סביר להניח שבשני העשורים האחרונים היה לחגי איטקין הרבה פחות זמן לרכיבה על סוסים ממה שהיה רוצה. האיש בעל החזות הקיבוצניקית הלא מאיימת והדיבור המאופק היה עסוק בעיקר בנושאים הרגישים ביותר שקשורים לביטחון ישראל. במשך רוב חייו הוא חי בצללים, תחת מעטה חשאיות, וניכר שכך היה לו הרבה יותר נוח - אבל מאחורי הטייטל האפור לכאורה עומדת הזרוע השרירית והמתפתחת של המוסד בשנים האחרונות.
כמעט 20 שנה היית במוסד וזו הפעם הראשונה שאתה מתראיין בפנים גלויות. איך זה מרגיש?
"מוזר, אני לא רגיל לסט כזה".
מה אנחנו יכולים לספר על התפקידים שלך במוסד?
"עשיתי כמה תפקידים. בשנים האחרונות ניהלתי את אגפי הטכנולוגיה במוסד".
עד לפני שנתיים הוא היה שם. חלק בלתי נפרד מכל המבצעים החשאיים של המוסד בשנים האחרונות, אלה שפורסמו ורבים אחרים שנותרו עלומים. הוא היה האחראי לפיתוחים שהפכו לכלים מבצעיים במלאכת איסוף המידע והריגול – אבל גם בהוצאה לפועל של כל סיכול ממוקד ופיצוץ מסתורי במתקני הגרעין של איראן.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"רוב הפעילות הטכנולוגית שאנחנו עושים היא של אב-טיפוס", מגלה איטקין. "מוצר טכנולוגי לשימוש חד-פעמי שצריך לעבוד באמינות של מאה אחוז, בתזמון מסוים. היכולת לייצר אב-טיפוס שיעבוד בצורה מוצלחת במאה אחוז ויאפשר פעילות זה אתגר אחד".
אתה יכול לתת לי דוגמה? זה נשק?
"זו יכולה להיות כל מערכת שהיא".
החיסול, הנשק האוטומטי וההשמדה העצמית
איטקין היה בתפקיד גם בנובמבר 2020, כשחוסל מוחסן פח'ריזאדה, בכיר מדעני הגרעין האיראנים שתואר כ"אבי הפצצה" של הרפובליקה האיסלאמית, בפעולה שאם הייתה מופיעה כשסצנה בתסריט של סרט מרגלים כנראה הייתה נפסלת על חוסר אמינות.
לפי פרסומים זרים, פח'ריזאדה חוסל באמצעות מכונת ירייה רובוטית ששקלה טון אחד. כדי להביאה לתוך איראן היא פורקה לכמה שיותר חלקים קטנים, שהוברחו אחד-אחד לתוך הרפובליקה האיסלאמית והורכבו מחדש בסודיות. הרובוט הורכב על גבי טנדר שמולכד בחומרי נפץ על מנת להשמיד כל ראייה לאחר ההתנקשות – שבוצעה בשלט רחוק.
על פי הדיווחים, מצלמות שהותקנו במקום החיסול סיפקו למפעילים בישראל זוויות ראייה לכל כיוון. תוכנת אינטליגנציה מלאכותית פיצתה על פער הזמן מרגע שהתמונות הגיעו לחמ"ל המרוחק ועד שהפקודה חזרה לשטח. בנוסף, הוצבה מצלמה עם תוכנה לזיהוי פנים שאפשרה לפגוע רק ביעד החיסול ולא באשתו שנסעה לצידו.
"אני לא אתייחס לזה", הוא מבהיר. "אני אגיד לך שלמדינת ישראל יש את כל היכולות הנדרשות בשביל לייצר סיכולים ממוקדים. מדינת ישראל הולכת לסיכולים ממוקדים בשביל לגרוע יכולות, תוך התחשבות מקסימלית בנזק הסביבתי, בחפים מפשע. בעשרות השנים שיצא לי לעשות מבצעים מיוחדים הייתה הקפדה יתרה על פגיעה רק באובייקט עצמו".
"אין צורך לחשוף את פעילות המוסד"
"אני חושב שעדיף להישאר בצללים", אומר איטקין. "יש פעמים ונסיבות מאוד מיוחדות שבהן חשוב גם להחצין את זה אבל אלה פעמים מאוד נדירות כמו חשיפת הארכיון האיראני. היה חשוב מאוד להראות את השקר של האיראנים אל מול העולם. אני חושב שפחות מעניין מי עמד מאחורי הפעולה הזאת".
אלא שראש הממשלה דאז בנימין נתניהו חשב אחרת. במסיבת עיתונאים שהועברה בשידור חי הוא חשף לא רק את הארכיון האדיר ואינספור עדויות מרשיעות, אלא אפילו סימן את פח'ריזאדה כשנתיים לפני החיסול. באותה הזדמנות גם היה לו חשוב להבהיר מי עומד מאחורי הפעולה שנשמעת כמו משימה בלתי אפשרית – להצליח להבריח מתחת לאפם של האיראנים את החומרים הרגישים ביותר מבחינתם מבלי להיתפס. "זה היה רגע מהול", מתאר איטקין. "מצד אחד תחושת הישג ומצד שני אני חושב שעצם השימוש בארגון או בשם הארגון הוא לא הכרחי".
אתה חושב שזה משהו שעלול להזיק?
"זה עלול להזיק כי כל משהו שיכול לתת לצד השני עוד הבנה ותובנות על שיטות פעולה ודרכי פעולה – אני לא חושב שזה מועיל".
אתה חושב שראש הממשלה דאז שגה?
"אני לא רואה את מכלול השיקולים ואני לא רוצה להתייחס לאם הוא שגה או לא שגה. אני רואה את הדברים שראיתי מהזווית שלי וזו החלטה בראשות ובסמכות של הדרג המדיני. אני חושב באופן כללי שאין צורך לחשוף את פעילות המוסד".
איך מגיעים לזה בכלל? יש מישהו בתוך איראן שיודע לספר לאנשים שלנו איפה נמצא המחסן הזה ומה יש שם?
"לא אתייחס לשיטות הפעולה של הארגון".
אבל בסוף הם מגיעים לשם ואיך יודעים לאיזו כספת לגשת? איפה נמצא החומר הרלוונטי?
"אני לא רוצה להתייחס למבצעים ספציפיים ולא ליכולות ספציפיות. מדינת ישראל יודעת לעשות מבצעים מאוד מורכבים, לא פחות מורכבים מהמבצע הזה, ועושה אותם לאורך הרבה מאוד שנים".
אתה אומר שזה לא חריג?
"אני אומר שהמבצע הזה הוא מבצע מרשים מאוד. מבצעים בסדר הגודל הזה מדינת ישראל יודעת לבצע – ויש את היכולת והידע לעשות מבצעים מהסוג הזה".
מאחורי הצללים של מלחמת הסייבר
לא פחות מהמבצעים בשטח אויב, עסק איטקין במלחמות וירטואליות. חלק גדול מזמנו בעשור האחרון הוקדש למתקפות ולהגנה בחזית הסייבר.
החודש פורסם שהייתה עלייה של 70% במספר תקיפות הסייבר האיראניות על מטרות ישראליות – עד כמה זה צריך הדאיג אותנו?
"באופן כללי אני חושב שזה צריך להדאיג אותנו כי יכולת ההגנה תמיד מורכבת יותר מיכולת ההתקפה. בהתקפה אתה צריך להצליח פעם אחת, בהגנה אתה צריך להצליח תמיד. אני חושב שאנחנו ערוכים מדינתית בצורה טובה. זה עדיין דבר מטריד מאוד".
אחנו רגילים להתייחס לעצמנו כאל מעצמת סייבר – מה המצב בצד השני?
"אני חושב שבאיראן יש גם ידע, גם תעוזה וגם יכולת לימוד מתקדמת מאוד. אבל לא רק באיראן – גם בחיזבאללה וגם בחמאס. אני נותן ליריבים שלנו הרבה מאוד כבוד מבצעי. הם עדיין נמצאים, לשמחתי, באיזשהו פער אחרינו אבל הדבר הזה מחייב התקדמות, למידה ומשאבים רציפים בשביל לשמר את הפער הזה. זה פער שברירי מאוד".
"כאן אני מרגיש הרבה יותר בבית"
בשנתיים האחרונות מאז שפרש הוא מסתכל על הארגון מבחוץ. בין היתר, חזר לחווה הטיפולית של מרכז תלמים שאליה הגיע בגיל 16 כמדריך רכיבה. היום מטפלים כאן בעזרת בעלי חיים בילדים ומבוגרים בעלי צרכים מיוחדים וחגי משמש כיושב ראש בהתנדבות, מסייע בבניית התוכנית האסטרטגית ובגיוס תרומות.
"כולנו צריכים עזרה, יש כאלה שמאובחנים בזה", הוא אומר. "אנחנו מטפלים במגוון גדול מאוד של אוכלוסיות. גם בפנימיות, גם בתי ספר לחינוך מיוחד, באנשים עם צרכים נפשיים, קוגניטיביים ופיזיים. טיפול בעזרת בעלי החיים הוא משחרר מאוד, מכיל ולא שיפוטי".
חווה טיפולית מצריכה משהו רך מאוד שלא מתחבר אינטואיטיבית לעבודה שלך במוסד.
"אלה חלקים אחרים באישיות".
איפה אתה מרגיש יותר בבית?
"כאן אני מרגיש הרבה יותר בבית, בטח".
"הייתי מוטרד מאוד, ראיתי מבוכה גדולה"
אבל לפני שיצא לאזרחות הייתה לאיטקין עוד משימה אחת. הימים הם ימי תחילת הקורונה ובמשרד הבריאות רק מתחילים להבין את גודל האתגר. נציגים של מחלקת החדשנות של המוסד שעבדו תחת פיקודו נשלחים לבדוק את מצב ההיערכות וחוזרים עם תוצאות עגומות.
"ביקשתי מהם לצייר לי איך נראית ההתמודדות עם הקורונה במשרד הבריאות", הוא נזכר. "הם ניסו לצייר לי איזו אורגניגרמה ויצא ספגטי גדול על הלוח. מהתיאור שלהם הייתי מאוד מאוד מוטרד. ראיתי מבוכה גדולה, קושי להתמודד עם כל הדברים בבת אחת, קושי להתארגן ולנהל איזושהי שליטה מרכזית, ואנחנו יזמנו את המשל"ט והקמנו אותו".
המשל"ט, שיתוף פעולה של אנשי מוסד, צה"ל ומשרד הבריאות, עסק ברכישת ציוד רפואי ולא פחות מכך בניהול ההיערכות מול המגפה ואי הוודאות בשלבים הראשונים. במשל"ט הוא פגש גם בפרופ' רוני גמזו, מנכ"ל איכילוב והפרויקטור לשעבר, ושם גם נולד שיתוף הפעולה שלהם שמבשיל בימים אלה בחממת הסטארט-אפים הרפואיים איי-מד סמוך לאיכילוב.
"יש לנו פה כמה עשרות של חברות, בערך 60 חברות, בתחומים שונים רפואיים", מספר איטקין. "יש לנו גם חברה שעושה בינה מלאכותית וגם חברות שעושות אוטומציה של תהליכים אבחוניים. יש פה מרכז החדשנות לתלת-מימד של כירורגים. יש לנו מרכז עצבים שאליו מתנקז כל המידע הרפואי מאיכילוב. המידע הזה נגיש לרופאים שיש להם הרשאות מלאות או שמדובר במידע אנונימי שעבר את כל האישורים הנדרשים כדי להשתמש בו לביצוע מחקרים שמבוססים על הרבה מאוד מידע, לפי כל הכללים והרגולציה של בית החולים ושל משרד הבריאות".
עכשיו מקימים איטקין וגמזו קרן השקעות שתאפשר שיתופי פעולה בין חברות טכנולוגיה למומחי הרפואה של איכילוב. "זה מקום מפגש שבו אנחנו מורידים את החלוקים, את ההיררכיה ואת הדרגות", אומר גמזו. "המפגש עם המוחות המבריקים האלה, עם יזמים, עם תעשייה ועם אקדמיה – אנחנו צריכים את זה. שם אנחנו תקועים לפעמים. תקועים בתוך ספרי הרפואה, בתוך הטקסט-בוק, ודי מרובעים. זה המקום להתפרק וכאן הכול יכול להתחיל מחדש. כאן אפשר להמציא מחדש את הדרך שבה אנחנו עושים רפואה. רק ככה הובלנו את עולם הסייבר. ככה הובלנו ואנחנו מובילים עולמות אחרים בהיי-טק".
תחקיר: יעל יפה