מהפכת ה-AI בשוק העבודה: האם האימא היהודייה צריכה לחלום על בן שרברב?

"מאז ש-ChatGPT יצא, למונייד כמעט שילשה את ההכנסות שלה. הוספנו כמעט מיליון וחצי לקוחות בארצות הברית. הרווח הגולמי של החברה עלה בערך פי עשרה, אבל מצבת כוח האדם לא זזה", אומר דניאל שרייבר, מייסד שותף ומנכ"ל חברת הביטוח הדיגיטלית שהחלה כסטארטאפ ישראלי. שווי השוק שלה עומד כיום על יותר מ-3 מיליארד דולר.

בלמונייד לא פיטרו אף אחד, פשוט הפסיקו לגייס. בחברות גדולות יותר התהליך כבר מגיע לעובדים הקיימים. בסוף החודש שעבר הציעה מיקרוסופט "פרישה מרצון" ליותר מ-60 אלף מעובדיה, יותר מרבע מכוח האדם שלה, כמה חודשים אחרי שפיטרה כ-4,800 עובדים. החברה מתעקשת שהעובדים שעוזבים אינם מוחלפים בבינה מלאכותית, אבל באותה עת היא מזרימה הון עתק לתשתיות AI.

במקביל, בישראל, בוגרים טריים של מדעי המחשב, משפטים וראיית חשבון מגלים שדלת הכניסה לשוק העבודה נסגרת בפניהם. המגמה התחילה עוד בקורונה, והחוקרים סבורים שהבינה המלאכותית האיצה אותה מאוד. ומכאן עולה שאלה שלפני עשור הייתה נשמעת מופרכת: האם החלום של האימא היהודייה – שהילד שלה יהיה עורך דין, רואה חשבון או בעדכון קל הייטקיסט – עדיין תקף, או שאולי עדיף לשלוח את הילד ללמוד שרברבות?

ג'נסן הואנג - שהיום (חמישי) התפטר מתפקידו כמנ"כל אנבידיה בעקבות רומן שניהל עם אשת עסקים סינית שחשודה כמרגלת ועם עובדת אחרת בחברה) עשוי בהחלט לתמוך בשינוי הכיוון התעסוקתי הזה. לדבריו, המפעלים וחוות השרתים שמהפכת ה-AI דורשת חוללו ביקוש עצום לבעלי מקצועות טכניים. "הבינה המלאכותית נותנת לאמריקה הזדמנות לבנות שוב. חשמלאים, שרברבים, עובדי ברזל, טכנאים, בנאים – זה הזמן שלכם", אמר בנאום שנשא לפני בוגרי אוניברסיטה בארה"ב.

"כמנכ"ל זה מדהים, כאבא אני מודאג"

"זה נושא שאני חושב עליו לא מעט והוא מדאיג אותי לא מעט", מודה שרייבר. "אני והשותף שלי, שי וינינגר, שגם ייסד את פייבר (Fiverr), הקמנו את למונייד ב-2015, וכבר אז דיברנו על חברה שתקום על אדני הבינה המלאכותית. אז היינו מוכנים לעידן הזה ולשם כך נוצרנו".

אלא שעכשיו, כשהמציאות הזאת מתגשמת, התחושות של שרייבר מעורבות: "כמנכ"ל אני רואה דברים די מדהימים בחברה שגורמים לי לשמוח, אבל בתור אזרח ואבא וסבא אני יכול להיות קצת מודאג. זה דבר מדהים שיש לנו מיליון וחצי לקוחות יותר, בלי עוד אנשים שמשרתים אותם ותומכים בהם. ואנחנו חברת ביטוח, יש תביעות. אנחנו מצליחים להגיע לרמת שירות נהדרת בפחות אנשים, שזה די מדהים.

"רוב התביעות שלנו משולמות ללא מגע יד אדם בתוך שתי שניות, באמצעות AI. כשאתה תובע חברת ביטוח מן הסתם קרה לך משהו נורא – נשרף לך הבית, לכלב שלך יש סרטן, לא משנה מה – אם חברת הביטוח יכולה לשלם בתוך שתי שניות, אז זה משהו רצוי. אז ללקוחות זה טוב, למשקיעים זה טוב. בגלל שגדלנו מהר לא היו אצלנו גלי פיטורים, אבל פשוט לא גייסנו".

"מצבת כוח האדם לא השתנתה – אבל התמהיל השתנה", מדגיש שרייבר. "אנשים עוזבים בצורה טבעית ומחליפים אותם. אז גייסנו בערך 60 אנשי פיתוח. ממוצע הוותק שלהם הוא 11 שנה. כבר הרבה זמן אנחנו לא מגייסים ג'וניורים. 98% מהקוד שאנחנו כותבים נכתב בידי בינה מלאכותית. לפני שנה לא הייתי יכול להגיד משפט כזה. הקצב פה מטורף לגמרי.

יש לנו מיליון וחצי לקוחות יותר, בלי עוד אנשים שמשרתים אותם. רוב התביעות שלנו משולמות ללא מגע יד אדם בתוך שתי שניות באמצעות AI

דניאל שרייבר, מייסד שותף ומנכ"ל למונייד

"היום יכולות הקידוד (כתיבת קוד) של בוגר או בוגרת מדעי מחשב בסכנה של ממש, וכזו שרק תלך ותגדל, כי ה-AI עוד לא מחליף מנהל מקצועי שכבר יש לו ניסיון. אלא שהיום יש למנהל הזה מתחתיו, במקום צוות של אנשים, צוות של סוכני AI. זה יימשך וגם ילך גם הצידה, למקצועות אחרים: רואי חשבון, עורכי דין, רופאים וכן הלאה. גם פסיכולוגים. אני חושב שכל דבר שאפשר לעשות דרך זום – לא חסין. הגל גם נהיה עצים יותר ויותר, ובסופו של דבר גם מנהל הביניים יהיה בסכנה, וכן הלאה, זה ימשיך לטפס. דרך אגב, כבר רואים פיטורים: מאנדיי פיטרה, וויקס, פייבר. אבל לדעתי עדיין אנחנו רחוקים שלוש-ארבע שנים מהגל האמיתי".

כי מבחינת היכולות ה-AI עדיין לא שם?
"כי הוא לא אחיד. יש מקומות שברור שהוא אוכל כל בן אדם בלי מלח. כתיבת קוד היא במקום הראשון. אבל במקומות אחרים הוא טוב פחות. ולכולם יש סיפורים על איך הוא עשה איזו שטות. במקומות מסוימים הוא טוב פחות מאיתנו. אבל הוא ממשיך להשתפר כל הזמן. צריך לשנות תהליכי עבודה, לגייס אנשים מסוימים, לפטר אחרים. ארגונים גדולים זזים קצת יותר לאט, והפרס פה הוא ענק, אז הם יזוזו".

אנחנו כבר הרבה זמן לא מגייסים ג'וניורים. 98% מהקוד שאנחנו כותבים נכתב בידי בינה מלאכותית. הקצב פה מטורף לגמרי

דניאל שרייבר, למונייד

לגבי הג'וניורים, אם אנחנו לא מכשירים את הדור הבא, אנחנו עלולים להישאר בעצם ללא הדור הבא של המנהלים?
"המגמות פה הן מדאיגות בהמון מישורים, ואני לא חושב שחברות למטרות רווח כמו למונייד מסוגלות לפתור את הבעיות האלה בכלל. אני חושב שבדיוק בשביל זה צריך ממשלות. כל חברה שתנסה לעשות מהלך לא כלכלי למען הכלל תיפלט מהמערכת, כי המתחרים שלה לא יעשו את זה".

"גל הפיטורים האמיתי עוד לפנינו"

"גלי ההדף של האירוע הזה הם אדירים והוא לא משאיר אבן על אבן", ממשיך שרייבר, "הוא משפיע על בריאות הנפש של הילדים ועל משפחה ועל פוליטיקה וכל דבר, אבל אני מתמצת את כל האירוע המאוד מורכב הזה לשלוש מילים: הון מחליף עבודה. כשה-AI עושה משהו שבעבר בן אדם היה צריך לעשות, אז הון מחליף עבודה. וכשהון מחליף עבודה זה מעולה לבעלי הון, וזה לא מעולה למי שמשתכר מהעבודה למחייתו".

החלום של האימא הישראלית היה הייטק, עורך דין ורופא. היום מי שרוצה ללמוד מדעי המחשב או משפטים תוהה אם אחר כך תהיה לו עבודה. מה צעיר בגיל תיכון או לקראת שחרור צריך לעשות?
"אם אתה רוצה להיות שוטר, חייל, גנן – אז ברור שבתחומים האלה הרובוטיקה עוד רחוקה, בינתיים. לגבי מורים – יכול להיות שחלק מההוראה יהיה על ידי AI, אבל אני מקווה שהיא לא תתקיים ללא נוכחות של איזושהי דמות אנושית. אז מורים, מדריכים, הם מקצועות שנשמרים לעתיד הנראה לעין. אבל גם הרבה מקצועות צווארון לבן יש להם גרסה שדורשת נוכחות.

"אז כשאני פוגש צעירים, ויש לי שלושה ילדים בגיל הרלוונטי, אני אומר להם שלדעתי, בהפשטה, יש להם שתי אפשרויות: 'או באמת למצוא גרסה מקצועית שדורשת נוכחות. למשל, אתה רוצה להיות כתב? תהיה כתב שטח. את רוצה להיות רדיולוגית, אז תהיי רדיולוגית פולשנית, שמחדירה דברים לגוף ולא רק מסתכלת בתמונות – מה ש-AI כבר יודע לעשות. אתה רוצה להיות עורך דין? תהיה תובע, כי בבתי משפט כנראה לא יופיעו רובוטים בעתיד הנראה לעין. אז זו האופציה הראשונה".

"האופציה השנייה היא להיות בוס. מה עושה בוס? אני בוס, אני לא עושה כלום. אני עושה דברים בהבל פה. אני אומר למישהו 'תעשה לי כזה', 'תכין לי דוח' – ובעגה העכשווית זה נקרא פרומפט", מציין שרייבר. "והיום היכולת שלנו ליצור משהו בהבל פה היא פנומנלית", הוא נוגע גם בהיבט החיובי של התפתחות הבינה המלאכותית: "היום חבר'ה צעירים מקימים חברות לבד באיזה 100 דולר לחודש על טוקנים של קלוד. הם העובד היחיד. הם מקימים דברים שפעם היה צריך לגייס בשבילם 5 מיליון דולר ו-50 מתכנתים. אם אתה רוצה להיות יזם טכנולוגי או יזם חברתי או יזם פוליטי או לעשות איזה מחקר, פתאום הרוחב של הדברים שאפשר לעשות הוא בלתי יתואר כמעט, הוא נהדר. אז אני אומר להם 'ישר תקפצו להיות בוס'".

אחת האופציות היא להיות בוס. בוס לא עושה כלום, רק אומר למישהו 'תעשה לי כזה'. היום זה נקרא פרומפט – והיכולת שלנו ליצור משהו בהבל פה פנומנלית

דניאל שרייבר, למונייד

הואנג אמר שדווקא בגלל חוות השרתים, צריכים היום יותר שרברבים, יותר חשמלאים. אתה חושב שזה כיוון ששוק התעסוקה צועד אליו? אולי כדאי לצעירים לחשוב יותר במונחים כאלה?
"אתה יודע, לא כולם רוצים להיות שרברבים, וג'נסן מדבר על ארצות הברית, ששם למעלה מטריליון דולר נכנסים לחוות השרתים ואפשר להתפרנס מזה יפה. אנחנו בישראל לא רואים את זה. הוא באופן עקרוני לא מקבל בכלל את הדאגה מזה שתהיה אבטלה, אני לא יורד לסוף דעתו, אבל הרעיון שיהיו מקצועות חדשים תמיד נזרק לאוויר, כי בעבר היו.

"בעבר נוצרו משרות חדשות שבהן אנחנו היינו יכולים לתפקד והמכונות לא. אבל בכל מקום שהמכונות הגיעו לביצועים דומים לבני אדם, הן החליפו אותנו. אנחנו כבר לא חורשים שדות ביד ולא כותבים ספרים ביד. היה לנו מונופול על השכל, אבל עכשיו ה-AI עוקף אותנו בשכל. הביצועים של ה-AI יהיו פי כמה יותר מהירים, פי כמה יותר זולים, ואני לא רואה איך אנחנו מתחרים בזה. אבל יכול להיות שיצוצו דברים שבהם חשובה דווקא הנוכחות האנושית. אבל אנחנו לא יודעים בדיוק מה יהיה בעתיד", הוא מודה, "אבל אם תהיה אבטלה גואה ופרמננטית, צריך להתכונן לזה. שלא תהיה הפתעה".

ומה עם מי שכבר 10–30 שנה בשוק העבודה ויש לו עוד 20–30 שנה לפניו? הוא צריך הסבה? מה הוא יכול לעשות כדי להישאר רלוונטי?
"אני לא יודע אם זו הסבה במובן של לשנות מקצוע, אבל חובה, חובה, חובה, חובה לכל בן אדם שכזה להוציא את ה-20 דולר בחודש, אם המעסיק לא נותן, וללמוד איך להעסיק אצלו או אצלה את אותם אייג'נטים (סוכני בינה מלאכותית). ואסור להשתמש בחינמי. וצ'אט זה לא הקטע. לא מעניין שיש מישהו שיודע לענות לך או להדפיס לך איזה מתכון לבראוניז. מה שמעניין הוא היכולת ליצור צבא סוכנים שיעשו עבודה של ממש. שייצרו, לא משנה אם זה חוזה משפטי, דוחות סוף שנה, אנליזה סטטיסטית או מצגת מכירות".

"גל הפיטורים האמיתי עוד לפנינו, אני חושב", מתנבא שרייבר, "אנחנו עכשיו בשלב שה-AI יכול לגרום לך להיראות טוב, להוציא ממך ניתוחים יותר חדים, יותר מהירים. השאלה היא כמה זמן יחלוף עד שיבינו שבעצם כבר לא צריך אותך".

איזו עצה היית נותן להורה שמלווה ילד, חייל או סטודנט שמתלבט לאיזה כיוון ללכת?
"אני נשאל הרבה בידי הורים, מה לחנך, מה ללמד ואם בכלל ללכת לאוניברסיטה, מי צריך תואר, כל מיני דברים כאלה. קודם כול אני חושב שנכון לחנך את הילדים שלנו לסקרנות. יש לנו ערך יהודי עתיק של לדעת את האמת. ללמוד – לאו דווקא כדי להתקדם בקריירה – אלא משום שגם למידה כשלעצמה היא ערך.

"זה לא טריוויאלי, כי אנחנו יודעים שעושים תואר כדי למצוא תעסוקה, ואני מבין את הלחץ הזה, כמובן. אבל החשיבה הזאת היא בעייתית, כי אנחנו לא נוכל להחדיר לילדים שלנו יותר ידע ממה שיהיה ל-ChatGPT, זה משחק מכור. ולכן קצת צריך להחליף דיסקט על חינוך, מה מטרתו. אני הייתי מחדיר ככל האפשר אלמנטים של יזמות. אני חושב שסקרנות היא אחד מהם. בואו נגדל ילדים שהם אוהבי ידע.

"ואני חושב שעוד צעד אחד קדימה באותו כיוון הוא העצמה, במקום שנגדל ילדים בצל הפחד מה-AI – ויש הרבה ממה לפחד – אני חושב שצריך להטמיע בהם תחושה של 'איזה כיף שאנחנו ברכבת ההרים הזאת'. אני חושב שילדים עם תחושת מסוגלות ועם יצר הסקרנות – זה יהיה יותר חשוב מאשר כל פיסת ידע או תואר ספציפי".

"הלב של הצווארון הלבן חשוף להחלפה"

גם גלעד בארי, ראש תוכנית "רפורמות בכלכלה" במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצייר תמונה מדאיגה. לפי מחקר שפרסם המכון ביוני, ישראל במקום החמישי מהסוף ב-OECD בהיקף ההכשרות שעוברים עובדים תוך כדי עבודה. פער ההשקעה בהכשרות בין ישראל למדינות אחרות מגיע ל-4 מיליארד שקל בשנה במונחי תקציב 2026. העובדים שבסיכון, לפי המחקר, הם רואי חשבון, עורכי דין ואנשי פיננסים, וזרוע ההכשרות של המדינה יודעת לסייע רק למי שכבר נפלט משוק העבודה.

נמצא בסיכון אדם בן 40–45, רואה חשבון למשל, שהעבודה שלו היא צווארון לבן, אבל רוטינית. והדברים שהם רוטיניים, ה-AI יודע לעשות אותם מצוין

גלעד בארי, המכון הישראלי לדמוקרטיה

"פעם הכשרות בשוק העבודה נגעו לעובדים החלשים שבמשק", מסביר בארי. "אבל היום בענפים כמו פיננסים, 96% מהעובדים חשופים לבינה מלאכותית, חלקם חשופים להחלפה, ורק 35% מהם עוברים הכשרות מקצועיות. ב-OECD זה יותר קרוב ל-50%".

מי בסיכון? "מה שיש בסיטי של תל אביב מינוס הייטק. ראיית חשבון, ייעוץ פיננסי, ייעוץ, בנקים. זה הלב של הצווארון הלבן של המגזר הפרטי. אנחנו מדברים על אדם בן 40–45, רואה חשבון, למשל, שהעבודה שלו היא צווארון לבן, אבל היא רוטינית. והדברים שהם רוטיניים ומובנים, ה-AI יודע לעשות אותם מצוין. זה הרבה מהמקצועות שהאימא היהודייה שלחה את הילדים שלה ללמוד, ובראשם ראיית חשבון ועריכת דין". רופאים, לדבריו, בטוחים יותר, בזכות הגנה רגולטורית חזקה.

זה גם מי שמשלמים יחד עם עובדי הייטק את עיקר נטל המיסים במשק הישראלי, נכון?
"נכון, אבל בממוצע זה פרופיל שהוא קצת יותר חלש מההייטק. זה עובדי צווארון לבן, אבל הם לא מרוויחים משכורות של 30 אלף שקל".

ההכשרות, לדבריו, הן קו ההגנה הראשון מפני משבר הפיטורים בשוק העבודה. "למרות שזה עולה כסף, זה עולה הרבה פחות מלטפל אחרי זה באנשים שנפלטים משוק העבודה. זה כמו ההבדל בין רפואה מונעת, שהיא התערבות קטנה בשלב מוקדם יותר, לרפואה לא מונעת אלא אקוטית, שהיא נהיית יותר דחופה והיא עולה יותר והיא מסוכנת יותר".

אבל ההיערכות הזאת נדחקה הצידה. "אחד החללים השקטים של המלחמה הוא נושא של היערכות לבינה מלאכותית בצד של שוק העבודה, פשוט מחוסר תשומת לב, כי יש עניינים שבוערים יותר כרגע", אומר בארי. "זה יכול להגיע בקרוב לנקודה שבה זה שאנחנו נרדמנו בשמירה יעלה במחירים יקרים ומכאבים לשוק העבודה".

"מדינת ישראל נמצאת די מאחור"

עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה הישראלי, אומרת כי הפגיעה במגזרים החזקים בשוק העבודה הישראלי החלה עוד בתקופת הקורונה. "כבר מ-2022 אנחנו רואים מגמות של שינויים בענף ההייטק, והיום הם כבר קורים בעוצמות קצת אחרות. יש מי שמייחסים את השינויים להתחזקות של השקל לעומת הדולר, אחרים מתייחסים גם לבינה המלאכותית".

אנשים חייבים להבין שאנחנו נצטרך לשנות מקצוע תוך כדי הקריירה, בסופו של דבר אין ברירה

עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה

"לפחות עד 2030 שוק העבודה הולך ממש-ממש להשתנות", היא מוסיפה. "אף אחד לא יודע באמת מה יהיה. הבינה המלאכותית משנה גם את הכישורים, גם את המקצועות וגם את המשימות, ולמעשה את כל מה שחשבנו על עולם העבודה הישן".

משש מצביעה על שינוי פרדיגמה בתפיסת התעסוקה: "היום המפתח להצלחה בשוק העבודה הוא מעבר מרכישת מקצוע לניהול קריירה מבוסס מיומנויות. אנשים חייבים להבין שאנחנו נצטרך לשנות מקצוע תוך כדי הקריירה, בסופו של דבר אין ברירה".

"המעבר היום הוא מעולם של מקצועות לעולם של מיומנויות. אם בעבר אנשים היו יכולים להגיע לסוף הקריירה עם ההכשרה שהם קיבלו בתחילת הדרך, היום אנחנו נדרשים כל הזמן גם לשכלל את המיומנויות שלנו וגם לרכוש הכשרות וללמוד".

כמו בארי, משש מצביעה כי ההסתגלות לשוק העבודה המשתנה דורשת הכשרות תעסוקתיות, תחום שבו לדבריה "מדינת ישראל נמצאת די מאחור: מקום 24 מתוך 28 ב-OECD, ומטרידה אפילו יותר היא העובדה שהמקום הזה הוא כבר עשור. רק 24% מהאנשים בישראל בני 25–65 משתתפים בהכשרות לאורך החיים, לעומת 37% ב-OECD".

"זה מאות אלפי אנשים שבסוף יישארו מאחור אם אנחנו במדינת ישראל לא נסגל מציאות שמאפשרת למידה של העובדים כל הזמן וגם נפנה זמן ללמידה – שזה אתגר מאוד גדול. בישראל עובדים 44 שעות בממוצע, ב-OECD עובדים 40.3".

"הפערים האלה מחייבים טיפול, בשירות התעסוקה אנחנו מטפלים באנשים מאוחר, צריכה להיות מניעה מוקדמת", היא מודה ומדגישה שהיא לא מאמינה בפתרון אחיד לכולם: "אני בתפיסתי נגד סבסוד עיוור. מי שמסתדר שירוץ, ולמי שצריך ועלול להישאר מאחור, בואו נעזור".

משש מצביעה על המהלכים שנקט שירות התעסוקה בנושא ההכשרות. "השקנו את תוכנית ההכשרות 'בוסט לקריירה', עם פלטפורמה דיגיטלית של מיקרו-קורסים, מתוך כוונה שאנשים כל הזמן יהיו בתהליכים של למידה כדי שישכללו את המיומנויות שלהם. אבל צריך להשקיע גם באפיק ההסברה. הבינה המלאכותית היא אירוע דרמטי, זו לא רק באזוורד. כל נושא הפיטורים בהייטק מדליק נורה אדומה לאנשים רבים".

ומה לגבי משבר הג'וניורים?
"בן אדם שסיים את התואר, הוא אפילו לא עומד בתנאי הסף כדי להגיע אלינו, כי אפילו אין לו תקופת עבודה. אבל אנחנו כן מבינים שיש חסמי כניסה שהם יותר קשים להגיע לשוק העבודה. אין לי איזה בשורות כרגע, אבל עובדים על כמה תוכניות של שילוב והתערבות ממשלתית בכניסה של ג'וניורים גם בהייטק, שזה קריטי, וגם אולי בתחומים אחרים".

עד כמה רואים יותר אקדמאים ועובדי צווארון לבן בין המובטלים ודורשי העבודה? זו מגמה מובהקת או שולית?
"כשליש מדורשי עבודה הם יותר חזקים ואקדמיים. וגם אם אני מסתכלת על השנה האחרונה, אז עברו אצלנו בערך 41 אלף מענף ההייטק, זה משמעותי מאוד. התמהיל משתנה. עם זאת עדיין שיעורי האבטלה מאוד-מאוד נמוכים, ובסך הכול השוק יציב כרגע. יש מחסור יותר בעובדי כפיים ופחות בצווארון לבן, אבל כן, התמהיל משתנה והמציאות משתנה".

המחסור בעובדי כפיים רגעי או מבני? האם החלום של האימא היהודייה צריך להתעדכן ויש לשלוח ילדים ללמוד מקצועות כפיים?
"יש ענפים מסוימים שחווים מחסור, וזה לא בכל הענפים. זה הבינוי, החקלאות והתעשייה, ושם ההיקפים הם יותר משמעותיים. אני חושבת שזה קשור גם ליציאת העובדים הפלסטינים. זה 140 אלף עובדים, אם לא יותר, שמאז 7 באוקטובר לא נמצאים בשוק העבודה. זה יוצר מחסור".

כשבכל זאת היא נשאלת אילו מגמות יביאו לדעתה ליציבות תעסוקתית היא מצביעה על יזמות, על עבודה בכמה תחומים במקביל (מה שמכונה בעגה המקצועית קריירת סלאש, slash career) – ועל תחום האנרגיה המתחדשת. "מדברים על מהנדסי חשמל שיהיו חסרים", היא מוסיפה.

"זה הדבר שיש לבן אדם ואין ל-AI"

אבל איש לא יודע כיצד תשפיע הבינה המלאכותית באמת על שוק העבודה. "כל אחד עם השיגעונות שלו", אומר גיל אפשטיין, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת בר-אילן וחוקר ראשי במרכז טאוב שמציג את התחזיות השונות בנושא. לדבריו שני זוכי פרס נובל לכלכלה, דארון אג'מוגלו וג'ואל מוקיר, לא צופים שה-AI ימוטט את שוק העבודה. "יהיו עבודות שייעלמו, אבל מוקיר אומר שייווצרו מספיק עבודות חדשות. לתפיסתו כבר היו לנו מהפכות תעשייתיות, ומה שהיה הוא מה שיהיה".

כל דבר שאפשר לתאר כמתכון, א', ב', ג', ד', הבינה המלאכותית תדע לעשות. מה שטכני – אל תתקרב אליו

פרופ' גיל אפשטיין, אוניברסיטת בר-אילן ומרכז טאוב

מנגד, אומר פרופ' אפשטיין, "יש כלכלנים ומדענים שמדברים על 10%, 20% אבטלה, ויש אפילו מי שאומרים 100%. חוקר הבינה המלאכותית האמריקני אליעזר יודקובסקי אמר שזה סוף האנושות ואילון מאסק אמר 'תתחילו להשתמש בפנסיות שלכם עכשיו, אל תמתינו, כי לא יהיה להן שום ערך בעתיד'", הוא אומר על התחזית של מאסק שצפה בעבר כי בינה מלאכותית ורובוטים ייצרו שפע כזה, שכסף וחיסכון יאבדו את משמעותם.

"תכלס, אף אחד לא יודע", אומר פרופ' אפשטיין. "אבל מה שברור הוא שבטווח הקצר יש לנו מיסמאץ' רציני ואנחנו כבר רואים את זה בשוק. באחד המחקרים שלנו במרכז טאוב ראינו שהאבטלה נמוכה, 2.9%, אבל המובטלים נמצאים בתפקידים שה-AI מחליף, ובמשרות הפנויות מחפשים תפקידים שה-AI לא מחליף. יש מי שיבואו ויגידו שאולי ה-AI מספק תירוצים לפטר אנשים, זה יכול מאוד להיות, אבל ה-AI מאיים, לפחות בטווח הקצר, על המקצועות שלנו".

גם בתוך אי-הוודאות, הוא מוצא ש"אחד הדברים שכן רואים הוא שאת הדברים הבסיסיים אנחנו חייבים לדעת. אם אין לך את הבסיס החשיבתי, לא תוכל לעבוד עם בינה מלאכותית. תאמין לכל מה שהיא אומרת ולא תוכל לבקר אותה. מכאן גם הבעיה של הג'וניורים. אנשים אומרים: ה-AI יכול לעשות את כל הדברים האלה, אז אני לא צריך אותם. אבל הוא לא יגיע להיות סניור אם הוא לא יודע את התפקיד של הג'וניור".

אבל לדבריו, יש בכל זאת משהו שהבינה המלאכותית עדיין לא יכולה לקחת מאיתנו בני האדם: "היא יודעת את כל העבר, יודעת מה שהיה ויודעת לחשוב, אבל עדיין אנחנו יודעים לחשוב מעבר, בגלל החלומות. אפשר לתאר את זה כמו מערה שכל הבינה המלאכותית נמצאת בה. היא חושבת שהעולם זה המערה, אבל מחוץ למערה יש בן אדם שיודע לחלום ולחשוב. זה הדבר שיש לבן אדם ואין ל-AI: החלומות והחשיבה הביקורתית", הוא אומר ומצטט את איינשטיין: "הידע מוגבל, ואילו הדמיון מקיף את העולם".

ומה עושה מי שכבר נמצא בשוק? "בעל הסוס אומר לסוס: הטרקטור לא יחליף אותך. סוס שיודע להפעיל טרקטור יחליף אותך", אומר אפשטיין. לפי תפיסה זו מי שיחליף את העובד הוא לא ה-AI, אלא עובד אחר שיודע להשתמש בו. "מי שיש לו הכשרה מסוימת, שייקח את ההכשרה שלו וילמד בעצמו איך להשתמש ב-AI בצורה הכי טובה, כדי להיות המומחה הכי טוב בתחום שלו עם ה-AI. ואז הוא יהיה המומחה שבודק את האמינות של ה-AI. אבל רוב האנשים מפחדים מה-AI ולא עוצרים לרגע ללמוד אותו".

ומה תגיד לצעירים שהשתחררו מהצבא, חזרו מהטיול או סיימו שירות מילואים ארוך, ועכשיו מתלבטים אם ללמוד מדעי המחשב או ראיית חשבון?
"הכלל פשוט: כל דבר שאפשר לתאר כמתכון, א', ב', ג', ד' – הבינה המלאכותית תדע לעשות. מה שטכני – אל תתקרב אליו. ענף התרגום הולך ונעלם, החשבונאות הולכת ונעלמת. סגרנו עכשיו את המחלקה לתרגום בבר-אילן, כי אין סטודנטים. נכון שאולי ה-AI לא מתרגם 100% כמו שצריך, אבל הוא עושה את זה. מה שפחות ייעלם הוא מה שדורש חשיבה והיגיון, ומה שאין בו תשובה חד-משמעית לכל דבר: הנדסה, מתמטיקה, כלכלה, פילוסופיה. גם כמה שאומרים שלא צריך תכנות, צריך לדעת לתכנת את הדברים הבסיסיים כדי להצליח בכל דבר בתחום הזה".

ומה על עבודות הכפיים? הואנג אמר שהעתיד שייך לחשמלאים ולשרברבים.
אפשטיין לא ממליץ לוותר על האוניברסיטה, אבל הוא מודה שהמגמה קיימת. "תחשוב על מפעל שיש בו עובדי לואו-טק בפס ייצור, ולמעלה יש הנהלה. בהנהלה יש 20 עובדים ולמטה יש 200. עכשיו ה-AI הולך להחליף את האנשים למעלה, את הצווארון הלבן, נניח מ-20 עובדים ל-5. מה שזה הולך לעשות, זה להגדיל את הרווחיות של העובדים בלואו-טק למטה, ואז יעסיקו יותר אנשים בלואו-טק והביקוש ללואו-טק יגדל. רואים את זה כבר בנתונים בשטח.

"תחשוב על חשמלאי או שרברב: אם יש לך ידי זהב, אתה קובע את השעות שלך. רוב השרברבים שאני מכיר לא למדו בשום מקום, הם למדו אצל מישהו. והם מרוויחים משכורות ממש מכובדות. אם אתה צריך משכורת עכשיו, השכר מזיז אותך לשם. אבל אם אתה מסתכל לטווח ארוך, ואמרנו שצריך לדעת לחלום ולחשוב באופן ביקורתי, אתה צריך ללכת למקצועות שאינם עבודות כפיים. תמיד אמרתי: בן אדם מספיק חכם יצליח, לא משנה מה יעשה".

לסיום אני חוזר לשאלת השאלות: מה צריך להיות החלום המעודכן של האימא היהודייה. "מה החלום של כל אימא? שהילד יביא כמה שיותר כסף?" הוא שואל ועונה בשלילה: "יש סטטוס שחשוב לאנשים, ולא דווקא כסף. יש well-being, יש הנאה ממה שאתה עושה". ואז הוא נזכר בבדיחה על הנשיא היהודי הראשון של ארצות הברית: "הוא מושבע, ואימא שלו, שיושבת בקהל, נותנת מרפק לחברה שלה ואומרת: 'את רואה אותו? אח שלו עורך דין'". אלא שבשוק העבודה החדש, ייתכן שדווקא האח עורך הדין יצטרך לחפש עבודה.