בלעדי: שבועיים אחרי ששוחרר משבי חמאס - יוסף חיים אוחנה מדבר

יוסף חיים אוחנה, ששוחרר לפני שבועיים משבי חמאס, מדבר בפּעם הראשונה - בריאיון בלעדי לעמית סגל הוא סיפר על ההתעללות השובים, המכות שספג במנהרות, ואיך שכנע אותם, פעם אחר פעם, שלא לרצוח אותו. הריאיון המלא - מחר (שלישי) ב"המהדורה המרכזית".

"במקום הראשון שבו הייתי, פתאום נכנס איזה בן אדם עצבני לחדר, דורך את האקדח, הצמיד לי לראש. 'תגיד כמה אנשים הרגת, עכשיו אני הורג אותך'. אני אומר לו 'זירו, זירו'. ואז הוא אומר, 'אה, אתה משקר עליי גם' ובא לירות בי. ואז מגיע איזה שיח', מושך לו את היד ואומר לו שלא עכשיו", שחזר אוחנה, שתיאר את האירוע כ"ספונטני".

"היו גם פעמים מתוכננות, שממש רצו לייצר לנו חרדה", תיאר אוחנה. "הושיבו אותנו ואמרו לנו 'המדינה שלכם עשתה ככה וככה, עכשיו אנחנו נוקמים'. נתנו לנו לבחור בין אחד לשני - את מי להרוג, את מי רק לפצוע, עשו עלינו הגרלה".

אוחנה תיאר את אחת המנהרות שבה הוחזקו: "בצד אחד מסדרון חשוך, בצד שני מסדרון חשוך. לא יודע לא ימינה שמאלה, אצלנו יש מנורת לד. כשמגיע מישהו עם מנורה, בהתחלה היו תקופות שחיכינו לזה, אולי יביאו לנו קומקום תה או משהו".

בהמשך, אותו אור הפך לסימן מבשר רעות. "פעם אחת הם באו, בירכנו אותם לשלום, ופתאום הם התחילו להרביץ לנו", תיאר אוחנה. "קיבלו פקודה - הם מתחילים להכניס לנו מכות. העמידו אותנו על הקיר בצד אחד, פשוט מורידים לנו את החולצה ומרביצים".

"מאז, היינו קוראים לזה 'פנסים באים'. וכל פעם שראינו פנסים - התקף חרדה. אף אחד לא יודע איפה לעשות, 'אני אעמוד?', 'אני אשב?' 'מי יהיה הראשון שחוטף?'. רוצים לרוץ כמה שיותר פנימה, אבל אז מבינים שזה זה יראה לא טוב ושאנחנו צריכים להתפרש על כל החדר", סיפר אוחנה. "היינו מעדיפים שלא יבואו שבוע, שבועיים, חודש, שישאירו אותנו לבד".

אוחנה סיפר שכשנדרש לשכנע את המחבלים למה לא כדאי היה להם להרוג אותו, הוא ניסה לדבר אל ההיגיון שלהם. "באותו שלב כבר הכרתי אותם וידעתי מה חשוב להם, למה הם חטפו אותי ועצם זה שאני חטוף אני 'קלף חשוב'. אמרתי לו, 'מה, עכשיו תנקום בי כדי שהאזרחים שלכם יהיו מרוצים, אבל מה עם האסירים שמחכים להשתחרר תמורתי מהכלא, לצאת ולראות את המשפחה שלהם? אם אני מת ישתחררו פחות אסירים'".

איך אמרת לו את זה בערבית?

"אני עובד על לשכוח אותה. אני רוצה לדבר עברית".

ב-7 באוקטובר יוסף חיים אוחנה היה במסיבת הנובה יחד עם חבריו דניאל ונריה. עם תחילת המתקפה נמלטו מהחניון ברעים, ונתקלו ביריות. "מרגישים את הפאניקה באוויר. אני שומע יריות, ואני אומר זה לא M16, זה קלצ'ניקוב", סיפר נריה. הרכב שליד יוסף נפגע מ-RPG, וזו הייתה הפעם האחרונה שראו אותו - עד שחרורו מהשבי אחרי 738 ימים.

תקופה ארוכה הוחזק יוסף חיים במנהרה ברצועת עזה עם אוהד בן עמי, שגב כלפון, מקסים הרקין, אלקנה בוחבוט ובר קופרשטיין. 

הוא תיאר למשפחתו שעבר בשבי עינויים קשים, הרעבה מכוונת והתעללות פיזית ופסיכולוגית. הוא סיפר גם איך היתל במחבלים שחקרו אותו, וניסה להסתיר את העובדה שהוא מפקד בגבעתי והצליח להקטין ולהמעיט בחשיבות שירותו הצבאי, ולגרום למחבלים שהחזיקו בו לחשוב שהלכה למעשה כמעט לא שירת בצה"ל.