גם אם לא לחצתם על "שלח": אתר מתחזה לדואר גונב את הפרטים שלכם בזמן ההקלדה

מערך הסייבר הלאומי מזהיר מפני אתר שמתחזה לאתר דואר ישראל ומציע לכאורה מעקב אחר משלוח. לפי המערך, באתר מופיעה הודעה שלפיה ניסיון המסירה נכשל ונדרש לאשר או לעדכן את הכתובת, כשבפועל מטרת האתר היא לגנוב פרטים אישיים ופרטי אשראי. המערך מסר כי הוא פועל לטיפול בקישורים המתחזים. ההודעה עם הקישור לאתר המתחזה מופצת דרך הודעות סמס.

"זה פישינג שהמקור שלו בוויאטנם", מספר ל-mako מתן גידניאן, מפתח אפליקציית פישרמן לחסימת ספאם והודעות פישינג. "את ישראל תוקפים בעיקר, לא רק, דוברי ערבית ומזרח אירופה. אז כן יש פה שינוי בדפוסים הסטנדרטיים".

לפי מערך הסייבר, מה שחריג בשיטה הזאת הוא שהמידע שמוקלד באתר מועבר לתוקפים בזמן אמת. כלומר, גם אם לא לחצתם על כפתור השליחה ולא השלמתם את התהליך, ייתכן שהפרטים שכבר הקלדתם נחשפו. "השוני פה זה שהוא מתקשר בלייב עם התוקף", אומר גידניאן. "כל פעולה ומידע שנכנס מיד עובר למישהו שמחכה לזה בצד השני".

האתר, לפי גידניאן, אוסף את הפרטים בהדרגה. "ככל שמתקדמים באתר הוא אוסף את כל הפרטים האפשריים, כולל כתובת, מספר טלפון ואימייל - שזה חריג יחסית לפישינג סטנדרטי שעושים לדואר ישראל. בסוף הם גם גונבים פרטי אשראי, אבל גם בעלי מידע רב לגביך כך שפריצה לחשבונות נוספים פשוטה יותר", הוא אומר.

בשלב התשלום, האתר מבקש לכאורה עמלה של 5.90 על מסירה חוזרת. לפי גידניאן, מדובר ב"פישינג כשירות" בין-לאומי: בתוך הקוד נותרו שאריות בשפה הווייטנאמית ומחיר ברירת מחדל בדונג וייטנאמי, מה שמצביע לדבריו על כך ש"מעטפת דואר ישראל" היא רק גרסה מקומית של ערכת פישינג שפועלת במקביל במדינות רבות. על אותו שרת, לדבריו, מתארחים גם מסעות התחזות לחברת שילוח מקסיקנית, והתשתית הטכנית מצביעה על מקור דובר סינית, כולל שרת מסוג GoFrame ואחסון בענן של Tencent.

"האתר עצמו גם ברמת גימור מאוד גבוהה", אמר גידניאן. "העברית נכונה לחלוטין והפרטים בפנים משתנים בכל כניסה, ולא סטטיים כמו פישינג רגיל שמופיע אותו הדבר לכולם". לדבריו, הזיוף משתמש בלוגו, בצבעים ובקבצים מקוריים של אתר דואר ישראל, כולל רכיב פרסום ישראלי אמיתי בשם Fortvision שנלקח מהאתר המקורי, ולכן נראה אותנטי במיוחד במסך הנייד.

גידניאן הוסיף כי באתר יש מנגנון שמנסה לסנן חוקרי אבטחה. "יש גם זיהוי אם מדובר במכשיר נייד אמיתי או מישהו שמנסה 'לחקור' את האתר", אמר. "אם הוא מזהה משהו חריג במי שמנסה להיכנס, ישר מעביר אותו לדואר ישראל". לדבריו, הקמפיין הופץ מכמה כתובות, וחלקן כבר הוסרו.

במערך הסייבר ממליצים לא ללחוץ על קישורים בהודעות על משלוח שלא ציפיתם לקבל, לבדוק את מספר המשלוח המוצג, ולעקוב אחר מצב משלוח רק באתר הרשמי של הדואר או של חברת המשלוח. עוד ממליצים לבדוק היטב את כתובת האתר לפני הזנת מידע, לא להזין פרטים אישיים, פרטי אשראי או קוד חד-פעמי באתר שהגעתם אליו דרך קישור, ולזכור שגם הקלדה ללא שליחת הטופס עלולה להספיק כדי לחשוף את המידע. ניתן לבדוק גם את כתובת האתר באתרים כמו Scan my SMS, אפליקציית פישרמן וכדומה.

מי שכבר הקליד פרטים באתר חשוד מתבקש לפנות בהקדם לחברת האשראי או לבנק, לחסום את הכרטיס במידת הצורך, להחליף סיסמאות שהוזנו ולעקוב אחר פעולות חריגות בחשבונות. לדיווח ולקבלת סיוע אפשר לחייג 119 למערך הסייבר הלאומי.