ככה הגיל שלכם משפיע על השימוש בבינה מלאכותית

הבינה המלאכותית כבר מזמן אינה נחלתם הבלעדית של אנשי הייטק ומתכנתים. היא נמצאת היום במקומות עבודה, בלימודים, בקבלת החלטות, בתכנון יום-יומי, בחיפוש מתכונים והתייעצות על עניינים רפואים. עם זאת, מחקר ישראלי חדש מראה שהפער סביב טכנולוגיית ה-AI כבר אינו רק בין מי שמשתמש לבין מי שלא, אלא בעיקר באופן שבו דורות שונים רותמים אותה לצרכיהם.

ד”ר מיטל אמזלג מ-HIT מכון טכנולוגי חולון וד”ר שרון הרדוף-יפה מהמרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, ערכו מחקר שבחן את דפוסי השימוש והסיפוקים מכלי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) בקרב 1,140 ישראלים בני 18 עד 80. המשתתפים חולקו לדורות: בייבי בומרס (ילידי 1946-1964), דור ה-X (ילידי 1965-1980), דור ה-Y (ילידי 1981-1996) ודור ה-Z (ילידי 1997-2012). הנתונים נאספו על ידי סטודנטים לתואר ראשון ב-HIT באמצעות שאלון מקוון ייעודי, שעבר ניתוחים סטטיסטיים מתקדמים, בהם ניתוח גורמים מאשש ומבחני השוואה בין הדורות.

פערים בין הדורות: מי נשאר מאחור?

המחקר חושף כי 28.4% מהבייבי בומרס אינם משתמשים כלל בכלי AI. לעומת זאת, בקרב הדורות הצעירים יותר הנתונים נמוכים בהרבה: 8.4% בלבד מבני דור ה-X אינם משתמשים, 9.6% מדור ה-Y, ו-10.3% מדור ה-Z. על אף נתונים אלו והחדירה המהירה של הטכנולוגיה לשוק, החוקרות מציינות כי השימוש ב-GenAI "עדיין מתון יחסית בכל הדורות", וכי רוב המשתמשים עושים בו שימוש ממוקד למדי.

לצד הדמיון בין הדורות, המחקר מצא גם הבדלים מובהקים ביניהם. דורות צעירים יותר הפגינו שימוש אינסטרומנטלי, אקדמי ומקצועי גבוה יותר באופן משמעותי לעומת הדורות המבוגרים. בנוסף, דור ה-Z הראה נטייה נמוכה יותר להשתמש בבינה מלאכותית מתוך לחץ חברתי או השפעה נורמטיבית, בהשוואה לדורות המבוגרים יותר.

משאב פונקציונלי, לא תחליף לקשר אנושי

המחקר בחן שמונה מניעים מרכזיים לשימוש ב-GenAI: בילוי זמן והפגת שעמום, צרכים אקדמיים ומקצועיים, כיף, הירגעות, נורמות חברתיות, ייעוץ ותכנון, תמיכה חברתית ואסקפיזם.

מניתוח הנתונים עולה כי השימושים הנפוצים ביותר הם אינסטרומנטליים – כאלו הקשורים ללמידה ועבודה, וכן לצורך ייעוץ ותכנון. לעומת זאת, שימושים רגשיים וחברתיים קיבלו ציונים נמוכים משמעותית. שימושים כמו ליווי ותמיכה חברתית או אסקפיזם דורגו בתחתית בכל קבוצות הגיל. נתון זה, לדברי החוקרות, מעיד כי לפחות בשלב זה רוב המשתמשים אינם רואים בבינה מלאכותית תחליף לקשרים אנושיים או אמצעי רגשי לבריחה מהמציאות.

“GenAI נתפס כיום בעיקר כמשאב פונקציונלי-קוגניטיבי", מסבירות החוקרות. "המשתמשים פונים אליו בעיקר כדי ללמוד, לעבוד, להתייעץ ולקבל החלטות".

אתגר ההטמעה במערכות הציבוריות

אחת התובנות המרכזיות שעולות מן המחקר היא שקצב ההטמעה והאימוץ של הטכנולוגיה על ידי המשתמשים בדורות השונים, איטי משמעותית מקצב ההתפתחות הטכנולוגית והאימוץ שלה על ידי המערכות הציבוריות (כגון קופות חולים, בנקים ומשרדי ממשלה).

המשמעות היא שהדורות המבוגרים יידרשו בשנים הקרובות לליווי והכשרה מתמשכת, כדי שיוכלו להשתמש בבטחה ובנוחות בכלי AI במערכות היום-יום שלהם. מסקנה נוספת נוגעת לצורך לבחון לא רק את היקף השימוש, אלא גם את המטרות והסיפוקים שהמשתמשים מחפשים.

"יש חשיבות במעקב מתמשך אחר השימושים והסיפוקים מכלי GenAI בקרב דורות שונים", מסכמות החוקרות. "הבינה המלאכותית משנה במהירות את האופן שבו אנשים עובדים, לומדים ומתנהלים מול מערכות, יחד עם זאת חשוב לשים לב כי קצב האימוץ בכלל האוכלוסייה איטי יותר ועלינו לוודא כאנשי חינוך וחברה כי גם אלו שיצאו ממעגל ההשכלה והתעסוקה יקבלו ליווי באימוץ הטכנולוגיה והשימוש בה".