66% מהישראלים: הרשתות החברתיות מעמיקות את השסעים בחברה

בזמן שאוסטרליה אסרה את השימוש ברשתות חברתיות לילדים מתחת לגיל 16, ובניו יורק אושרה הצעת חוק לסימון אזהרות התמכרות לצעירים על האפליקציות בדומה לאלו המופיעות על חפיסות סיגריות – ישראל עדיין נמצאת די מאחור בכל הקשור להגבלת כוחן של הרשתות החברתיות.

סקר ישראלי חדש, שנערך בחודש דצמבר 2025, על ידי מכון המחקר "מדגם" בראשות מנו גבע ובשיתוף iPanel, חושף כי 85% מהישראלים מסכימים שיש לרסן את כוחן של הרשתות החברתיות הגדולות, בהן יוטיוב, טיקטוק, פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וטלגרם.

הדרישה ל"טיפול שורש" נובעת מחששות כבדים לגבי התכנים המופצים בפלטפורמות אלו. למעלה מ-90% מהמשיבים ציינו שחשוב להם שיטפלו בנושאים אקוטיים:

• 92% דורשים טיפול בשימוש ברשתות כפלטפורמה לאנטישמיות ושנאת ישראל.

• 92% מוטרדים מהפצת מידע כוזב ו"פייק ניוז".

• 92% מודאגים מחשיפה לתכנים לא הולמים.

בשאלה מי הוא הגורם האחראי לביצוע השינוי, הציבור מפנה את עיניו לממשלה: 63% סבורים ששר התקשורת הוא הגורם הציבורי בישראל שצריך לטפל ולהסדיר את פעילותן של הרשתות החברתיות ולדאוג לתחרות שוויונית מולן, בעוד ש-24% ציינו את שר המשפטים ככתובת המתאימה. בנוסף להיבט הרגולטורי, עולה גם דרישה כלכלית: 54% מהציבור סבורים שהרשתות החברתיות צריכות לשלם מיסים גם בישראל.

פגיעה בלכידות ובזהות הישראלית

הסקר מצביע על תחושה קשה בציבור לפיה הרשתות החברתיות אינן רק כלי תקשורת, אלא גורם מפלג. 66% מהנשאלים סבורים שהשימוש ברשתות החברתיות וצריכת התכנים שלהן פוגעים בלכידות החברה הישראלית ומעמיקים את השסעים בה. כמו כן, 55% סבורים שהדבר פוגע בחיבור לתרבות הישראלית ולתוכן בשפה העברית.

השפעת מלחמת "חרבות ברזל"

טבח ה-7 באוקטובר והמלחמה בעזה היוו נקודת מפנה ביחס של הישראלים למדיה החברתית:

• 46% מהישראלים שינו את התפיסה שלהם כלפי הרשתות החברתיות לרעה מאז ה-7 באוקטובר (רק 3.4% שינו אותה לטובה).

• 86% מהציבור נחשפו להפצת מידע כוזב ופייק ניוז בקשר לרשתות החברתיות בתקופה זו.

• 84% שמעו שהן משמשות כפלטפורמה לאנטישמיות ושנאת ישראל.

• 75% שמעו שהרשתות משמשות כפלטפורמה של ארגוני אויב להשפעה על תודעת הציבור בישראל ועל החוסן הלאומי.

  

משבר אמון חריף: בטיקטוק לא מאמינים, בטלוויזיה כן

פרק האמון בסקר חושף נתונים מטרידים עבור ענקיות הטכנולוגיה, ובראשן האפליקציה הסינית טיקטוק:

• 85% לא סומכים על טיקטוק שתטפל באחריות במידע האישי שלהם.

• 77% לא סומכים על אינסטגרם בהקשר זה.

• 72% לא סומכים על טלגרם.

גם בהיבט ההשפעה החברתית, הציבור ביקורתי מאוד: 62% סבורים שלטיקטוק יש השפעה שלילית על החברה בישראל (רק 5% סבורים שהשפעתה חיובית). לגבי טלגרם, 45% סבורים שהשפעתה שלילית, לעומת 8% בלבד שרואים בה השפעה חיובית.

למרות המעבר לצריכת תוכן בדיגיטל, ממצאי הסקר מעלים כי הטלוויזיה היא מקור המידע הנתפס כאמין ביותר לצריכת חדשות עם 35.4% מהקולות, בפער משמעותי מאפליקציות החדשות שבמקום השני (16.8%) ומאתרי האינטרנט (10.7%). הרדיו נבחר על ידי 7.7% מהמשיבים, בעוד ש-14.8% מהנשאלים העידו כי אינם יודעים מהו מקור המידע האמין עליהם ביותר. הרשתות החברתיות (6.1%) והעיתונות המודפסת (3.9%) דורגו בתחתית הרשימה, כאשר 4.6% מהמשיבים ציינו כי הם מסתמכים על מקורות אחרים.

במחקר השתתפו 506 מרואיינים במדגם מייצג של כלל האוכלוסייה היהודית הבוגרת (+18) בישראל. טעות הדגימה המרבית בסקר 4.4%.