בחירות ה-AI הראשונות: 71% מהציבור נתקלו במידע כוזב ברשת סביב הבחירות

סקר שערך איגוד האינטרנט הישראלי לקראת הבחירות לכנסת שייערכו ב-27 באוקטובר 2026 חושף כי ציבור הבוחרים חושש מפני התחזות ושימוש פוגעני ב-AI ברשת במהלך מערכת הבחירות ודיווח על חשיפה גבוהה לדיסאינפורמציה ברשת, לצד החרפת האלימות במסגרת השיח הפוליטי.

הסקר מעלה כי כ-69% מהציבור חוששים במידה רבה או רבה מאוד שהשיח הפוליטי סביב מערכת הבחירות יוביל להחמרה באלימות ברשת. החשש הזה מתקיים על רקע חשיפה נרחבת לדיסאינפורמציה והפצת מידע שקרי במסגרת מערכת הבחירות: כ-71% מהציבור מדווחים כי נתקלו במידע כוזב סביב מערכת הבחירות לעתים קרובות או מדי פעם, ורק כ-15% אומרים שלא נתקלו בכך כלל.

גם תופעת ההתחזות ברשת נפוצה בימים אלה: 56.8% מהציבור מדווחים כי הם נתקלים בחשבונות מזויפים או מתחזים לעתים קרובות או מדי פעם, בעוד שרק כ-20% אומרים שמעולם לא נתקלו בתופעה.

לצד זאת, הסקר מצביע גם על חשיפה גבוהה של הציבור לשימוש פוגעני בבינה מלאכותית: 48.2% מהציבור מדווחים כי הם נתקלים לעתים קרובות או מדי פעם בשימוש ב-AI לצורך פגיעה באדם אחר או השמצתו, ו-25.6% נוספים נתקלים בכך לעתים רחוקות.

ממצאים אלה מצביעים על כך שהתחזות, דיסאינפורמציה ושימוש פוגעני ב-AI אינם עוד איומים עתידיים או תופעות שוליות, אלא חלק מהמציאות הנוכחית של המרחב המקוון ועשויים לשחק תפקיד משמעותי כבר בבחירות הקרובות. על רקע מערכת הבחירות, קיים חשש כי סיכונים קיימים במרחב הדיגיטלי - ובהם אלימות, הסתה ודיסאינפורמציה - יתעצמו ואף יזינו זה את זה ויפגעו במהלך התקין והדמוקרטי של הבחירות לכנסת.

בהקשר זה נציין כי האתר החדש "זה ב-AI" מעלה את כל התכנים שנוצרו בעזרת AI ברשתות החברתיות של הפוליטיקאים.

הסקר גם מצא הבדלים מעניינים ברמת החשיפה לדיסאינפורמציה בין קבוצות שונות בחברה הישראלית. פערים מגדריים: גברים מדווחים על חשיפה גבוהה יותר מנשים. 35.8% מהגברים מדווחים כי הם נתקלים במידע כוזב סביב הבחירות לעתים קרובות, לעומת 28.1% מהנשים. בחיבור הקטגוריות "לעתים קרובות" ו"מדי פעם", מדובר ב-75.3% מהגברים לעומת 67.3% מהנשים.

ראוי לזכור כי לפי סקר שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל של איגוד האינטרנט בשנת 2026, קיימים פערים מגדריים בשימוש ברשתות חברתיות. כך למשל, 41% מהגברים מדווחים על שימוש בטוויטר, רשת חברתית שמזוהה עם הרבה פייק, לעומת 17% בלבד מהנשים. את אותה המגמה ניתן לזהות גם בלינקדאין עם 39% שימוש בקרב גברים לעומת 24% שימוש אצל נשים. לעומת זאת, באינסטגרם משתמשות 86% מהנשים לעומת 78% בלבד מהגברים. בפינטרסט נרשמו 59% שימוש בקרב הנשים לעומת 25% בלבד בקרב הגברים.

פערים בין קבוצות באוכלוסייה: אחד הפערים הבולטים נמצא בין יהודים לערבים. 34.6% מהמשיבים היהודים לעומת 20.3% מהמשיבים הערבים מדווחים על חשיפה תכופה למידע כוזב. בחיבור "לעתים קרובות" ו"מדי פעם", השיעורים עומדים על 74.5% בקרב יהודים לעומת 56.4% בקרב ערבים.

עם זאת, הדיסאינפורמציה סביב הבחירות אינה נחווית כתופעה השייכת למחנה פוליטי אחד בלבד. החשיפה אליה חוצה את המפה הפוליטית: 73.3% מהמשיבים המזוהים עם הימין דיווחו כי נחשפו לדיסאינפורמציה לעתים קרובות או מדי פעם, לעומת 69.5% במרכז ו-68.9% בשמאל.

הסקר נערך על ידי קבוצת גיאוקרטוגרפיה, ביולי 2026, בקרב 1,005 גולשי אינטרנט בני 18 ומעלה, במדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל. טעות הדגימה המרבית היא כ-3% ברמת ביטחון של 95%. הסקר נכתב ונותח בידי ד"ר שקד דברן-זיון, רכזת מוגנות ואוריינות של איגוד האינטרנט הישראלי.

איך תתמודדו עם מידע כוזב סביב הבחירות

על רקע הממצאים, איגוד האינטרנט הישראלי מפרסם לקראת הבחירות מדריך להתמודדות עם מידע כוזב בבחירות במרחב הדיגיטלי. באיגוד ממליצים, בין היתר, לבדוק מי עומד מאחורי הידיעה, להעדיף מקורות מידע מוסמכים, להצליב מידע בין כמה מקורות ולבדוק את תאריך הפרסום ואת ההקשר שבו פורסם המידע.

מנתוני האיגוד, מסקר שנערך במאי, עולה כי רבע מהציבור הישראלי (25%) דיווח כי הוא שוקל בחיוב או מתכוון להשתמש בכלי בינה מלאכותית או בשירות מקוון אחר לצורך קבלת החלטה לקראת הבחירות.

באשר להתייעצות עם כלי AI כדי להחליט למי להצביע בבחירות, באיגוד האינטרנט הישראלי מדגישים כי כלי AI וצ'אטבוטים יכולים להיות כלי עזר יעילים ללמידה, להשוואה בין עמדות ולהבנת מחלוקות ציבוריות - אך תשובה של מערכת AI אינה המלצה אובייקטיבית ואינה מקור סמכות בפני עצמה. מערכות AI עלולות לטעות, להסתמך על מידע ישן, חלקי או שגוי, לבלבל בין עובדה לפרשנות, להשמיט הקשר חשוב ואף להמציא עובדות, ציטוטים ומקורות שנשמעים אמינים.

לכן, במקום לשאול כלי AI "למי כדאי לי להצביע?", ממליץ האיגוד להשתמש בו ככלי לחקירה, להשוואה ולבדיקת מידע. למשל:

"השווה בין עמדות המפלגות בנושא X. השתמש במקורות עדכניים, צרף מקור לכל טענה והפרד בין עובדות לפרשנות".

"מהן עמדות המפלגות בנושא X, ומהם המקורות הרשמיים לעמדות האלה?"

"הצג את הטיעונים המרכזיים בעד ונגד המדיניות הזאת, בלי להמליץ לי באיזו עמדה לבחור".

"אילו שאלות כדאי לי לשאול כדי להשוות בצורה הוגנת בין המועמדים בנושא הזה?"

והחשוב ביותר: לא להסתפק בתשובת ה־AI. יש לפתוח את המקורות שעליהם היא מתבססת, לוודא שהם קיימים ועדכניים ולבדוק שהם אכן תומכים בטענות שהוצגו.

לפי ד"ר שקד דברן זיוון, רכזת אוריינות ומוגנות ברשת באיגוד האינטרנט הישראלי: "מערכת בחירות חופשית והוגנת תלויה לא רק ביכולת שלנו לבחור, אלא גם ביכולת שלנו לקבל החלטה על בסיס מידע אמין. כלי AI יכולים לעזור לנו להבין את הסוגיות שעל הפרק ולהשוות בין עמדות של מפלגות ומועמדים, אבל אסור להסתמך עליהם בעיניים עצומות. חשוב לבדוק את המקורות, להצליב מידע, לחשוב באופן ביקורתי - ובסוף לגבש את העמדה בעצמנו".