זיכרון השואה באינסטגרם: "20 ניצולים הלכו לעולמם מאז שהתחיל הפרויקט"

בשנים האחרונות הנציגויות הישראליות של אינסטגרם וטיקטוק, שמהוות בשגרה, לצד רשתות חברתיות אחרות, כר פורה להפצת מסרים וקונספירציות אנטישמיות, לקחו על עצמן את הפרויקט של שימור זיכרון השואה לדור הצעיר, שרובו כבר לא מכיר מקרוב ניצולי שואה וצורך את רוב התוכן שלו בפלטפורמות אלו.

זו השנה השישית שמטא מעלה את פרויקט "מעלים זיכרון" ביחד עם עמותת "שם ונר", במסגרתו משפיענים ויוצרי תוכן בולטים באינסטגרם, לרוב בעלי מאות אלפי עוקבים, נפגשים עם ניצולי שואה ומעלים את העדות שלהם בסדרת סטוריז שעולה בערב יום השואה וביום השואה.

השנה, מסבירים במטא בגלל המלחמה, לא יכלו לקחת את הסיכון במפגש עם קשישים תחת טילים ואזעקות, והחליטו להתמקד בעדויות של ניצולים שכבר אינם בין החיים. כ-12 אלף ניצולי שואה הלכו לעולמם בשנת 2025, ומאז צאתו של הפרויקט לדרך בשנת 2021, נפטרו 20 ניצולות וניצולי שואה שלקחו בו חלק, ובמקרים רבים הייתה זו העדות המצולמת האחרונה שלהם

יוצרי התוכן, שהיו מהאחרונים לשמוע את העדויות ממקור ראשון, הם שמספרים אותן, תוך שילוב קטעי הארכיון מהפגישות. בין המשתתפים השנה: אילנית לוי ואלירז שדה, קים אור אזולאי, מאיה ורטהיימר, ליאל אלי, ירדן הראל, רוני דלומי, אנה ארונוב, עידו גרינברג (מיסמס), קובי אפללו ואחרים.

החידוש המרכזי השנה הוא בהפצה הגלובלית: לראשונה, הסרטונים הונגשו לשבע שפות – אנגלית, צרפתית, ספרדית, גרמנית, איטלקית, הולנדית ופולנית – במטרה להגיע גם לקהלים מחוץ לישראל. מאחורי המהלך עומדת חברת הסטארטאפ הישראלית Panjaya, שפיתחה טכנולוגיית AI שמבצעת התאמה מלאה של הווידאו לשפה חדשה – כולל סנכרון תנועות שפתיים ושימור הקול והביצוע המקורי.

Panjaya, שהוקמה ב-2022 על ידי חיליק שני ואריאל שלום, פועלת בין תל אביב לסן פרנסיסקו ומתמחה בהתאמה רב-לשונית של תוכן וידאו. בניגוד לפתרונות דיבוב סטנדרטיים, הטכנולוגיה שלה משנה גם את התמונה עצמה, כך שהדובר נראה כאילו הוא מדבר בשפה החדשה באופן טבעי. החברה כבר משתפת פעולה עם גופים בין-לאומיים כמו TED, ה-NBA ו-Wix, ושואפת לאפשר לכל יוצר להפיץ תוכן לכל שפה – בלי לאבד אותנטיות, כך לדבריהם.

במקביל להפצה בישראל, עמותת "שם ונר" תפיץ את התכנים המתורגמים דרך שותפויות באירופה, בעוד מטא תקדם אותם בקמפיינים ממומנים, עם התאמה לכל שוק ושפה. לדבריהם, המטרה היא לא רק לתרגם את העדויות, אלא להתאים אותן תרבותית ולהרחיב משמעותית את החשיפה. הפרויקט צפוי להמשיך גם מעבר ליום השואה הקרוב, ולהיות חלק מאירועי יום השואה הבין-לאומי בינואר 2027.

ובינתיים בטיקטוק: סיפור הגבורה של רינה

במקביל, בטיקטוק שהוציאו בשנתיים האחרונות משלחת של יוצרי תוכן למצעד החיים בפולין, לא יכלו לעשות זאת השנה בשל המצב הביטחוני וסגירת השמיים. יחד עם זאת, שיתוף הפעולה עם מצעד החיים נמשך, ויוצר התוכן שרון בנימין, מורה שהפך לאחת הדמויות הבולטות בלימוד תנ"ך ברשת עם כ-93 אלף עוקבים, ראיין את שורדת השואה בת ה-93 רינה צ'צ'קס אקסלברד, שמשתתפת במצעד החיים.

רינה נולדה בשנת 1933 בפינסק, אז בשטח פולין. ביולי 1941 נרצחו אביה יצחק וסבה יהודה בבורות הריגה. היא ניצלה בזכות תושייתה של אמה, מניה שיינברג, ששכנעה את הנאצים כי בתה נראית כבן. בגטו פינסק חוותה רעב ופחד מתמיד, ובאוקטובר 1942 הסתתרה עם אמה במחבוא תת קרקעי. בהמשך מצאו מקלט אצל עוזרת הבית שורה, שהחביאה אותן בבור מתחת לאח, שם שהו יחד עם קרוב משפחה נוסף במשך 18 חודשים, כשהן תלויות באספקת מזון שהעבירה להן שורה, שהוכרה לימים כחסידת אומות העולם.

לאחר המלחמה הגיעה רינה לישראל, שירתה בצה"ל, הקימה משפחה והקדישה את חייה לחינוך. כיום היא אם לשבעה, סבתא ל-23 ונינה ל-11, ורואה במשפחתה הגדולה ביטוי לניצחון הרוח על החושך.