הפשרה של הרצוג - וההסבר: אמש (ראשון) הציג הנשיא יצחק הרצוג את הצעת הפשרה שלו לרפורמה במערכת המשפט המתבססת על חמישה עקרונות – קידום חוק יסוד: החקיקה, שיסדיר את היחסים בין רשויות השלטון, הוספת שופטים בתיאום של הממשלה ונשיאת בית המשפט העליון, קידום תוכנית להתייעלות המערכת המשפטית, שינוי הוועדה לבחירת השופטים והסכמה על עילת הסבירות והגבלתה. לנוכח ההצעה החדשה של הנשיא, עשינו לכם סדר - מה היה עד עכשיו במערכת המשפט, מה הציעה הקואליציה לשנות והפשרה שהציע הרצוג.
המצב הנוכחי: נכון להיום, אפשר לשנות חוקי יסוד בחקיקה רגילה, מה שמאפשר את התערבות בית המשפט העליון.
הצעת הקואליציה המקורית: אפשר לשנות חוקי יסוד בחקיקה רגילה, אך לבג"ץ לא תהיה האפשרות להתערב בהם.
ההצעה של הנשיא הרצוג: יתבצע הליך מיוחד לחקיקת חוקי יסוד שתכלול הסכמה רחבה ואישור בארבע קריאות. לפי ההצעה, חוקי היסוד הללו לא יהיו חשופים לביקורת שיפוטית - כלומר בג"ץ לא יוכל להתערב.
המצב הנוכחי: פסילת חוקים על ידי בג"ץ אפשרית ברוב רגיל של שופטים.
הצעת הקואליציה: כדי לפסול חוק תידרש הסכמה מוחלטת בהרכב מלא של 15 שופטי העליון.
הצעת הרצוג: לפי הצעתו של הנשיא, יידרש רוב מיוחד של שופטים - והוא ייקבע בהסכמה של הקואליציה והאופוזיציה.
המצב הנוכחי: קיימת רק ביחס לחוקים שפוגעים בחופש העיסוק, לארבע שנים בלבד.
הצעת הקואליציה: 61 חברי כנסת יוכלו להתגבר על כל חוק שנפסל על ידי בג"ץ.
ההצעה של הרצוג: פסקת ההתגברות תישאר ברפורמה - התהליך והרוב הנדרש ייקבעו אך ורק בהסכמה משותפת של הקואליציה והאופוזיציה.
המצב הנוכחי: עומס קיצוני על שופטים, גרירת הליכים במשך שנים.
הצעת הקואליציה: אין התייחסות ישירה בנושא.
ההצעה של הרצוג: תוכנית רב-שנתית שתחול כבר בתקציב הקרוב.
המצב הנוכחי: בוועדה לבחירות השופטים קיימת נציגות לשופטים, לקואליציה, לאופוזיציה וללשכת עורכי הדין. כדי למנות שופטים לבית המשפט העליון - נדרשת הסכמה רחבה, וכל מינוי אחר יכול להתבצע ברוב רגיל.
הצעת הקואליציה: שלושה חברים מכל רשות, השופטים שישבו בוועדה ייבחרו על ידי שר המשפטים. לפי ההצעה, מתבטל הרוב המיוחד למינוי לבית המשפט העליון, ומובטח רוב לחברי הקואליציה בכל מינוי.
ההצעה של הרצוג: ייצוג שווה לכל אחת מהרשויות, לצד נציגי ציבור שייבחרו בהסכמה של נשיאת העליון ושר המשפטים. לדברי הרצוג, לא יהיה רוב מובנה לאף אחת מהמערכות.
המצב הנוכחי: בג"ץ יכול להתערב בהחלטות של הרשות המבצעת במקרים של "חוסר סבירות קיצוני" - לעיתים כולל החלטות של דרג נבחר.
הצעת הקואליציה: כפי שהוצג בהצעתו המקורית של שר המשפטים יריב לוין, עילת הסבירות תבוטל לחלוטין. אפשרות נוספת היא השארתה רק ביחס לדרג לא-נבחר, כפי שהציע יו"ר ועדת חוקה חה"כ שמחה רוטמן.
ההצעה של הרצוג: לא פירט בהרחבה בנושא, אך ציין שיש צורך להבחין בין דרג נבחר לבין דרג ממונה.
עמדת המומחים
מומחים בתחום המשפט החוקתי התייחסו להצעת הנשיא הרצוג. לדברי פרופ' אייל גרוס, מומחה למשפט חוקתי ובינלאומי מאוניברסיטת תל אביב, הרצוג לא הציג הצעה שונה מספיק מהמתווה של הקואליציה. הקביעה שלא תהיה כל ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד היא בעייתית, גם אם הם יחוקקו רק בהסכמה רחבה ובהליך של 4 קריאות – כפי שעולה מהרעיון לחוק יסוד: החקיקה. לדבריו, הצעתו של הרצוג לאפשר שלילת ביקורת שיפוטית על חקיקת יסוד בתנאים אלו - בעייתית. צריך להשאיר פתח למקרים של פגיעה קיצונית וקשה בזכויות אדם שתאפשר ביקורת על חקיקת יסוד.
עוד מוסיף פרופ' גרוס שהרצוג מאמץ את הרעיון של פסקת ההתגברות – שזהו הסדר שקיים רק בשתי מדינות בעולם וגם שם בתנאים ובצורה שונה. המשמעות היא שהכנסת תוכל לחוקק מחדש חוקים שפוגעים קשות בזכויות אדם. הצעתו לא קובעת רוב מסוים - "רוב והליך שייקבעו בהידברות ובהסכמה".
ההצעה לגבי הוועדה לבחירת שופטים מדברת על ייצוג שווה לכל אחת משלוש הרשויות בוועדה, מוסיף גרוס. אך בפועל הקואליציה שולטת הן ברשות המבצעת והן המחוקקת, לכן ייצוג שווה, אפילו עם נציג אחד לאופוזיציה, משמעותה שליטת הקואליציה בוועדה. לכן כאשר הצעתו אומרת "לאף אחת מהמערכות לא יהיה רוב מובנה", הוא מתעלם מכך שהקואליציה שולטת בשתי "מערכות".
מנגד, פרופ' שחר ליפשיץ מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן הביע תמיכה במהלך ההידברות של הנשיא. לדבריו, הרפורמות המתוכננות מאיימות על לכידות החברה הישראלית ועל חוסנה הדמוקרטי, ולכן יש לבחור בין חלופה רעה לחלופה רעה יותר. הוא מציע מתווה אחר, שכולל הקפאה של תהליכי החקיקה הקיימים – במקביל להקפאת צעדי המחאה לזמן קצוב. בעיניו מדובר בפשרה בין הצעות הקואליציה למתווה הנשיא.
פרופ' ליפשיץ אומר שהתיקון שמציעה הקואליציה להרכב הוועדה לבחירת שופטים הלך לקיצוניות הפוכה מזו שקיימת היום – שתוצאתה היא רוב אוטומטי לבחירת שופטים באופן שעלול להפוך אותה לבחירה פוליטית. לדעתו, הצעת הנשיא מהווה פשרה כי הקואליציה לבדה לא תוכל למנות שופטים ללא שיתוף פעולה של השחקנים הנוספים בוועדה.
באשר לנושא פסילת חוק על ידי בית המשפט, פרופ' ליפשיץ אומר שהצעת הנשיא בנושא זה מאוזנת יותר, כי היא פותחת פתח לדרישת רוב משמעותי, אך לא מוחלט לגבי פסילה. גם באשר לגבי חוקי היסוד אומר ליפשיץ שהרצוג אומנם מקבל את העיקרון שלפיו חוקי היסוד לא יהיו נשוא לביקורת שיפוטית, אך נדרשת פרוצדורה מיוחדת של חקיקת חוקי היסוד.