קריפטו, ביטקוין (צילום: Vaclav Sonnek, shutterstock)
קריפטו, ביטקוין | צילום: Vaclav Sonnek, shutterstock

השבוע הוטלה פצצה בשוק הקריפטו, כאשר חברת הקריפטו הישראלית-אמריקאית צלזיוס פרסמה הודעה כי היא עוצרת את כל המשיכות, ההחלפות וההעברות עבור לקוחותיה, לאחר שנקלעה לבעיית נזילות. המטבע של החברה CEL קרס ביום שני ב־70% לאחר ההודעה, ובסך הכול השלים ירידה של כ־98% בשנה האחרונה. על רקע זה, הביטקוין צנח בכ-14%, האתריום נפל ב–18% וסולאנה ב–20%. שווי השוק של מטבעות הקריפטו ירד ביום שני מתחת לטריליון דולר, לראשונה מאז פברואר 2021, כך הראו נתונים מ-CoinMarketCap. כ-200 מיליארד דולר נמחקו מהשוק בימים האחרונים. בנוסף, אתמול נודע כי בורסת הקריפטו Coinbase הודיעה על פיטורים של 18% מהעובדים שלה - כ-1,100 איש.

מה בעצם קרה שם?

"שוק הקריפטו ידוע בתנודתיות הגבוהה שלו. אחת הבדיחות הידועות בענף היא שיום אחד אתה מיליונר ויום למחרת – הומלס", מסביר אברהם הינוך, מנהל חטיבת ה-NFT באקסלרטור Weccelerate. "השוק היה תנודתי עוד הרבה לפני אמצע חודש מאי, אז נפל מטבע הלונה וגרם להפסדים של 40 מיליארד דולר. הנושא נחקר על ידי הרשויות האמריקאיות על מנת לבדוק איך זה קרה, ויש חששות להונאות, מה שוודאי לא מוסיף אמינות לשוק שנתפס, ממילא, כמסוכן ולא אמין. להודעה של צלזיוס יש משמעות דרמטית, כי לרוב כשיש ירידה בערך המטבע או מניות קורסות, אנשים נוטים להיפטר מהם כמה שיותר מהר ובכך מעצימים את הנפילה. צלזיוס מנסה לעצור את הנטייה הטבעית של כולנו, אבל בכך, למעשה, עשתה ההפך ויצרה לחץ אדיר שהתבטא במפולות".

מה בעצם עשתה חברת צלזיוס?

בן סמוחה, מייסד CryptoJungle וקהילת "מדברים קריפטו" בפייסבוק, מסביר: "חברת צלזיוס היא חברת הלוואות גדולה בתחום הקריפטו, שמאפשרת ללקוחות שמפקידים אצלה מטבעות קריפטו או דולרים בפלטפורמה להלוות או לעשות סטייקינג. סטייקינג הוא מונח מתחום הקריפטו שמשמעותו להעמיד ערבות (Stake) כדי לקחת חלק באימות חוקי רשת הבלוצ׳יין. כנגד שתי הפעולות האלו, אפשר להרוויח תשואות. התשואות שצלזיוס מציעה היו מאוד גבוהות – עד 18 אחוזים, ואחת הדרכים המרכזיות שבה היא אמורה להשיג את התשואות האלה היא באמצעות מסחר בכספי הלקוחות. אחד מהדברים המשמעותיים שצלזיוס עושה כדי להביא את התשואות הוא, בין היתר, לסחור בתחום הדיפיי (DeFi), זהו עולם שלם, בעברית 'כלכלה מבוזרת', שבו יש המון דרכים להלוות כסף אחד לשני, למנף מטבעות דיגיטליים ועוד. באופן ספציפי, מסתמן כי צלזיוס הלוו ומינפו מטבעות שמייצרים את אתריום 2.0 (רשת אתריום חדשה המפותחת ברגעים אלה) וגם בפרוטוקולים אחרים. עפ"י הדיווחים ברשת, המקרה של קריסת המטבע לונה לפני חודש וחצי הגדיל את הסיכונים של צלזיוס לאור החפיפה בתחום ה-DeFi.

חברת צלזיוס (צילום: צלזיוס, יחצ)
צילום: צלזיוס, יחצ

לפי מה שמסתמן כרגע, בצלזיוס נלקחו כל מיני החלטות שקשורות למטבעות האתריום שהובילו להתחייבויות רבות למשתמשים, אך ללא מספיק כסף נזיל כדי לשלם את ההתחייבויות האלו. חשוב לעצור ולשים דגש, כשחברה נתקלת בקשיים, יש 2 סוגים של קשיים שהיא יכולה להיתקל מולם – האחד הוא חדלון פירעון - כאשר החברה לא מצליחה לייצר יותר הכנסות מאשר הוצאות ובעצם מגיעה לפשיטת רגל. הסוג שני הוא מצוקת נזילות - יכול להיות שיש לצלזיוס המון נכסים, כלומר המון מטבעות דיגיטליים שהיא מחזיקה, אבל עבור התחייבויות ספציפיות שהיא צריכה לעמוד בהן, כאלה שנקובות במטבע אתריום למשל, אין לה מספיק מטבעות כדי לעמוד בהן. כשיש חדלת פירעון, חייבים להזרים עוד הון לחברה. כשיש חוסר נזילות, צריך להבין איזה נכסים מוכרים או מאיפה לוקחים הלוואה כדי לעמוד במצוקת הנזילות. זה מאוד מגביל.

בן סמוחה (צילום: ירדן שמואלי)
בן סמוחה | צילום: ירדן שמואלי

אחרי המקרה של לונה, שמה שהוביל אליו זה תשואות לא הגיוניות כמו במקרה של צלסיוס, התחיל קול ציבורי בטוויטר ובפלטפורמות אחרות, שקרא למשתמשי צלזיוס למשוך את הכספים לפני שהם יהיו הבאים בתור. צצו אזהרות כנגד התשואות הגבוהות שהיא מציעה ועד כמה זה לא בר קיימא שהיא יכולה לעמוד בזה לאורך זמן, ולכן עודדו משתמשים למשוך את הכסף. יכול מאוד להיות שזה הוביל ללחצים גבוהים יותר על צלזיוס, כי זה גרם למשתמשים למשוך נכסים שהחברה הסתמכה עליהם בקבלת ההחלטות שלה.

ככה או ככה, השבוע החברה הגיעה לקיצון, ונאלצה להקפיא את המשיכות כדי להבין אם יש מנגנון שאפשר לאזן באמצעותו את הסיטואציה. אם מדובר בנזילות – האם צריך למכור ביטקוין כדי לקנות איתו אתריום ולשלם באתריום למשתמשים שלהם או שזה באמת מצב של חדלות פירעון, שיש הטוענים שזה המצב. אם מדובר בחדלות פירעון, הסיפור הוא אחר לחלוטין. זה אומר שצלזיוס לא יפתחו עוד פעם את המשיכות, ושהסיכון של החברה הוא מאוד גבוה כרגע. גם אם זאת מצוקת נזילות שניתנת לפתרון, בגלל הצעד של חסימת המשיכות מצד צלזיוס, איבוד האמון בפלטפורמה רק הלך וגבר. לכן, כשהיא תפתח את המשיכות, אם היא לא תעשה את בצורה מוגבלת שמאפשרת למשוך בהדרגתיות, יקרה אותו דבר שוב. כל מיליון וחצי המשתמשים יבואו וירצו למשוך את הכסף בבת אחת".

האם אפשר היה לחזות את זה?

הינוך: "מי שמכיר את התחום מקרוב יודע שזה היה עניין של זמן. ראשית, הירידות החדות בשווי המטבעות נמשכות מתחילת השנה והגיעו כבר ל-50% מערכם בתחילתה. בנוסף, חלק מלקוחות צלזיוס כבר החלו למשוך כספים מהחשש שמשהו יקרה לחברה, דבר שהאיץ את השוק להמשך ירידות. ואם כל זה לא הספיק אז המטבע של צלזיוס, CEL, ירד בשיעור חד יותר מהירידות בשוק הכללי".

אברהם הינוך, סמנכ"ל השיווק בחברת הייעוץ Weccelerat (צילום: יחסי ציבור)
אברהם הינוך, סמנכ"ל השיווק בחברת הייעוץ Weccelerate | צילום: יחסי ציבור

האם יש משתמשים ישראלים שנפגעו?

סמוחה: "צלזיוס לא פועלת בישראל על פי חוק, אסור לה לפנות ללקוחות ישראליים. כן היו דיווחים בקהילת "מדברים קריפטו" על אנשים שנפגעו מזה, כי החזיקו שם אלפי דולרים. כרגע הם לא יכולים למשוך את הכסף, אבל לא ידוע אם איבדו את הכסף או לא. כנראה שיש להם אזרחות נוספת וכך הם הצליחו לפתוח חשבון בצלזיוס".

האם הביטקוין צפוי עוד לעלות?

סמוחה: "בשורה התחתונה, אני מאמין שמטבעות דיגיטליים וביטקוין בפרט, ימשיכו לעלות. אם נסתכל חצי שנה אחורה, נראה שהמטבעות ירדו ב-70-90 אחוז, אבל אם מסתכלים לפני שנה וחצי או שנתיים, המטבעות בעליות של אלפי אחוזים. צריך לשים בפרופורציה הנכונה, האימוץ של מטבעות דיגיטליים רק מתחיל, אנחנו רואים עכשיו קרנות פנסיה אמריקאיות נכנסות בכמויות מכובדות לתחום, רואים אימוץ הרבה יותר נכבד בצל המלחמה באוקראינה שהראתה את הצורך, ובצל מדינות מתפתחות שסובלות מאינפלציה חמורה, והאזרחים בורחים לביטקוין ומטבעות דיגיטליים. אני כן נמנה במחנה שאומר שאנחנו הולכים לחזור, כנראה מוקדם יותר ממאוחר, למגמת עלייה, אבל גם צריך לסייג את זה.

באופן כללי, שוק הקריפטו הוא עדיין קטן, עדיין תנודתי מאוד, ולכן הפרספקטיבה של הציבור הרחב צריכה להיות יותר ארוכת טווח. יש אסטרטגיה של מיצוע רכישות, מלשון ממוצע – במקום לנסות לקנות ביטקוין כשהוא יורד 50 או 70 אחוז, פשוט לקנות כל חודש בסכום כסף קבוע, כמו ביטוח, כשמקבלים מראש החלטה שזה כסף שלא נוגעים בו להרבה שנים, כך אפשר להתעלם מהתנודתיות בטווח הקצר. לדוגמה, אם לפני שנה מחיר הביטקוין עמד על 30 אלף, והגיע בשיא ל-70 אלף וירד חזרה ל-20, אז אם הייתי קונה כל חודש, הייתי קונה במחיר ממוצע של 40 אלף. אם ניקח כל נקודת זמן בהיסטוריה של ביטקוין ונמתח ממנה את האסטרטגיה ל-3 שנים, היא רווחית. ניתן להיעזר באתר dcabtc.com כדי לבדוק זאת (גם אם תנועת מחירי העבר לא בהכרח משקפת את מחירי העתיד)".

לאן ילך שוק הקריפטו?

הינוך: "השאלה הדרמטית לאן שוק הקריפטו ימשיך מכאן נשארת תלויה. האם נראה מיזמים עסקיים חדשים שיקומו וינסו להוביל את השוק? האם נראה פתרונות עדכניים יותר שישמרו על כספי המשקיעים וערך המטבעות או שכרגע השוק יתגלגל בשקט בלי מהפיכות גדולות? צריך לקחת בחשבון שבמקביל לקריפטו, העולם סוער וגועש עם עליות מחירים בכל העולם ומשקיעים עצבניים בשווקים לא רגועים. מה יביא העתיד? דומה שאיש לא יודע".