3 הטעויות הכי נפוצות שישראלים עושים עם AI

נדמה שהיום כולם כבר משתמשים בבינה מלאכותית - ברשתות החברתיות, בעבודה ובשיחות עם חברים, ומצליחים לקצר לעצמם משמעותית תהליכים. אבל בפועל, לא מעט אנשים פותחים את ChatGPT או כלי AI אחר, מנסים כמה פעמים, ודווקא מתאכזבים מהתוצאה.

ניר ינובסקי דגן, מנהל תחום חדשנות ו-AI במערך הדיגיטל הלאומי, אומר בשיחה עם mako שהשימוש בבינה מלאכותית מתחלק לשתי קבוצות עיקריות: מי שמפעילים אותה כעובדת למשימות פשוטות, ומי שמתייחסים אליה כשותפה לחשיבה ולמשימות מורכבות. לדבריו, הפער בין שתי הגישות הוא גם המקום שבו רוב המשתמשים מפספסים את הערך האמיתי של הכלים האלה.

"הקבוצה הראשונה משתמשת ב-AI כדי לבצע את משימות היום-יום: לכתוב מייל, לסכם פגישה, לתרגם טקסט, להכין מצגת, לעזור בשיעורי בית, לנסח פוסט ברשתות החברתיות", אמר ינובסקי דגן. "זה נחמד, זה חוסך זמן, אבל לעשות את זה, זה קצת כמו לקחת נושאת מטוסים, ולהשתמש בה כדי לשוט עם הילדים בפארק הירקון".

את השימוש המתקדם יותר הוא מתאר כעבודה עם "החברה הטלפונית שתמיד רציתם שתהיה לכם": הכנה לראיון עבודה, בדיקה של הצעה מהמוסך או ניתוח הוצאות משפחתיות כדי להבין איפה אפשר לחסוך. ועדיין, הוא מזהיר שבשני השימושים לא כדאי לסמוך על בינה מלאכותית בעיניים עצומות. "אם תנסו לבקש ממנה עצות בתחומים מסובכים ומורכבים, תגלו שלפעמים, מה שעבורנו הוא מאוד מסובך, הוא עבורה מאוד פשוט, ולהיפך", אמר.

לפי ינובסקי דגן, בישראל אנשים כבר משתמשים בבינה מלאכותית כמעט לכל דבר, והבעיה המרכזית נמצאת דווקא בארגונים, ובעיקר בממשלה. לדבריו, ארגונים בישראל פחות זריזים מהאנשים באימוץ טכנולוגיה, והממשלה עדיין לא משתמשת מספיק בבינה מלאכותית כדי לשפר את השירות לתושב. הוא טוען שהטכנולוגיה יכולה לסייע במאבק בתאונות הדרכים ובמשבר האקלים, אבל לשם כך צריך "לשחרר לחופשי את הדאטה שהממשלה מחזיקה".

שלוש הטעויות הנפוצות ביותר שאנשים עושים, לדבריו, הן לסמוך על הבינה המלאכותית בלי להפעיל שיקול דעת, להאמין יותר מדי לפרגונים שלה, ולשתף איתה מידע אישי, מזהה, רגיש או מסווג. "הבינה המלאכותית נשמעת כל כך בטוחה בעצמה, כל כך משכנעת, שקשה לנו להאמין שהיא אמרה לנו עכשיו שטויות במיץ", אמר. על הפרגונים האוטומטיים שלה הוא הוסיף: "חשבו על הבינה המלאכותית כעל משקיע אמריקני מנומס שמדבר איתכם על הסטארטאפ החדש שלכם - זה שהוא אומר עליו המון מילים יפות, לא אומר שהוא יחתום לכם על הצ'ק".

בעניין פרטיות הוא חד אפילו יותר: "הבינה המלאכותית היא לא באמת עובדת שלנו, היא לא באמת חברה שלנו, והיא מעולם לא חתמה איתנו על הסכם לשמירת סודיות", אמר. "יש לכם מידע שלא הייתם רוצים שיתפרסם בעיתון? חישבו פעמיים לפני שאתם מוסרים אותו לבינה המלאכותית".

ההמלצה שלו למי שרוצה להשתמש טוב יותר ב-AI מתחילה דווקא בלי AI. בשלב הראשון, הוא מציע לשאול מה חוסם אותנו בחיים: בעבודה, בהתנהלות הכלכלית של המשפחה, בבריאות, בתחביבים ובהרגלים היום-יומיים. רק אחר כך, במשך שבוע אחד, כדאי לבדוק איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לפתור את הבעיות האלה - לא לרוץ בין מיליון כלים, אלא לקחת אתגרים ספציפיים ולראות אם מתקבלים פתרונות אמיתיים.

"אנחנו האנשים הטובים ביותר בעולם בלזהות את הבעיות שלנו", אמר ינובסקי דגן. "שום בינה מלאכותית לא תדע לומר לנו יותר טוב מאיתנו מהם הכאבים שלנו. לכן, כשאנחנו מגיעים אליה עם בעיות טובות, אמיתיות, בעיות שבאמת כואבות לנו, אנחנו מגלים שהיא יכולה ממש לעזור לנו להתקדם".

גם מול הפומו סביב כלים חדשים, הוא מציע להירגע. לדבריו, הרבה חברות ואנשים מנסים לשכנע אותנו שכל פיצ'ר חדש הוא מהפכה "בסדר גודל של המהפכה הצרפתית לפחות", אבל בפועל אין פיצ'ר יחיד שמייצר מהפכה. במקום לרדוף אחרי כל הודעה לעיתונות, הוא מציע להתמקד בכלים שמתאימים למקצוע: אדריכלים צריכים לבדוק איך AI יכול לסייע בתכנון, ועורכות דין צריכות להכיר את היכולות שלו בעולמות המשפטיים.

למתחילים הוא ממליץ להתחיל מעוזרי בינה מלאכותית כלליים, ולא להתאהב בכלי אחד. בין הכלים שהוא מזכיר: ChatGPT, ג'מיני, קופיילוט, קלוד ופרפלקסיטי. לכל אחד מהם, לדבריו, יש יתרונות וחסרונות משלו.

כדי לבחור כלי עבודה, ינובסקי דגן מציע לעשות לו "נסיעת מבחן": להכין שאלה אחת להתייעצות, להגדיר לצ'אט מי הוא אמור להיות - למשל יועץ השקעות, חבר טוב או מנהל סיכונים מקצועי - להציג דילמה קצרה ולשאול "מה אתה ממליץ לי לעשות?". את אותה שאלה כדאי לתת לכמה כלים, להמשיך איתם שיחה, להסביר מה מתאים ומה דורש שינוי, ואז לבדוק מי מהם באמת הבין את הצורך ואיזו דרך מחשבה מתאימה לכם.

הטיפ הראשון שלו למשתמשים חדשים הוא לא להשתמש בבינה מלאכותית רק כדי לחסוך זמן, אלא קודם כדי לשפר את איכות התוצר. לדבריו, כשאנשים מתגאים בכך שחסכו "90% מהעבודה", במקרים רבים הם משלמים על זה באיכות נמוכה. הגישה הנכונה בעיניו היא להקדיש למשימה את הזמן שתוכנן לה, להתייעץ עם AI לאורך הדרך, וללמוד איפה הוא עוזר ואיפה הוא מפשל.

כדוגמה לכלי פחות מוכר הוא מזכיר את "משימת קסם" בתוך Goblin Tools. הכלי לוקח משימות גדולות כמו ארגון טיול, ארגון בר מצווה או הקמת פרויקט חדש בעבודה, מפרק אותן לתת-משימות קטנות וברות ביצוע, ומעריך כמה זמן ייקח לבצע אותן. ינובסקי דגן אומר שהכלי לא מכיל טכנולוגיה חדשנית משל עצמו, אלא משתמש בכלי בינה מלאכותית גנריים - אבל הופך את התהליך לפשוט ונגיש יותר למשתמש.