ההורים של ת', קצין המודיעין שמת בכלא, עדיין לא מבינים איך הפרשה שמסעירה את המדינה קשורה אליהם, אל הבן שמותו השאיר כל כך הרבה סימני שאלה מטרידים. כנראה שאין סיטואציה רחוקה מהם יותר מריאיון לטלוויזיה, אבל עכשיו הם החליטו שאי אפשר לשתוק יותר ושהשתיקה שנגזרה עליהם עד כה גבתה מחיר כבד מדי. "רצינו לראות אם המערכת הזאת בכלל הפנימה את מה שהיא עשתה", אומר אביו. "היא רצחה לי את הילד. מבחינתי זה מה שקרה, בין אם היא התכוונה לזה, בין אם בגלל רשלנות או גם וגם. אני פשוט לא יודע כי אין לנו את המידע. אין לנו שום מידע מהחקירה".

כל חייהם הם שמרו על החוק. אפילו דוחות תנועה אין להם. אנשים עדינים, חביבים, שאוהבים בסוף כל יום עבודה לחזור לפינה השקטה שלהם. הם הכירו במקום העבודה שלהם בתעשייה הביטחונית וגידלו שלושה ילדים בנחת. "זה לא נתפס בכלל", הם אומרים. "אנחנו עדיין מצפים לראות אותו בבית ולא בבית העלמין. הוא לא מת בזמן, הוא מת יותר מדי צעיר".

הוריו של ת' מספרים על ילד מופנם שתקשר עם העולם דרך המחשב. "הוא בילה הרבה שעות בחדר", מספרת אימו. "הוא היה מעדיף לקחת את האוכל ולהיכנס לחדר. היינו יכולים לעשות ארוחות משפחתיות והוא לא היה שורד הרבה עם המשפחה".

הוא נשמע זאב בודד.

"מאוד, הוא לא סיפר על הרגשות שלו", מציין אביו. "חשבנו שזה דווקא משהו שקשור ל-ADHD שהיה לו, להפרעת הקשב והריכוז, שהוא צריך לעקוף את הבעיה בדרכים אחרות". אימו מוסיפה: "כל התקשורת שלו עם העולם הייתה דרך המחשב – גם דיבר וגם שיחק. היה קשה להיכנס לעולם שלו. בספר המחזור כתבו – ת' עם 230 חיסורים. מורים בבית הספר לא אוהבים חריגים וחיכינו כל כך שזה ייגמר".

"תירגע, ת' בסדר אבל הוא במעצר"

בפינת החדר עוד מקופלים המדים, מונחות הדרגות והכומתה. הגיוס לצה"ל היה נקודת התפנית בחייו של הילד שלא הרגיש נוח בחברת בני אדם ופתאום גילה שיש בעולם כמה אנשים שדווקא מבינים את השפה שלו. "לאנשים האלה יש המון מהמשותף", מספרים ההורים. "מספיקה להם מילה-שתיים והם יודעים איך להמשיך. היה נראה לנו שהוא מצליח שם והם נהנים מאוד מההצלחה שלו, והכול טוב".

כמו חבריו ליחידה, גם ת' כבר צבר ניסיון בחברות היי-טק עם משכורת גבוהה וידע שמחכים לו בחוץ. אבל למרות זאת, כשהיחידה ביקשה – הסכים להישאר ולהאריך את השירות הצבאי. הוא גר בדירה ליד הבסיס והיה מגיע אליו על הקורקינט שעכשיו שעון על הקיר – הקורקינט שעליו רכב גם באותו היום שבו חיי המשפחה השתנו. "באמצע הדרך תפסו אותו ועצרו אותו על הקורקינט", הם נזכרים. "זה באמת היה דרמטי, זה גם היה מבהיל. כנראה זה חלק מההפחדה הזאת".

על המעצר של בנם הם למדו כשהתעוררו באמצע הלילה לקול נקישות חזקות. "בשעה 02:00 בבוקר נכנסה קבוצה גדולה של אנשי צבא עם צו חיפוש לעשות חיפוש בחדר של ת'", משחזר האב. "החיילת אמרה לי: 'תירגע, ת' בסדר אבל הוא במעצר על עבירה ביטחונית'".

ההורים של קצין המודיעין שמת מבקרים בקברו (צילום: N12)
"לא ידענו מה קורה איתו". הוריו של קצין המודיעין | צילום: N12

מה חשבתם?

"שזה מוזר", אומרת אימו. "שזה מאוד מוזר, שזה לא משהו שמשתייך אליו באיזושהי צורה. מחתימים אותנו על טפסים שבעצם אסור לנו לגלות את דבר המעצר בכלל. לא יכולנו להסביר לאחיות שלו שהוא בעצם נעצר. היה אסור לנו להגיד לאף אחד. זה היה נורא. לא ידענו באמת מה קורה איתו, מה הוא חושב ואיך הוא מרגיש".

את החקירה ביומיים הראשונים ת' עבר ללא ייצוג עורך דין והוריו הורשו לפגוש אותו לראשונה רק כעבור שבועיים בדיון שנערך בהארכת המעצר. אז התברר להם שהוא כנראה לא מבין את חומרת העבירות שעשה – עבירות שיכלו לפי הצבא לגרום נזק עצום לביטחון המדינה. "הוא אמר לנו: 'למה באתם?'", נזכר האב. "הוא לא הבין למה הטרחנו את עצמנו להגיע מהצפון לדיון. הוא חשב שזה עניין צבאי פנימי, הוא קצת פישל, כנראה יחטוף מה שיחטוף וזה ייגמר. זה לא יתמשך ויתמשך. הוא חשב שזה ייגמר".

כשאתם מסתכלים על התהליך שעברתם – החקירה ללא עורך דין וההחתמה על הצווים – מה אתם חושבים?

"כל החודשים האלה חשבנו שאנחנו לא חיים במדינת ישראל שהכרנו עד אותו הרגע", אומרת האם. "ברור לנו כבר שזו לא מדינה דמוקרטית. מתנהגים בצורה כל כך אכזרית ודורסנית".

כלא "נווה צדק" (צילום: אתר צה"ל)
כלא "נווה צדק" | צילום: אתר צה"ל

ואתם לא הופכים שולחן?

"זו כנראה טעות שלנו", מודה האב. "הטעות הכי גדולה. במדינה הזאת, כמו שאנחנו מכירים אותה היום, מי שלא הופך שולחן נשאר מתחת לשולחן".

"הוא הרגיש שאף אחד לא מתעניין בו יותר"

בזמן שהיה בכלא, הגיעו הוריו של ת' לכל הדיונים וכך למעשה פגשו אותו באופן סדיר. ת' גם הורשה להתקשר אליהם אבל רק לארבע דקות ביום ובהמשך הוכפל הזמן לשמונה דקות שיחה. "החברים שלו, אלה שאהבו אותו מאוד והוא אהב אותם, לא כתבו כלום ולא יצרו שום קשר", מספרת אימו. "בדיעבד התברר לנו שהם רצו לכתוב לו מכתבים ועצרו אותם. הוא הרגיש שאף אחד לא מתעניין בו יותר. הוא אמר: 'זה כאילו לא הייתי שם, כנראה נמחקתי'".

"הוא גם אמר שהוא הודה בחלק, שהוא לא הודה בכל. הוא אמר שחלק מזה מומצא. ראינו טיוטה של משהו שפסיכולוג כתב ושם ת' חצי הסביר את המוטיבציה שלו – הוא רצה לחתוך בירוקרטיות ולזרז תהליכים, ולא העריך שזה סיכון גדול מדי או שיש סיכון גדול מדי שיתפסו אותו. הוא תמיד עבד מחוץ לקופסה והפעם הוא התרחק מאוד-מאוד".

ההורים של קצין המודיעין שמת מבקרים בקברו (צילום: N12)
הוריו של קצין המודיעין ליד קברו | צילום: N12

העבירות שביצע ת' הן סוד שידוע למעטים וחלה עליהן צנזורה. אין מחלוקת לגבי חומרתן והוא היה צפוי לרצות מאסר ממושך. הצבא בחר להסתיר את המעצר כדי לשמור על ביטחון המדינה אבל תוך כדי גם התנהל בחוסר רגישות משווע כלפי המשפחה. לאחר מותו, הניסיון להיאחז בסודיות יצר אפקט הפוך.

"עברתי כמעט על כל תאוריות הקונספירציה האפשריות", אומר סא"ל במיל' עו"ד בני קוזניץ, שמונה מטעם הסניגוריה הצבאית לייצג את ת'. "קראתי באינטרנט, קיבלתי בוואטסאפ – אף אחד לא בכיוון. כשישבתי איתו הוא הסביר לי את מהות הדברים שעשה. הוא הסביר לי את המשמעות שלהם, הוא הסביר למה ביצע את מה שביצע והוא גם הסביר את הכוונות שלו. לשמחתי הבנתי שהמניעים הם מניעים אישיים בלבד ולא מניעים שמגיעים לבגידה או ריגול כי הוא לא הופעל על ידי שום גורם".

"הוא לא כאן להגן על עצמו, הוא בקבר"

הרמטכ"ל, רב-אלוף אביב כוכבי, התייחס בחודש שעבר למותו של ת' בכלא. "הוא עשה עבירות חמורות ביותר", אמר הרמטכ"ל. "הוא עשה אותן במודע, בכוונה, מסיבות שאני לא יודע לתאר". לדבריו, "כל מה שעשינו היה כדי לשמור על צנעתו ועל צנעת משפחתו מתוך יחס הוגן, ויחד עם זה, לשמור על סוד גדול שהוא כמעט פגע בו ובדקה ה-90 עצרנו אותו. הוא חייל שלי והוא היה קצין מצוין, וצר לי מאוד על המקרה הזה".

המכתב של אם קצין המודיעין שמת
המכתב של אם קצין המודיעין שמת בכלא

להוריו של ת' ביקורת קשה על דברי הרמטכ"ל. "הוא אמר בסוף שהוא 'החייל שלנו'. בהתחלה הוא סיפר על כל הדברים הרעים שת' עשה לכאורה. הם לא מדויקים, אבל זה גם לפגוע בשם שלו. הוא לא נמצא כאן כדי להגן על עצמו. המשפט לא באמת התחיל. זה לא הוגן ולא יפה. כבר להכתים אותו כשאין מי שיתמודד עם זה. הוא איננו, הוא בקבר".

ההורים, שנאלצו להתמודד עם ההכפשות והמתקפות ברשתות החברתיות, שואלים איך בעצם יכול להיות שבמערכת צבאית היררכית כל האשמה הוטלה רק על כתפיו של בנם בן ה-24. "שאלנו אותו כל הזמן: 'אף אחד לא בדק מה אתה עושה? יש בטח מפקדים או מישהו שידע'", מספרת אימו. "הוא אמר: 'לא, מה שעשיתי רציתי ואף אחד לא בדק'. למען האמת, אפילו התעמתי קצת עם קצין ביטחון המידע של חיל המודיעין ואמרתי לו שבתור אזרחים במדינה זה נשמע לנו שאף לא פיקח על החייל הזה. הוא ניסה לשכנע אותי שיש חיילים מיוחדים שיכולים לעשות הרבה דברים ונותנים להם לעשות הרבה דברים מעבר לתפקיד שלהם. אני חושבת בתור אזרחית שזה די נורא".

"פיקוח הדוק בכלא? די בולשיט"

בחודש שעבר חשף גיא פלג ב"אולפן שישי" כי כבר בהליך המיונים של ת' ליחידה עלו על כך שמדובר במועמד עם אישיות מורכבת וילדותית – ושהוא לא בשל לשירות בה. עם זאת, מועמדותו הועברה לבחינה חוזרת שאחריה החליטו לגייסו עקב יכולותיו ועקב ההבנה שזהו אופיו. "לא ידענו את זה בזמנו", מספרים ההורים. "גילינו את זה במהלך ההכנות למשפט. זה אומר שהיו צריכים להתנהג בהתאם, לשים גבולות ולראות מה הוא עושה".

כמו דברים רבים כל כך בסיפור הזה, גם מצבו הנפשי של ת' בזמן המאסר נותר מעורפל. בדיעבד התגלה להורים שבנם החל ליטול בכלא תרופות פסיכיאטריות אנטי דיכאוניות שמעולם לא הזדקק להן בעבר ושהיו שני אירועים רפואיים שבהם התמוטט לאחר נטילת הכדורים. ולמרות שני המקרים הקודמים, לא נדלקו נורות אזהרה. בפעם השלישית שזה קרה, ב-17 במאי האחרון, ת' הובהל לבית החולים – אבל אז היה מאוחר מדי. "מיד לאחר הלוויה חזרנו הביתה וחיכה לנו מכתב מבית החולים רמב"ם שדורש מאיתנו תשלום על אשפוז במרץ", מספר האב.

בסופו של דבר הוא היה אדם בוגר שיכול לבחור שלא לספר שהיו לו אירועים בריאותיים ואין חובה על אדם אחר לעדכן אתכם.

"זה התירוץ שקיבלנו", אומר אביו. "אני מניח שהוא לא רצה להדאיג אותנו ולא סיפר. אני לא מבין למה הכלא לא חושב שצריך לשים פיקוח קצת יותר הדוק אם קורה לו אותו דבר או משהו דומה פעמיים. מפקד הכלא אמר: 'כן, אבל אנחנו עושים חיפושים ומוודאים שלא יהיו כאלה דברים'. זה די בולשיט כי דיברנו עם אסיר בתא אחר שסיפר שגם אצלו בחיים לא חיפשו שום דבר".

בחקירה אודות נסיבות המוות, גורמים בצבא אומרים כי הם הופכים כל אבן כדי להגיע לאמת וכי גבו עדויות כבר ממאה אנשים במטרה להבין אם היה זה שילוב התרופות שגרם למותו או שת' שם קץ לחייו. "בשני המקרים אנחנו יודעים שהוא היה בטיפול של שני פסיכיאטרים בשני מקומות שונים", אומרת אימו. "יכול להיות שאחד לא ידע מה שהשני נתן לו. להרגשתי משהו בריאותי גרם למוות שלו".

עו"ד קוזניץ, שמאז מותו של ת' ממשיך ללוות את המשפחה, דורש לחשוף את ממצאי החקירה: "בסוף היום נכנס לכלא בחור בריא שלא טופל תרופתית והעמיסו עליו תרופות. נתנו לו תרופות שאנחנו לא מכירים אותן ובסופו של דבר הוא נמצא מת. אנחנו נבקש שהחקירה תמוצה. להורים מגיעות תשובות ולציבור מגיעות תשובות. צה"ל לא יכול להעלים את התוצאות של החקירה הזאת".

"ברגע שאתם תיפלו, אתם תיפלו לבד"

השיחה האחרונה של ת' עם הוריו הייתה בצוהרי ערב חג השבועות. "הוא התקשר וביקש שנביא כמה דברים יום-יומיים שוטפים כמו שמפו ועדשות", נזכרת אימו. "הוא אפילו ביקש שאקנה לו גופיות. אי אפשר להגיד שהוא תכנן שהמוות שלו קרוב ועשר שעות קודם ביקש ממני לקנות גופיות. משהו פה נראה לא סביר". אביו של ת' מוסיף: "הוא ידע שאחותו בצירים, זה לא מסתדר. משהו פה מריח לא טוב".

יותר מדי שאלות נותרו פתוחות. על חלקן לא נקבל תשובה לעולם – מה היו העבירות שעשה ת', מה היו הנזקים שגרם ומה היה סופו של ההליך המשפטי אם היה מתקיים. מה שבטוח הוא שת' מת מה שבטוח הוא שת' מת בכלא צבאי, בזמן שהיה אמור להיות תחת שמירה קפדנית וכשידוע שעבר התמוטטויות קודמות. כך נגדעו חייו של צעיר עם פוטנציאל אדיר וחלומות גדולים, כנראה גדולים מדי.

אלא שגם אחרי מותו המחדלים לא נגמרים ות', שבמהלך שהותו בכלא שוחרר מהצבא, לא הוכר כחלל צה"ל. "אמרו לנו מיד שלא יכירו בו כחלל צה"ל", משחזר האב. "הגיעה קצינת הנפגעים והבהירה: 'אנחנו נביא את הגופה לאן שתגידו ובשעה שתגידו אבל עד כאן. לא היינו במצב שאנחנו יכולים להתווכח עם מישהו. הסכמנו לנתיחה אחרי המוות ועד היום אנחנו מחכים לתוצאה".

הצבא אכזב אתכם ויצר משבר אמון גדול מאוד. למה עדיין חשוב לכם שהוא יוכר כחלל צה"ל?

"בכל זאת, כל השירות שלו הוא תרם למדינה ומי שצריך לתת לו את הכבוד זה הצבא".

מה המסר שלכם להורים של חיילים בצבא?

"שלא יישבו בשקט. אני לא בטוח שמה שאני אומר טוב לצבא. אני בטוח שהעובדה שלבן שלי לא היו גבולות עשתה רק טוב לצבא ברוב הזמן. אבל כדי לשמור על הילדים שלכם, תגידו להם שישימו גבולות. ברגע שאתם תיפלו, אתם תיפלו לבד. אף אחד לא ישמור עליכם, אף אחד לא יחזור אליכם והיחידה שלכם אולי תשכח אתכם – אז תיזהרו".


תגובת דובר צה"ל: "בחקירתו של הקצין נמצא כי הקצין ביצע שורה ארוכה של פעולות חמורות אשר פגעו בפעולות המודיעין ובביטחון המדינה, לאורך זמן ממושך והיה מודע בזמן אמת לנזק המשמעותי שהוא גורם. למרות זאת, המשיך לבצע את המעשים ואף ניסה להסתירם בדרכים שונות. הקצין הודה בחקירתו ברבים מהמעשים שיוחסו לו. הקצין הועמד לדין והוגש נגדו כתב אישום בגין עבירות ביטחוניות חמורות, שפגעו קשות בביטחון המדינה. לאור חומרת העבירות ובהחלטת שופט, הקצין נעצר עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו. ההליכים המשפטיים התנהלו בדלתיים סגורות מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה. צה"ל פעל לאורך הדרך כדי למנוע פגיעה נוספת בביטחון המדינה, והקפיד לשמור על פרטיות וכבוד הקצין המנוח ומשפחתו".

"כמה חודשים לפני מותו, השתחרר הקצין משירות בצה"ל לבקשתו. על פי חוק בתי קברות צבאיים, בנסיבות אלה לא ניתן היה להביאו לקבורה בבית עלמין צבאי. ללא קשר לחומרת מעשיו, עצם עובדת מותו במתקן כליאה צבאי מחייבת את צה"ל לחקור את נסיבות המוות בצורה יסודית ומעמיקה, ולהפיק את הלקחים הנדרשים. לאור זאת נפתחה חקירה של היחידה לחקירות פנים, הוקם צוות מומחים של אגף כוח האדם וכן צוות מערכתי של אגף המודיעין. הטענות שהועלו בכתבה נבדקות במסגרת תהליכי החקירה והבדיקה שנערכים בצה"ל. עם סיומם, יימסרו הממצאים למשפחה ויפורסמו. צה"ל מצוי בקשר עם משפחת הקצין ומחזק את ידיה".