צוואר הבקבוק של ה-AI הוא לא הטכנולוגיה

כולם חשבו שזו מתיחה

ב-1 באפריל 2004 השיקה גוגל את שירות המייל שלה, Gmail. למה מתיחה: כי גוגל נתנה לכולם בחינם תיבה של ג'יגה בייט שלם, 1,000 מגה-בייט, כשהוטמייל נתנה איזה 20 או משהו. זה נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, ואף אחד עוד לא הצליח להיכנס, כי הכניסה הייתה לפי תור והזמנות.

כמה ימים אחרי קיבלתי הזמנה מיוסי ורדי. זה הרגיש כמו להיות הילד הראשון שפורק מהאוטובוס של הקייטנה ורץ להתגלגל ראשון במורדות ירוקים ופנויים מאוד. כבשתי לי כתובת נחשקת, ודי מהר זו הפכה להיות תיבת המייל העיקרית שלי. אבל מאז לא קרה הרבה.

אחרי כמעט 22 שנה ו-317,848 מיילים, מה שאני צריך זה מנוע שמסנן במהירות המון נתונים כדי להגיע לתובנות, למצוא מידע בפינצטה, לכתוב מענה בשבילי. אז יש כזה, קוראים לו בינה מלאכותית.

דואר חכם

היא מצאה לי בין המיילים מוצר שרכשתי בלי לזכור את שמו ומתי. היא עזרה לי לסדר לי חשבוניות מסובכות במיוחד. היא שלפה לי את מספר כרטיס הטיסה ישירות, בלי שחיפשתי שום מייל, ובלי שעברתי דרך המייל הרלוונטי.

כבר אפשר לחבר את הג'ימייל שלכם ל-ChatGPT, לקלוד או לג'מיני, מנוע הבינה של גוגל.

אבל היום הודיעה גוגל שהיא הולכת למנף את היתרון היחסי, ולהכניס את ג'מיני לעומק הג'ימייל.

בג'ימייל החדש, כל אחד יוכל לקרוא שרשורים ארוכים ולסכם לכם (צפוי להיות זמין בישראל בימים הקרובים). מנויים משלמים תוכלו לשאול את תיבת הדואר שאלות ("עם איזו חברת תעופה טסתי למילאנו בשנה שעברה"?) והוא יענה לכם. הוא יכתוב עבורכם תגובות בסגנון הנכון ויעשה להן הגהה, ואפילו יוסיף תיבת מיילים חדשה, שבה בינה מלאכותית תסנן את המיילים ותתעדף אותם לפי מה אמור להיות הכי חשוב לכם.

נתקענו מאחור

וזה מפנה את המבט שלנו לאתגר הנוכחי שלנו מול הבינה המלאכותית.

הכלים כבר טובים מאוד. על זה אין חולקים. מי שמאחורה זה אנחנו.

להבין איך לשלב אותם ביומיום, להתרגל לעשות דברים אחרת, להתרגל שאפשר לבנות על חיפוש חכם בדואר, שאפשר לסכם שרשורים ארוכים, שאפשר להפוך נתונים מבאסים לפוסטר מרהיב של אינפוגרפיקה, להפוך מצגת לדשבורד אינטראקטיבי בלחיצת כפתור? כמה חידושים כבר יכול אדם באמת לדחוף לחיים שלו? איך לומר זאת בעדינות: צוואר הבקבוק של הבינה מלאכותית הוא לא הטכנולוגיה, הוא אנחנו.

המקום שבו הuויכוח הזה נגמר הוא תכנות.

אנדריי קרפאת'י, אחד מבכירי תעשיית הבינה המלאכותית הכי מוערכים בעולם, כתב לפני חודש ציוץ שהכה גלים בכל עולם הטק: "מעולם לא הרגשתי כל כך מאחורה כמתכנת", התוודה. התרומה שלי בכתיבת תוכנה הפכה להיות צנומה יחסית לתוכנה שהבינה המלאכותית יודעת לכתוב, "אבל אם אשתלט על כלי הבינה המלאכותית החדשים, אוכל להיות יעיל פי עשרה".

אם זו המוסכמה בקרב המתכנתים, כנראה שבשאר המקצועות יש קצת יותר זמן להפנים את הבשורה. אנחנו במזלג. או שתשאר לא רלוונטי - או שתלמד, תתעדכן ותהיה חזק פי כמה.

כל זה יהיה נכון רק עד ה-AGI.

ועכשיו לתחזית

מה יהיו שלוש האותיות הכי חשובות של 2026? לפי אילון מאסק, "AGI". הבינה המלאכותית הכללית שתעקוף כל אדם בכל מקצוע ומומחיות צפויה להיות מושקת ב-2026.

הוא צפה שתגיע גם כ-2025, בראיון שנתן ב-2024.

גם סאם אלטמן חשב כך.

למה זה מעניין? כי ברגע שיש AGI, העולם הכלכלי שהכרנו עלול להתפרק.

2026 תהיה השנה שבה הרובוטים יפתחו יכולות אנושיות, אמר השבוע ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה. "אתגרים כמו הנעה, תפיסת חפצים ומוטוריקה עדינה הולכים ונפתרים במהירות", אמר האיש שטבע את המונח "בינה מלאכותית פיסית".

האם זה הרגע שבו מיליוני עובדים מפוטרים? הפוך, אומר הואנג. "חסרים עשרות מיליוני עובדים בעולם. האנושות כבר לא תוכל לתחזק את הכלכלות שהיינו רוצים, ולכן נצטרך עוד 'מהגרים רובוטיים' שייכנסו למפעלים ולרצפות הייצור". אטלס המרשים של בוסטון דיינמיקס הולך לייצור מסחרי, בעיקר למפעלים.

קטונתי מלחלוק על הג'נטלמנים האלה. תערוכת CES השנתית בווגאס אכן נמלאה בהומנואידים - רובוטים דמויי אדם חכמים וזריזים, אבל אני חושד שהכניסה שלהם לשימוש בבתים תהיה קצת יותר איטית. גם אותה בינת-על, ה-AGI, תצריך יותר מחקר מדעי. אי אפשר לדלג אליה ישירות ממודלי שפה (LLM) כמו ChatGPT. ולכן, אני חושד שכולם הולכים לעדכן תחזיות לקראת סוף השנה. זה לא שהם לא יודעים את האמת. אלא שהאמת שהם רואים היא תחזוקת המעמד בעיני הציבור וציפיות המשקיעים.

ההימור שלי הוא ששלוש האותיות החשובות ב-2026 לא יהיו AGI, אלא RoI - החזר על ההשקעה. הרבה אנשים וחברות משקיעים הרבה זמן וכסף בטכנולוגיות האלה, וכולם רוצים לראות החזרים. אבל זה הרבה יותר חמקמק לעומת טכנולוגיות אחרות. לפעמים עובד, לפעמים פחות. תלוי בהמון משתנים. והשאלה של 2026 תהיה: כמה למידה, ניסוי וטעייה נכון לאפשר - לפני שדורשים לראות חמישה דולר חוזרים על כל דולר שיצא?