בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג (ICJ) פסק היום (שישי) כי ישראל חייבת להפסיק לאלתר את הפעולה הצבאית ברפיח. נשיא בית הדין, השופט הלבנוני נוואף סלאם, הודיע כי השופטים פסקו ברוב של 13 לעומת 2 כי יש לעצור "כל פעולה שעלולה לפגוע באוכלוסייה הפלסטינית".
נשיא בית הדין סלאם איחל לחזרת החטופים וקרא "לעצור כל פעולה ברפיח שעלולה להביא להרס ולפגיעה באזרחים". עוד הוא הבהיר כי המצב כיום ברפיח הוא "אסון חמור".
לאחר פרסום החלטת בית הדין, ראש המל"ל צחי הנגבי ודובר משרד ליאור חייט הוציאו הודעה משותפת: "ישראל לא קיימה ולא תקיים במרחב רפיח פעילות צבאית שיוצרת תנאי מחיה שעלולים להביא להשמדתה של אוכלוסייה אזרחית פלסטינית, כולה או חלקה".
בהודעה זו ישראל למעשה טוענת שהיא מצייתת לנקודות שהועלו בבית הדין ומקבלת את החלטותיו. יש בהודעה זו חזרה התחייבויות קודמות של ישראל, לצד חידוד של אופן הלחימה ברפיח. עמדה זו תואמת את עמדת השופט ברק שהיה פעיל בקבלת ההחלטה בבית הדין וקובע בחוות הדעת שלו שאין בהחלטה דבר מלבד חזרה על ההתחייבויות הישראליות, לא לחולל פעולה של השמדת עם.
השופט אהרון ברק שהתנגד להחלטה בבית הדין נימק את חוות הדעת שלו: "הדרך לסיום המלחמה היא לא בכך שבית הדין יתערב בה בכך שהוא יטען טענות לא מוכחות על רצח עם. סיום המלחמה נמצא בידיים של חמאס. הוא פתח במלחמה הזו והוא יכול לסיים אותה בכך שיחזיר את החטופים ויכבד את ביטחונה של ישראל".
עיקרי ההחלטה:
- על ישראל לעצור כל פעולה ברפיח.
- על ישראל לאפשר גישה בלתי פוסקת של חוקרים לרצועת עזה, בין השאר כדי להבטיח את שמירת הראיות בשטח.
- על ישראל למסור דוח על פעולותיה בנושא בתוך חודש.
- על ישראל לפתוח את מעבר רפיח לכניסת סיוע הומניטרי.
המשמעויות אחרי החלטת בית הדין:
ישראל חתומה על האמנה למניעת רצח עם, שמכוחה פנתה דרום אפריקה לבית הדין בהאג, ולכן מבחינה משפטית היא מחויבת לציית לצווים. עם זאת, השאלה היא מה קורה במקרה שבו ישראל לא תציית. ייתכן שהעניין יובא גם למועצת הביטחון של האו"ם, ואז תעלה שאלה אם האמריקנים יטילו וטו על החלטת מועצת הביטחון.
בכל מקרה, גם אם יוטל וטו ביחס להחלטה אופרטיבית במועצת הביטחון, הצו של בית הדין עלול להביא לצעדים מצד מדינות שמשתפות פעולה ישראל, למשל כאלה שמוכרות נשק לישראל ויחששו להמשיך בכך במקרה שבו הפעילות הצבאית של ישראל מנוגדת לצו של בית הדין.
נוסף על כך, החלטת בית הדין מעניקה רוח גבית לטענות נגד ישראל בזירה הבין-לאומית, וקיים חשש שהיא תוביל לצעדים נוספים. עם זאת, חשוב להדגיש שבית הדין לא הכריע בתביעה של דרום אפריקה לגופה. הדיונים בבית הדין עשויים להימשך שנים עד לפסק הדין, ולצורך השלב הנוכחי – הוצאת צווים זמניים – הרף הוא נמוך יותר.
בית הדין בהאג: המצב בעזה הידרדר לאסון חמור
נשיא בית הדין אמר כי החששות שהוא הביע בהחלטתו שהועברה לצדדים ב-16 בפברואר ביחס להתפתחויות ברפיח - אכן התממשו. לדבריו, כעת ניתן לתאר את תנאי המחיה כ"אסון חמור". השופט סלאם אמר כי המבצע ברפיח מביא לשינוי מהותי במצב, כמו גם "העקירה ההמונית של האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית, שכבר נמצאת במצב מאוד פגיע".
עוד בנושא - סיקור N12
• בעולם מגיבים על הצעת התובע: "מקומם"
• הקונגרס שוקל סנקציות על ביה"ד ומדינות שישתפו פעולה
• נתניהו עונה בפירוט לאישומים: "לא עצרנו סיוע"
• כך מסקרים בעולם הערבי את החלטת התובע
השופט נוואף המשיך בדבריו: "על בסיס המידע שהובא בפניו, בית המשפט אינו משוכנע שמאמצי הפינוי והאמצעים הנוספים שישראל אומרת שנקטה כדי להבטיח את ביטחונה של האוכלוסייה האזרחית ברפיח, ואלו העקורים מאזור רפיח, אינם מספקים כדי למתן את הסכנה האדירה שאליה חשופים הפלסטינים באזור, כתוצאה מכניסה קרקעית לרפיח".
בית הדין: "ישראל חייבת להפסיק את הפעולה ברפיח"
השופט נוואף: "בית המשפט אומר כי בהתאם להתחייבויות תחת האמנה, ישראל חייבת להפסיק לאלתר את הפעילות הצבאית שלה וכל פעילות אחרת באזור רפיח אשר יכולה להשפיע על האוכלוסייה האזרחית, תנאי החיים שם, ולהביא לנזק פיזי רב".
"בית המשפט רואה כי ישראל לא סיפקה מידע מספק לגבי ביטחון האוכלוסייה במהלך תהליך הפינוי או לגבי הזמינות של כמות מים מספקת, כמו גם סנטיציה, מזון, תרופות ומחסה באזור אל-מוואסי, לאותם 800 אלף פלסטינים אשר פונו לשם".
השופט אהרן ברק התנגד להחלטת בית הדין שהתקבלה היום. הבוקר הוא טס בחזרה לישראל ולא היה במעמד החלטת בית הדין. בסביבתו הבהירו שאין בזה אמירה מהותית הקשורה להחלטה, והוא שב בשל "עניינים משפחתיים".
זעם במערכת הפוליטית בישראל
ראש הממשלה יכנס בעוד זמן קצר התייעצות טלפונית בהשתתפות השרים הרלוונטיים, היועצת המשפטית לממשלה וגורמי מקצוע נוספים. הבוקר העריכו בישראל כי ארה"ב תטיל וטו על הצבעה במועצת הביטחון של האו"ם שתבקש לאכוף את צו בית הדין. ההערכה התייחסה גם למקרה שבית הדין יפסוק באופן ספציפי בנושא הפעולה ברפיח, כפי שאכן קרה - ומה שמהווה בתקופה האחרונה את סלע המחלוקת עם וושינגטון.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב על ההחלטה: "מדינת ישראל במלחמה על קיומה. בתקופות עצובות בהיסטוריה לא יכולנו לעמוד על נפשנו, כיום יש לעם היהודי עצמאות ויכולת להגן על חייו. מי שדורש ממדינת ישראל להפסיק את המלחמה, דורש ממנה לגזור על עצמה להפסיק להתקיים, לא נסכים לכך. אם נניח את נשקנו, האויב יגיע למיטות ילדינו ונשותינו בכל הארץ. אנחנו ממשיכים להילחם למעננו ולמען העולם החופשי כולו. ההיסטוריה תשפוט את מי שעמד היום לצד הנאצים של חמאס-דאעש".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "לצו הלא רלוונטי של בית הדין האנטישמי בהאג צריכה להיות רק תשובה אחת - כיבוש רפיח, הגברת הלחץ הצבאי וכתישת חמאס המוחלטת - עד השגת הניצחון המלא במלחמה".
בישראל נערכים שלא לקיים את הצו
אמש פרסמנו במהדורה המרכזית כי גורמים מדיניים טענו שבישראל לא מתכוונים לכבד את הצו בהיבט הצבאי והמדיני, אם ייצא. בתוך ימים יכונס דיון במועצת הביטחון של האו"ם בנושא, ובישראל מקיימים שיחות מאחורי הקלעים עם האמריקנים - ומעריכים שארה"ב תטיל וטו במועצת הביטחון.
יחד עם זאת, בישראל חוששים שגם וטו אמריקני לא ימנע סנקציות של מדינות על ישראל. הצו עשוי להשפיע על מדינות, במיוחד כאלה שמספקות נשק לישראל, ומכאן יכול להתחיל הליך שימנע אספקת נשק לישראל או יביא לסנקציות נוספות שאותן המדינות יטילו על ישראל.
בנוסף קיים חשש ששני בתי המשפט בהאג מזינים האחד את השני ומשפיעים האחד על השני, במיוחד על רקע הקריאה השבוע להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
מוקדם יותר השבוע, התובע הראשי בבית הדין הפלילי, קארים חאן, הודיע שביקש להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה, שר הביטחון וגם נגד בכירי חמאס עסמאיל הנייה, מוחמד דף ויחיא סינוואר. בהצהרה מצולמת אמר חאן: "אני יכול לאשר היום שיש לי סיבות להאמין, על בסיס הראיות שנאספו ונבדקו על ידי משרדי שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט, נושאים באחריות פלילית לפשעים בין-לאומיים שבוצעו על שטח מדינת פלסטין, החל מ-8 באוקטובר 2023".
ההחלטה הקודמת
בית הדין הבין-לאומי לצדק בהאג פרסם בינואר את צו הביניים בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל. הבקשה הישראלית לדחות את העתירה על הסף לא התקבלה, אך גם לא הוחלט על צו להפסקת המלחמה. בינתיים, הוצאו צווים זמניים, לפיהם "על ישראל לעשות כל שביכולתה כדי להימנע מהפרת האמנה נגד רצח עם ולאפשר את הכנסת הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה".