ישראל הולכת לבחירות: הודעתם הדרמטית אמש (שני) של ראש הממשלה נפתלי בנט וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד סימנה את אות הפתיחה לבחירות חמישיות בתוך 3 שנים. החלטתם של השניים לפזר את הכנסת בשבוע הבא באה לאחר שנה של משברים בקואליציה. אלו הרגעים הבולטים שהובילו לפירוקה.

ההתפוררות של ימינה

עוד בטרם הושבעה "ממשלת השינוי", סיעת ימינה החלה את התפוררותה עם התנגדותו של חה"כ עמיחי שיקלי להקמת ממשלה עם לפיד, רע"ם ומפלגות השמאל. "מה לנו ולדגלים השחורים, מה לנו ולשנאה?", כתב לפני שנה שיקלי, שהצביע נגד הקמת הממשלה והפך את בנט לראש ממשלה עם שישה מנדטים.

המשבר בימינה החריף בתחילת חודש אפריל עם הודעתה של חה"כ עידית סילמן, שכיהנה גם כיו"ר הקואליציה, כי היא פורשת מהקואליציה בעקבות הכנסת חמץ לבתי החולים. סילמן, שהציבה אולטימטום בנושא, זכתה לכתף קרה מצידו של בנט שקרא לה בפומבי "לא לשגר אולטימטום".

קריסתה של ימינה (עיבוד: N12)
מפלגת ימינה קרסה בשנה אחת | עיבוד: N12

"אני מפסיקה את חברותי בקואליציה ואמשיך לנסות לשכנע את חבריי לחזור הביתה ולהקים ממשלת ימין", הצהירה סילמן. "אני יודעת שאינני היחידה שחשה כך. הזהות היהודית של מדינת ישראל היא זכות קיומנו כאן, זה הלב שלנו, זו המהות שלנו. פגיעה, ללא כל התחשבות בציבור ובערכים שאותם אני מייצגת זה קו אדום מבחינתי. ניתן להקים ממשלה אחרת כבר בכנסת הזו". פחות מעשרה חודשים לאחר הקמתה, זו הייתה הפעם הראשונה שממשלת בנט איבדה את הרוב בכנסת - והראתה סימני התפרקות ראשונים.

החלטתה הדרמטית של סילמן הובילה את בנט להכריז על חה"כ שיקלי פורש - בניסיון לשנות את החלטתה ולהרתיע חברי כנסת סוררים נוספים מסיעתו. בהודעה מטעם מפלגת ימינה שבה הודיעו על המהלך, האשימו את חה"כ שיקלי בכך מאז הקמת הממשלה בחר "לתת גט כריתות לסיעה ולפעול בניגוד מוחלט לעמדותיה, תוך פעילות אקטיבית ומכוונת על מנת להכשיל את הסיעה, את הקואליציה ואת ממשלת ישראל".

עם הודעתה של סילמן, החבר השלישי בסיעת ימינה שהראה סימנים של מיאוס היה חה"כ ניר אורבך, שהציב 3 אולטימטומים לבנט: ביטול מתווה מעונות היום שלפיה אברכים שאינם עובדים לא יזכו לסבסוד מעונות היום לילדיהם, כינוס מועצת התכנון העליונה (מת"ע) האמונה על גיבוש מדיניות התכנון בשטחי C ביהודה ושומרון, וחיבור ההתיישבות הצעירה לחשמל.

ניר אורבך (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
חה"כ ניר אורבך | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

שבועות ספורים לאחר מכן, המשבר המתמשך החריף ואורבך הודיע שלא יצביע עם הקואליציה עד שלא יאושרו תקנות יו"ש, שנפלו בעקבות התנגדותם של חברי הכנסת המורדים ממרצ ורע"ם. "הגעתי למסקנה כי הקואליציה לא יכולה להמשיך ולהתקיים בהתנהלות הנוכחית. לפני כשנה, חבריי ואני האמנו שאפשר וצריך להוציא את ישראל מהסחרור, הקמנו קואליציה על בסיס קווי יסוד מאוד ברורים, הן ברמה האידיאולוגית והן ברמה הביצועית. לצערי, הקואליציה כיום - איננה ממלאת את ייעודה", כתב אורבך.

המרד של זועבי, גנאים וביטון

לא רק חברי ימינה אחראים לפיזור הכנסת, אלא גם חבריהם לקואליציה ג'ידא רינאוי זועבי ממרצ ומאזן גנאים מרע"ם. זועבי, שכבר באמצע דרכה של הקואליציה הצביעה נגד חוק הגיוס וגרמה להפלתו בפעם הראשונה שעלה, מונתה על ידי לפיד לקונסולית הכללית של ישראל בשנגחאי - בניסיון למנוע משברים בהמשך.

על אף המינוי היוקרתי, זועבי הצטרפה לסילמן והודיעה במכתב ששלחה לבנט וללפיד כי היא פורשת מהקואליציה - ומשאירה אותה עם 59 אצבעות בלבד. "שוב ושוב ראשי הקואליציה העדיפו לנקוט עמדות ניציות, נוקשות וימניות בסוגיות יסוד חשובות מאין כמותן לכלל החברה הערבית - אל-אקצא והר הבית, שיח' ג'ראח, מפעל ההתנחלויות והכיבוש, הרס הבתים והפקעת הקרקעות ביישובים הערביים בנגב, וכמובן חוק האזרחות. בנוסף, נתקלתי באטימות מוחלטת כלפי הצרכים האמיתיים של היישובים הערביים, בדגש על תחומי פיתוח הרשויות המקומיות, סוגיות הדיור, התעסוקה והחינוך", טענה זועבי במכתב ששיגרה אז.

זועבי, שיקלי, סילמן, גנאים (צילום: פלאש 90)
חברי הכנסת זועבי, שיקלי, סילמן, גנאים | צילום: פלאש 90

כשהיה נראה כי המשבר נפתר עם הודעתה על חזרה לקואליציה לאחר פגישה "מוצלחת" בינה לבין לפיד, זועבי הודיעה כי תצביע נגד חוק תקנות יו"ש, מימשה את התחייבותה, והובילה את ראשי הקואליציה ללחוץ עליה להתפטר - מה שעורר את זעמה: "אני לא לוקחת את התפקיד של להציל את השמאל מביבי", תקפה.

לצידה של לזועבי, חבר כנסת ערבי אחר שיצר רצף משברים קואליציוניים היה מאזן גנאים מרע"ם. גנאים, שרואה עצמו בעתיד מתמודד לראשות עיריית סח'נין, התנגד לפעילות כוחות הביטחון בהר הבית - והציב אולטימטום בפני בנט: "הריני להודיעך כי במידה ולא תופסק פעילות כוחות הביטחון במסגד אל-אקצא המבורך לאלתר אני רואה את עצמי מחוץ לקואליציה", כתב גנאים במכתבו.

בדומה לזועבי, גם גנאים הצביע נגד שורת חוקים ובראשם תקנות יו"ש - החלטה שהובילה לעימות במליאה בינו לבין אורבך. ראשי הקואליציה החלו לפעול להתפטרותו, אך גנאים הבהיר כי לא יעשה כן.

מירב מיכאלי ומיכאל ביטון (עיבוד: Revkin Fenton/Yonatan Sindel, פלאש 90)
מירב מיכאלי ומיכאל ביטון | עיבוד: Revkin Fenton/Yonatan Sindel, פלאש 90

הרוב בכנסת הלך ופחת עם הודעתו של יו"ר ועדת הכלכלה, חה"כ מיכאל ביטון מכחול לבן, כי יצביע עם האופוזיציה בעקבות התייקרות מחירי התחבורה הציבורית ואכזבתו מחוסר שיתוף הפעולה של שרת התחבורה מרב מיכאלי לבלימתם. "מה שכואב לי זה הפגיעה בעניים", אמר חה"כ ביטון. "מחלנו על כבודנו. יגידו עכשיו שזה פוליטי וזו רדיפה אישית, אבל בסוף באופקים, בבית שאן, בטבריה, מצפה רמון, קריית שמונה, שדרות – מחיר התחבורה הציבורית עלה ב-130%. שום דבר לא התייקר ככה. ואתם רוצים להסתיר את זה מעיני הציבור? חשבתם שזה יעבור בשקט? לא במשמרת שלנו".

החוקים שעמדו במרכז המחלוקת

החוק הראשון שהצית חילוקי דעות אידיאולוגיים קשים בקואליציה היה חוק הגיוס. החוק, שעלה לראשונה להצבעה באמצע ינואר, נפל בעקבות התנגדותה של זועבי, שהצביעה בניגוד להצבעת סיעתה, וגרמה למפלה משמעותית לקואליציה. "איני יכולה לעבור על כך לסדר היום, ועל כן בצעד של מחאה, הצבעתי היום בעד מצפוני, בעד החברה הערבית ונגד הצעות חוק שהממשלה רצתה לקדם - חוק הגיוס וחוק שירות לאומי. הקואליציה הזו הבטיחה שינוי, גם כלפי החברה הערבית. חובת ההוכחה היא על הממשלה", הסבירה אז את הצעד שלה.

החוק הראשון שהצית חילוקי דעות אידיאולוגיים קשים בקואליציה היה חוק הגיוס. החוק, שעלה לראשונה להצבעה באמצע ינואר, נפל בעקבות התנגדותה של זועבי, שהצביעה בניגוד להצבעת סיעתה, וגרמה למפלה משמעותית לקואליציה. "איני יכולה לעבור על כך לסדר היום, ועל כן בצעד של מחאה, הצבעתי היום בעד מצפוני, בעד החברה הערבית ונגד הצעות חוק שהממשלה רצתה לקדם - חוק הגיוס וחוק שירות לאומי. הקואליציה הזו הבטיחה שינוי, גם כלפי החברה הערבית. חובת ההוכחה היא על הממשלה", הסבירה אז את הצעד שלה.

החוק עלה לאחר כשבועיים פעם נוספת ואושר, אך היה הקדימון לחוק נוסף שעמד במרכז המחלוקות - חוק האזרחות. החוק, שנועד למנוע איחוד משפחות בין פלסטינים וערבים בישראל, הופל בהצבעה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת לפני כשנה וזכה להתנגדות נחרצת מצד רע"ם ומרצ. גם בפעם השנייה שהובא להצבעה, כחצי שנה לאחר הפלתו, הצביעו חברי מרצ ורע"ם נגד אך הוא עבר בעקבות היעדרותם של חברי הליכוד.

חוק האזרחות במליאת הכנסת (צילום: אייל מרגולין, פלאש/90 )
חוק האזרחות במליאת הכנסת | צילום: אייל מרגולין, פלאש/90

"ערב עצוב בכנסת. כואב לראות את מפלגות המרכז ובן גביר משתפים פעולה", כתב חה"כ יאיר גולן ממרצ. "חוק האזרחות פוגע בביטחון ישראל. אלפי אנשים יהיו חסרי מעמד עם פיתוי להתדרדר לפשע ולטרור. נכון היה להקים ועדה בלתי תלויה לקביעת מעמד, ולסגור את הגבול בין יהודה ושומרון למדינת ישראל. זה המענה של המחנה הפטריוטי האמיתי".

חוק נוסף שהצית מחלוקות קשות בין חברי הקואליציה היה "ממדים ללימודים". בעקבות התנגדות האופוזיציה לתמוך בחוק, שנועד לתת מלגה ללוחמים משוחררים ומעניקה סיוע של שני שלישים משכר הלימוד לתואר ראשון ושני, בנט ולפיד נזקקו לתמיכתם של חברי רע"ם - תמיכה שעמדה בסימן שאלה והותנתה בשימור השקט בהר הבית: "אם השקט יישמר - הקואליציה תקבל את תמיכתנו בחוק הזה", הבטיח מנסור עבאס.

בדומה לחוק האזרחות, "ממדים ללימודים" אושר בכנסת לאחר פשרה שהושגה בין שר הביטחון בני גנץ לראש האופוזיציה בנימין נתניהו - אך העצים את חוסר יכולתה של הקואליציה להעביר חוקים בשל היעדר רוב.

עם זאת, החוק המרכזי שהיה הסיבה המרכזית לנפילתה של הקואליציה היה חוק יהודה ושומרון, שמאז מלחמת ששת הימים הוארך בכל חמש שנים על ידי הכנסת באופן אוטומטי. החוק נועד להתמודד עם השליטה הישראלית בשטחי יו"ש ולהסדיר את הסמכויות הפליליות בשטחים אלו.

שר המשפטים גדעון סער (צילום: Ilia Yefimovich/dpa, Getty images)
שר המשפטים גדעון סער | צילום: Ilia Yefimovich/dpa, Getty images

תקנות יו"ש נפלו בתום הצבעה דרמטית שבמהלכה חלק מחברי הקואליציה נעדרו מההצבעה - וחברי הכנסת גנאים מרע"ם וזועבי ממרצ הצביעו נגד כפי שהכריזו מראש. נתניהו ושאר חברי מפלגות הימין באופוזיציה סירבו לתמוך - בעיקר בגלל שזיהו את נקודת השבר בקואליציה ואת האיום של שר המשפטים גדעון סער.

"אנחנו בקואליציה היום 60 חברים, אבל אם אין גם 60, למה לחשוב שזה יכול להחזיק בצורה הזאת?", הזהיר סער. "זה לא יכול לעבוד, אלא מתוך משמעת מוחלטת להעברת החלטות הממשלה. אני במשך 4 שבועות רצופים דחיתי משבוע לשבוע את ההצעה הזאת וכל פעם היה איזה תירוץ אחר למה לא להעלות אותו. מי שלא מוכן להצביע בעד החוק, הוא בעצם גורם לזה שהממשלה לא תתקיים".