אחרי חודשים של שמועות, פייסבוק מכריזה רשמית על המיזם השאפתני שלה בעולם המטבעות הדיגיטליים: ליברה (Libra), מטבע דיגיטלי-קריפטוגרפי מבוסס בלוקצ'יין; ולצדו שירות תשלומים בשם קליברה (Calibra), שיאפשר העברת כספים ללא עמלות, וייכלל באפליקציות וואטסאפ ופייסבוק מסנג'ר. המטבע החדש והשירות יושקו בשנה הבאה.
לצורך מיזם ליברה גייסה פייסבוק שותפים הכוללים כמה חברות ענק בענפי הטכנולוגיה והפיננסים. מטרתו להביא לראשונה את תחום הבלוקצ'יין ומטבעות הקריפטו לשימוש בקהל הרחב, ולחולל רעידת אדמה של ממש בעולם התשלומים הדיגיטליים - ואולי בכלכלה העולמית כולה. מצד שני, פייסבוק - שגם כך נמצאת תחת לחץ ציבורי ורגולטורי - עלולה לעמוד כעת בפני גל חדש וחזק יותר של ביקורת וחששות, הקשורים לשליטתה המתגברת בשוק, יכולות לאיסוף מידע והפרת פרטיות.
"להעניק תשתית פיננסית ומטבע כדי להעצים מיליארדי אנשים"
"ליברה הוא מטבע דיגיטלי גלובלי, שבנוי על גבי בלוקצ'יין בקוד פתוח", מסביר ל-TheMarker תומר בראל, בכיר לשעבר בפייפאל, שנמנה עם ראשי מיזם הבלוקצ'יין של פייסבוק ומשמש סמנכ"ל התפעול של קליברה. "המטבע אינו נשלט על ידי יישות אחת - אלא מופעל ונשלט על ידי אגודת ליברה (Libra association) הממוקמת בשווייץ, ומורכבת מחברות מסחריות ומארגונים ללא מטרות רווח".
מבחינת פייסבוק, מטרת העל של המטבע הדיגיטלי החדש היא הכללה פיננסית (Financial Inclusion), כלומר הרחבת הנגישות של אוכלוסיות לשירותים פיננסיים שבעבר לא היו זמינים להן - בעיקר במדינות מתפתחות. "שליחת כסף ממדינה אחת לאחרת עולה 10% עמלה. אשראי אינו זמין לרוב העולם. ל-1.7 מיליארד איש אין חשבון בנק בכלל, ולאלה שיש - הם משלמים עבור כרטיס האשראי או חשבון הבנק יותר ממה שהם יכולים להרשות לעצמם", אומר בראל.
"הטכנולוגיה עשתה מהפכה בשירותי התקשורת, והעניקה למיליארדים גישה לתקשורת ולידע. פעם היינו צריכים לשלם על סמס - היום אפשר לשלוח וידיאו לכל מקום בעולם בחינם. לכן, המשימה של ליברה היא לעשות לשירותים הפיננסיים את מה שהטכנולוגיה עשתה לתקשורת; להעניק תשתית פיננסית ומטבע כדי להעצים מיליארדי אנשים".
לדברי בראל, רשת הבלוקצ'יין היא הבחירה הטבעית לצורך המשימה. זו טכנולוגיה המאפשרת ביצוע עסקות באופן אמין ומוצפן, ללא יישות מנהלת, שעומדת בבסיס המטבעות הקריפטוגרפיים כמו ביטקוין. לדבריו, "היא מבוזרת, גלובלית ומאובטחת".
מטבע הליברה, הוא מסביר, מהווה תשתית או פלטפורמה. עליה, כך מקווים בפייסבוק, ייבנו בעתיד יישומים שישתמשו במטבע לצרכים שונים: ארנקים דיגיטליים, שירותי אשראי, ביטוח, אימות זהות דיגיטלית ועוד. השקת ליברה עצמה תהיה ב-2020, אך כעת מושק אב טיפוס שיאפשר למפתחים להתנסות, לפתח אפליקציות ולתת פידבקים.
חלק מפיתוח מיזם הליברה נעשה גם במרכז המו"פ של פייסבוק בישראל. לדברי בראל, "קליברה מפותחת בשיתוף במנלו פארק ובתל אביב, כשלצערי הצוות בתל אביב קטן יותר. בישראל ממוקדים בארנק קליברה, ניהול סיכונים, ציות (Compliance), שירות לקוחות, יכולות טכניות, בניית כלים ועוד".
מאורע ראשון מסוגו בהיסטוריה של מטבעות הקריפטו
היישום הראשון של ליברה ייעשה על ידי פייסבוק עצמה. זהו ארנק דיגיטלי ושירות תשלומים שנקרא קליברה, ויושק בשנה הבאה. השירות יהיה זמין כחלק מוואטסאפ, פייסבוק מסנג'ר וכאפליקציה נפרדת לאנדרואיד ול-iOS. קליברה תאפשר לשמור מטבעות ליברה, להעבירם בין אנשים בכל העולם - "ללא עמלה או בעמלה נמוכה", לפי פייסבוק - ולהמירם לכסף המקומי. בהמשך, השירות עשוי לאפשר גם תשלום בבתי עסק, תשלום חשבונות ועוד.
קליברה תהיה זמינה בכל המדינות שבהן פייסבוק פועלת, כולל ישראל. מיותר לציין את העוצמה הפוטנציאלית של מהלך כזה: לוואטסאפ יש 1.5 מיליארד משתמשים, ולפייסבוק מסנג'ר 1.3 מיליארד. פייסבוק תרתום את התפוצה האדירה הזאת כדי לחשוף את ההמונים לעולם המטבעות הקריפטוגרפיים, ותאפשר להם לרכוש ולהעביר זה לזה מטבעות ליברה. מבחינת סדרי גודל, זה יהיה מאורע ראשון מסוגו בהיסטוריה של מטבעות הקריפטו.
עוד ב-TheMarker
"פרצו לכם למייל? אני מאמת, מצפין, מנתק מהרשת ומכניס לכספת שמחוברת לרצפה"
איתור מתקפות ברשת האפלה וזיהוי פנים: הסטארט־אפים המבטיחים של 2019
בארנק הקליברה אפשר לראות את מאזן מטבעות הליברה של המשתמש, כמה הם שווים בכסף מקומי, וניתן להעבירם לאנשי קשר במהירות. כדי להמיר את מטבעות הליברה לכסף רגיל ובחזרה, יש להזין מספר חשבון בנק או אשראי. קליברה גם תעבוד עם שירותי חלפנות במדינות שונות כדי לתת מענה לאנשים שלהם אין חשבון בנק.
"דיברנו עם אנשים במנילה, לאגוס ומקסיקו סיטי, וראינו איך הם מעבירים כסף לבני משפחתם במקומות אחרים", אומר קווין וויל, סמנכ"ל מוצר בקליברה. "מחכים בתור, ממלאים טפסים, משלמים עמלה וממתינים ימים עד שהכסף עובר. שאלנו, למה לא לעשות את הכל מוואטסאפ, בלי עמלות, כמו לשלוח הודעת טקסט?"
ההרשמה תדרוש תהליך אימות זהות הכולל צילום תעודת זהות. "אם מאבדים את הטלפון, הסיסמה או שהחשבון נפרץ, הכסף בקליברה צריך להיות בטוח", אומר וויל. הוא ממהר להבהיר שהארנק יהיה מופרד מחשבון הפייסבוק של המשתמש, והמידע מהארנק לא ישמש להצגת מודעות בפייסבוק. קליברה הוקמה כחברה בת של פייסבוק, גם כדי ליירט מראש ביקורות שיצוצו על שאיבת מידע פיננסי.
בפייסבוק אמנם מבהירים כי המידע מקליברה לא ישותף עם פייסבוק ועם גופים אחרים - אך יש יוצאי דופן לכלל הזה. מידע ישותף במקרים של שמירה על בטיחות המשתמשים, ציות לחוק, "הענקת פונקציונליות בסיסית" או מניעת פעילות פלילית.
"לליברה מנגנון המבטיח יציבות בערכו"
אינספור סימני שאלה עולים מהמיזם החדש של פייסבוק. בראש ובראשונה, כדי שמטבע הליברה יוכל לשמש אמצעי תשלום והעברת כספים, יהיה צורך לשמור על יציבות בערכו. עד היום, למרות ההבטחות הרבות, מטבעות קריפטו כמו ביטקוין לא הפכו לאמצעי תשלום של ממש - בעיקר בשל התנודתיות החדה בערכם, שנובעת מאופיים הספקולטיבי.
"הרעיון למנף מטבעות קריפטו לצורך הכללה פיננסית אינו חדש, אך אנשים לא יקנו בקבוק חלב במטבע שערכו משתנה כמה פעמים ביום", מסכים בראל. "ליברה שונה כי היא מגובה על ידי עתודות נכסים אמיתיים, ומנגנון המבטיח תנודתיות נמוכה ויציבות".
לשם כך יזמה פייסבוק את הקמת אגודת ליברה, גוף ללא מטרות רווח הפועל מז'נבה. זו קואליציה של גופים וחברות, שתפקידה המרכזי הוא לאפשר את פעולתו של הליברה ולדאוג לשמירה על ערך המטבע.
הליברה אינו צמוד למטבע כלשהו, אלא מגובה על ידי נכסים אמיתיים - ממש כמו שערך הדולר בתחילת ימיו היה מגובה על ידי זהב. אגודת ליברה תחזיק עתודות של נכסים פיננסיים ביחס של אחד לאחד עבור כל מטבע ליברה שנמצא במחזור. סל הנכסים הללו כולל פקדונות, איגרות חוב ממשלתיות ומטבעות מבנקים מרכזיים הנחשבים יציבים.
ככל שהביקוש יגדל, הארגון ייצר מטבעות נוספים ויגדיל את הנכסים בהתאם. כשהביקוש יקטן, המטבעות ייגרעו והנכסים יקטנו בהתאם. בליברה טוענים כי זה ההבדל המרכזי בין ליברה לבין רוב המטבעות הדיגיטליים, וזה מה שישמור על ערכו יציב ואמין. בנוסף, כמו במטבעות קריפטו אחרים, יפעלו בורסות מתחרות שיאפשרו מכירה ורכישה של ליברה עבור כסף אמיתי.
באגודת ליברה אפשר למצוא שורה של שותפים-מייסדים, כמו ענקיות טכנולוגיה, מסחר ופיננסים: מלבד פייסבוק עצמה, הצטרפו מאסטרקארד, פייפאל, ויזה, בוקינג, ליפט, אובר, ספוטיפיי, וודפון, Coinbase, קרן ההשקעות אנדריסן הורוביץ ואחרים. בפייסבוק רוצים לצרף שותפים נוספים ולהגיע ל-100 בסך הכל בעת ההשקה בשנה הבאה.
הנכסים יגיעו מהחברים המייסדים של אגודת ליברה. לפי "וול סטריט ג'ורנל", כל אחת מהחברות השקיעה במיזם 10 מיליון דולר - כשהמטרה של ליברה היא לצאת לדרך עם נכסים בשווי מיליארד דולר. ברמה הטכנית, בליברה ובפייסבוק מבהירים כי ליברה בנויה על בלוקצ'יין אמינה וסקיילבילית (מסוגלת להתמודד עם הגידול בפעילות), שתוכל לעבד מיליארדי עסקות ולספק תשלום מיידי ללא שהות.
בפייסבוק מכוונים לעתיד שבו רשת הבלוקצ'יין של ליברה תהיה פתוחה וחופשית. בלוקצ'יין מורכבת מ"צמתים" (Nodes) - השרתים המאפשרים את פעולת הבלוקצ'יין ומאמתים את העסקות ברשת. כל חבר מייסד באגודת ליברה יפעיל צומת, ועם הזמן, אומרים בליברה, יוגדלו כמויות הצמתים. המטרה היא שבעתיד כל מי שיעמוד בדרישות הטכניות יוכל להפעיל צומת, ללא צורך בהרשאה (permissionless blockchain).
איום או הזדמנות, והשקה תחת זכוכית מגדלת
מטבע הליברה הוא אחד המיזמים השאפתניים של פייסבוק אי פעם. גם אם מוקדם לומר אם הוא יתרומם ויצבור תאוצה, מטרתו היא להגשים את ההבטחה המקורית של מטבעות הקריפטו: ליצור תשתית חלופית ובלתי ריכוזית למוסדות הפיננסיים המסורתיים. עם זאת, במיזם מבהירים כי המטרה היא לא לעקוף ולחתור תחת המוסדות הפיננסיים והרגולציה הקיימים - אלא לעבוד יחד עמם ותחת אותם כללים. "הגישה הזאת תאפשר זינוק גדול קדימה לעבר מערכת פיננסית זולה, נגישה יותר ומחוברת באופן גלובלי", אומרים באגודת ליברה.
יש לא מעט שאלות פתוחות. פייסבוק עובדת קשה כדי להבהיר שלא מדובר ב"מטבע של פייסבוק" - אלא מטבע עצמאי ותשתית בקוד פתוח, שניתנת לפיקוח של שורה של גופים עצמאיים. אולם פייסבוק היא זו שיזמה את הקמת אגודת ליברה, מנסחת את הכללים ומובילה את הפעילות עד לרגע ההשקה הרשמי. האם העצמאות של אגודת ליברה אכן תישמר?
מהאגודה נמסר: "קבלת ההחלטות הסופית תהיה רק באגודה. פייסבוק תחזיק בתפקיד הנהגתי ב-2019, אך כשהרשת תושק, פייסבוק תחזיק באותם תפקידים והתחייבויות כמו שאר החברים ולא יהיה לה תפקיד מיוחד. כל ההחלטות ייעשו במועצת האגודה, ולכל חבר יהיו רק 1% מההצבעות".
בנוסף, אם שירות תשלומים גלובלי ונטול עמלות יצבור תאוצה, הוא עלול להיות מכת מוות לשלל שירותי תשלומים דיגיטליים, כולל פייפאל למשל. אך פייפאל עצמה, לצד חברות תשלומים דיגיטליים נוספות וכן חברות האשראי מאסטרקארד וויזה - שלכאורה אמורות להיות מאוימות מהמהלך - למעשה משתפות פעולה. "הם יכולים לראות את זה או כאיום או כהזדמנות. הם רוצים לבנות עסק חדש סביב ההזדמנות הזאת", מסבירים בפייסבוק.
שאלה גדולה נוספת נוגעת ליכולת לשמור על יציבות ערך המטבע. כאמור, אגודת ליברה תגבה את המטבע על ידי נכסים אמיתיים, ואם הביקוש יגדל היא תצטרך להגדיל בהתאם את הנכסים הכספיים שהיא מחזיקה. אם שבוע לאחר ההשקה יהיה ביקוש עולמי לליברה בשווי של 10 מיליארד דולר, יהיה צורך להשיג 10 מיליארד דולר. האם היא ערוכה לכך? וכיצד תתמודד מול ספקולנטים שיזניקו את ערכו של המטבע בחדות? אלה בעיות שגם בנקים מרכזיים בעולם מתקשים לפתור.
שאלות נוספות: האם הליברה יחמוק מבעיות של מטבעות קריפטוגרפיים קיימים, שהפכו לכלים פופולריים בקרב ספקולנטים, עברייני רשת, אמצעי למימון טרור, פשע והלבנת כספים? ומה תהיה תגובת הרגולטורים והבנקים המרכזיים ברחבי העולם, שרבים מהם חוששים מתופעת מטבעות הקריפטו?
בנוסף, ברור גם שפייסבוק, בשל העבר שלה, צפויה להיתקל בספקנות רבה לגבי הבטחותיה להפריד בין המידע הפיננסי של משתמשי קליברה לבין הפרופילים של המשתמשים בפייסבוק - ותיחשד בכך שמטרתה האמיתית היא להשתמש בקליברה כדי להרחיב אף יותר את איסוף המידע על משתמשיה.
פייסבוק משיקה את המטבע בתקופה רגישה, שבה היא נתונה תחת זכוכית מגדלת של הרגולציה בארה"ב ובאירופה, ונשמעות קריאות להגבלת כוחה ואולי אף לפירוקה. החברה תנסה לשכנע את כולם שהמטבע שלה נועד "לטובת האנושות", כניסוחה. מנגד, בתעשיית הבלוקצ'יין והקריפטו יחשדו שמדובר בניסיון לחתור תחת העקרונות הבסיסיים שלה, ולרכז את הכוח מחדש בידיה של חברת טכנולוגיה ענקית שרוצה לשלוט על המידע הפיננסי של המשתמשים - ודווקא לפגוע בתחרות.