פוליטיקאי חרדי מוכר ביקש לספר לי פעם איך הוא תופס את בנימין נתניהו. רגע לפני שכבר פיהקתי והתכוננתי לבהייה שבה אשמע שוב את סיפור הקוסם הקלישאתי, הוא ירה מהר מאוד אבחנה מדויקת שידעתי שאשתמש בה ודי בקרוב: "גם כשנתניהו בטוח שהוא לא יצליח, הוא מתנהג כאילו הוא בטוח יצליח", קבע. נזכרתי במשפט הזה השבוע כשראיתי את קמפיין יוקר המחיה של הליכוד הולך ותופס תאוצה, קמפיין שמטרתו להנחיל בלב ההמונים את התחושה שמי שאחראי לעליית המחירים הנחשונית בשנה האחרונה היא ממשלת בנט-לפיד, שהזניחה את המישור החברתי-כלכלי ו"שמה פס" על האזרחים הכורעים תחת הנטל.

ההחלטה של נתניהו לא מבוססת על ההתאהבות בפרקטיקת התדלוק בתחנת הדלק, שאיך נאמר, זו לא בדיוק פעולה שהוא הכי מורגל בה. ההחלטה כן נשענת על סקרי עומק שהוא ביצע באחרונה, כך לפי כמה מקורות בסביבתו. על פי הסקרים הללו, יוקר המחיה בישראל נותר הנושא הכי מטריד בעיני הישראלים, הרבה יותר מהגרעין האיראני או הנושא המשפטי. מעטים האנשים שמתלבטים במי לבחור על סמך השאלה "פרקליטות המדינה – קווים לדמותה", ורבים הם האנשים שאותה התלבטות אצלם נשענת על הסוגיה "עגלת הקניות בסופר – קווים להתייקרותה". 

נתניהו יודע את זה והוא החליט להסתער כמו שרק הוא יודע. הוא כבר היה בקניון, ביקר בסופר, מישש פירות וירקות ואחז במשאבת הדלק. בצעד הבא הוא יכין פשטידה מקורמלת, כדי להדגיש עד כמה קשה המצב לאור מחירי החיטה המאמירים, ובמקרה או שלא תהיה שם גם מצלמה שתתעד את מלאכת האפייה.

ישראל בדרך לבחירות - הזירה הפוליטית

ראש הממשלה לשעבר יודע טוב מאיתנו ש-12 שנות שלטונו היו רצופות בעליות מחירים, ובראשם מחירי הנדל"ן שהרקיעו שחקים - עוד לפני העלייה הדרמטית של השנה האחרונה, בממשלת בנט-לפיד. הוא גם יודע שקשה לממשלה לשלוט במחירי הדלק, כיוון שמחיר הדלק נקבע בעולם (ובעצמו אמר את זה בימי כהונתו), והדרך היחידה היא להוריד את מס הבלו - פעולה שפקידי האוצר לא אוהבים, לשון המעטה, שכן מדובר בהכנסה שוטפת לקופת המדינה.

לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן

נתניהו גם יודע שלא נגע בתקופת כהונתו למשל בענף הלול או במועצת החלב, במה שבאמת יכול להוריד את המחירים. אבל כל אלה לא מונעים ממנו לשחרר הצהרות ולהבטיח הבטחות. "חבר'ה, המחירים עלו?", הוא שאל את ההמונים שהתאספו סביבו בקניון מלחה וקיבל תשובה חיובית. "אתם רוצים שהם יירדו? אז תורידו את הממשלה הזאת ותצביעו לנו!". אלו הם מסרים ממוקדים, נגזרת של אותו מחקר עומק שבוצע והבנה שיש פה חרך שאפשר להיכנס דרכו ולחדור אל "הקול הצף" - מושג שעל פי בכירים בליכוד נתניהו מקפיד לחזור עליו מאז שהתפזרה הכנסת פעם אחר פעם בשיחות עם חברי הכנסת.

 

 

אלא שדווקא בימים שבהם העוזרת האישית של ארנון מילצ'ן מספרת בתיק 1000 בעדותה בבית המשפט על ההרגלים הנהנתניים של בני משפחת נתניהו, מדהים לראות כל כך הרבה הבטחות בחירות שנוגעות ליוקר המחיה ולמצוקות הכלכליות-חברתיות בסרטון פייסבוק לייב אחד. נתניהו הבטיח שכשישוב לשלטון יפעל להורדת מחירי המזון, הדלק, הלחם והדיור, יבטל את המיסוי על כלים חד פעמיים ויבטל את המיסוי על מתוקים. הרי הבחירות האחרונות הוכיחו שיש מרחק גדול בין הבטחות למעשים (כשדווקא אדריכלי הממשלה האחרונה הם רומסי ההבטחות המרכזיים), ולכן הקהל כבר חשדן. הוא יודע שעל מילים אין מכס, וכבר מורגל להבחין מתי הפוליטיקאי מנצל שעת כושר כדי לטעת בו תקווה שמשהו ישתנה.

ועדיין, על כל עשרה חשדנים, ציניים וסקפטיים יהיו אחד או אחת שישתכנעו שאם רק הפעם ייתנו את קולם לנתניהו, הם יקבלו את השינוי המיוחל ועגלת הקניות שלהם תתמלא יותר ובמחיר מוזל. אחד ועוד אחת ועוד אחד ועוד אחת, פתק ועוד פתק, חושב לעצמו ראש האופוזיציה, ובצדק. הוא לא במצב שבו סקפטיות וסרקזם יעצרו אותו, בטח כשהוא עצמו בטוח שלא הצליח להרכיב ממשלה בשנים האחרונות מסיבה אחת: בוחריו היו אדישים. מעוזי הליכוד לא קיבלו את הדלק שמניע אותם לצאת מהבתים.

ראש הממשלה יאיר לפיד בישיבת הממשלה (צילום: חיים צח, לע"מ)
כשלפיד בכיסא ראש הממשלה, נתניהו מפזר הבטחות בחירות שנוגעות ליוקר המחייה | צילום: חיים צח, לע"מ

וזה בדיוק העניין: העגבנייה והמלפפון לא ינצחו לנתניהו את הבחירות. הלחם והחמאה שלו – בטח במעוזים ששם הוא מבקש להגדיל את אחוזי ההצבעה - אחרים לחלוטין, והם נוגעים למישור ההפחדה, שלאט-לאט תתגבר. סימנים ראשונים אליה כבר ניבטים מכל עבר. נתניהו יאמר – והפעם יהיה לו על מה להתבסס – שליאיר לפיד לא תהיה ממשלה בלעדי המפלגות הערביות. הוא יטען כי לפיד, שאותו הוא מקפיד לכנות "ראש ממשלת המעבר", לא יוכל להרכיב ממשלה ללא "תומכי טרור" ואם לא תהיה לו "משענת של האחים המוסלמים".

אלו אולי נשמעות סיסמאות, אבל בכירים בליכוד מבטיחים שנתניהו יגבה אותן בנתונים. כך למשל כששמרית מאיר, היועצת המדינית לשעבר של רה"מ לשעבר בנט אמרה בריאיון לידיעות אחרונות ש"יאיר לפיד שלח את המנכ"לית שלו עם צ'ק פתוח לכפר קאסם", היא העניקה לראש האופוזיציה נתון, בסיס, משענת להיאחז בה ולבסס עליה את ה"סיסמאות". סרטון חדש יצא מזה במהירות האור.

אבל זה לא ייגמר שם: נתניהו ישתמש בתמונות שנחרטו בזיכרון הקולקטיבי בשנה האחרונה כדי להראות, אולי אפילו במסך מפוצל, מה יקרה אם הוא לא ישוב לכיסא ראש הממשלה. התמונה הזכורה ביותר היא זו של שתי הנערות בירושלים, שעברו ב-11 במאי השנה בשכונת בית חנינא הסמוכה לפסגת זאב ולמולן תהלוכה עם דגלי אש"ף. שתי הנערות מיהרו לצאת מהרכב ולקפל את שני דגלי ישראל שהיו תלויים עליו. "בממשלה שלי דגל ישראל תמיד יהיה למעלה, ודגל פלסטין תמיד למטה", הוא ישוב ויאמר, בניסוח זה או אחר, ויסביר שהורדת הדגל מהרכב הייתה רק סממן ראשון למה שיהיה כאן אם תקום ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות.

"ראיתי עכשיו מחזה שפשוט זעזע אותי. בלב ירושלים, צעירות יהודיות מגלגלות במהירות את הדגלים של מדינת ישראל ומסליקות אותן בתוך הרכב כי הן מפחדות. ובזמן הזה פלסטינים מניפים דגלי אש״ף, דגלי הרשות הפלסטינית, בגאון בלב ירושלים. זה מה שקורה שבמדינת ישראל יש ממשלת חולשה והונאה, ממשלה שבראשי גלי תלויה באחים המוסלמים, במועצת השורא".

בנימין נתניהו בתגובה על הסרטון, מתוך חשבון הטוויטר שלו

 

יאיר נתניהו מגיב על הסרטון:

קמפיין ההפחדה הזה שנשען על אובדן כבוד לאומי ותחושת חוסר ביטחון הוא קטליזטור הרבה יותר דרמטי ליציאה מהבית להצביע, הרבה יותר מאוקטן 95 או קוטג' 9 אחוז. גם כאן ראש האופוזיציה בונה על הזיכרון הקצר של האזרחים. הוא לא יספר בקמפיין (אבל אחרים יזכירו גם יזכירו) שהפגנות באוניברסיטאות שבהן הונפו דגלי אש"ף היו גם היו בתקופתו; ושמבצע שומר החומות – שבו הערים המעורבות הפכו לקווי אש – היה בתקופתו בממשלת המעבר. הוא גם לא יספר על ניסיונות השכנוע שלו את מנסור עבאס לתת תמיכה לממשלתו, ניסיון שטורפד על ידי בצלאל סמוטריץ'. הוא לא יספר על המפגשים התכופים בבלפור, גם לא על השיחות הקדחתניות בין המקורבים.

אגב, לזכות נתניהו עומדת עובדה אחת - והיא המציאות. בסוף, בשורה התחתונה, הוא לא ישב עם רע"ם ולא נשען עליהם ואחרים כן - נתניהו ינצל את זה עד תום, ודי בצדק. בהקשר הזה חשוב להאיר נקודה חשובה, הקמפיין האנטי-ערבי עלול להפוך לחרב פיפיות ודי בקלות. זה כבר קרה בעבר הלא רחוק. אומנם, בבחירות האחרונות אחוז ההצבעה ירד לשפל של 44%, ורק שנה קודם לכן עמד על 65%, אבל אף אחד לא מבטיח שקמפיין "הערבים נוהרים" לא יגרום לציבור הערבי דווקא להתעוררות.

ישראל הולכת לבחירות - סיקור נרחב ב-N12:

קצת אחרי החגים קמפיין ההפחדה הספק-לאומי ספק-לאומני הזה ייכנס להאצה מוגברת. משהו באומנות הביצוע שם יצטרך להתכוונן: ללחוץ על הגז ועל הברקס יחד. להאיץ את תומכיו לצאת, ולבלום את הציבור הערבי מיציאה מקבילה לקלפיות. יכול להיות מאוד שבדיוק על זה יוכרעו הבחירות החמישיות. 

ירון אברהם (צילום: חדשות)
צילום: חדשות