סטרובריטה ובנניטו נפרדו – סרטוני הפירות ב-AI הם הטרנד הכי מוזר וממכר בפיד

אתם יודעים איך זה עובד - אתם גוללים ברילס באינסטגרם או בטיקטוק, עוברים מסרטוני סידור הבית לחדשות ואז לוולוגים בכותרת "A day in the life of a coffee blogger". אבל אז מתחילים להגיע סרטוני ה-AI הביזאריים. ואם גללתם במהלך המלחמה, כנראה שנתקלתם בסוגה החדשה של מיקרו-דרמות של פירות (נשבעים שלא המצאנו).

התרחישים בדרך כלל חוזרים על עצמם: בגידה כלשהי המסתכמת בפיצוץ במערכת היחסים, וכל הדמויות הן פירות וירקות. העלילות עצמן שטחיות והדמויות מדברות את הסאבטקסט. התוצר עצמו לא מאוד מעניין. אבל בתוך פיד אין-סופי של תוכן, זה כמעט הסרטון העלילתי היחיד שתראו - וזה גורם לכם להישאר, למרות ובזכות האבסורד.

כך קיבלנו את הדרמה על "בננליטה ובננליטו", צמד בננות (שבאמצע הסרטון מתבררים כבעלי מבטא לטיני), שבו בת הזוג בננליטה מחליטה לבגוד בבננליטו לטובת המלפפון האמיד. קיבלנו גם את הדרמה על סטרוברטו, התות שבגד בבת זוגו בערב חתונתם, ועוד שאר ירקות. אם תשאלו אותי מה הסרטון הטוב ביותר, זה הווידאו על וואטרמלינה (האבטיחה), שכל בני הזוג שלה זרקו אותה בגלל שהיא "שחררה קצת קיטור" במיטה, ולבסוף הגיעה לכלא.

ועושה רושם שגם הישראלים נהנים מפירותיו של הטרנד.

הסרטונים האלו לא הגיעו מריק, נוכחות המיקרו-דרמות ברשתות החברתיות הפכה בשנה האחרונה מטרנד למגמה ומכונה תעשייתית, בעיקר בזכות שירותים כמו ReelShort או ShortDrama שהפכו לפלטפורמות סטרימינג לסדרות בפורמט ורטיקלי, של בין דקה ל-5 דקות לפרק. מדובר בסדרות מרובות טוויסטים עם קו עלילה רזה ולא מורכב, שמרגיש כאילו נכתב ע"י מנוע AI, ומשלב בתוכו משחק ברמת "ילדים יוצרים סרטים".

אבל דווקא בגלל כל זה - התוצר ממכר. האלגוריתם יוצר תחושה מוכרת שמקלה על המשך הצפייה והרצון "להמשיך לגלול", והצפייה מלווה בציפייה לניצחון של הדמות הראשית בסוף הסדרה. במילים אחרות, הם לא באו "לספר סיפור", אלא להחזיק צפייה.

גם השמות של אותן סדרות המיקרו-דרמה לרוב מעידים על החוסר בסיפור, אלא רק הרצון במעטפת "עסיסית". כך קיבלנו מיקרו-דרמות בשם The Divorced Billionaire Heiress, My Sister Is The Warlord Queen, In the Palm of His Hand ועוד שמות ארוכים יותר מהסדרה עצמה.

חוסר הסאבטקסט והמורכבות העלילתית שיש בסדרות המיקרו-דרמה נובע בעיקר מחוסר היכולת להיכנס לעומקים תוכניים, בפורמט שבו פרק לרוב נע סביב 3 דקות כדי שהאלגוריתם יתעדף אותו. מדובר בז'אנר בהתהוות שמי יודע אם יצליח או לא, אך הפוטנציאל המסחרי שלו כבר מתחיל להתגלם ברחבי העולם.

סוגת התוכן המדוברת מגיעה לאחר טרנד דומה שראינו ממש בתקופה זאת בשנה שעברה. טרנד "ריקבון המוח האיטלקי" שהציג בני כלאיים של בעלי חיים עם חפצים וצמחים בעזרת בינה מלאכותית. כל תמונה לוותה בקריינות איטלקית המסבירה את סיפור הרקע של היצור המיתי, משם ה"איטלקי". כנראה שמיקרו-דרמות הפירות מגיעות כטרנד המשך לזה.

גם בישראל אימצנו את הז'אנר לאחרונה, דרך סדרת המיקרו-דרמה הצבאית "כשהגלים מתחזקים" של אפליקציית V1 (מבית קשת), המבוססת על רב-המכר של שרון צוהר תחת אותו השם. בתחילה, הסדרה גררה גם תגובות שנויות במחלוקת על המשחק ורידוד הספר לטובת הפלטפורמה, לצד חיקויים ויראליים. אך ככל שעבר הזמן, עושה רושם שהקהל התחיל ליהנות מפירותיה.

סרטוני ה-AI של אותן ה"מיקרו-דרמות פירות" ייתכן ונוצרו כפרודיה על אותן המיקרו-דרמות, אך עדיין מאופיינים במראה "עמק המוזרות" שלהם. אף שמקורות הטרנד המדובר לא ברורים, הוא מעלה שאלות בנוגע לעתיד של כתיבה נרטיבית מעניינת ומתוחכמת, ואם יש לה מקום באלגוריתם שמקדם דום-סקרולינג (גלילה אין-סופית).

החל מדעיכתו המסחרית של הקולנוע המקומי והבין-לאומי, ועד תסריטאים של נטפליקס שמעידים בעצמם על כך שסדרות טלוויזיה נכתבות בידיעה ש"הצופה יהיה תוך כדי עם הטלפון", ישנן הרבה סיבות לעליית המיקרו-דרמות. הן באו לתת ביס במקום שבו הקולנוע והטלוויזיה לא נמצאים - הטלפונים. אך בתצורתם הנוכחית, הם עדיין לא מספקים את האדג' האומנותי של אלו.

אבל אפשר גם לעת עתה להיות סלחנים עם הז'אנר. אחרי הכל, היצ'קוק לא נבנה ביום אחד. ז'אנר המיקרו-דרמות עדיין בחיתוליו, ומציע גרסאות זולות, מהירות ונגישות של דרמה אנושית, ארוזות בעטיפה של סדרת דרמה מעליאקספרס ומוגשות בפורמט ורטיקלי שמתלבשת על הפרעות הקשב שלנו. לכן דאחקות מסוג זה על פירות ושוקולדים שבוגדים אחד בשני עם הבוס כרוב-הניצנים זה דבר צפוי ומתבקש, וחלק מאלגוריתם וז'אנר שבוחן את גבולותיו.

כרגע זה אולי נראה כמו תוצר של אלגוריתם שאיבד את זה, אבל ככל שהכלים ישתכללו והתחכום יחלחל פנימה, ייתכן שהמיקרו-דרמות יצליחו לייצר גם אדג' אומנותי של ממש. בסופו של דבר, אנחנו נמצאים בעידן שבו הנרטיב משנה את פניו כדי לשרוד בתוך הדום-סקרולינג. אז מי יודע, אולי בעוד כמה שנים עוד נבכה מפרק של שלוש דקות שיעלה לרילס? כנראה שנצטרך לתת לפירות הז'אנר להבשיל עוד קצת.