל ישראל מתחום המוליכים למחצה עלתה מה-29 ל-23, ואפל ישראל מתחום פיתוח המוצרים האלקטרוניים עלתה מה-26 ל-24.
אקמאי טכנולוגיות מתחום הסייבר ירדה מהמקום ה-24 ל-25, ואמזון ישראל מתחום פיתוח התוכנה ירדה מה-23 ל-26. אורקה סקיוריטי מתחום הסייבר עלתה מה-40 ל-27. Fullpath by Cox Automotive, מתחום התוכנה הארגונית, ואפוינד סקיוריטי, מתחום הסייבר, עברו מדירוג הסטארטאפים שמעסיקים מעל 100 עובדים לדירוג החברות, למקומות ה-28 וה-29 בהתאמה.
טאבולה מתחום טכנולוגיות הפרסום והשיווק ירדה מהמקום ה-17 ל-30. נייס, המסווגת בתחום המוצרים מבוססי הבינה המלאכותית, עלתה מה-38 ל-31. נטורל אינטליג'נס מתחום טכנולוגיות הפרסום והשיווק ירדה מה-18 ל-32, וסמפריס מתחום הסייבר ירדה מה-28 ל-33.
אינוביד מתחום טכנולוגיות הפרסום והשיווק ירדה מהמקום ה-32 ל-34, ומאנדיי מתחום התוכנה הארגונית ירדה מהשלישי ל-35. ריסקיפייד מתחום הטכנולוגיה הפיננסית עלתה מה-37 ל-36, ודיגיטל טורביין מתחום טכנולוגיות הפרסום והשיווק עלתה מה-45 ל-37.
פריוריטי סופטוור מתחום התוכנה הארגונית עלתה מהמקום ה-49 ל-38. גלאסבוקס, מאותו תחום, עלתה מה-44 ל-39, וקמטק מתחום המוליכים למחצה הצטרפה במקום ה-40. 
סטארטאפים שמעסיקים מעל 100 עובדים
נבינה (Navina), מתחומי טכנולוגיות הבריאות והביוטכנולוגיה, עלתה מהמקום הרביעי לראשון. נו טראפיק (NoTraffic) מתחום הניידות והתחבורה, שהובילה ב-2025, ירדה למקום השני. ויז.איי (Viz.ai) מתחומי טכנולוגיות הבריאות והביוטכנולוגיה נכנסה למקום השלישי, פצ'ר (Fetcherr) מתחום המוצרים מבוססי הבינה המלאכותית לרביעי, וסוויט סקיוריטי (Sweet Security) מתחום הסייבר לחמישי. שלוש האחרונות לא הופיעו בשלושת הדירוגים המרכזיים אשתקד.
טיילור ברנדס (Tailor Brands) מתחום התוכנה הארגונית עלתה שמונה מקומות, מה-14 לשישי. אואזיס סקיוריטי (Oasis Security) מתחום הסייבר והיירו (Hyro) הצטרפו במקומות השביעי והשמיני.
אגורה (Agora Real Estate Technologies) נשארה במקום התשיעי והאניקומב אינשורנס (Honeycomb Insurance) במקום העשירי. סייקוד (Cycode) עלתה מהמקום ה-18 ל-11, ושילד (Shield Financial Compliance) מהמקום ה-19 ל-12.
אורקה AI (Orca AI) עברה מקטגוריית עד 100 עובדים, שבה דורגה אשתקד במקום ה-29, למקום ה-13 בקטגוריית מעל 100 עובדים. וורקיז (Workiz) ירדה מהמקום החמישי ל-15. בסך הכל נכנסו לקטגוריה תשע חברות שלא הופיעו בשלושת הדירוגים המרכזיים אשתקד.
לצד Viz.ai, פצ'ר (Fetcherr), סוויט סקיוריטי (Sweet Security), אואזיס סקיוריטי (Oasis Security), שסייארה הודיעה על רכישתה במיליארד דולר, והיירו (Hyro), הצטרפו צ'ארג'פלו (Chargeflow), פיי (Faye), EX.CO וזניטי (Zenity). 
סטארטאפים שמעסיקים עד 100 עובדים
קודם (Kodem Security) עלתה מהמקום השלישי לראשון, אוק סקיוריטי (Oak Security), שזכתה במקום הראשון בדירוג לינקדאין האחרון, נכנסה ישירות למקום השני ונומה סקיוריטי (Noma Security) עלתה מהרביעי לשלישי.
לוקס (Loox), שהובילה אשתקד, ירדה למקום הרביעי, ואלטה (Alta) נכנסה למקום החמישי. לעשירייה הצטרפו גם אקו (Echo) במקום השישי, מיגו (Miggo) בשביעי, מיינד סקיוריטי (MIND Security) בשמיני, נובי סקיוריטי (Novee Security) בתשיעי ונייטיב (Native) בעשירי. מייזבולט (MazeBolt) עלתה מהמקום ה-13 ל-11, ובקלאש סקיוריטי (Backslash Security) מה-17 ל-16. גייד (Guidde) ירדה מהמקום השמיני ל-18, וסנטרה (Sentra) מהמקום העשירי ל-19. nSure.ai עלתה מהמקום ה-30 ל-27, ו-Linx Security עלתה ממקום 21 ל-20.

פיטורים, הכשרה ושכר
88% מהעובדים סברו שהפיטורים בארגונם נוהלו בשקיפות ובהוגנות במידה רבה, לעומת 77% בשנת 2025. בתשובות הפתוחות הודגשה החשיבות של עדכונים שוטפים, הסברים ברורים ויחס אנושי מצד ההנהלה ומשאבי האנוש. לצד השיפור, חלק מהמשיבים תיארו קיצוצים חוזרים, חוסר יציבות ותקשורת לא מספקת.
"בשנה האחרונה החברה חווה קשיים והשקיפות פשוט נעלמה", כתב אחד העובדים. "הרבה החלטות נלקחות, הרבה שינויים, לא הכל ברור, לא הכל מוסבר", כתב עובד אחר.
לפי המחקר, הפער בין סטארטאפים לחברות בשימוש היום-יומי בכלי בינה מלאכותית מצומצם, אבל בהכשרת עובדים ובהטמעת יכולות נרשם פער רחב יותר לטובת הסטארטאפים. בדן אנד ברדסטריט קושרים את הממצאים לצורך בהשקעה מסודרת במיומנויות ובתהליכי עבודה, כדי שהעובדים יוכלו להפיק ערך מהכלים.
בתחום הבינה המלאכותית, 80% מעובדי הסטארטאפים סבורים שתנאי השכר שלהם תחרותיים ביחס לשוק, לעומת 56% מעובדי החברות בתחום. בקרב סטארטאפים שמעסיקים עד 100 עובדים, מדד תחרותיות השכר עלה מ-84% בשנת 2024 ל-89% השנה. המדד משקף את תפיסת העובדים לגבי התגמול שהם מקבלים ביחס לחלופות בשוק.
שביעות הרצון מהזדמנויות הכניסה לג׳וניורים ירדה מ-85% בשנת 2023 ל-73% השנה, ירידה של כ-14%. בתשובות הפתוחות ביקשו עובדים להרחיב את הגיוס של מועמדים ללא ניסיון ולפתוח יותר משרות התחלתיות.
קרוב ל-95% מהמשיבים דיווחו על תמיכה, ליווי והתחשבות מצד הארגון בתקופות משבר ובמצבי חירום. בתשובות הפתוחות בלטו התמיכה במשרתי המילואים ובבני ובנות זוגם, לצד גמישות והתחשבות בצורכי המשפחות. חלק מהעובדים ביקשו להרחיב את המענה למשרתי המילואים ולחזק את הקשר עם משפחות העובדים.
הפער המגדרי מתרחב, התמיכה בהורים נשחקת
מדד השוויון המגדרי בקרב נשים ירד מ-91.1% בשנת 2023 ל-86% השנה. בקרב גברים ירד המדד מ-94.7% ל-92.7%, כך שהפער בין תפיסות הנשים והגברים התרחב.
גם בתפיסת השוויון בשכר נרשם פער: 94% מהגברים סבורים שהחברה מקפידה במידה רבה או רבה מאוד על שכר שווה לנשים ולגברים באותו תפקיד, לעומת 83% מהנשים. בתשובות הפתוחות עלה צורך בהגדלת הייצוג הנשי, בעיקר בפיתוח ובהנהלה.
84% מהעובדים הביעו שביעות רצון ממדיניות הגיוון וההכלה בחברה שלהם. לצד הערכה לתרבות ארגונית מכילה ולשוויון הזדמנויות, עובדים ביקשו התאמות נוספות לאוכלוסיות מגוונות, ובהן עובדים עולים ותושבי הפריפריה.
בתמיכה בהורים נרשמה ירידה: 77% הביעו שביעות רצון מהתנאים ומההטבות שהחברה מעניקה להורים, לעומת 86% בשנת 2025. הבקשות המרכזיות היו לסבסוד קייטנות, להרחבת ימי מחלה לילדים, להתאמות למשרות הורים ולתמיכה לאחר לידה. לצד זאת, עובדים רבים שיבחו את הגמישות ואת ההתחשבות בצורכי המשפחה.
ממוצע הציונים בשאלה עד כמה התרומה לקהילה משפיעה על שביעות הרצון מהעבודה ירד מ-79% בשנת 2024 ל-72% השנה. בתשובות הפתוחות תיארו עובדים את העשייה החברתית כחלק מהתרבות הארגונית, וחלקם ביקשו להרחיב את ההתנדבות ואת התמיכה באוכלוסיות שונות.
"אמון העובדים נבנה בהחלטות הקשות של ההווה ובהשקעה בעתיד המקצועי שלהם", אמרה יעל בלגראי כהן, מנהלת תחום ההייטק בדן אנד ברדסטריט. "הממצאים ממחישים את החשיבות של שקיפות ויחס אנושי בזמן פיטורים ושינויים ארגוניים, לצד הכשרה שמאפשרת לעובדים להתקדם בעידן ה-AI. הירידה בשביעות הרצון מהזדמנויות הכניסה לג׳וניורים מחייבת גם הסתכלות קדימה. צמיחת ההייטק הישראלי תלויה ביכולת לפתח כאן את דור העובדים והמנהלים הבא. חברות שישקיעו בהון האנושי שלהן, יעניקו הזדמנויות וינהלו שינויים באחריות יבנו יתרון משמעותי בגיוס ובשימור טאלנטים".
