99% מים, בלי אדמה: הפיתוח הישראלי שמשנה את המשרדים

עבור יותר ויותר חברות, צמחייה במשרד כבר מזמן לא רק עניין עיצובי. בשנים האחרונות מצטברים מחקרים המצביעים על קשר בין שילוב טבע במרחבי עבודה לבין שיפור ברווחת העובדים, הפחתת תחושת הסטרס ובמקרים מסוימים גם עלייה בריכוז, ביצירתיות ובפרודוקטיביות. בישראל, שבה עובדים בממוצע כ-138 שעות יותר בשנה מעמיתיהם במדינות ה-OECD, הנושא מקבל משמעות נוספת. לפי סקר של גאלופ שפורסם לאחרונה, 42% מהעובדים בישראל מדווחים על רמות גבוהות של מתח בעבודה. במציאות כזאת, הרצון להכניס קצת ירוק אל החלל שבו מבלים חלק גדול מהיום נשמע כמעט מובן מאליו.

אלא שבין ההדמיה הירוקה שמציגים האדריכלים לבין המשרד בפועל יש לא מעט מכשולים. צמחייה טבעית דורשת מערכות השקיה וניקוז, אנשי תחזוקה, התאמה לתנאי התאורה וטיפול שוטף, וגם אז חלק מהצמחים לא שורדים וצריך להחליף אותם. כשמדובר במאות עציצים, אדניות גדולות או עצים בתוך מגדל משרדים, ההוצאה העיצובית הופכת במהירות להתחייבות תפעולית יקרה. לכן חברות רבות מסתפקות בצמחים עמידים, בוחרות בצמחייה מלאכותית או מוותרות על התוכניות השאפתניות שהופיעו בהדמיות.

בנקודה הזאת נכנסת Tomgrow, סטארטאפ ישראלי שפיתח את Medium X, מצע גידול הידרוג'לי המאפשר לצמחים לחיות ללא אדמה ולקבל מים ומינרלים בקצב שלהם. המצע, שמורכב ברובו המוחלט ממים, מפחית משמעותית את הצורך בהשקיה תכופה ואינו מחייב תשתיות ניקוז והשקיה בכל מקום שבו רוצים להציב צמח. כך ניתן לשלב צמחייה טבעית גם בקומות גבוהות, בחללים סגורים ובאזורים שבהם בעבר היה קשה, יקר או כמעט בלתי אפשרי לתחזק אותה.

כיום פועלת החברה בהיקף מסחרי עם יותר מ-100 לקוחות. כ-60% מהם הם חברות וארגונים, ובהם גוגל, אנבידיה, בנק הפועלים, פיירבלוקס וקבוצת עזריאלי. הסיפור שלה מסמן שינוי רחב יותר באופן שבו ארגונים מסתכלים על צמחייה: לא עוד קישוט שנועד להיראות טוב ביום הפתיחה, אלא השקעה שאמורה להצדיק את עצמה גם שנים אחר כך.

הפתרון התחיל להתגלגל ב-2018, כשהוקמה Tomgrow סביב פיתוח חומר שיוכל להחליף את האדמה המסורתית. בשלב הראשון היה צריך להוכיח שהשורשים מסוגלים להיקלט בתוכו, לקבל ממנו את מה שהם צריכים ולהמשיך לצמוח לאורך זמן. הקובייה המרובעת שליוותה את החברה בתחילת הדרך הפכה מאז לצורת משושה, שמגדילה את שטח הפנים ומספקת לשורשים יותר נקודות כניסה, אך העיקרון נותר זהה: ליצור עבור הצמח מאגר של מים ומינרלים, שממנו הוא לוקח את הדרוש לו בקצב שלו.

"בגדול, זה מצע שמחזיק הרבה מים ביחס לחלק המוצק שבו. הוא מורכב מכ-99% מים ואחוז אחד של מוצקים", מסביר ל-makoבארי קנר, סמנכ"ל הפיתוח של החברה ואגרונום במקצועו. "המים קשורים בתוך המצע, הם לא מים חופשיים. כשמחזיקים אותו או הופכים אותו, לא נשפכים ממנו מים. בתוך המטריצה הזאת נמצאים גם המינרלים שהצמח צורך, וברגע שהשורש פוגש את החומר הוא מתחיל לינוק ממנו את המים ואת המינרלים".

ככל שהצמח צורך את המים, המצע מתכווץ, ובטיפול הבא ממלאים אותו מחדש במים ובתמיסת הזנה והוא חוזר להתנפח. מאחר שכמות גדולה של מים ומינרלים נמצאת בתוכו כבר מהיום הראשון, אפשר להאריך משמעותית את המרווח בין השקיה להשקיה. "בצמחים גדולים אנחנו משקים בערך פעם בחצי שנה, לעומת פעם בשבוע או שבועיים", אומר קנר. באחד המקרים הצליח צמח גדול להחזיק גם 18 חודשים ללא השקיה.

הצמחים עדיין זקוקים לאור, גיזום ולעתים גם להדברת מזיקים, אך המצע מצמצם את אחת מנקודות הכשל המרכזיות בגידול צמחייה בתוך מבנים: ההשקיה. במקביל, הוא מאפשר לוותר על תשתיות קבועות, עניין משמעותי כשמבקשים לשלב צמחייה בקומה גבוהה או בחלל שכבר נבנה. המערכת אינה מיועדת כרגע לצמחיית חוץ, משום שחשיפה ממושכת לחום ולשמש מאיצה את אידוי המים ופוגעת ביתרונותיה.

אחד הפרויקטים שממחישים את האפשרויות החדשות נמצא במשרדי אנבידיה. המעצבת ביקשה להכניס לתוך קומה סגורה עץ אמיתי וצמחי חוץ שימשיכו פנימה את מראה הפארק שנשקף מהחלון. אנשי Tomgrow בנו מעין בריכה אטומה, מילאו אותה במצע הג'ל והכניסו לתוכה את העץ לצד שיחים נוספים. "היא רצתה שהצמחים שרואים בחוץ בפארק יהיו גם בתוך המשרד", מספרת טלי אוסדון ביבי, מעצבת פנים ואחראית שותפויות בחברה. "הצלחנו לשלב בפנים צמחים שהם לגמרי צמחי חוץ וליצור מעין ערוגה שהעובדים יושבים סביבה".

בתחנת הרכבת הקלה בבורסה ברמת גן, לעומת זאת, צמחים של החברה גדלים מתחת לאדמה באמצעות תאורה מלאכותית. הפיילוט נועד לבחון אם ניתן יהיה לשלב בעתיד צמחייה טבעית גם בתחנות נוספות ובחללים תת-קרקעיים. הצמחים עדיין זקוקים לאור לצורך פוטוסינתזה, אך בחברה טוענים שהגישה הקבועה למים ולמינרלים מאפשרת להם להתמודד טוב יותר עם התנאים המורכבים.

אלא שהטכנולוגיה היא רק חלק מהמוצר. Tomgrow מציעה מעטפת שכוללת תכנון של הצמחייה, בחירת הזנים, בדיקת תנאי התאורה, התקנה, תחזוקה ואחריות להחלפת צמחים. על כל צמח באתר מוצמד ברקוד המחובר למערכת של החברה, שבאמצעותו יכול הלקוח לפתוח קריאת שירות נקודתית אם עץ או עציץ נראה עייף.

כאן גם נמצא הטיעון העסקי. העלות הראשונית אינה כוללת את ההוצאות שיגיעו בהמשך על גננים והחלפת צמחים שמתו. ב-Tomgrow טוענים כי שיעור התמותה במערכות שלה עומד על כ-4%, לעומת כ-30% עד 40% בצמחייה מסחרית רגילה. אלה נתוני החברה, אך הם גם הבסיס למודל שבמסגרתו הלקוח אינו משלם בנפרד בכל פעם שצריך להחליף צמח.

"אני גם בתור לקוח לא מחפש את הזול, אלא את ה-value for money", אומר בר יצחקי, סמנכ"ל השיווק של Tomgrow. "החזון של החברה הוא לתת פתרון שלם שעושה שקט נפשי ופחות כאבי ראש". לדבריו, גם ארגון שמצליח לתחזק צמחייה נאלץ לעתים להתפשר על הזנים ולבחור באלה שמסוגלים לשרוד, במקום בצמחים שהאדריכלים והמעצבים רצו מלכתחילה.

לצד ההבטחה העיצובית והכלכלית, Tomgrow מבקשת למצב את הטכנולוגיה גם כחלופה סביבתית. בדוח השפעה שהכינה החברה עבור קבוצת עזריאלי ביוני 2026 נבחנו 84 מערכות פעילות. לפי הדוח, הן צרכו 7,411 ליטר מים בשנה, לעומת 16,800 ליטר שהיו נדרשים במצע גידול קונבנציונלי. מדובר בחיסכון מוערך של 9,389 ליטר, או 56%.

גם בתחום הפליטות מציגה החברה פער משמעותי. לפי החישוב שלה, המערכות יצרו פליטות בהיקף של 393 קילוגרם שווה ערך לפחמן דו-חמצני בשנה, לעומת 2,742 קילוגרם אילו נעשה שימוש בכבול, מצע גידול נפוץ. מדובר בחיסכון של 2,349 קילוגרם ובפליטות נמוכות ב-86%. חשוב לציין כי מדובר בדוח פנימי של Tomgrow, המבוסס בחלקו על רישומי ההשקיה שלה ועל ניתוח מחזור חיים שערכה.

מאחורי הפרויקטים המסחריים ממשיכה לפעול מעבדת הפיתוח של החברה. בחדר שבו ניתן לשלוט בתאורה, בטמפרטורה ובלחות בוחנים אנשי הצוות פורמולציות חדשות על צמחי חסה. לא משום ש-Tomgrow מתכננת להיכנס לשוק הסלטים, אלא מפני שחסה גדלה במהירות ומגיבה באופן שקל למדוד לשינויים בכמות המים והמינרלים. "תוך כמה שבועות מקבלים תשובה מהחסה וחוזרים לעוד סבב, או שממשיכים לכיוון של מסחור הפורמולציה", מסביר קנר.

לאורך השנים נוסו בחברה יותר מ-540 פורמולציות שונות של הג'ל. כיום היא עובדת ברוב הפרויקטים עם פורמולציה מרכזית אחת, ולעתים משנה את הרכב המינרלים בהתאם לצמח. בשנה האחרונה שינתה החברה גם את שיטת הייצור, מהלך שלדברי קנר קיצר משמעותית את התהליך ואפשר לה לייצר כמויות גדולות יותר. במקביל עובדים אנשי הפיתוח על הפחתת ההתכווצות וההתרחבות של המצע, כדי לשפר את מראה הצמח, להוזיל את הטיפול ולאפשר שימושים נוספים.

אחד הכיוונים שנבחנים הוא מוצר קטן יותר, בקוטר 12 סנטימטרים, שיוכל להתאים בעתיד לשוק הביתי. ב-Tomgrow אומרים כי הטכנולוגיה כבר מסוגלת לעבוד גם אצל הצרכן הפרטי, אך כניסה לשוק הזה מחייבת מערך שירות, תפעול ומבחר רחב יותר של כלים וצמחים. עד שזה יקרה, החברה ממשיכה להתמקד במשרדים, במלונות ובפרויקטים מסחריים, ובמקביל עובדת על פיילוט ראשון בארצות הברית.

"האחריות שלנו מול הלקוח הסופי היא שהצמח שלו ייראה מדוגם ויפה, נקודה", מסכם יצחקי. הטכנולוגיה נמצאת מתחת לפני השטח, בתוך העציץ או האדנית, אבל המוצר ש-Tomgrow מוכרת אינו הג'ל עצמו. הוא האפשרות לתכנן עץ במקום שבו לא היה אמור לצמוח ולהכניס טבע למשרד בלי להפוך אותו לעוד משימה תפעולית. אם בעבר הצמחייה הייתה הדבר הראשון שנחתך מהתוכנית כשהתקציב או התחזוקה הסתבכו, החברה מהמרת שבעולם העבודה החדש היא תהפוך דווקא לאחד הדברים שארגונים כבר לא ירצו לוותר עליהם.