יותר משליש מהשירותים של משרדי הממשלה לא ניתן לבצע באופן דיגיטלי

בשנים האחרונות, בעיקר מאז מגפת הקורונה, אנחנו רגילים לעשות כמעט הכול דרך הטלפון או מחשב, כולל ללמוד, לקנות ולעבוד, אבל יש עדיין דברים שמחייבים אותנו לצאת מהבית וללכת למשרדי הממשלה, למשל כשאנחנו רוצים להוציא דרכון ואנחנו צריכים לקבוע תור למשרד הפנים. לפני כשנתיים משרד הפנים הוסיף אפשרות לחידוש דרכון ביומטרי ברשת, אך הוא תקף ל-5 שנים בלבד, מחייב רישום מוקדם למאגר הביומטרי ורלוונטי רק לחידוש ולא להוצאה של דרכון חדש.

חוק תקשורת דיגיטלית עם גופים ציבוריים מ-2018, קבע שגוף ציבורי יאפשר לכל אדם לפנות אליו באמצעי קשר דיגיטלי, וינגיש את כל השירותים הנפוצים שלהם באופן מקוון, כך שכל הפעולות יוכלו להתבצע דיגיטלית מתחילתן ועד סופן. שירות נפוץ הוא שירות שיש לו ביקוש של 5,000 משתמשים או 500 תאגידים. נזכיר כי מאז מדינת ישראל, וכל העולם, נאלצו להתמודד עם מגפת הקורונה שהשאירה את כולם בבתים והשביתה את כל השירותים הציבוריים, מה שחייב את שלל הרשויות להתקדם מהר לדיגיטל, ולמרות זאת - לא כולם עשו זאת.

כעת מערך הדיגיטל הלאומי פרסם את הדוח הראשון שהגיש לכנסת בדבר השירותים שסופקו לציבור בשנת 2025 בידי גופים ציבוריים, בהתאם לחוק.

מהדוח עולה כי במאגר השירותים נמצאים 4,562 שירותים ממשלתיים, כאשר רק כ-65% מכלל השירותים ניתן לקבל היום באמצעות הדיגיטל.

מתוך כלל השירותים, 1,174 שירותים הוגדרו על ידי הגופים כשירותים נפוצים, ביניהם: חידוש רישיון רכב ונהיגה, הפקת נסח טאבו, בקשה לתעודת זהות, בקשה לרישיון נהיגה, הוצאת תג נכה, רישום למעונות יום, דיווח ותשלום מס ועריכת תיאום מס. בנוסף, מופו 4,255 אסמכתאות הנדרשות מהציבור במסגרת תהליכי שירות ממשלתיים, מתוכן 1,866 מקורן בגוף ממשלתי אחר. נתון זה מדגיש את הפוטנציאל לשיפור העברת המידע בין גופים הצורך של תושבים ועסקים להמציא שוב ושוב מסמכים שכבר קיימים בידי הממשלה.

במסגרת הדוח נבחנו גם קהלי היעד של השירותים: 1,940 שירותים מיועדים לתושבים בלבד, 1,721 שירותים מיועדים לעסקים או ארגונים בלבד, ו-889 שירותים משולבים, המיועדים הן לאזרחים והן לעסקים או ארגונים.

אילו שירותים עדיין לא מונגשים דיגיטלית?

עוד עולה כי 116 שירותים מחויבים בדיגיטציה לפי החוק, ועדין לא הונגשו דיגיטלית, ו-138 שירותים שניתן לצרוך באמצעות דואר אלקטרוני אך לא באמצעות טופס דיגיטלי, כפי שנדרש.

בין השירותים שעדיין לא הונגשו דיגיטלית אפשר למצוא כמה מרכזיים במיוחד, ביניהם בקשה לתעודת זהות, בקשה לדרכון, בקשה לאשרת עבודה בישראל, בקשה לספח תעודת זהות בעקבות שינויים בפרטים האישיים (כמו נישואים), בקשה לקבלת פטור משירות ביטחון מטעמי דת, בקשה לשינוי שם פרטי, בקשה לתעודת כשרות, בקשה לתעודת מעבר ישראלית ועוד.

ישנם גם שירותים שנגישים רק במייל כמו רישום לקבל ילד והצטרפות למשפחות אומנות חירום, אישור גיוס, אישור העסקה בחוזה אישי, אישור פתיחת קורס ועוד.

למה זה קורה?
באשר לשאלה מדוע מתעכבים שירותים חיוניים לאזרחי ישראל כמו הוצאת דרכון, גורמים המעורים בפרטים מסבירים כי לחלק מהגופים במגזר הציבורי לוקח יותר זמן לבצע את השינויים התשתיתיים הנדרשים, וכי השאיפה היא שבסופו של דבר, בשנים הקרובות, כל השירותים יהפכו לדיגיטליים.

לדברי מערך הדיגיטל, הליך מיפוי השירותים מהווה מהלך תשתיתי ראשון, שמטרתו לאפשר לממשלה לראות את התמונה המלאה של השירותים לציבור: לזהות את השירותים המרכזיים הניתנים לציבור, לבחון את רמת הדיגיטציה שלהם, להבין אילו אסמכתאות ומסמכים נדרשים מהאזרחים והעסקים במסגרת קבלת השירות, ולגבש תשתית להמשך טיוב, ייעול וצמצום בירוקרטיה.

במערך הדיגיטל הלאומי מדגישים כי מאחר שמדובר בדוח הראשון ובשנת היישום הראשונה של התיקון לחוק, הנתונים מהווים בסיס ראשוני להמשך טיוב, העמקה ושיפור של מאגר השירותים הציבוריים.

מערך הדיגיטל מפרסם גם את 10 השירותים הנפוצים ביותר, כאשר תשלום חובות, הוצאות הליך ואגרות הוא הפופולרי, ולאחר מכן בקשה לעיקול כספי צד ג' בתיקי הוצאות לפועל.

המשרדים עם מספר השירותים הדיגיטליים הגדול ביותר

1. משרד החינוך: 343 שירותים דיגיטליים
2. משרד המשפטים: 325 שירותים דיגיטליים
3. רשות המיסים - שע״מ: 298 שירותים דיגיטליים
4. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: 210 שירותים דיגיטליים
5. הביטוח הלאומי: 203 שירותים דיגיטליים

10 הגופים עם מספר השירותים הגבוה ביותר לציבור (עסקי ופרטי)

1. משרד החינוך: 562 שירותים
2. משרד המשפטים: 445 שירותים
3. רשות המיסים: 412 שירותים
4. משרד הבריאות: 341 שירותים
5. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים: 315 שירותים
6. הביטוח הלאומי: 220 שירותים
7. משרד הביטחון: 200 שירותים
8. משרד העבודה: 181 שירותים
9. רשות האוכלוסין וההגירה: 175 שירותים
10. משרד החקלאות וביטחון המזון: 167 שירותים