שלום פרופ' אלן דרשוביץ. אתה מציג היום (שני) בפעם הראשונה הצעה שלך, ניסיון למצוא פשרה. בוא נדבר קודם כול על כוחה של הכנסת להתגבר על פסיקות של בית המשפט העליון. בהצעה שלך אתה אומר: "לבג"ץ צריכה להיות סמכות מוגבלת סביב סוגיות שהן בעיקרן כלכליות ופוליטיות, אבל באשר לחירות הפרט וזכויות אדם המילה האחרונה צריכה להיות של בג"ץ". אבל מה עושים, פרופסור, אם מדובר בשטח אפור?
"העיקרון המרכזי הוא שכשמדובר בשוויון בסיסי - שוויון בין גברים ונשים, בין ערבים ויהודים, בין הומואים ולא הומואים, כשמדובר בסוגיות ליבה, בסיסיות - אנחנו יודעים לאיזה תחום זה שייך. וכל עוד קיים קונצנזוס סביב הסוגיות שבהן יש לבג"ץ את המילה האחרונה - בסוגיות היסוד הללו, אנחנו יכולים להמשיך להתווכח. כמו שהלל פעם אמר: 'וכל השאר פירוש הוא'".
"באשר להצהרה האחרונה של הנשיא, אני בעד מאמצים המקדמים פשרה. הייתי שמח לראות בסופו של דבר, אולי לא ברגע זה, 'דיונים גדולים' מהסוג שהיינו מקיימים בארצות הברית, כמו עימותי לינקולן-דאגלס. זה חשוב מאוד. וזה היה מציג את ישראל באור החיובי ביותר שלה, לקיים סדרה של עימותים בסוגיות הללו - יש שני צדדים בשיח הזה ותאפשרו לציבור להחליט אחרי שישמע את שני הצדדים. הפגנות הן בסדר, אבל הפגנות לא מקדמות ניואנסים בשיח. שיח ודיאלוג מקדמים ירידה לפרטים".
כן, אני חייבת לומר שבין עימותי לינקולן-דאלגס של אמצע המאה ה-19 והשיח הנוכחי בארצות הברית יש הבדל של שמיים וארץ, כמו גם מהשיח בישראל. אבל אני רוצה לשאול, כי ראש הממשלה נתניהו מקשיב לך - אני חושבת שאתה אחד האנשים במעגל הפנימי שלו, הוא באמת מקשיב לך - אתה חושב שההצעה שלך שאתה מקדם, זה משהו שהוא יוכל לקבל?
"כן, ישבתי איתו בפעם האחרונה שהייתי בישראל והוא השתמש במילים 'איזון והיגיון' שוב ושוב. בנימין נתניהו הוא תומך נלהב של בית המשפט העליון בישראל במשך שנים על גבי שנים, ואני חושב שהוא היה מוכן לקבל פשרה הגיונית אם הייתה כזו. הוא שואף לאיזון והוא שואף להיגיון ואני חושב שהוא יפעל לקראת זה, אבל כרגע המחלוקת סביב זה 'מתנצחת' מדי".
אתה אומר שראש הממשלה מוכן להקשיב, שואף לאיזון - אבל החקיקה הזו נעה קדימה, דוהרת קדימה בכנסת. אז מה גורם לך לחשוב שהוא מוכן לשוחח, לדון ולהגיע לפשרה?
"לפעמים הדרך הטובה ביותר להגיע לפשרה היא להפעיל לחץ חזק בהתחלה. יש שלוש קריאות, זו הקריאה הראשונה. אני מקווה שבין הקריאה השנייה לשלישית (בכנסת) נוכל לקיים את 'העימותים הגדולים' הללו, נוכל לקיים שיח עם נציגים בעלי היגיון מכל הצדדים. יש נכונות להגיע לפשרה - שוחחתי עם ישראלים רבים משני הצדדים על הנושא ויש נכונות להגיע לפשרה כל עוד העקרונות יישמרו. ואני חושב שהעקרונות הן מה שחשוב".
"ובעניין המינויים לבית המשפט העליון, עקרון המפתח הוא שהם יישארו בלתי מפלגתיים. 'לא תכירו פנים' כתוב בתנ"ך בקשר לשופטים - אל תשפטו לפי פניהם של הנשפטים, אל תעשו צדק לפי זהות האנשים, עשו זאת לפי עקרונות הצדק".
"אני חושב שאם נוכל להסכים על שני העקרונות האלו - בית משפט עליון בלתי מפלגתי ובית משפט עליון שיש לו הכוח לקבוע פסיקות סופיות בעניין זכויות אזרח יסודיות - נוכל להגיע לקונצנזוס או הסכמה כלשהי. נשמור על המצב בכך שנגיע לפשרה המוסכמת על כולם ולא בכך שנדרוש את הדברים שבהם כל צד מעוניין, ללא כל תנאים".
סיקור נרחב: