הפתעה טובה: הציבור מבין איך עובדות רשתות חברתיות

איזו הפתעה טובה

הציבור מבין איך עובדות רשתות חברתיות ומבין אלגוריתמים. הוא מזהה מניפולציות, מריח שקרים, ומבין שמי שמסדר לו את הפיד - לא עושה את זה מטוב לב.

הנתונים ברורים: 92% מכם לא סומך על הרשתות החברתיות. לא על האמינות שלהן, לא על ההשפעה שלהן על החברה, ובטח לא על זה שהן ישמרו עליו, על הילדים שלו, או על הדמוקרטיה.

חששתי שהציבור הרחב עדיין הולך פתי אחרי הפידים עמוסי השנאה והשקרים. אבל הסקר של "מדגם" של מנו גבע מהחודש האחרון אומר משהו אחר: הציבור מבין טוב מאוד שרשתות חברתיות מגדילות שנאה וזעם. 66% מהישראלים מבינים שהן מפלגות את העם.

מכאן המסקנה ברורה, וגם היא עבורי הפתעה חיובית: הציבור כבר לא מצפה שחברות הטכנולוגיה יצילו אותו. הוא מפנה את המבט למקום הנכון: למדינה. לממשלה. לחברי הכנסת. לנציגי הציבור שאמורים להגן על אינטרס ציבורי, ולא על שורת הרווח. 63% מהישראלים מצפים משר התקשורת להסדיר את המצב.

התפכחות כואבת

רק חבל שהיה צריך את 7 באוקטובר כדי להגיע לשם.

רק אחרי שהשקרים, ההסתה והפייק ברשתות הפכו לכלי נשק של ממש נגד ישראל והחריבו את תדמיתה הבינלאומית, נפל האסימון אצל רבים: אם אלה השקרים שהרשתות מפיצות, כנראה שזה מה שקורה לא רק מחוץ לישראל אלא גם בתוכה.

ועכשיו הכדור עובר למגרש של מקבלי ההחלטות - במיוחד לקראת בחירות. הציבור כבר שם, והוא מצפה לראות איך תגנו על מדינת ישראל. האם יש לפוליטיקאים אומץ לפעול למען הציבור והמדינה, או שהם שוב ידאגו לעצמם ויחשבו על ניצחון בבחירות הקרובות?

בזמן שהצבעתם?

אחרי שנה שלמה של עשרות פרקים, מספרים, ניתוחים ותובנות - אנחנו פונים אליכם ומבקשים רק דבר אחד. תצביעו ל"בזמן שעבדתם" כפודקאסט השנה?

כאן עושים את זה, ואם הסתבכתם, קחו מדריך למצביע המתלבט!

יהיה טוב?

מצד אחד פורסם השבוע שישראל עלתה בשני מקומות בדירוג מדינות ה-AI בעולם, ומצד שני החודש גם פורסם דירוג בינלאומי שחושף שמצב לימודי הבינה המלאכותית בישראל מפגר לעומת העולם.

אז איפה האמת?

המחקרים האלה נראים סותרים במבט ראשון, אבל כשצוללים לתוכן הם משלימים זה את זה ומציירים תמונת מצב מאוד ברורה של ישראל.

מדד ה-Global AI Index שמפורסם על ידי Tortoise Media ומצוטט באוברזבר הבריטי הציב את ישראל במקום השביעי והמחמיא למדי. הוא משקלל הרבה ציונים נפרדים כדי למדוד את רמת ה-AI במדינה: כמה סטארטאפים יש בה, כמה כסף מושקע, האם יש תשתיות מחשוב ורגולציה ממשלתית תומכות.

ישראל במקום ה-3 בעולם ביכולת למסחר בינה מלאכותית: כמה כסף פרטי מושקע ב-AI, כמות הסטארטאפים הפעילים ועסקאות המיזוגים והרכישות. במחקר ופיתוח אנחנו במקום 6 ו-7.

בהון אנושי ירדנו מהמקום ה-5 למקום ה-9, כלומר, הזמינות של אנשי מקצוע מיומנים נמצאת בירידה יחסית. זו עשויה להיות אינדיקציה לבריחה של המוחות הגדולים החוצה מישראל, ושהמאגר המקומי לא גדל מספיק מהר ביחס לעולם.

הסביבה התפעולית בישראל השתפרה - עלינו למקום 12 מהמקום ה-65, בזכות אמון של הציבור ב-AI והתחלה של רגולציה תומכת. גם באסטרטגיה ממשלתית נרשם שיפור, עם עלייה מהמקום ה-32 למקום ה-14. הממשלה התחילה להקצות תקציבים (כמו תוכנית ה-AI הלאומית), אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי ביחס למדינות כמו סינגפור או צרפת.

תשתיות היא נקודת התורפה. אין בישראל מספיק חשמל, מחשבי על, שבבים מתקדמים ואינטרנט ממש מהיר. זהו כישלון: ישראל מפגרת מאחור, ותלויה לחלוטין בתשתיות של חברות זרות (כמו הענן של גוגל/אמזון או המחשב של אנבידיה). בלי זה, קשה מאוד לפתח ולאמן מודלי בינה מלאכותית מקומיים.

הייתי מוסיף לכאן את הסקר שכתבנו עליו בשבוע שעבר - הישראלים הם אלופי העולם באימוץ בינה מלאכותית ליום-יום.

לעומת זאת, דירוג שאנגחאי (GRAS) שפורסם בתחילת החודש הציב את ישראל במקום נמוך מאוד. הוא מודד את האקדמיה נטו: איכות מחקר, פרסומים באוניברסיטאות, ציטוטים, האוניברסיטאות הישראליות דורגו בו נמוך מאוד (אף אחת לא ב-100 הראשונות בתחום ה-AI).

כלומר, הדירוג הראשון אומר שאנחנו מצוינים במסחור של בינה מלאכותית והאפליקציות שלה כרגע, והדירוג השני אומר שאנחנו מזניחים את המעבדות שבהן יומצא הדור הבא של ה-AI.

בקיצור, ישראל היא ענק תעשייתי בהווה, שנשען על רגליים אקדמיות דקות עם עתיד מעורער. וקשה שלא לחשוב על העובדה שסדרי העדיפויות התקציביים כרגע לא נותנים הרבה סיבות לאופטימיות.