מתווה הפיצויים המתוקן לעסקים שהציג משרד האוצר בתחילת השבוע זכה להרבה ביקורת לאחר פרסומו. התאחדות התעשיינים, שתומכת במתווה החלופי שמקדם שר הכלכלה ניר ברקת, מסרה כי המתווה החדש "מפקיר מאות אלפי עובדים ומעסיקים". נשיא התאחדות הקבלנים ראול סרוגו אמר כי גם תחת המתווה המשופר הוא צופה סכנת פיטורים של כ-100 אלף מעובדי ענף הבנייה והתשתיות ושל עשרות אלפי עובדים מתעשיות הבנייה.
• ביקורת קשה על מתווה האוצר המתוקן: "מפקיר מאות אלפי עובדים"
• אחרי הביקורת: האוצר מרחיב את מתווה הפיצויים לעסקים
• "יותר מבקורונה": מתווה הפיצויים המקורי של האוצר
• שר הכלכלה: אביא לממשלה מתווה פיצויים אלטרנטיבי
• האם אפשר להכריח עובד לצאת לחל"ת? כל התשובות
על רקע דברים קשים כמו אלו, תגובתו המנומסת של דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, בולטת בחריגותה: "מאז פורסם מתווה האוצר התכנסנו לימים של עבודה מאומצת ושיפרנו באופן משמעותי את מתווה הפיצויים והמענקים למגזר העסקי. ככל שהלחימה תימשך נדרש לעשות התאמות נוספות, על מנת להניע את גלגלי המשק ולסייע למגזר העסקי להמשיך את פעילותו. ברצוני להודות לשר האוצר, בצלאל סמוטריץ׳ וליו״ר ועדת כספים, חה״כ משה גפני על העבודה המשותפת למען המגזר העסקי. בנוסף, ברצוני לציין את המענה המהיר והיעיל שניתן לחקלאים באזורי הספר".
בשיחה עם N12 אמיתי שופך אור על הפערים התפיסתיים ומציג אופטימיות גדולה עוד יותר: "ביום רביעי תהיה תוכנית מאושרת, אני מאמין להם. דיברתי עם גפני (יו"ר ועדת הכספים - ל"ב)", הוא מפתיע. "אנחנו נמצאים לקראת תזכיר חוק שחייב להתפרסם, ועדת שרים, ועדת כספים, נגמור עם זה עד יום רביעי". אמש, לאחר השיחה עם אמיתי, פרסם משרד האוצר את תזכיר חוק תכנית הסיוע הכלכלי (הוראות שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 להערות הציבור (את תזכיר החוק אפשר למצוא ולקרוא כאן).
ההערכות של אמיתי מתבססות על הפגישות הארוכות שקיימו לדבריו הוא ואנשי נשיאות המגזר העסקי עם אנשי האוצר מאז פרסום מתווה האוצר המקורי לפני יותר משבוע. המתווה החדש שהציג האוצר קיבל גם את ברכת ההסתדרות הכללית, שעובדת בשנים האחרונות מול נשיאות המגזר העסקי ולא עם התאחדות התעשיינים בהובלת רון תומר.
בהסתדרות אומרים כי אנשי הארגון אף לקחו חלק בגיבוש המתווה המשופר, לצד אנשי נשיאות המגזר העסקי, שר האוצר, יו"ר ועדת כספים וחברים בה וכן חלק מארגוני המעסיקים והעצמאים.
"נטפל קודם בפצוע הקשה"
"הכנו למשרד האוצר מראש עבודת מטה שכמוה לא נעשתה", מספר אמיתי על המהלכים לפני גיבוש המתווה המקורי שהציג האוצר לפיצויי המעסיקים במהלך הלחימה. "ואני יכול לומר שהאוצר לא העמיק את דעתו מספיק בתוכניות העבודה שהגשנו אז. האסימון לא נפל שאנחנו במלחמה. אחרי שהם הציגו בצורה חובבנית את המתווה המקורי, הם הבינו שהם טעו.
"אחרי שהם קראו את החומר הם קראו לי ולצוותים שלי והתחילו לעבוד על זה", אומר אמיתי על המתווה החדש. "עבדנו שבוע ימים בצורה אינטנסיבית עם האוצר".
למה הם לא עשו את העבודה הזו לפני הצגת המתווה המקורי?
"אתה צודק", משיב אמיתי, שמבקש להתמקד יותר בחדש ובתיקון ופחות בעבר. "קיבלנו נייר פערים והדלת היתה פתוחה. הם [באוצר] טעו, ונכנסנו למהלך הזה [של גיבוש מתווה מתוקן] גם כששר האוצר עמוד בפנים. אתמול [לפני הצגת המתווה המתוקן] ישבנו על לוחות וניתחנו נוסחאות 7 שעות, אני עם הטוש והשר עם הטוש, וגפני איתנו בחדר, וגומרים נושא-נושא.
"הוצאנו מתווה שמה שהוביל אותי ברמה האישית זה בדיוק כמו שאני היום בצבא: מטפל קודם בפצוע קשה, אחרי זה בפצוע בינוני, אחרי זה בפצוע קל. הפצוע הקל זה אותו מענה שלא ניתן כרגע לעסקים עם מחזור הכנסות שנתי של יותר מ-400 מיליון שקל, שאנחנו יודעים שזה נכון לתת להם מענה. אבל יתר הגופים, שזה עסקים קטנים ובינוניים ועצמאים, קיבלו מענה שלא היה כדוגמתו. שיפרנו".
המתווה החדש אכן כולל כמה שיפורים לעומת הקודם, ובעיקר משנה את סכום המקסימום שיינתן לעסקים שנפגעו. נקודת המחלוקת העיקרית בפרטי המתווה המקורי שהציג האוצר היתה בשאלת הפיצוי שיינתן לעסקים שאינם בטווח של של עד 7 או 20 הק"מ מגבול רצועת עזה או לבנון. הרף המינימלי שנקבע כמזכה בקבלת פיצויים נותר ירידה של 25% במחזור ההכנסות של חודש אוקטובר לעומת החודש המקביל אשתקד.
לפי תזכיר החוק שהפיץ האוצר, תקרות הפיצויים לעסקים בעלי מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל הוכפלו מ-300 אלף שקל ל-600 אלף. עסקים בעלי מחזור שנתי של 100-400 מיליון שקל יהיו זכאים לפיצוי של עד לתקרה של 1.2 מיליון שקל, לעומת תקרת פיצוי של 900 אלף שקל במתווה המקורי. עסקים בעלי מחזור הכנסות של יותר מ-400 מיליון שקל בשנה לא יהיו זכאים לפיצוי על פגיעה בהכנסותיהם.
בנוסף הוכנסו שינויים באופן שבו יחושבו רכיבי ההוצאות הקבועות של העסקים באופן שלטענת מגבשי המתווה המתוקן יקל על מבקשי הפיצוי.
שאלת המפתח הפתוחה: סוגיית החל"ת
שאלת מפתח נוספת שרלוונטית במיוחד לציבור העובדים בישראל היא באיזה תנאים יוכלו מעסיקים להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום (חל"ת). בתחילה נמנעו באוצר ובמיוחד שר האוצר להודות בצורך במתווה חל"ת, אך עם הזמן עמדה זו רוככה - על רקע הודעות קמעונאיות האופנה על הוצאה המונית של עובדים לחל"ת.
סביר שגם למתווה הפיצויים האלטרנטיבי שהציג שר הכלכלה ניר ברקת היה חלק בריכוך. התוכנית של ברקת כללה רכיב של חל"ת גמיש, שנועד לאפשר למעסיקים להעסיק עובדים בצורה גמישה לפי ההתפתחויות הבטחוניות.
לפי המתווה המתוקן של האוצר, התנאים שיזכו עובדים שהוצאו לחל"ת בקבלת דמי אבטלה יוקלו. ימי ההמתנה יבוטלו, תוסר הדרישה לקיזוז ימי חופשה צבורים, תקופת האכשרה הנדרשת תצומצם ובעיקר - תקופת החל"ת המינימלית תוקטן מ-30 יום ל-14 בלבד. לפי תזכיר החוק, משרד האוצר יעביר לביטוח לאומי 120 מיליון שקל כדי לשפות על ההוצאות הכרוכות בשינוי החקיקה בנושא.
עם זאת יש עדיין סוגיות קריטיות הנוגעות לחל"ת שעדיין לא נפתרו. בעמותת 121, שפועלת יחד עם 50 ארגונים אזרחיים לתיקון הנושא, אומרים כי הסוגיה הקריטית ביותר שטרם נפתרה היא של בני ה-67 ומעלה שעדיין עבדו עד למשבר הנוכחי ולא זכאים כלל לדמי אבטלה משום שעברו את גיל הפרישה. רועי מאור, מנהל פיתוח המדיניות בעמותה, מעריך את מספר של אנשים אלו בכ-200 אלף, ומציין שרבים מהם עדיין עובדים מסיבות של מצוקה כלכלית והיעדר מקור הכנסה נוסף לקצבת ביטוח לאומי.
בעיה נוספת שנוגעת לקהל רחב היא זו של המובטלים החוזרים: "אלו אנשים שהיתה להם תקופת אבטלה בארבע שנים האחרונות שזה אומר גם במשבר הקורונה - ויופחתו להם דמי האבטלה", מציין מאור. תזכיר החוק החדש מעניק מענה חלקי לבעיית המובטלים החוזרים: במהלך המלחמה הם יהיו זכאים לאותו מספר ימי אבטלה כמו שאר הציבור, אבל גובה הכסף שיוענק להם עדיין יהיה נמוך יותר.
סוגיה נוספת היא זו של העובדים השעתיים, שללא חל"ת לא יהיו זכאים כלל לדמי אבטלה. "מדובר במאות אלפי עובדים שעתיים במשק סך הכל ואנחנו לא יודעים איך הם הושפעו. כרגע אין להם שום דרך לקבל מענה ולכן לא יירשמו והם די שקופים", מציין מאור.
"הפער העיקרי בין המתווה המתוקן לזה של משרד הכלכלה הוא שמתווה משרד הכלכלה כלל אפשרות לשמר את הקשר בין העובד למעביד גם בעת חל"ת", מחדד מאור. "זה מאפשר להשאיר את העובד בהיקף קטן יותר ובאופן שישמר את עיקר ההכנסות. זה מרכיב שהאוצר לא כלל המתווה המתוקן וחבל, כי זה להערכתנו ימנע הוצאה של עובדים לחל"ת. במקום שעובד יוצא לחל"ת ולא יעשה כלום בחודשים אלו הוא יעבוד לפחות חלקי וגם יחסוך כסף למדינה כי במקום לא לשלם לא את כל דמי האבטלה ישלמו לו רק עבור החלק שהוא עובד".
אמיתי מודע גם הוא לבעיה בסוגיית החל"ת ואומר כי הוא תומך במודל של חל"ת גמיש. "בדיון עם האוצר הצעתי ואני מאמין שאני צודק, שיתאפשר חל"ת גמיש נקודתית ענפית", הוא אומר. זה יהיה יותר זול למדינה. "הם [פקידי האוצר] להערכתי חושבים שעסקים יעשו מניפולציות עסקיות. אני חושב שלא, אני חושב שחל"ת גמיש שיוגבל כך שהמעסיק יהיה חייב להעסיק את העובד 16-17 יום ובשאר הזמן העובד יהיה בחל"ת, ושהמעסיק והמדינה ישתתפו בעלויות - זה יעלה פחות למדינה. קבענו להמשיך לדון בזה בסוף השבוע. נריץ כרגע את המתווה ונמשיך את זה".
איך אתה רואה צעדים של חברות מסוימות כמו רשתות האופנה, שהודיעו על הוצאה כפויה של אלפי עובדים לחל"ת?
אמיתי: "האסטרטגיה שלי היא לעשות כל דבר שימשיך להניע את הגלגלים של המשק. שוחחתי עם אלוף פיקוד העורף והוא הבין שאנחנו חייבים להזיז את המשק ככל האפשר. אי אפשר להשבית את המשק. יש כמובן מגבלות. הגענו לסיכום שמניעים כל דבר שאפשר קדימה. "באופן טבעי יש ענפים שאין סיכוי שמחר יחזרו לעבודה, למשל תיירות. פה אין ברירה אלא להוציא לחל"ת".
בשבועות האחרונים פתחה נשיאות המגזר העסקי בשיתוף פעולה בסיוע חברת סיסקו, שנועד לחבר הצרכים האזרחיים שמנוטרים בידי מרכז הסיוע לאזרח של פיקוד העורף ובין התרומות והמשאבים של המגזרים העסקי והפילנתרופי. התוצאה היא פלטפורמה דיגיטלית שמכונה "ישראל מתגייסת" ונועדה לסייע לעמותות להגיע למשאבים הדרושים להן, וניתן להגיע אליה בקישור כאן.