פחות גוגל ויותר AI: חצי מהישראלים עזבו את החיפוש המוכר לטובת הצ'אטבוטים

שנת 2025 מסתמנת כעוד שנה משוגעת בהרגלי הצריכה הדיגיטליים בישראל - לא מעט בעקבות המציאות שבה אנחנו חיים עם המאורעות החדשותיים בין עזה, איראן והחזרת החטופים, מלבד רן גואילי. דוח מקיף שמפרסמות החברות yes ופלאפון היום מצביע על האצה משמעותית באימוץ טכנולוגיות חדשות, כאשר השינוי הבולט ביותר הוא הכניסה המסיבית של הבינה המלאכותית (AI) לכל בית וההתמכרות הגוברת ליישומי מסרים מידיים בזמן חירום כמו טלגרם.

הניתוח מתבסס על נתוני פלאפון ו-yes ועל סקר שנערך בחודש דצמבר 2025 על ידי מכון המחקר 2thepoint, בקרב 509 משתתפים בני 18 ומעלה מהחברה היהודית והערבית בישראל, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה.

מהפכת ה-AI: החיפוש בגוגל נשאר מאחור?

הנתון המטלטל ביותר בדוח נוגע למערכת היחסים של הישראלים עם מנועי החיפוש. על פי הנתונים, מחצית מהישראלים (50%) כבר נעזרים בכלי בינה מלאכותית כתחליף לחיפוש בגוגל. נתון זה מקבל חיזוק ממעמדה של אפליקציית ChatGPT, שהוכתרה כאפליקציה הצומחת של השנה, עם זינוק מטאורי של 227% בשימוש לעומת השנה הקודמת. יש לציין שבסקר דומה של חברת בזק מתחילת החודש, גוגל יכולה לזקוף לזכותה את הקפיצה הגדולה עם כמעט פי 2 ממה עשתה בשנה – משימוש של 22% בג'מיני בשנת 2024 לשימוש של 42% בשנת 2025.

האימוץ של ה-AI אינו מסתכם רק בשימוש חינמי. ל-17% מהמתנסים בטכנולוגיה כבר יש מנוי בתשלום לאחת האפליקציות הללו. עם זאת, הישראלים מגלים חשדנות מסוימת: בעוד ש-67% טוענים כי הם יודעים להבחין בין תוכן אמיתי לתוכן שנוצר על ידי מחשב, רוב מוחץ של 86% דורש חובת סימון לתכנים כאלה, ו-81% מעדיפים לצרוך ברשת תוכן "אנושי" ואותנטי.

לא מחכים למהדורה: החדשות עוברות ל"פיד" ולסרטונים קצרים

הדוח משרטט את מותה של מדורת השבט החדשותית המסורתית: הרשתות החברתיות הפכו למקור המידע העיקרי של הישראלים, כאשר 72% מהציבור מתעדכנים דרכן בנעשה, ובכך דוחקים למקום השני את אתרי האינטרנט (64%) ולמקום השלישי את ערוצי הטלוויזיה (55%). העיתונות המודפסת, אם תהיתם, רלוונטית כיום ל-13% בלבד מהישראלים. השינוי הדרמטי ביותר הוא בפורמט הצריכה: הסבלנות שלנו מתקצרת, ו-55% מהישראלים מעדיפים כיום לצרוך אקטואליה באמצעות סרטונים קצרים כמו בטיקטוק או הרילס מאשר לצפות במהדורות חדשות מלאות או לקרוא כתבות עומק. הדופק החדשותי בישראל מהיר במיוחד: 43% מהציבור בודקים כותרות לפחות פעם בשעה-שעתיים, ו-15% מכורים כבדים שמתעדכנים לפחות כל חצי שעה.

הבית הישראלי: "שותה" דאטה

נפח הגלישה בישראל ממשיך לשבור שיאים. משק בית ממוצע בישראל צורך כיום כ-700 ג'יגה-בייט של נתונים מדי חודש. בפלאפון מעריכים כי בקצב הזה, עד שנת 2030 יחצה הבית הממוצע את רף ה-1 טרה-בייט (1,000 ג'יגה) בחודש.

גם בגזרה הסלולרית נרשמה עלייה של 12% בנפח הגלישה למנוי, כאשר הטכנולוגיה משחקת תפקיד מפתח: מנויים המחזיקים במכשירי דור 5 גולשים כ-30% יותר ממנויי דור 4. הסיבה העיקרית לתעבורה העצומה הזו היא וידאו: 77% מכלל הגלישה ברשת הביתית והסלולרית מוקדשים לסטרימינג ולצפייה בתכני וידאו.

טלגרם מזנקת, טוויטר וטינדר צונחות

המצב הביטחוני המתמשך השפיע ישירות על "תפריט" האפליקציות של הישראלים. אפליקציית טלגרם רשמה זינוק שנתי של 47% בשימוש, כאשר ברגעי קיצון, כמו בזמן אזעקות או שהייה בממ"דים, השימוש בה מזנק בשיעור בלתי נתפס של 600%, מה שהופך אותה לצינור המידע המרכזי לצפייה בתיעודים וקבלת עדכונים. נזכיר כי בזמן מתקפות הטילים מאיראן פיקוד העורף הוציא הודעות של כמה דקות לפני השיגורים, אך הפסיק זאת בשלב מסוים - מה שכנראה הוביל את הישראלים לחפש את הדיווחים על שיגורים בעמודי טלגרם ייעודיים לכך.

לעומת טלגרם, אפליקציות אחרות רשמו ירידות: השימוש ב-X, טוויטר לשעבר ירד ב-17%, ואפליקציית ההיכרויות טינדר רשמה ירידה של 12%, נתון שמשקף ירידה עולמית בשימוש באפליקציית ההיכרויות הפופולרית. בגזרת העליות ניתן למצוא את ספוטיפיי (+29%), זום (+25%), שככל הנראה חוזרת בעקבות תקופת הלחימה עם איראן שהשאירה את רוב המשק לעבוד מהבית, וטיקטוק (+12%). הרשתות החברתיות הוותיקות כמו וואטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם שמרו על יציבות, עם עלייה מינורית של 1%-2% בלבד.

הדור הבא: משחקים בחדר, קונים בפיד

הדוח שופך אור גם על הרגלי הילדים והנוער. 76% מההורים מדווחים כי ילדיהם משחקים במשחקי מחשב (עם העדפה לרובלוקס ופורטנייט), מה שמוביל לכך ש-56% מהילדים יוצאים פחות מהבית. נתון מעניין נוסף הוא שרק 43% מההורים לילדים בגילי 12-7 מגבילים את זמן המסך של ילדיהם.

בכל הנוגע לארנק שלנו, הוא הופך לדיגיטלי לחלוטין: 55% מהישראלים משלמים כמעט תמיד באמצעות הטלפון הנייד, מה שמראה את האימוץ המהיר של הישראלים לגוגל וולט ואפל פיי. השפעת הרשתות החברתיות על הכיס שלנו דרמטית: 66% מהישראלים ששקלו לרכוש מוצר שראו אצל משפיענים או בפיד ביצעו את הרכישה בפועל.

חוזרים לטוס, אבל מתחבאים

אירועי האנטישמיות הרבים בעולם גם ניכרים בעולם התעופה. למרות המצב הביטחוני, ענף התעופה ב-2025 הראה סימני התאוששות וחזרה לשגרה (למעט תקופת המערכה מול איראן), אך התייר הישראלי יצא לעולם חששן מתמיד. הנתונים חושפים כי 75% מהישראלים חוששים לנסוע לחו"ל על רקע התקריות האנטישמיות ומעמדה של ישראל בעולם, ו-67% אף מודים כי הם מפחדים לדבר בעברית בקול רם כשהם מעבר לים.

הפחד הזה שרטט מחדש את מפת היעדים: בעוד שיוון שומרת על הבכורה כיעד המועדף בפעם השלישית ברציפות, מדינות מערב אירופה כמו צרפת ואנגליה, לצד טורקיה, מככבות בראש הרשימה "השחורה" של מדינות שישראלים מעדיפים להימנע מהן.

גם חוסר הוודאות הכלכלי-ביטחוני נותן את אותותיו: 70% מהנוסעים רוכשים כיום חופשות עם אפשרות ביטול והחזר כספי, צעד מתבקש לאור הנתון שלפיו לרבע מהישראלים (25%) בוטלה טיסה במהלך השנה החולפת.

דרור בהט, סמנכ"ל השיווק של yes ופלאפון, מסכם את המגמות: "שנת 2025 הייתה אינטנסיבית ורווית אירועים, שבה השפעות המלחמה והעניין העצום סביב שחרור החטופים ניכרו היטב בהרגלי הצפייה והגלישה של הישראלים. משמח לראות שהציבור הישראלי קצת יותר אופטימי ופחות מודאג משהיה בשנה שעברה, ובמבט קדימה אנחנו צופים כי מהפכת הווידיאו וה-AI ימשיכו להוביל גם ב-2026 ובשנים הקרובות כשעד 2030 ביית ממוצע יצרוך מעל 1 טרה דאטה מדי חודש".