זיהוי פנים, השבתת האינטרנט ומעקב סלולרי: דוח מקיף חושף איך איראן מרגלת אחרי מפגינים

דיווח חדש של הניו יורק טיימס שופך אור על מבצע דיכוי ההפגנות המוצלח באיראן. על פי העיתון, כשהאזרחים האיראנים החלו למחות נגד ממשלתם בשלהי דצמבר, הודעת טקסט מאיימת נשלחה לחלק מהטלפונים שלהם. הרשויות האיראניות כתבו להם כי "נוכחותם בהתקהלויות בלתי חוקיות", וכי הם נמצאים תחת "מעקב מודיעיני". עוד נכתב בהודעה: "מומלץ להימנע מהשתתפות בהתקהלויות בלתי חוקיות שכאלה, שהן רצונו של האויב".

העיתון גם מרחיב לגבי הדרכים בהן הממשל הצליח לעקוב אחרי אזרחיו, ונראה שהמשטר האיראני הרבה יותר מתקדם טכנולוגית ממה שהיינו רוצים. על פי הניו יורק טיימס, סביר להניח שממשלת איראן עקבה אחר המפגינים באמצעות נתוני מיקום מהטלפונים שלהם, כך הסיקו חוקרים מאוחר יותר.

לאיראן, בדומה לסין, יש כמה מיכולות המעקב המוכרות הנרחבות ביותר בעולם. בין היתר, הדיווח טוען שהאיראנים משתמשים בטכנולוגיות לניטור מכשירים ניידים, אפליקציות ומעקב תעבורת אינטרנט, שהוטמעו לאורך רשתות התקשורת והאינטרנט, לצד זיהוי פנים ושיטות מעקב אחרות, כך על פי קבוצות שחקרו את היכולות של איראן.

יכולות מעקב דיגיטליות אלו זכו לפחות תשומת לב מאשר השבתות האינטרנט, שהממשלה הטילה במהלך הדיכוי האלים לסיום המחאות בחודש שעבר. אך בזמן שהרשויות מחזירות לאט לאט חלק מהגישה המקוונת, הן עצרו אנשים שנחשדו בהשתתפות במחאות והכניסו אותם לחקירות ארוכות, המבוססת על זיהוי פנים ונתונים שנאספו ממכשירי הטלפון שלהם, זאת על פי עדויות של איראנים ובכיר בביטחון הממשלתי במדינה.

יחד עם זאת, טכניקות המעקב של איראן רחוקות מלהיות מושלמות. במהלך המחאות האחרונות, אנשים במדינה דיווחו על זיהוי שגוי על ידי תוכנות זיהוי פנים ונתוני מיקום.

חלק מהאנשים שפרסמו ברשתות החברתיות על המחאות ונושאים פוליטיים אחרים, גילו שכרטיסי ה-SIM שלהם הפסיקו לעבוד, מה שלמעשה חסם את הגישה לרשתות סלולריות, בעוד שאחרים קיבלו שיחות טלפון אזהרה ונאלצו להתמודד עם שיבושים בשירותי בנקאות, כך לפי דוח שפורסם השבוע על ידי Holistic Resilience, קבוצת זכויות דיגיטליות המתמקדת באיראן. נראה שהרשויות ניסו לצוד את "מנהיגי המחאות" ולעצור אותם, לפי בכיר הביטחון הממשלתי, שסירב להזדהות בשמו.

"הם יכולים לעקוב אחריכם לרחובות", אמר מהדי סרמיפאר, חוקר ב-Holistic Resilience. "הממשלה מקבלת רשימה ארוכה של שמות אנשים. הם יכולים לבקר כל אחד ואחד מהאנשים האלה, אולי חודש או חודשיים לאחר מכן".

הדוחות שפורסמו מנתחים את הריכוזיות הדיגיטלית, תשתית הטלקום והמנגנונים הרגולטוריים והמשפטיים המאפשרים לממשלת איראן גישה למעשה לכל נתון ב-NIN (הרשת הפנימית של איראן, אשר מצונזרת על ידי הממשלה, כולל כל התקשורת).

משמרות המהפכה האיסלאמית "הן בעלות מניות או בעלות חלקית על כמעט כל מערכות הטלקום במדינה, מה שאומר שיש להן שליטה מלאה על אופן עיבוד המידע ועל סוג המידע שנאסף", אומר חוקר Holistic Resilience, אלכס מוזס. "היה כאן מהלך מערכתי לאיחוד כל הנתונים הללו לתוך מערכת עצומה של מעקב. כל המערכות הבודדות הללו יחד הן חלק מתמונה גדולה יותר של מעקב המונים, שנמצא ברמה חסרת תקדים בגלל השליטה המוחלטת בתשתית מלמעלה למטה".

"רשתות מצלמות במעגל סגור (CCTV), מערכות זיהוי פנים, אפליקציות שנועדו ללכוד או לתעד הודעות פרטיות, ומערכות המעריכות את דפוסי אורח החיים והפרופילים ההתנהגותיים של האזרחים - כל אלה מספקים יחד לסוכנויות הביטחון של הרפובליקה האיסלאמית את האמצעים לניטור רחב ומדויק של האוכלוסייה", נכתב בניתוח. במילים אחרות, מהדי סרמיפאר מ-Holistic Resilience אומר בפשטות: "הם רוצים מערכת ריכוזית שמנטרת את חיי היום-יום - מעקב אחר סגנון חיים".

מאחורי השבתת האינטרנט הגדולה

באופן מפתיע, ההשבתה האחרונה של האינטרנט, שהחלה ב-8 בינואר כדי לעצור את המחאות המתפשטות במדינה, הייתה כל כך גורפת, עד שנראה שהיא הפילה את ה-NIN, הרשת הפנימית של איראן, עצמה למשך כמה ימים. צעד דרסטי זה מעלה שאלות, כך אומרים חוקרים, לגבי מה שצפוי בעתיד עבור ההתחברות לרשת באיראן, שנותרה כרגע מקוטעת מאוד ולא יציבה ברחבי המדינה.

"מסיבה כלשהי, הם לא פעלו לפי התוכנית שלהם, שלוטשה במשך שנים רבות, והם לא ביצעו את ההשבתה באופן שבו רשת ה-NIN המקומית תמשיך לפעול. הם בעצם שיתקו הכל", אמר למגזין WIRED חוקר מיוזמת חופש האינטרנט Project Ainita (הוא ביקש להישאר בעילום שם כדי להגן על חברים וקרובי משפחה המתגוררים באיראן). "אנחנו לא יודעים למה זה נעשה בצורה כזו, אבל מנקודת המבט שלנו, בהסתכלות על הגרפים ועל מדדי הקישוריות, זה נראה כמו פאניקה. זה נראה מאוד אימפולסיבי, וזה הזכיר מאוד את מה שראינו לפני שנים בהשבתות קודמות - פשוט 'לסגור את השאלטר'".

בנוסף להשפעות הכלכליות, השבתות תקשורת כמעט מוחלטות מחסלות את הפעילות הדיגיטלית שהממשלה הייתה מנטרת בדרך כלל, מה שמותיר "שטח מת" במודיעין של הממשל על אזרחיה.

עבור 90 מיליון תושבי המדינה, הגישה לאינטרנט הייתה חלקית בלבד. בעוד ששירותים מסוימים כמו חיפוש בגוגל הותרו לשימוש, רשתות חברתיות - כולל אינסטגרם, טלגרם, וואטסאפ ויוטיוב - נאסרו לגמרי. חלק מהאיראנים ניסו לעקוף את החסימות הללו, תוך שימוש בשירותים כמו אינטרנט הלוויין Starlink של אילון מאסק, אך הממשלה פעלה במהירות כדי לחסום גם אותו. איראנים המשתמשים בסטארלינק מסתכנים כעת במאסר או אפילו בעונש מוות, לפי ארגוני זכויות אדם.

15 שנה של עבודה

איראן החלה להקים את מערכת הצנזורה והמעקב הדיגיטלית שלה בסביבות שנת 2013. תשתית האינטרנט והתקשורת של המדינה, הידועה בשם "רשת המידע הלאומית" (National Information Network), נולדה כדי שהממשלה תוכל לסנן את האינטרנט ולעקוב אחר אנשים בקלות. בשנים שחלפו מאז, כלי צנזורה שימשו לחסימת מידע ושירותים מקוונים שונים, בעוד שמערכות המעקב עצמן אפשרו לרשויות לזהות ולהגיע למתנגדים, לפי חוקרים ב-Project Ainita, קבוצה המתמקדת ברשתות הדיגיטליות של איראן.

מאז 2018, ממשלת איראן הוסיפה גם תפריט ארוך של יכולות מעקב כמו "ריגול ממוקד, מעקב ויירוט תקשורת", לפי Holistic Resilience. תוכנות ריגול יכולות להיות מושתלות בטלפונים כדי להקליט הודעות פרטיות ולהעתיק קבצים. מצלמות אבטחה שהותקנו ברחבי המדינה, כולל אלו שבבעלות פרטית, משתפות בשידור חי את הצילומים עם הרשויות. נבנו גם מערכות אחרות להערכת "דפוסי סגנון חיים" של אנשים.

סביב שנת 2019, הממשלה יצרה זהות דיגיטלית ריכוזית המקשרת בין זהותו האישית של אזרח לבין התנהגותו הדיגיטלית. לצורך גישה לרשתות סלולריות לאומיות, אנשים חייבים לרשום את מספרי הזיהוי של הטלפון וכרטיס ה-SIM שלהם, מה שמקל על מעקב אחר תנועותיהם, קשריהם והשימוש באפליקציות. תוכנית אחרת, בשם SIAM, עליה דווח בעבר ב-The Intercept, מאפשרת לרשויות לתעד את ההתנהגות של המשתמשים, לעקוב אחר תנועות ולהאט את חיבור הנתונים הסלולריים שלהם.

על ידי חסימת שירותים גלובליים, איראן עודדה אזרחים להשתמש בשירותים מקומיים שקל יותר לנטר. פעילות בשירותים מקוונים מסוימים, כולל אלו לבנקאות ומסחר, קשורה למרשם המדינה. "אנשים באיראן יודעים שהפלטפורמות הללו משמשות ליירוט ומעקב, אבל עבור דברים מסוימים אין לך ברירה אחרת", אמר סרמיפאר מ-Holistic Resilience.

חוקרי אבטחה חוששים כי הממשלה "תחבל" בחשאי בכלים דיגיטליים שבהם משתמשים איראנים כדי להימנע מצנזורה ומעקב. כך, לדוגמה, בשנת 2023 חוקרי אבטחת סייבר זיהו אפליקציות VPN (רשת פרטית וירטואלית) מזויפות, המוסוות את מיקומו של אדם. אפליקציות אלו הכילו תוכנות ריגול שניתן להשתמש בהן כדי לתעד הקשות מקלדת של אדם ולקבל גישה לקבצים המאוחסנים במכשיר. לאחרונה, נמצא כי גם אפליקציות המתחזות לספקי שירותי אינטרנט של סטארלינק כוללות תוכנות ריגול, לפי חוקרי אבטחת סייבר.

להפחיד נשים שלא לובשות חיג'אב

בעיר אספהאן בשנה שעברה, המשטרה האיראנית השתמשה במכשירים המכונים IMSI catchers המטעים טלפונים לשדר מספרי זיהוי של המכשיר, כך לפי חוקרים ב-Miaan, קבוצת אבטחה דיגיטלית המתמקדת באיראן. המידע, שניתן להצליבו מול רשומות תקשורת ומרשמי מדינה, שימש לזיהוי והפחדה של נשים שסירבו ללבוש חיג'אב.

שוטרים שהוצבו ברחבי העיר השתמשו גם בקוראי כרטיסים ללא מגע שיכלו לשלוף נתוני זיהוי מתעודות הזהות הלאומיות של אנשים בעודם חולפים על פניהם. נשים רבות באספהאן קיבלו לאחר מכן הודעות טקסט מאיימות מהממשלה על אי-לבישת לבוש הולם, לפי Miaan.

המגבלות יכולות להתהפך על המשטר

השבתות תקשורת, חסימה סלקטיבית וצנזורה דיגיטלית אחרת יכולות לקרוץ לממשלות הרוצות לדכא מחאות כאשר המשטרים חשים שהמצב יוצא משליטה - הן מבית והן מבחינת התדמית בזירה העולמית. אך כפי שציינו לעתים קרובות חוקרים המתמקדים באיראן ובממשלות סמכותניות אחרות, קיימות מגבלות אמיתיות מאוד לשליטה באמצעות ניתוק דיגיטלי.

"כשמנתקים הכל לחלוטין, אפילו אנשים שאולי לא רצו לצאת לרחובות בסופו של דבר יוצאים, כי הם כבר לא יכולים לראות מה קורה רק מישיבה בבתיהם", אמר חוקר אחר מ-Project Ainita ל-WIRED. "לכן, במונחים של שליטה במצב, חלק מההחלטות הללו פשוט לא הגיוניות". עם זאת, בעוד האיראנים מקבלים בחזרה לאט את הרשת שלהם, הם עומדים בפני המציאות הקשה שהם חוזרים לרשת מעקב פולשנית ומקיפה כפי שלא הייתה מעולם.