רגע לפני שימלאו לה עשור, "אונליפאנס" מכניסה כ-7 מיליארד דולר בשנה. היא מלאה שמות גדולים של שחקניות וזמרים, כוכבות ילדים וספורטאים, ומגדלת סלבס משלה, כמו ירדן לסרי הישראלית. כל זה לא היה קורה בלי שינוי עמוק באופן שבו תכנים פורנוגרפיים נתפסים ומשווקים, אבל הלגיטימיות שאונליפאנס נהנית ממנה לא נובעת דווקא מפתיחות מינית – והדברים שהיא כן נובעת מהם די מדאיגים
"אונליפאנס" תציין בנובמבר עשר שנים לעלייתה לאוויר, והדרך שעשתה פלטפורמת התוכן למנויים היא סיפור מרתק – עליה וגם עלינו. בתחילת דרכה היא לא כיוונה בכלל לתוכן המיני שהיום נקשר בשמה, אלא ניסתה למשוך מוזיקאים ומשפיענים. בהמשך הפכה לשם נרדף לפורנו ונדחקה לאזורי הטאבו, ואילו היום היא מיינסטרים. שמות גדולים מרוויחים בה הון, סדרות פריים טיים בונות עליה קווי עלילה, והתקשורת מסקרת את הכוכבות והכוכבים שנולדו בתוכה כסלבס לגיטימיים לכל דבר ועניין. היא מותג חזק, הצלחה כלכלית ענקית וחלק יום-יומי מהשפה ומהתרבות שלנו.
במרץ השנה הלך לעולמו בגיל 43 מי שהיה הבעלים של אונליפאנס, המיליארדר האוקראיני ליאוניד רדבינסקי. אלמנתו, יקטרינה צ'ודנובסקי, ירשה ממנו את השליטה. חודשיים לאחר מותו של רדבינסקי נמכרו 16% מהחברה לקרן ההשקעות האמריקאית Architect Capital תמורת 535 מיליון דולר, לפי שווי של 3.15 מיליארד. העסקה יצאה לפועל אחרי חמש שנים של ניסיונות למכור את הפלטפורמה; משקיעים התעניינו, אבל נסוגו שוב ושוב בגלל הרתיעה מהתוכן הפורנוגרפי. עד עכשיו.

סמי שין, כוכבת אונליפאנס ובתו של צ'רלי שין, העלתה לטיקטוק סרטון שבו טענה כי אביה לא נתן לה גרוש בשנים האחרונות. "הוא לא עוזר לי בפאקינג שום דבר", אמרה שם, "והוא לא קנה לי את בית החוף שלי. הציצים שלי קנו אותו"
את עסקת Architect Capital אפשר להסביר במונחי כדאיות: לאונליפאנס יש כיום הכנסות של כ-7 מיליארד דולר בשנה. הרוב המוחלט נכנס אומנם לכיסיהם של יוצרות ויוצרי התוכן – לפי פרסומים בעיתונות הכלכלית בארה"ב, מאז הקמתו העביר האתר להם ולהן יותר מ-25 מיליארד דולר – ועדיין, החברה גוזרת עמלה שמשאירה לה רווח של כמעט 700 מיליון דולר בשנה לפני מס, וכל זה עם פחות מ-50 עובדים שכירים. אבל העסקה מעידה לא רק על חוסנה של אונליפאנס, אלא גם על השינוי העמוק במעמדה של הסחורה שהיא מוכרת – לטוב ולרע.
בלי טובות מאבא
כשאונליפאנס הושקה ב-2016, היא הציגה את עצמה כאתר שבו יוצרי תוכן מציעים תכנים בלעדיים בתשלום. אלא שהמיזמים הקודמים של המייסד, טים סטוקלי, היו אתרי תוכן למבוגרים – והוא זיהה בדיוק את קהל היעד. לראיה, ובניגוד למקובל ברשתות החברתיות למשל, אונליפאנס לא הציגה איסור גורף על העלאת תכנים מיניים.
ב-2018 קנה רדבינסקי את החברה (סטוקלי מצדו זז לעמדת המנכ"ל), ובשקט בשקט החלו לצוץ בה תכנים למבוגרים בלבד. כעבור שנתיים, עם פרוץ מגפת הקורונה ובמובנים מסוימים גם בזכותה, הגיעה הפריצה: באפריל 2020 הזכירה ביונסה את אונליפאנס בשורה ברמיקס של Savage, הפעם הראשונה שהשם נאמר במיינסטרים בלי הקשר של בושה. באוגוסט אותה שנה הצטרפה לאתר בלה ת'ורן – כוכבת דיסני לשעבר שפרצה יחד עם זנדאיה, אבל נשארה בלי כלום. ת'ורן שברה את הפלטפורמה עם הכנסות של מיליון דולר ביממה הראשונה.

את השינוי מסכמת השבוע ירדן לסרי במשפט אחד, שאין תמצית מדויקת ממנו לעשור כולו: "פעם הייתי אומרת שאני דוגמנית עירום ושאני עושה אונליפאנס, ואנשים היו שואלים 'מה זה?'. היום זה כזה: 'אה, אוקיי'"
ב-2020 פתחה גם קארדי בי חשבון אונליפאנס – בלי גרם של עירום, רק עם הצצה לחייה. כריס בראון וטייגה הצטרפו, וגם מיה חליפה; שחקנית הפורנו לשעבר עשתה את המסלול ההפוך מכולם ופתחה דווקא שם חשבון "נקי", לדבריה כדי להחזיר לעצמה את השליטה בסיפור שלה.
ב-2021 הצטרפה לאונליפאנס הראפרית דניאל ברגולי, שמופיעה בשם הבמה Bhad Bhabie ושהתפרסמה בתוכנית של ד"ר פיל. היא פתחה את החשבון שלה ביום הולדתה ה-18 וגרפה מיליון דולר בשש שעות, רגע שהטריד גם את חסידי הפלטפורמה. על כל פנים, זה די נשכח כשהיוטיוברית קורינה קופף עשתה סכום דומה ב-48 שעות. בינואר אותה שנה סיפקו יוצרי ההיפ-הופ די-ג'יי קאלד ופאט ג'ו את רגע הביזאר של התקופה, כשהכריזו שהם פותחים חשבון משותף עם "תוכן מוטיבציוני" ב-20 דולר לחודש. ואילו באנגליה פוטרה שחקנית "הוליאוקס" שרה ג'יין דאן מהסדרה בגלל חשבון האונליפאנס שלה – פיטורים שנראו אז מובנים מאליהם, וכעבור חמש שנים נראים כמו ידיעה מעולם אחר.
2022 הייתה השנה שבה כוכבות הוליווד הלכו בעקבות הכסף. כרמן אלקטרה, סמל המין של שנות ה-90, הצטרפה לאונליפאנס רגע לפני יום הולדתה ה-50. גם דניס ריצ'רדס, נערת בונד לשעבר, פתחה חשבון – ימים לאחר שהבת המשותפת שלה ושל האקס, צ'רלי שין, הצטרפה לאונליפאנס בגיל 18. כיום השתיים יוצרות שם גם תכנים משותפים.

במרץ השנה הלך לעולמו בגיל 43 מי שהיה הבעלים של אונליפאנס, המיליארדר האוקראיני ליאוניד רדבינסקי. חודשיים לאחר מותו נמכרו 16% מהחברה לקרן ההשקעות האמריקאית Architect Capital תמורת 535 מיליון דולר
סמי שין, שלפני ארבע שנים הייתה יותר הבת של (והבת של), הפכה לאחרונה לסמל אונליפאנס בזכות עצמה. זה קרה כשהעלתה לטיקטוק סרטון שבו טענה כי אביה, צ'רלי, לא נתן לה גרוש בשנים האחרונות. "אבא שלי לא עוזר לי בפאקינג שום דבר", אמרה שם. "הוא לא תומך כי בכלל כבר ארבע שנים, והוא לא קנה לי את בית החוף שלי. הציצים שלי קנו אותו". וזה כנראה נכון: על פי הדיווחים בארה"ב, שין הבת הפכה כבר בגיל 20 למיליונרית בזכות ההכנסות מאונליפאנס.
גם בגיל 60
בשלוש השנים האחרונות עלו על הפלטפורמה עוד ועוד שמות גדולים. ב-2023 הגיעו הראפרית איגי אזליה, שלטענתה הרוויחה הון מהאתר, והשחקנית דראה דה מתאו מ"הסופרנוס", שאמרה בפשטות שאונליפאנס הצילה את הבית שלה מעיקול. סוניה מורגן מ"עקרות הבית האמיתיות של ניו יורק" הצטרפה בגיל 60, וגם טניסאי הצמרת ניק קיריוס, שהוכיח שאפילו ספורטאים פעילים מתקשים כלכלית, וכבר לא מתביישים להשלים הכנסה בעירום.
ב-2024 התחילה הזמרת לילי אלן למכור באונליפאנס תמונות של כפות רגליה, ואחר כך חשפה את המספר שאומר הכל: כמעט 8 מיליון מאזינים חודשיים בספוטיפיי מכניסים לה פחות כסף מ-1,000 מנויים שמשלמים על תמונות של הרגליים שלה. בנובמבר אותה שנה הצטרפה הזמרת הבריטית קייט נאש, שהודיעה בגלוי כי תמונות הישבן שלה מממנות את סיבוב ההופעות שלה. בדצמבר הפיקה כוכבת הרשת והתוכן למבוגרים לילי פיליפס פרויקט מצולם בשם "100 גברים ביום אחד"; ב-2025 העלתה את הרף כוכבת הרשת הבריטית בוני בלו, ששמה האמיתי הוא טיה בילינגר, ל-1,000 גברים ב-24 שעות – והפכה ליוצרת הראשונה שסולקה מהפלטפורמה על "קיצוניות".

הזמרת לילי אלן החלה למכור באונליפאנס תמונות של כפות רגליה, ואחר כך חשפה את המספר שאומר הכל: כמעט 8 מיליון מאזינים חודשיים בספוטיפיי מכניסים לה פחות כסף מ-1,000 מנויים שמשלמים על תמונות של הרגליים שלה
בשנה שעברה הצטרפה לאונליפאנס אמנדה ביינס, כוכבת הילדים לשעבר של ניקלודיאון, שהבהירה שהיא שם רק כדי להתכתב עם מעריצים, בלי עירום – אות לכך שהפלטפורמה חדרה אל המיינסטרים עד כדי כך שאפשר להשתמש בה כמו בעוד רשת חברתית. ואילו באפריל 2026 נסגר מעגל: שאנון אליזבת פתחה חשבון. אליזבת גילמה בסרט "אמריקן פאי" את נדיה, דמות שהסצנה המפורסמת ביותר שלה הייתה בדיחה על בחורה שנחשפת בלי הסכמתה; כעבור 27 שנים, בגיל 52, אליזבת הצטלמה בעירום בתנאים שלה. היא גרפה 1.2 מיליון דולר בשבוע הראשון.
השינוי במעמדה של הפלטפורמה הורגש גם בארץ. ירדן לסרי, בת 26 ממשפחה מסורתית, הייתה כוכבת האונליפאנס הישראלית הראשונה. לפני חמש שנים, כשהתראיינה לראשונה למגזין mako, היא עדיין הייתה צריכה להסביר איך כל העניין הזה בכלל עובד. ב-2024, בריאיון השני שלה אצלנו, היא כבר סיפרה שהיא מרוויחה מאונליפאנס כ-30 אלף דולר בחודש. הפעם כבר לא היה צריך להסביר לאף אחד מה זה האונלי הזה.
"תמיד הגדרתי את עצמי כדוגמנית עירום, אבל בהתחלה רוב האנשים לא הבינו את זה", מספרת לי לסרי השבוע. "שאלו אם מציירים אותי, והייתי צריכה להסביר שזה צילומים". את השינוי מאז היא מסכמת במשפט אחד, שאין תמצית מדויקת ממנו לעשור כולו: "פעם הייתי אומרת 'אני עושה אונליפאנס', ואנשים היו שואלים 'מה זה?'. היום זה כזה: 'אה, אוקיי'".

סופי ריין, בת 21 מפלורידה שהיא הכוכבת הגדולה בתולדות הפלטפורמה – יותר מ-100 מיליון דולר היא הרוויחה בשלוש השנים שלה שם – טוענת שהיא נוצרייה אדוקה ובתולה ששומרת את עצמה לבעלה
עדן אלחמיאס, המוכרת בפלטפורמה כ"מלכה האדומה", מייצגת פן אחר של השינוי: זו לא בושה, זו העצמה. "כשהייתי צעירה אמרתי לאקס שלי שיום אחד אני אשיג את הגוף שאני רוצה ואז אעסוק בחשפנות", סיפרה אלחמיאס בריאיון ל-mako. ש"במובן מסוים, אפשר לומר שהגשמתי את זה". דור קליין, יוצא בשאלה שמקים סטארטאפים בין תחרויות נינג'ה, הכיר את אלחמיאס באתר והשניים התחילו ליצור תכנים ביחד, התאהבו וכיכבו בסרטים הדוקומנטריים "הנשים של אונליפאנס" ו"הגברים של אונליפאנס" ששודרו לאחרונה ב-FreeTV.
דינה גרינברג, כוכבת אונליפאנס ישראלית, פרסמה באינסטגרם הספד עם מותו של הבעלים רדבינסקי. "הבנאדם שינה את פני התרבות", כתבה גרינברג והוסיפה: "מדובר במלאך". ההספד עורר מריבת רשת בין מי שראו ברדבינסקי חלוץ של עצמאות כלכלית נשית לבין מי שהאשימו אותו בבניית אימפריה על ניצול נשים, אבל עצם פרסומו הוא המעניין: לפני עשור, אף אישה ישראלית לא הייתה סופדת בפומבי לבעלים של אתר פורנו. בטח לא במילה "מלאך".

הישראלית עדן אלחמיאס מייצגת פן אחר של השינוי: זו לא בושה, זו העצמה. "כשהייתי צעירה אמרתי לאקס שלי שיום אחד אני אשיג את הגוף שאני רוצה ואז אעסוק בחשפנות", סיפרה בריאיון. "במובן מסוים, אפשר לומר שהגשמתי את זה"
ואי אפשר לא להזכיר את אדוה לביא, דיילת לשעבר שפוטרה בקורונה, עברה לארה"ב, הפכה למשפיעניית טיולים והתגלגלה לפלייבוי ולאונליפאנס. לפי כתב האישום שהוגש לאחרונה נגד לביא במיאמי, בין 2023 ל-2025 היא פיתתה גברים מבוגרים ואמידים דרך אפליקציות היכרויות, הגיעה לבתיהם ושדדה אותם. לביא מכחישה את האישומים וטוענת שהיא נרדפת, אבל מאז שחרורה בערבות נעצרה שוב ושוב על הפרת תנאים, ובימים אלה נקבע שתישאר במעצר עד למשפט, שבסופו היא צפויה לעונש של עד 11 שנות מאסר. ברוב האזכורים שלה בתקשורת האמריקאית היא לא "החשודה בפלילים אדוה לביא"; היא "כוכבת האוליפאנס".
ישראל רק תלך אחורה
השמות המוכרים, הכסף הגדול והלגיטימיות הגוברת של אונליפאנס גורמים אולי לתחושה של שינוי בתפיסת המיניות בעולם המערבי – אלא שאם היה שינוי כזה, בוודאי באמריקה, הוא היה בכיוון ההפוך: ארה"ב של העשור האחרון נעשה רק יותר שמרנית. ואגב שמרנות, סופי ריין, בת 21 מפלורידה שהיא גם הכוכבת הגדולה בתולדות הפלטפורמה – יותר מ-100 מיליון דולר היא הרוויחה בשלוש השנים שלה שם – טוענת שהיא נוצרייה אדוקה ובתולה ששומרת את עצמה לבעלה.

שאנון אליזבת גילמה ב"אמריקן פאי" את נדיה, שהסצנה המפורסמת ביותר שלה הייתה בדיחה על בחורה שנחשפת בלי הסכמתה. בגיל 52, אליזבת הצטלמה בעירום בתנאים שלה. היא גרפה 1.2 מיליון דולר בשבוע הראשון שלה באונליפאנס
נראה שהסובלנות כלפי אונליפאנס, בארה"ב בפרט ובמערב בכלל, נובעת מכך שהיא תרגמה את המיניות לשפה היחידה שהתרבות הקפיטליסטית מכבדת ללא תנאי: יזמות. הרי אין בה כוכבות פורנו; יש "יוצרות תוכן" שהן יזמיות. אין תעשיית מין, יש עסק קטן של אישה עצמאית שסוגרת את החובות של ההורים שלה או מנסה לכלכל את עצמה. זאת לא בהכרח המציאות, אבל זאת תדמית שמשרתת את הפלטפורמה ואת יוצרות התוכן – השנה היא עשתה את דרכה גם אל הפריים טיים הטלוויזיוני.
עשור אחרי הקמתו, אונליפאנס נמצא בכל מקום בטלוויזיה המרכזית: ב"אופוריה", קאסי (סידני סוויני) פותחת חשבון כדי לגייס 50 אלף דולר לפרחים לחתונה שלה. ב"אינדסטרי" של HBO זה קו עלילה שלם על אנליסטית זוטרה בבנק השקעות שמנהלת חשבון אונליפאנס כעסק צדדי, והמנויים שלה הם אותם בנקאים שמזלזלים בה במשרד; ב"בית ספר אבוט", הסדרה הכי מתוקה על המסך, ג'נין המורה האופטימית שוקלת לפתוח חשבון במשהו בשם MostlyFans כשהיא חוששת לאבד את המשרה. ואילו Margo's Got Money Troubles היא כבר סדרה שלמה על אם חד הורית (אל פנינג) שמפרנסת את התינוק שלה מאונליפאנס אחרי שפוטרה ממסעדה.
אפשר לראות בקלות את המכנה המשותף: אף אחת מהדמויות לא מגיעה לצילומי עירום מתוך שחרור מיני. כולן מגיעות לזה כי שוק העבודה המסורתי פשוט לא עובד בשבילן. זה לא סימן למתירנות מינית של התרבות, אלא לכלכלה שאנשים מתקשים לשרוד בה. אם בעונות הראשונות של "אופוריה" הייתה עבודת מין סימן למצוקה של דמות, היום היא תוכנית עסקית של גיבורה אהודה. הטלוויזיה לא יצרה את הנורמליזציה, היא רק חתמה עליה.

דניס ריצ'רדס, לשעבר נערת בונד ולשעבר אשתו של צ'רלי שין, פתחה חשבון אונליפאנס ימים לאחר שהבת המשותפת שלה ושל האקס, סמי, הצטרפה לפלטפורמה בגיל 18. כיום השתיים יוצרות שם גם תכנים משותפים
לתהליך הזה יש שם אקדמי. הסוציולוגית גייל דיינס טבעה לפני שנים את המונח "פורנופיקציה של החברה": תרבות שבה תוכן מיני מפורש לא רק נסבל אלא נחגג, שבה ההארדקור הופך למיינסטרים והמזעזע הופך לשגרה.
מחקר שפורסם ב-2024 בכתב העת Sexuality & Culture מצא שהצטרפות הסלבס והשיח ברשתות הפחיתו את הסטיגמה סביב אונליפאנס, וכשהסטיגמה נעלמה זרמו לפלטפורמה אנשים שמעולם לא היו קרובים לתעשיית המין. כלומר, זה לא שהתרבות התרככה ואז הגיעו הכוכבות: הכוכבות הן שריככו את התרבות. תרמו לזה כל כרמן אלקטרה, כל לילי אלן, כל כתבה משועשעת על "כמה היא מגלגלת". מחקר המשך מ-2025 מצא את התוצאה בקצה השני: מתבגרים, כולל קטינים, שכבר תופסים את אונליפאנס כ"אלטרנטיבה מקצועית אטרקטיבית", בעיקר לנערות שעומדות בסטנדרט היופי.
העיתונאית הבריטית קלואי קומבי עשתה ניסוי פשוט: ביום אקראי אחד היא ספרה 40 אייטמים שמזכירים את אונליפאנס בעיתונות הבריטית. כמעט כולם היו סיפורים על עוד סלבית זוטרה ש"עושה קופה"; לדברי קומבי, הם נראו יותר כמו פרסומת לאפיק הכנסה כלכלית מאשר כאזהרה. כשערוץ 4 הבריטי שידר דוקו על בוני בלו ועל חייה כיוצרת התוכן המיני הקיצונית יותר, היה ברור שלא ההקצנה מפחידה אלא הנרמול החברתי – וכבר אין רגע שבו מישהו נעצר ושואל אם זה בסדר. הוויכוח לא הוכרע, הוא פשוט התאדה. וזה הדבר המדאיג בתום העשור הראשון של אונליפאנס: לא כמה כסף עבר שם, אלא כמה מעט אנחנו מרימים גבה.

באוגוסט 2020 הצטרפה לאתר בלה ת'ורן, כוכבת דיסני לשעבר שפרצה יחד עם זנדאיה, אבל נשארה בלי כלום. ת'ורן שברה את הפלטפורמה עם הכנסות של מיליון דולר ביממה הראשונה
דווקא בישראל, מספרת לסרי, ההיכרות הגוברת עם אונליפאנס לא באה יד ביד עם קבלה שלה: "לפני יומיים הייתה איזו כתבה עליי, ושוב אותן תגובות: 'מה אתם מנרמלים זנות'. בחיים האישיים שלי אני לא מקבלת ביקורת, כי ברגע שאנשים שומעים אותי ומכירים אותי, הם מבינים אותי. קל להם יותר על המקלדת. פנים אל פנים הם לא כאלה גיבורים".
את צופה שגם כאן יהיה בסופו של דבר נרמול של הפלטפורמה?
"אני לא חושבת שבארץ זה יקרה, כי אנחנו לאט לאט נהיים יותר דתיים. לצערי אני חושבת שאנחנו רק נלך אחורה".
את תקרסי נפשית
יש סוד אחד שבסביבת אונליפאנס מעדיפים לא לדבר עליו: מאחורי רבים מהחשבונות המצליחים לא עומדת יוצרת אחת מול המקלדת, אלא סוכנות ניהול שמפעילה צוות של "צ'אטרים" – גברים ממדינות עולם שלישית שמנהלים את שיחות האינטימיות בשמן של הכוכבות. הם עובדים במשמרות תמורת דולרים בודדים לשעה, לפי תסריטים מסודרים שנועדו למקסם טיפים. תחקירים בעיתונות האמריקאית, בין השאר של "רויטרס" ושל "הוול סטריט ג'ורנל", תיעדו את התעשייה הזאת: יש מדריכי הפעלה, בנק תשובות לשאלות אישיות, טכניקות לזיהוי גברים שירצו לשלם המון כסף ועוד. בשורה התחתונה, הגבר הבודד שמשלם על התחושה שמישהי חושבת עליו מתכתב בפועל עם עובד קבלן בצד השני של העולם שמנהל במקביל עוד עשרות שיחות זהות.
שרה ג'יין דאן, שחקנית "הוליאוקס", פוטרה באנגליה מהסדרה ב-2021 בגלל חשבון האונליפאנס שלה – פיטורים שנראו אז מובנים מאליהם, וכעבור חמש שנים נראים כמו ידיעה מעולם אחר
גם מאחורי הכסף הגדול יש אמת נסתרת: הרוב המוחלט של היוצרות והיוצרים באונליפאנס לא מרוויחים כמעט כלום. לפי ניתוחי שוק שפורסמו בארה"ב, ההכנסה החציונית מהאתר עומדת על עשרות דולרים בודדים בחודש, וליוצרת ממוצעת יש 21 מנויים בסך הכל. רק אחת מכל עשר מגיעה ל-1,000 דולר בחודש. גם בצד של המשלמים התמונה דומה: מתוך מאות מיליוני המנויים הרשומים, רק כ-4% מוציאים כסף בכלל, וקומץ זעיר של מבזבזים כבדים מממן חלק עצום מהחגיגה.
על אשליית מכרה הזהב אומרת לסרי: "מלא בנות, לצערי, התחילו בגלל הזוהר שבזה. הן מגיעות אליי תמיד עם 'אני רוצה לעשות כסף, תסבירי לי איך לפתוח'".
ומה את עונה?
"אם זה רק בשביל הכסף, אל תעשו את זה. רוב הבנות לא מרוויחות בכלל. וגם אם כן, התגובות מהמשפחה, מהחברים, מהסביבה – זה הורג אותנו. זה לא שווה את זה רק בשביל הכסף. את צריכה לאהוב את זה, ואת צריכה להיות עם עור של פיל. אחרת את תקרסי נפשית".
ספק אם הצעירות שפונות היום ללסרי זוכרות את זה, אבל ב-20 באוגוסט 2021 ניסתה אוליפאנס להשתנות מהיסוד. בעוד חודשיים, נמסר, היא לא תתיר עוד העלאת תוכן מיני מפורש. הסיבה הרשמית הייתה לחץ מצד בנקים וחברות אשראי, אבל הסיבה העמוקה יותר הייתה שאונליפאנס רצתה לגייס משקיעים, אולי לצאת להנפקה, והבינה שהתוכן שלה מזיק לה. עשרות אלפי יוצרות, שרבות מהן עזבו עבודות ובנו עליה, גילו מהתקשורת שהעסק שלהן עומד להימחק. הזעם היה שלהן, של המנויים, של כל מי שהבין את האבסורד: הפלטפורמה שהתעשרה מהן מגרשת אותן ברגע שהיא רוצה להיראות טוב. ואז, אחרי שישה ימים בלבד, אונליפאנס התקפלה. "השגנו את הביטחונות הדרושים," נמסר בהודעה מגמגמת, "האיסור מבוטל".
בשבוע האחד הזה נחשפה כל האמת: החברה הודתה בפומבי שיש בעיה עם התוכן שלה, והשוק מצדו הזכיר לה שאין לה כלום בלעדיו. כעבור כמה חודשים, עם או בלי קשר, התפטר המייסד טים סטוקלי מתפקידו כמנכ"ל.
בשלוש השנים האחרונות עלו על הפלטפורמה עוד ועוד שמות גדולים. אחד מהם הוא טניסאי הצמרת ניק קיריוס, שהוכיח שאפילו ספורטאים פעילים מתקשים כלכלית, וכבר לא מתביישים להשלים הכנסה בעירום
המסכות הוסרו מעל אונליפאנס, ומחקרים ותחקירים חשפו גם את הצרכנים שלה: כמו רוב פלטפורמות ה"מנוי ליוצר" (creator subscription), גם היא מתפרנסת בראש ובראשונה מדור ה-Z. באופן אירוני, אבל לא לא-הגיוני, הדור שעושה הכי פחות סקס הוא גם זה שצורך הכי הרבה פורנו. וג'ן זי לא רק נכנס יותר לפלטפורמה: הוא גם רואה בה הזדמנות קרייריסטית. בסקרים ובראיונות מדברים בני ובנות הדור על יוצרות אונליפאנס כמו שבעבר דיברו על סטארטאפיסטים – "היא בנתה את זה לבד", "אתיקת עבודה מטורפת" – ומעריצים לא את המיניות אלא את הצלחה. הטיעון המוסרי הוא שזה בסדר לעשות את זה, כל עוד מרוויחים מספיק.
והנה הטוויסט: זה לא כי הם מתירנים יותר. להפך, כל המדדים מראים שג'ן זי הוא הדור השמרן ביותר מינית במאה האחרונה. מחקר עדכני של UCLA מצא שכמחצית מהם חושבים שיש יותר מדי סקס בסרטים ובסדרות, והם מעדיפים לראות חברויות על פני רומנטיקה. באינטרנט כבר הודבק להם הכינוי "פיוריטינז", טינאייג'רים פוריטנים. הדור שמעריץ את סופי ריין מסמיק מסצנות מיטה; בעיניהם אין כאן סתירה, כי הם לא שופטים את אונליפאנס בקטגוריות של מוסר מיני, לחיוב או לשלילה. הם שופטים אותו בקטגוריה היחידה שהם גדלו לתוכה, הכלכלה. סקס הוא לא שחרור ולא חטא. הוא נכס כלכלי מניב.
כל השכבות מתחברות כאן, כי מיהו בדיוק הצרכן שהפך את הפלטפורמה לאימפריה? לא הגבר המשוחרר שהבטיחה המהפכה המינית, אלא גבר צעיר שיושב לבד בחדר, שמפחד מדחייה, ושהאינטראקציה המינית הכי בטוחה שהוא מכיר היא כזאת שיש לה מחיר קבוע, ממשק מוכר וכפתור ביטול מנוי. אונליפאנס נתן לו את הדבר היחיד שהפורנו החינמי לא נתן: תחושה של מישהי ספציפית, עם שם, שעונה לו. סקס בלי סיכון, קרבה בלי פגיעות, אינטימיות בתשלום חודשי קבוע. אונליפאנס לא צמחה למרות שהדור הצעיר מפחד ממיניות; היא צמחה בגלל זה.
